לפני מספר שנים החלו לכנות את ההשמנה בשם המאוד לא מחמיא "מגיפה" - וכיום ברור בהחלט מדוע. מדובר ברבבות אנשים בעולם (כולל ישראל) הסובלים מעודף משקל ברמות שונות. לכך יש השלכות רבות שקצרה היריעה מלפרטם. נציין את העיקריות שבהן: הרעה של המצב הבריאותי, דימוי עצמי נמוך, גיל פיזיולוגי הגבוה מהותית מהגיל הכרונולוגי, הופעה אסתטית ירודה, בעיות פסיכולוגיות וסוציולוגיות ועוד.

מזה שנים נעשה שימוש במדד ה-BMI לשם כימות ההשמנה של האדם, כך שעל פי מדד זה אמורים לדעת אם המשקל תקין או לא. חישוב BMI נעשה על ידי שימוש בנוסחה הפשוטה של משקל הגוף חלקי הגובה של האדם בריבוע. לדוגמה: גבר השוקל 80 ק"ג וגובהו 1.78 מטר החישוב יהיה: BMI = (1.78X1.78 = 3.168) / 80 = 25

מה משמעות ערך ה- BMI?

BMI בדרגה של 18.5 ומטה: תת משקל

BMI בדרגה של 18.5-24.9: משקל גוף תקין

BMI בדרגה של 29.9-25: עודף משקל

BMI בדרגה של 39.9-30: השמנה

BMI בדרגה של 40 ומעלה: השמנה חריפה (השמנה מורבידית)

אך הדברים לא פשוטים עד כדי כך ומדד ה-BMI מעלה מספר שאלות: האם ניתן לעשות בו שימוש בכל המקרים של כימות ההשמנה של האדם? האם BMI נמוך/גבוה מעיד על הרכב גוף (היחס בין מסת השריר למסת השומן) כהרכב תקין/לא תקין? האם לאנשים העוסקים בפעילות גופנית נכון לעשות שימוש במדד ה-BMI?

בעייתי לקבוע במדויק מהו משקלו התקין של האדם. הדבר תלוי בפרמטרים רבים, ובמקרה של מדד ה-BMI לא נלקחים בחשבון מספר פרמטרים, שאחד החשובים שבהם הינו הרכב הגוף. להרכב הגוף השפעה וחשיבות רבה בהקשרים הבאים:

המצב הבריאותי של האדם

ככל שמסת השומן בגוף האדם גבוהה יותר, יש לכך השלכות בריאותיות ממשיות. הרכב הדם במרבית המקרים לא תקין, ישנו חשש להיארעות מחלות שונות ועוד.

הפן האסתטי

אחוזי שומן גבוהים מהממוצע קשורים להרעה באסתטיקה הגופנית באופן משמעותי. לדוגמה, אישה בת 35 שאחוזי השומן בגופה עומדים על 40% הינה בעלת מראה רופס ולא אסתטי בהשוואה לאישה בת אותו גיל בעלת 22% שומן בלבד.

מסת השריר

חשובה במיוחד לשיפור ביצועים לספורטאים (במיוחד בסוגי ספורט אנאירוביים כמו אתלטיקה קלה, הרמת משקולות, מקצועות קרב וכדומה), אך גם לאנשים מן השורה המעוניינים להפחית במשקלם חשוב להעלות את מסת השריר ובכך לזרז את חילוף החומרים הבסיסי, כיוון שכך המטבוליזם במנוחה עולה. ערך מוסף במקרה זה הינו השיפור הממשי של ההופעה החיצונית עקב העלייה במסת השריר וכן גם בטונוס (מתח) השריר.

שיפור התנועתיות היומיומית

העלאת מסת וכוח השריר חשובה מאוד לשם יעול התנועתיות היומיומית. עם העלייה בגיל הדבר נעשה חשוב במיוחד ועל מנת שאיכות החיים תישמר ברמה טובה גם לאחר גיל 40, חשוב לבצע אימוני כוח על בסיס קבוע וליהנות מהיתרונות הרבים מכך.

לפיכך, גבר או אישה עם BMI תקין עשויים להיות, מבחינת הרכב הגוף, במצב לא תקין. כלומר ערך ה-BMI לא ממש משקף את המצב האמיתי של אדם זה או אחר. כדי לברר מה המצב ה"אמיתי" יש צורך לבצע מדידת אחוז שומן תת עורי וכך לדעת באיזה מצב ריאלי נמצא האדם.

דוגמה לכך ניתן למצוא אצל נשים המתאמנות על בסיס קבוע באימונים אירוביים ואנאירוביים כאחד. אצל אותן נשים סביר שהמשקל יעלה לפעמים או שהן לא יפחיתו במשקל במשך תקופה ארוכה. אך מנגד, חלה במקרה המצוין ירידה באחוז השומן ועלייה מסויימת במסת השריר. כוח השריר משתפר, היקף המותניים והירכיים פוחת על בסיס קבוע וההופעה החיצונית, בשל כך, משתנה כמובן לחיוב, כל זאת למרות שמשקל הגוף דווקא עולה במעט או נשאר באותה נקודה מזה זמן.

לפיכך, המדד לבדיקת ההשמנה אינו מדידת משקל הגוף או מדד ה-BMI, אלא בעיקר מדידה של הרכב הגוף. רק אז באמת ניתן לדעת האם העלייה במשקל הנה חיובית או שלילית ולקבוע מהי הדרך הנכונה לטיפול בעניין. חשוב להבין כי אחוז השומן בגוף משתנה עם העלייה בגיל, וללא שמירה על הרכב גוף תקין על בסיס קבוע ניתן לצפות לשינויים לרעה, למרות שמשקל הגוף נותר תקין.

אז מה כן?

השיטות למדידת אחוזי שומן שונות ומגוונות. במועדוני כושר רבים נהוג למדוד את אחוז השומן באמצעות מכשירים אלקטרוניים הפועלים בשיטת מוליכות חשמלית (BIA). הבדיקה מתבצעת באמצעות טכנולוגיה של ניתוח מוליכות ביו-חשמלית עם אלקטרודות המעבירות זרם חשמלי שאינו מורגש על ידי הנבדק. ההתנגדות לזרם החשמלי המועבר בגוף תלויה בסך המים בגוף וככל שהמוליכות גבוהה יותר - זה מעיד על אחוז שומן נמוך יותר.

כמה נקודות חשובות:

מי שמעוניין להפחית באחוז השומן תוך כדי שילוב פעילות גופנית, חשוב שיתייעץ עם דיאטן ספורט על מנת שבמהלך הירידה באחוז השומן לא תיפגע באופן משמעותי רקמת השריר. כאן המקום לציין שעלייה במסת השריר ובמקביל ירידה באחוזי השומן אינה שכיחה ואינה פשוטה ליישום, אך ניתנת לתקופות מסוימות.

כשמדובר בנשים אחוזי שומן נמוכים מדי כרוכים בסיכון בריאותי. מתחת ל-17% שומן תת עורי עולה הסיכון להפסקת המחזור החודשי ולבעיות הורמונליות ואחרות בשל כך.

במידה ומכשיר הבדיקה הוא קליפר (מד קפלי עור להערכת אחוז השומן בגוף), חשוב שאותו אדם המבצע את המדידה ימשיך לעשות זאת גם במדידות הבאות, מכיוון שמדובר במיומנות ספציפית של אותו אדם ותיתכן שונות בתוצאות אחוזי השומן אצל מודדים שונים.

פעילות אירובית לצד אימוני כוח ותזונה מוגבלת קלורית אך עשירה ברכיבי המזון הנכונים הינה דרך מצויינת לשינוי הרכב הגוף ולהשגת תוצאות מצויינות.

במידה ומדובר בספורטאים בענפי ספורט שונים חשוב לציין כי בכל ענף ספורט קיים הרכב גוף מומלץ המתאים לו. שחקן כדורגל צריך הרכב גוף שונה משל שחיין או מתאבק, למשל.

פיזור השומן התת עורי בגוף אינו נקבע על פי רצונו של האדם ואינו ניתן להכוונה על ידי אימון או תזונה. לגוף נטייה ביולוגית משלו לרכז את עודפי השומן באזורים שונים ואין שום תרגיל חיזוק או תפריט תזונה

שיכול להשפיע על כך. הירידה באחוז השומן התת עורי תתקיים באופן מערכתי ולא מקומי, וכמות הדלדול של השומן באזור מסויים תקבע בהתאם להעדפותיו של הגוף עצמו - ללא שליטתנו.

לתפריט התזונתי השפעה רבה מאוד על הרכב הגוף וייתכן בהחלט מצב בו צריכת כמות הקלוריות סבירה ועל פי ההמלצות תגרום למצב בו משקל הגוף לא בהכרח יעלה, אך הרכב הגוף ישתנה.

לסיכום, מדד ה-BMI לא יכול להוות את המדד המתאים והמהימן לכימות ההשמנה של האוכלוסייה בכלל, ושל העוסקים בפעילות גופנית או ספורטאים בפרט. לשם כך, חשוב במיוחד לבצע בדיקת הרכב הגוף של האדם ולפי זה להחליט על הצעדים הנכונים לטיפול. בכל מקרה, חשוב במיוחד לבנות תוכנית אימונים מסודרת לצד תפריט תזונתי, מכיוון שכך ניתן לקצר באופן משמעותי את התהליך הארוך (בדרך כלל) של השגת מטרות המתאמן.

ד"ר איתי זיו מומחה לפעילות גופנית, מחבר "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" ו"במשקל הנכון: פעילות גופנית ותזונה מאוזנת - השילוב המנצח" עם ד"ר דרור שגיא; גיא שלמון הוא פיזיולוג, דיאטן קליני וספורט.