רוכב אופניים פגע בהולך רגל במדרכה והורשע

פורסם: 3 בנוב׳ 2012, 9:49 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 4 בנוב׳ 2012, 2:03 ]
בשורה רעה למדוושים, המפדלים ורוכבי האופניים שנוסעים על המדרכות: פסק דין תקדימי קובע שתאונה עם האופניים דינה כדין תאונת דרכים עם רכב. תשאלו את אהרון יעקב, שהתנגש עם אופניו בהולך רגל על הטיילת, ונגזרו עליו שלילת רישיון על תנאי, עבודות לתועלת הציבור וקנס כספי
זיו רביב, 1/11/2012

מקלות בגלגלים: המאבק על המדרכות התל אביביות בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל: פסק דין תקדימי של בית המשפט לתעבורה בתל אביב, שעוסק בפגיעה של רוכב אופניים בהולך רגל, קבע שבמקרה של עבירה על חוקי התעבורה או גרימת תאונה, מסתכנים הרוכבים — לא פחות ולא יותר — בכתב אישום ובפסילת רישיון הנהיגה שלהם. הראשון ששילם על כך היה אהרון יעקב, רואה חשבון מהרצליה, שכמו שקורה פעמים רבות לכל מי שמדווש על אופניים בעיר, פשוט נתקל בהולך רגל. 

לפני חמש שנים ערך אלי (שם בדוי) כהרגלו טיול רגלי בטיילת ליד חוף שרתון. בכתב האישום נטען שהוא נפגע על ידי יעקב ש"נהג בחוסר זהירות ולא שם לב לדרך והתקרב יתר על המידה להולך הרגל שהלך במדרכה הימנית מימינו ופגע בו מאחור בגבו ובכתפו והפילו למדרכה. כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלה של ממש".

השופטת: "אופניים הינם בגדר רכב כמשמעו בפקודת התעבורה" (צילום: ריאן)
השופטת: "אופניים הינם בגדר רכב כמשמעו בפקודת התעבורה" (צילום: ריאן)
אלי, 65, פנסיונר של המשטרה, אושפז עקב הפגיעה הקשה לחמישה ימים בבית החולים עם תשע צלעות שבורות. בהמשך הוא הגיש תביעה אזרחית וקיבל פיצוי בסך 30 אלף שקל, אבל לא הסתפק בזה, אלא הגיש במקביל תלונה במשטרה. בעקבות זאת, באופן יוצא דופן, הגישה המשטרה כתב אישום נגד יעקב, חרף העובדה שמדובר ברוכב אופניים ולא בנהג רכב.

בבית המשפט לתעבורה דרשה התביעה לפסול את רישיונו לחצי שנה, והשופטת דלית ורד לא ריחמה: היא פסקה לחובתו פסילה על תנאי של הרישיון לשלושה חודשים למשך שלוש שנים; הוא חויב לשלם לנפגע פיצוי כספי בסך 7,000 שקל ונקנס ב־3,000 שקל. בנוסף נגזרו עליו 100 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור. עונש לא קל לכל הדעות.

בין הנימוקים לעונש שציינה השופטת ורד בלט משפט אחד חשוב: "אופניים הינם בגדר רכב כמשמעו בפקודת התעבורה".

פתחו פה פתח

ככל שרכיבה על אופניים רווחת בקרב עוד ועוד תושבים בתל אביב, ועל רקע מיעוט נתיבי האופניים בעיר, המדרכות הופכות לג'ונגל מסוכן. על רקע פריחת השימוש ב־1,500 האופניים של "תל־אופן", ובניגוד לחוקי העזר העירוניים שאוסרים נסיעה על המדרכה, רוב הרוכבים מעדיפים לפלס את דרכם בין ההולכים על שתיים מאשר לסכן את חייהם בכבישים לצד הנהג הישראלי הפרוע.

מובן שהחיכוך הזה גורם לאינספור תאונות, בעיקר קטנות, אבל מן הסתם רובן המכריע לא מדווח למשטרה או מגיע לכדי תביעה אזרחית. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים נרשמה ב־2011 רק תאונה אחת כזו בתל אביב. ב־2010 דווחו שתי תאונות, וב־2009 שוב רק תאונה אחת בין אופניים להולך רגל. האם פסק הדין התקדימי הזה, שנפסק לרעת הרוכבים, ישנה עתה את חוקי המשחק? האם המספרים ישתנו בצורה דרמטית?

עו"ד עופר חורש, מומחה בדיני תעבורה שאף ייצג את הנאשם בתיק, חושב שכן: "פסק הדין הנדיר הזה פותח עכשיו פתח. המקרה הזה יכול להוביל לכך שיוגשו הרבה כתבי אישום והרבה רוכבי אופניים יהפכו לעבריינים. הציבור יידע עכשיו שהוא יכול להתלונן במשטרה. אם תהיה חבלה של ממש — כלומר אם יורד דם, יש שברים או תפרים — יוגש כתב אישום".

בוחן התנועה ניר קוסטיקה, רפ"ק בדימוס ולשעבר קצין בוחנים ראשי של מחוז מרכז במשטרה, טוען שבתיק המדובר, יישום החוק היבש אינו מציאותי. "יש בעיה עם בתי המשפט ששופטים לפי הדין והצדק. הם קצת מנותקים מהמציאות היומיומית", הוא אומר. "האם השופטת ראתה פעם רוכבי אופניים שנוסעים בכביש? הרי מעט מאוד עושים את זה. זה קורה כי אין להם אלטרנטיבה. התשתיות לא מספיק טובות וזה מסוכן. זו אלטרנטיבה אילוצית, והיא באמת חושפת את הולכי הרגל לסכנות, אבל בית המשפט לא יכול להיתמם".

המקרה הזה הזוי

"הולכי הרגל צריכים להפסיק לפחד ללכת ברגל", אומר השבוע אלי, שנפגע בתאונה. "לדעתי כל מי שנפגע מאופניים על המדרכות או במקום אחר צריך לקחת את הפרטים של הרוכב ולהתלונן במשטרה. הם מהווים סיכון בעיקר עבורנו, האוכלוסייה. היום אני הרבה יותר זהיר. אני מסתכל אחורה הרבה יותר. זה מפחיד. אבל צריך לקחת בחשבון שיש פה מלכוד. מצד אחד העירייה מעודדת את האזרחים לנסוע באופניים ולא ברכב פרטי כי יש מצוקת חניה ופקקים, אבל מצד שני אין תשתית לרוכבי האופניים".

בעדותו בבית המשפט סיפר כי הבעיות הרפואיות החמירו עם הגעתו הביתה. לאחר השחרור מבית החולים התגלו אצלו דימומים בכבד ובריאה. במשך חצי שנה הוא עבר 50 טיפולים רפואיים, בין היתר שאיבת הדימום בכבד ובריאה. לדבריו, "אלו היו בדיקות חודרניות, יקרות וממושכות. כתוצאה מהבדיקות הייתי משותק מבחינת הפעילות ואשתי נאלצה לנהוג במקומי".

החלטת להתלונן במשטרה. זה דבר שכמעט לא נעשה בעבר.

"זה נכון, אבל בדקתי את החוקים וידעתי שנעשתה פה עבירה. בהתחלה הגשתי תלונה במשטרה והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. הם התחמקו ודחו אותי על הסף. אבל ערערתי כי ידעתי שבמקרה שיש אשפוז, המשטרה חייבת לחקור. והתיק באמת נפתח, אחרת זה לא היה מגיע בכלל לשופטת וכל התקדים הזה לא היה מתקיים".

אהרון יעקב, רוכב האופניים שפגע באלי, מכנה את התנהלות בית המשפט במקרה שלו: "בושה וחרפה". שנים רבות הוא רוכב במסלול הזה, אבל לאותו אירוע שהתרחש לפני חמש שנים הוא בהחלט לא ציפה.

"רכבתי בטיילת איפה שכולם רוכבים ואותו אדם פשוט הסתובב ונתקע בי", הוא מספר השבוע. "הבחור נפל, וכאזרח טוב עצרתי, הרמתי אותו ונתתי לו את הטלפון שלי. אחרי שלושה חודשים אני מקבל טלפון מהמשטרה. לא הבנתי על מה הם מדברים איתי. אמרו לי שהייתי מעורב בתאונת דרכים, ועניתי להם שלא הייתי מעורב בשום תאונת דרכים. אמרו לי שנהגתי ברשלנות. אמרתי להם שנהגתי כפי שכולם נוהגים. כל הסיפור הזה היה הזוי".

למה הזוי?

"כל ההתנהלות של בית המשפט. התייחסו אליי כמו אל נהג רכב וטענו שרכבתי במקום אסור. אם תיתן את פסק הדין הזה לעשרה עורכי דין ותשאל אם הפסיקה הזו היא בתחום ההיגיון, הם יגידו לך שלא. הודיתי במשהו שלא הייתי צריך להודות בו מסיבות משפטיות. אולי מישהו אחר היה נלחם יותר. אני לא יכולתי להילחם יותר".

הפסיקה הזו שינתה משהו בהרגלי הרכיבה שלך?

"לא. אני עדיין נוסע באותו מסלול ותוך שמירה על כללי הזהירות. אני גם יכול להבין את הסיטואציה של אותו אדם שנפגע ואת הכעס שלו. הוא שבר את הצלעות ונכנס לבית חולים".

רוכבי אופניים ותיקים ומיומנים דווקא מבינים את המצוקה של הולכי הרגל. מבחינת יותם אביזוהר, מנהל עמותת "ישראל בשביל אופניים", יש לקחת בחשבון את ההיררכיה של המדרכה: קודם כול הולכי הרגל ורק אחר כך הרוכבים.

זה פשוט מפחיד

אז איפה לרכוב, על המדרכה או בכביש? נעה מרגלית, מנהלת השיווק של "גרופי", אתר רוכבי האופניים הגדול בארץ, מציעה — עם כל הכבוד לחוק — לבחור באופציה הבטיחותית יותר. "אני לא אומרת לאף אחד לנסוע בכביש או על המדרכה", היא מסבירה. "אני חושבת שצריך לנסוע במקום שבו אנחנו מרגישים בטוחים. חוק חוק, אבל החיים שלי מאוד חשובים לי.

"הדיון הזה בין הולכי רגל לרוכבי אופניים הוא מתבקש. אנחנו חיים במדינה שבה לצערי בטיחות בדרכים היא לא בראש סדר העדיפויות. אנחנו לא אדיבים. זה גורם להמון תאונות והמון פגיעות והרוגים, וזו המלחמה הגדולה שלנו בישראל. הגישה שלי ושל החברים באתר צריכה להיות שאנחנו קודם כול צריכים להיות בסדר. הלוואי שיכולתי לומר לך שבטוח לנסוע בכביש, אבל זה פשוט מפחיד".

מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב־יפו שמה לה למטרה לעודד את הרכיבה על אופניים בעיר במסגרת מדיניות עירונית לפיתוח תחבורה רב אמצעית, ידידותית לסביבה ויעילה, וכן להורדת מספר תאונות הדרכים. העירייה מפעילה תוכנית חומש לרישות העיר בשבילי אופניים שבמסגרתה נסללו כ־120 ק"מ של שבילים בעלות של 35 מיליון שקל. עד שנת 2017 צפויים להיסלל 30 ק"מ נוספים.

"על אף הבעיות הנלוות לשינויי התחבורה בעיר, רבים היתרונות על החסרונות. ראוי לציין שאין בסמכות העירייה לאכוף את החוק נגד נסיעה באופניים על המדרכות, ועל כן היא פועלת בדרכים אחרות כדי לייעל את התשתית וזרימת התנועה".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות תל אביב"

כתבות קשורות:

 
 
Comments