אוטופיית האופניים של הולנד מאויימת על ידי הצלחתה שלה

נשלח 8 בנוב׳ 2012, 6:48 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 8 בנוב׳ 2012, 6:49 ]
המדינה שמזוהה יותר מכל אחרת באירופה כמדינת האופניים, מתחילה לסבול מבעיה לא צפויה: ריבוי האופניים גורם לפקקי תנועה וזעם בכבישים
ynet ו-AFP, 8/11/2012

פקקי ענק, זעם בכבישים והיעדר חנייה. אלו בעיות שמוכרות היטב לנהגי מכוניות, אבל מסתבר שבהולנד התופעות הללו הפכו לנחלת רוכבי האופניים.

במדינה האירופית הקטנה, בה מספר האופניים גדול ב-1.2 מיליון ממספר התושבים, להולנדים פשוט נגמר המקום כדי להכיל את חמשת מיליון הרוכבים מדי יום. וזה הופך את התנועה בערים הגדולות לסיוט. באמסטרדם לבדה, קרוב לחצי מיליון רוכבים נלחמים על מקום בכביש ובחניות האופניים, מדי יום - וצוברים לא פחות משני מיליון ק"מ רכיבה ביום - כך על-פי נתונים של מועצת העיר.

האופניים בהולנד הפכו למטרד? (צילום: רון פוטרמן)
האופניים בהולנד הפכו למטרד? (צילום: רון פוטרמן)
"אופניים הם חלק בלתי נפרד מהתחבורה בעירנו", כך על-פי מועצת העיר אמסטרדם, שמתריעה על מצב מדאיג: "שבילי האופניים העמוסים ביותר, קטנים מדי לזרם הצומח של רוכבים יומיומיים".
"מספר רוכבי האופניים צמח משמעותית בשנים האחרונות", כך על-פי ווים בוט מאיגוד רוכבי האופניים ההולנדי. "במדינה קטנה כמו הולנד, בה כמעט לכל מטר מרובע יש שימוש, פשוט נגמר לנו המקום". איגוד הרוכבים הוקם בשנת 1975, ומייצג כיום לא פחות מ-35 אלף חברים המשלמים דמי מנוי. "זה הפך לכאב ראש", לדברי בוט ששוחח עם סוכנות הידיעות AFP.

ההולנדים התאהבו לראשונה ברכיבת אופניים בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19, כאשר האופניים הראשונים הופיעו בערים הגדולות. שני עשורים בלבד לאחר מכן, נסללו שבילי האופניים הראשונים במדינה השטוחה. הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה בלם את היקף השימוש באופניים, שנגנבו על-ידי הגרמנים ונשלחו לגרמניה להתכה - ושימוש למאמץ המלחמתי.

עד אמצע שנות ה-70, ההולנדים עברו לשימוש במכוניות, אך מאז חל גידול מתמיד במעבר לאופניים. כיום יש קרוב ל-18 מיליון אופניים במדינה, או 1.3 זוגות אופניים לכל תושב בגיל המתאים לרכיבה. כל זאת במדינה קטנה למדי - מחצית מגודלה של מדינת מיין בארה"ב, למשל, וכפליים בלבד משטחה של מדינת ישראל.

אפילו ראש ממשלת הולנד, מרק רוט, עושה שימוש באופניים לעיתים תכופות כדי להגיע לעבודתו. מכירות אופניים חדשים במדינה חצו את רף ה-1.3 מיליון בשנה שעברה, בעלות משוערת של 9.7 מיליארד יורו.

בהולנד יש כיום 35,000 קילומטרים של שבילי אופניים המרשתים את המדינה. המסלולים, בצבע אדום, נבנו במיוחד לאופניים ועוברים תחזוקה שוטפת. לרוכבי האופניים יש גם תמרורים ורמזורים נפרדים. אבל למרות ההשקעה האדירה בתשתית, ההולנדים משלמים מחיר על הפופולאריות האדירה של הרכיבה.

העיתון ההולנדי "תרוו" (Trouw) דיווח לאחרונה כי במקומות כמו אמסטרדם ואוטרכט, הגידול ברכיבת אופניים הוביל לתופעות כמו פקקי תנועה במסלולי אופניים, מצוקת חנייה, ומאבקים בין רוכבי אופניים והולכי רגל על שטחי תנועה.

הגידול הוביל לכך גם שעומסי התנועה גורמים ל"כעס אופניים" - בדומה לכעס כבישים (Road Rage). "לא ידוע על תקריות אלימות פיזית, אבל גידופים נשמעים לעיתים תכופות", כך על-פי יאן ואן דר טיון, דייל בחניון אופניים הממוקם מחוץ לתחנה המרכזית של העיר אוטרכט. "לפעמים זה בית משוגעים שם בחוץ".

"יש לנו בעיות גדולות", הסכימה מרלין ואן דר וורף, רוכבת אופניים שניסתה למצוא חנייה לאופניים שלה בעיר כדי להספיק לעלות לרכבת. "זה הופך למצב מסוכן".

ולתחושת הסיכון יש סימוכין בנתונים רשמיים של איגוד הרוכבים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ברבע מהתאונות הקטלניות בהולנד היו מעורבים רוכבי אופניים. קרוב ל-200 רוכבים נהרגו בהולנד אשתקד, מרביתם מבוגרים. מדובר בזינוק של יותר מ-15% לעומת שנת 2010.


כתבות קשורות:
Comments