משרד התיירות השיק השבוע את "דרך הבשורה" - תוואי שמתחקה אחר דרכו של ישו בגליל התחתון, מהר הקפיצה ליד נצרת לאזור כפר נחום בגדה הצפונית של הכנרת. אורך הדרך 62 קילומטרים של דרך עפר, רובה בנופים פתוחים, חלקים ממנה ביערות קק"ל ובמטעים. הדרך מיועדת להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולרוכבי סוסים.
בטקס להשקת דרך הבשורה, שנערך בוואדי חמאם ליד מגדל, בירך שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והבהיר שהמסלול מיועד להעשיר את מוצר התיירות של ישראל בעבור התיירות הנוצרית - שהיא יותר משני שלישים מתנועת התיירות הנכנסת לישראל - ולתת לישראלים מקום בילוי חדש וייחודי.
משרד התיירות פיתח ושיפץ את הדרך בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, בהשקעה כוללת של שלושה מיליון שקלים (שניים מתוכם מתקציב משרד התיירות), זאת לאור הגידול בתיירות הנוצרית לישראל בשנים האחרונות וצפי של גידול נוסף של כ-200 אלף תיירים נוצרים בשנתיים הקרובות. לדברי מיסז'ניקוב, משרדו מאמין כי קידומה של הדרך ושיווקה בקרב קהלים רלוונטיים יביא לפריחה כלכלית בגליל ולמימוש הפוטנציאל התיירותי הקיים בו. על פי הערכות משרד התיירות, פיתוח דרך הבשורה יביא להעלאה משמעותית במספר המבקרים הישראלים והתיירים באזור, ימשוך בעלי עסקים ויזמי תיירות ויביא להקמת עסקים חדשים שימוקמו על דרך הבשורה.
כנסיית 12 השליחים בכפר נחום, בצפון הכנרת, בה מסתיימים שני המסלולים המתחרים בעקבות ישו. צילום: גטי אימג'ס
"התיירות הנוצרית על גווניה השונים מהווה את העוגן המרכזי בתיירות הנכנסת לישראל", הסביר מיסז'ניקוב. "לדרך הבשורה, שמעצימה את חווית הביקור הרוחנית של כל תייר ומטייל שמגיע לישראל, ובפרט הנוצרים שביניהם, תהיה השפעה חיובית רבה למיצוי הפוטנציאל התיירותי של אזור הכנרת, באמצעות יצירת תנופה כלכלית בצפון הארץ עם יצירת משרות חדשות וגידול ההכנסות מהמבקרים".
כל זה טוב ויפה אלא שעיון קצר במפות מבהיר שנתיב נוסף, שנחנך כבר לפני כשלוש שנים, זכה לשמות דומים - "דרך הבשורה" או "שביל ישו", או באנגלית "Jesus Trail". גם הנתיב ההוא, במסלול מעט שונה, שמסומן לאורך 65 קילומטרים בסימון שבילים כתום, מוביל מנצרת לכנרת וגם הוא פונה, עד לאחרונה בעידוד נמרץ של משרד התיירות, בדיוק לאותו קהל מאמינים.
סימונו של השביל הוותיק יותר החל כיוזמה של מעוז ינון, יזם צעיר (35) שבבעלותו אכסניית פאוזי עזאר בנצרת, ואכסנייה נוספת בירושלים. ינון סחף אז ביוזמתו את הגופים המטפלים - משרד התיירות, הוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע והרשויות המקומיות. יחד עם צעיר נוסף, האמריקאי דיוויד לנדיס, סומן נתיב על פי שלושה עקרונות ברורים: הקשר למסורת הנוצרית, הליכה בנופים יפים, והאפשרות לשתף בנתיב קהילות מקומיות.
הנתיב של שביל ישו חוצה ישובים נוצריים, מוסלמיים, יהודיים, דרוזיים ובדואיים. אלה שהולכים לכל אורכו צועדים בו בדרך כלל במשך ארבעה ימים. נקודת המוצא היא מרכז נצרת העתיקה. נקודת הסיום בכפר נחום. בשנת 2010 יצא לאור מדריך באנגלית שכתבו אנה דינטאמאן ודיוויד לנדיס ונשא את השם "Hiking the Jesus Trail". אלפים מחו"ל ומישראל צעדו לאורך השביל הזה בשנים האחרונות.
ב-2008 סימנה הוועדה לשבילי ישראל את שביל ישו בשטח ועל מפות החברה להגנת הטבע ומשרד התיירות אפילו קידם אותו במרץ. חלק מהקידום הזה מופיע גם היום באתר האינטרנט של המשרד.
גל אבנים ב"דרך הבשורה". שיטת סימון חדשה. צילום: משה גלעד
שר התיירות מיסז'ניקוב אמנם הסביר בתשובה לשאלתי שהוא מיודד מאוד עם ינון ואף הגדיר אותו "חבר אישי שלי שעשה הרבה לפיתוח נצרת והגליל", אבל לדבריו אין סתירה ואין בעיה בקיומם של שני שבילים מקבילים. "אף אחד מאתנו לא יודע מהו הנתיב המדויק שבו צעד ישו. מה שמעניין כאן הוא החוויה ואלפי עולי הרגל מגיעים כדי לזכות בה ולצעוד בעקבות ישו. אנחנו בחרנו לפתח את הנתיב הזה ואנחנו מאמינים שהוא יכול להביא לארץ המוני תיירים".
התבוננות במפה שחילקו אנשי משרד התיירות לחנוכת דרך הבשורה מצביעה על כמה הבדלים משמעותיים: הנתיב החדש של דרך הבשורה אינו יוצא מהעיר נצרת אלא מהר הקפיצה מדרום לעיר. הוא פונה לכיוון צפון-מזרח ועובר ביערות קק"ל, עוקף ממזרח את הכפרים משהד וכפר כנא, מגיע לצומת גולני, ממשיך לכיוון קרני חיטין, הארבל ותל כנרות לפני שהוא גולש לכיוון הכנרת. הנתיב כולו עובר בדרכי נוף, אינו חוצה יישובים ומדלג בין היתר על תחנה מרכזית בעלייה הנוצרית לרגל בגליל - כנסיית החתונה בכפר כנא שבה חולל על פי האמונה הנוצרית ישו את נס היין.
השר מיסז'ניקוב מבהיר באופן נחרץ שלא היתה כאן כל כוונה לקפח מישהו, ודאי שלא את תושבי כפר כנא. בחירת הנתיב החדש נעשתה לדבריו משיקולים אחרים, מקצועיים ותיירותיים. התוצאה כאמור חוצה בקטע הראשון, מדרום וממזרח לנצרת בעיקר ביערות קק"ל ופוקדת את הכנסייה הראשונה רק לאחר כמה עשרות קילומטרים. האין זה קצת תמוה לגבי דרך שמתחקה על עקבותיו של ישו? לא לדעתם של מתכנני הנתיב ובראשם עמיר מורן, שמשמש כמרכז של משרד התיירות וקק"ל במיזם זה.
בעיה מטרידה נוספת טמונה בכך שלמרות מלותיו החמות של השר, על המפה החדשה של משרד התיירות לא מופיע כלל שביל ישו שסומן ונחנך ב-2008. כל שאר השבילים של החברה להגנת הטבע דווקא מופיעים על המפה ומסומנים היטב. השביל המסומן בשטח בכתום נמחק מן המפה החדשה לחלוטין.
ינון רואה בהכרזה על דרך הבשורה בנתיב חדש טעות קשה: "הפרויקט שהושק על ידי משרד התיירות וקק"ל צריך להיקרא לדעתי ‘הדרך השבורה' ולא דרך הבשורה. צריך כישרון רב לפתח מסלול עלייה-לרגל צלייני באורך 62 קילומטרים, שהכנסייה הראשונה שהוא מגיעה אליה ניצבת בקילומטר ה-60. ב'ג'יזס טרייל' עוברים כבר ביום הראשון על סף דלתן של שמונה כנסיות. פקידים מקצועיים וותיקים במשרד התיירות פנו אלי על מנת לחזק את ידי באומרם שבהתנהלות כזאת של המשרד הם עוד לא נתקלו ושלמעשה אירוע ההשקה שנערך השבוע צריך לשמש לדעתם המקצועית כמסיבת הסיום של דרך הבשורה, וכל הוצאה נוספת של כספי ציבור הינה מעשה חלמאי.
"אני הייתי מצפה כעת ממשרד התיירות להודות בטעותו כי כשל בשיתוף הפעולה עם התושבים, היזמים ומוסדות הדת בתוואי השטח בין נצרת לצפון הכנרת, ולתקן את דרכו על מנת שהשקעות עתידיות שלו בתשתיות תיירותיות ובכלל יביאו לפריחה בראש וראשונה לתושבי הגליל ולא לאינטרסנטים מסוג זה ואחר".
מה יימחק מחר?
בשיחה עמו מבהיר ינון שהשם "שביל ישו" טוב לדעתו מבחינה שיווקית פי כמה כדי למשוך תיירים לגליל מהשם "דרך הבשורה". הנתיב החדש בעייתי לדבריו משום שהדגש העיקרי בעולם כיום הוא לצעוד בתוך קהילות ולא לידן או לצדן. זה לדבריו הכוח העיקרי של תיירות הליכה, שהיא עוברת בתוך הכפרים. הנתיב החדש מרוחק מכפר כנא יותר מחמישה קילומטרים. מי שירצה לסטות מן הנתיב ולהגיע לתחנה הזאת ייאלץ לצעוד, הלוך ושוב, עשרה קילומטרים, וזה עלול להרתיע רבים.
גורמים בחברה להגנת הטבע מתחו בימים האחרונים ביקורת דומה לזו של ינון על נתיבה של דרך הבשורה החדשה. לדבריהם, שביל ישו שסימנה הוועדה לשבילי ישראל ב-2008 עובר בנתיב מוצלח ונכון יותר, הן מבחינת הנושא - הליכה בעקבות ישו - והן מבחינת הנופים. עם זאת, חלקים גדולים משני הנתיבים, החדש והישן, דומים ואפילו מקבילים, מה שמעורר כמובן שאלות נוספות לגבי ההשקעה הכספית הגדולה.
הדבר שמרגיז את ינון יותר מכל הוא שבפועל מוחקים כיום את שביל ישו מן המפות שמדפיס משרד התיירות. "כך רומסים יזמים קיימים, שמנסים לפעול לטובת הגליל. השר אולי סבור שזה יעבוד ביחד אבל איך זה יקרה אם שביל ישו אינו מופיע במפה החדשה שמשרדו הדפיס? כל השבילים האחרים מופיעים בה ורק שביל ישו נפקד. זה הרי לא מקרי. לך תדע איזה שבילים יתחשק להם למחוק מחר?". בעיה נוספת שעליה מצביע ינון היא הבלבול שייווצר אצל התיירים ועולי הרגל בין שני השבילים.
מוטי בן שטרית, מנהל הוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע, אומר כי "כל שביל שמסמנים בארץ מבורך מבחינתנו. אין לנו כוונה למחוק את שביל ישו מן המפות המסומנות של החברה להגנת הטבע וכיום מסומן השביל במפה מס' 3 של הוועדה לשבילי ישראל". בן שטרית מביע ספקות מסוימים גם לגבי אורך חייהם וכושר ההישרדות של גלי האבנים שמסמנים בשטח את דרך הבשורה החדשה. "שלא כמו בכל שבילי ישראל - שמסומנים בפסי צבע צנועים אבל ברורים - דרך הבשורה החדשה סומנה לכל אורכה במגדלי אבנים בגובה כמטר. אלה ניצבים לאורך המסלול, על מוט פלדה נסתר, ולאור הניסיון הם עלולים להיעלם או להיהרס במעשי ונדליזם".
עמיר מורן, מרכז פרויקט דרך הבשורה, מסביר ש-150 תלי אבנים כאלה הוצבו לאורך 62 הקילומטרים של דרך הבשורה. בהמשך יש כוונה לסמן ביניהם גם סימני צבע עם הלוגו המיוחד - עוגן צהוב - של דרך הבשורה. בחירת הנתיב נעשתה לדברי מורן משיקולים של אותנטיות, בטיחות, התחשבות במפגעים סביבתיים - וכאלה יש לדבריו לא מעט בגליל התחתון - ניסיון להימנע מפגיעה בנוף ושימוש רב ככל האפשר בשבילים קיימים.
המסלול חולף לדברי מורן בשולי כמה יישובים, אבל יש לו מבנה מודולרי - הצועדים יכולים לסטות לשביל צדדי כדי להגיע לאתרים שמעניינים אותם ואז לשוב אל הנתיב המרכזי. הקטע בשביל ישו שהוא בעייתי ביותר לדברי מורן הוא הקטע הראשון - בין נצרת לציפורי. בקטע זה יש בעיות בטיחות, קטעים שבהם יש לצעוד על כביש וחציית אדמות פרטיות. הנתיב החדש עוקף את הבעיות האלה. המרכיב החשוב עכשיו לדברי מורן הוא שיועמד תקציב מתאים לתחזוקת השביל.
האב חואן מריה סולאנה, כומר קתולי שמתגורר בירושלים ופעיל בעיקר באתר מגדלה, לצד דרך הבשורה, מברך על היוזמה ומעדיף בחיוך רחב לא להתייחס למחלוקות שמתעוררות לגביה בין היהודים: "כל יוזמה של פתיחת שביל לעולי רגל כדי שיוכלו לעקוב אחר מסעותיו של ישו בגליל מבורכת בעיני. אין לי ספק שהיוזמה הזאת תצליח כי זה בדיוק מה שהמאמינים שלנו מחפשים".
גם העובדה שהנתיב החדש לא עובר בכפר כנא או במגדלה אינה מסירה את החיוך השלו מעל פניו של האב סולאנה. "המאמינים הרי רוצים להגיע אל המקומות האלה והם יגיעו אליהם בשבילים צדדיים. כל זה נראה לכם אולי כבעיה מטרידה, אבל בעינינו, שעוקבים אחר נדודיו של ישו, זה נראה חלק מן המסע הגדול ולכן יש לברך על כך".
לכתבה בהארץ
