מאת זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, 22/2/2015

מותו של אנטוניו רעיה מפגיעת אופניים חשמליים בתל אביב חשף עד כמה חסרה אכיפה נגד כלי הרכב הזה שנהוג בדרך כלל על ידי צעירים ומגיע ל-45 קמ"ש על המדרכות. הבעיה צריכה להיות המשימה הראשונה של שר התחבורה הבא

לא פעם אנחנו תופסים את הראש ואומרים "איזה מוות מיותר". כך הרגשתי בשבוע שעבר, כשהתבשרתי על מותו של אנטוניו רעיה (85) שנהרג מפגיעת אופניים חשמליים בתל אביב.

מחאתם של רופאי בית החולים איכילוב בתל אביב המטפלים יום-יום בהולכי הרגל הנפגעים מהרוכבים, אשר ארבעה מהם הצטלמו בחדר הניתוח כשבידם הכיתוב "לעצור את האופניים החשמליים", לא נותנת לי מנוח. מותו של אנטוניו, שהיה בדרך לביתו מהעבודה העלה את הנושא לשיח הציבורי, אך לצערי, התופעה הקשה הזו מכה כמעט כל אחת ואחד מאיתנו כבר זמן רב.

אין דרך אחרת להתייחס לאופניים החשמליים, אלא ככלי רכב לכל דבר ועניין. למעשה מדובר במיני-אופנוע, המגיע למהירות של כ-45 קמ"ש כשהרכיבה עליו אינה דורשת הכשרה, לימוד חוקי התנועה ועיקר המשתמשים בו הם ילדים ובני נוער אשר קיבלו לידיהם בעצם סוג של "נשק חשמלי". מדובר בייצור כלאיים שאינו מתאים לנסיעה על מדרכות שהרוכבים בו אינם כשירים לנהוג בכביש, על כל המשתמע מכך. מי לא מכיר הולך רגל אשר כמעט ונדרס על ידי רוכב אופניים חשמליים שנוסע על המדרכה? מי מאיתנו לא נאלץ לבצע תרגילי אקרובטיקה תוך כדי הליכה כדי להימלט מהרוכבים בפראות? ומי לא מכיר נהג רכב שרק בנס לא פגע ברוכב על אופניים חשמליים אשר הגיח לפתע מהצד?

אין ספק כי מדובר בתחום פרוץ, וכמו בהרבה מקרים - הטכנולוגיה הקדימה את ההסדרה והחקיקה. אולם עלינו להתעורר לפני שנאלץ שוב "לתפוס את הראש". הפתרון לתופעת האופניים החשמליים חייב להיות משולב בתחומים שונים ובהם בעיקר: אכיפה, תשתיות וכמובן - חינוך והכשרה.

לכתבה באתר וואלה