ההסטוריה של האופניים

נשלח 25 במרץ 2012, 4:13 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 במרץ 2012, 4:14 ]
בראשית ברא אלוהים את מושב האופניים

אוקיי, אז כנראה שלא בדיוק כך זה קרה. אבל אייבי גילת החליט לצלול להיסטוריה של אחד מאמצעי התחבורה הוותיקים - גם אם הטרנדיים ביותר - שנעים על כבישי ישראל. הכינו את הדוושות, ובאותה הזדמנות את ליאונרדו דה-וינצ'י

אייבי גילת, אופניים, 23/3/2012

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, וביום השביעי לאחר שהשלים את מלאכתו הוא שבת מעבודתו. אבל כשהתעשת בשבוע שלאחר מכן, כך לפחות נשבעים רוכבי האופניים, הוא ברא את אחת ההמצאות המדהימות ביותר בתולדות האנושות. את האופניים.

 

גדולתם של האופניים היא בעובדה שמדובר בכלי רכב אישי, בסיסי, בעל מבנה פשוט לשימוש ותחזוקה, שמונע בכוח שרירי הרוכב. אבל את כל זה כבר ידעתם. הסברה הרווחת היא שמי שבנה את האופניים הראשונים - משלדת עץ ועם שני גלגלים - היה האמן והממציא האיטלקי ליאונרדו דה-וינצ'י, שבין המסמכים הרבים שהותיר אחריו, נמצאו שרטוטים של כלי הרכב הדו-גלגלי הראשון.

 

אלא שהצרפתים טוענים שבכל הקשור לאופניים, הכל החל דווקא בפריז. שם הוצג לציבור הדגם המתועד הראשון של האופניים, וזה קרה בשנת 1818. המציג היה הברון קארל פון דרייס, האופניים הונעו על-ידי דחיפה של רגלי הרוכב כנגד הקרקע, ונודעו כ"אופני דחיפה" או "דרייסינס", על שם ממציאם. וכמו לאופניים הבסיסיים של ילדי העיר המפונקים, גם לאופני הדחיפה היו שני גלגלים אשר נעו באותו קו וחוברו על-ידי מסגרת עץ. הרוכב ישב בפיסוק בין שני הגלגלים, כשכפות רגליו מגיעות אל הקרקע ודוחפות את האופניים, בעוד שהיגוי נעשה בגלגל הקדמי.

 

נשמע כיף? לא חשבנו.

 

אופניים בהשראת אופניי פני ורבע (צילום: רויטרס)
אופניים בהשראת אופניי פני ורבע (צילום: רויטרס)

הדור הבא של האופניים הופיע בשנת 1865, עם חידוש מרגש: דוושות (פדלים). לאופניים האלו דבק הכינוי Bone Shaker - ובעברית "משקשק העצמות". גם הם יוצרו מעץ, אך החישוקים כבר היו ממתכת - שביחד עם הדרכים המשובשות הבורות והמהמורות הפכו את הרכיבה לחוויה לא נעימה במיוחד. צמיגים? תמתינו עוד כמה שנים... 

 

בשנת 1870, הומצאו אופני "הגלגל הגבוה", שנקראו "פני ורבע" בשל ההבדל בגודלם של שני המטבעות. החידוש הטכנולוגי היה בכך שלאופניים היה גלגל קדמי ענק, שאיפשר רכיבה הרבה יותר נעימה ורכה. באופניים הותקנו דוושות ישירות שיצאו מציר הגלגל הקדמי, והם צוידו בצמיגים מגומי קשיח. היות ומחירם היה יקר, רק עשירים יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותם. לאופניים הללו היה חיסרון גדול: המיקום הגבוה של המושב פגע בשיווי המשקל, וסיכן את הרוכב בהם בנפילה ובהתהפכות.

 

נכון, עדיין לא ממש כיף.

 

העידן המודרני, כלומר לפני 127 שנה

האופניים המודרניים הראשונים, מדגם "רובר" של סטרלי, הופיעו בשנת 1885. לדגם זה הייתה שרשרת ששיפרה את יעילות הדיווש. היציבות שופרה תודות למושב נמוך וגלגלים קטנים יותר, והמושב הוסט לאחור, במיקום נוח ויעיל יותר. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1888, הציגה חברת דאנלופ את הצמיגים הראשונים שנופחו באוויר, שהפכו חיש מהר לנחלת הכלל ושידרגו משמעותית את חווית הרכיבה.

 

תקופה קצרה לאחר מכן פותח מנגנון ה"פריילוף", המאפשר לגלגל להסתובב גם בזמן שהדוושות לא מסתובבות. פיתוחים נוספים, כמו מערכת ההילוכים, איפשרו לרוכבים לצבור מרחקים גדולים בקלות יחסית. הופיעו גם בלמים ידניים (במקום ברגל), שאף הם שיפרו משמעותית את בטיחותם הרוכבים.  

אופניים עם מנוע חשמלי
אופניים עם מנוע חשמלי
  

מאז ועד היום, המבנה הקלאסי של שילדת האופניים הוא מעוין, המורכב משני משולשים. מבנה זה כמעט ולא השתנה ב-100 השנים האחרונות, למרות שיצרניות האופניים מייצרות כיום שלדות קלות מאוד, בעלות תכונות של קשיחות ובלימת זעזועים עדיפה.

 

האופניים שימשו במשך עשרות שנים ככלי תחבורה אישי שאפשר למשתמשים בהם לנוע ממקום למקום, ולטייל על כבישים סלולים ובדרכי עפר כבושות, ועד לתחילת שנות השמונים כמעט ולא השתנו.

 

לשינוי המהותי בשנים אלה אחראי מכונאי אופניים צעיר בשם גארי פישר מקליפורניה, שהוא וחבריו שאפו לרכוב עם אופניהם בהרים ובחיק הטבע, ויחד פתחו את האופניים אותם אנו מכנים בשם הכללי "אופני הרים". הראשונים היו פשוטים יחסית וצוידו בשלדה חזקה ובצמיגים רחבים. אך עם השנים - בין היתר בזכות נפילת האימפריה הסובייטית - זלגו לתעשיית האופניים מתכות וטכנולוגיות תעופתיות, שאפשרו ליצרנים לצייד את האופניים בבולמי זעזועים בדומה לתעשיית האופנועים, ולבנות שלדות קלות מחומרים איכותיים כמו אלומיניום, טיטניום וקרבון. אלה הפחיתו באופן משמעותי את משקל האופניים ושיפרו את ביצועיהם. 

אופני "דאון היל" לרכיבת שטח (צילום: ג'ון גיבסון)
אופני "דאון היל" לרכיבת שטח (צילום: ג'ון גיבסון)

 

אז איזה אופניים יש היום?

  • אופני כביש - אופניים שנועדו לנסיעה על כבישים סלולים, ובמקרים של דגמים יעודיים, להשתתפות במרוצים. הם מיוצרים מחומרים קלים דוגמת סיבי פחם, עיצובם מינימליסטי והגלגלים דקיקים לטובת חיכוך מופחת ומהירות גבוהה יותר.
  •  
  • אופני הרים - אלו נועדו בעיקרון לרכיבה בדרכים לא סלולות, בעלי צמיגים רחבים יותר ובולמי זעזועים. מקובל לחלק אותם לפי תצורת השיכוך: זנב קשיח (רק בולם קדמי), שיכוך מלא (גם בולם אחורי), או לפי סגנון הרכיבה: "קרוס קאנטרי" (שבילים), "אול מאונטן" (שטח קשה), "דאון היל" ו"פרי רייד" (רכיבה במורד, תרגילי אקסטרים וקפיצות), ו"טורינג" (טיולי שטח).
  • אופניים מתקפלים - בדרך כלל בעלי גלגלים קטנים. נועדו לשימוש מזדמן בעיר, כשהיתרון שלהם טמון ביכולת לאחסן אותם בבית או בתא מטען של מכונית ולהעביר אותם בתחבורה ציבורית.

 

  • אופני עיר - אופניים פשוטים, חזקים ויציבים שנועדו לאפשר למשתמש יכולת התניידות קלה ומהירה בעיר, לעלות ולרדת ממדרכות וכדומה.

 

  • אופניים חשמליים - בעלי מנוע חשמלי המונע באמצעות מצבר. בחלק מהדגמים הרוכב יכול להיעזר במנוע גם בלי לדווש, באחרים המנוע רק מסייע לדיווש. לחשמליים יתרון בהגדלת טווח הרכיבה בעיקר לרוכבים שאינם בכושר ספורטיבי, ומהירותם המרבית גבוהה.

 

הכתבה באדיבות מגזין אופניים

 

לכתבה באתר ynet
Comments