האם תל אביב בשלה להשכרת אופניים למבקרים?

נשלח 12 במרץ 2011, 0:47 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 במרץ 2011, 0:50 ]

יום שישי 11 במרץ 2011 00:46 מאת: יואב בורוביץ', עכבר העיר

אחרי ריו דה ז'נרו, קורפו וקראקוב, מצטרפת תל אביב ל־106 ערים שבהן יש מערך להשכרת אופניים. בליון ההצלחה היתה מיידית, אבל בפריז היוזמה נתקלה בגל של וונדליזם. ומה יהיה אצלנו?



התשתית בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב)

ז'ראר קולום, ראש העיר ליון, העיר השנייה בגודלה בצרפת, נוהג לחלק את ראשי הערים בעולם לשניים: אלו שיש להם מערך להשכרת אופניים ואלו שרוצים שיהיה להם כזה. עד לפני שש שנים ליון לא היתה מזוהה עם רכיבת אופניים כלל ועיקר. אחוז וחצי בלבד מתושבי העיר, המונה 470 אלף איש, רכב על אופניים למרחק מצטבר של מיליון קילומטר בלבד (ממוצע של קצת יותר משני קילומטרים לתושב). אלא שאז החליטה מועצת העיר לאמץ רעיון ותיק – אופניים ציבוריים המשמשים תושבים רבים (Bike Sharing) – ולהרחיב אותו לממדים עצומים.

עברי לידר פריק של אופניים

אופניים לכל תושב - החידושים והטרנדים

התכנית להשכרת אופניים בתל אביב יוצאת לדרך

350 תחנות איסוף הוקמו בעיר ובפרבר שלה, וילרבאן, במרחק של 300-250 מטר זו מזו, כאשר בכל תחנה ממוקמים לפחות עשרה זוגות אופניים. כדי להשתמש בשירות, רוכש התושב מנוי יומי, חודשי או שנתי, בעלות די מגוחכת של יורו, שלושה יורו ו־15 יורו בהתאמה, ומקבל בתמורה כרטיס מגנטי אישי המאפשר לו לשלוף אופניים מכל תחנה בעיר ולהחזיר אותם לכל תחנה שיחפוץ בתוך חצי שעה.

המיזם הנאיבי באמסטרדם


הפרויקט בליון היה פיתוח של רעיון ה־Bike Sharing שנולד באמסטרדם לפני 46 שנה. לוד שימלפנינק, מהנדס וחבר מועצת העיר מטעם מפלגת השמאל, יזם עם חבורת אנרכיסטים צעירים את מיזם האופניים הלבנים. הרעיון היה פשוט: כמה עשרות אופניים צבועים לבן יעמדו לרשותם של כל מי שירצו להשתמש בהם במרכז העיר. כשהרוכב מסיים לרכוב הוא פשוט מניח אותם עבור הרוכב הבא.

"חשבנו על אקולוגיה, שיתופיות ובריאות, ותוך כמה ימים כבר לא היו אופניים כי כולם נגנבו או הושלכו לתעלות העיר", שיחזר שימלפנינק בראיון ל"ניוזוויק". המיזם הנאיבי באמסטרדם אמנם נכשל, אך לא מנע מיוזמות כמעט זהות לקום ולהיכשל בדיוק באותו אופן בשנות ה־90 ובתחילת שנות האלפיים בקיימברידג', בראטיסלבה, פורטלנד ואדמונטון.

בעוד השיטה החינמית מנוצלת לרעה, החלו להתגבש בסקנדינביה ואנגליה כמה יוזמות של השכרה. בקופנהאגן והלסינקי ניתן היה לשכור במרכז העיר אופניים בעבור פרוטות, ואילו באוניברסיטת פורטסמות נוסתה לראשונה ב־1996 השכרת אופניים לסטודנטים באמצעות כרטיס מגנטי. כל התוכניות זכו בהצלחה גדולה מבחינת הביקוש, אך המחיר הנמוך לא מנע גניבות או השחתה ולכן בסופו של דבר הן בוטלו.


התשתית למערך השכרת האופניים בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב)

ואולם בעיות אלו לא היו מנת חלקה של ליון, שבאמצעות שיווק נכון ותשתית מודרנית הצליחה לשכנע עשרות אלפי תושבים להצטרף למעגל הרוכבים. בתוך שנה בלבד מספר הקילומטרים שנגמאו על ידי אופני העיר האמיר פי חמישה. מחקרים הוכיחו כי בריאות הציבור בעיר משופרת והתושבים מאושרים כי יש להם אופציה זולה, נוחה, כיפית ובעיקר יעילה לתחבורה בתוך העיר. בד בבד כמות הפקקים ירדה, כך גם שיעור זיהום האוויר, ומקומות חניה בעיר התפנו למכביר.

אופניים צפים בנהר הסיין



ההצלחה העצומה של פרויקט ה־Velo'v –  מיזוג בין v'elo (אופניים בצרפתית) ו־love – הביאה במהרה ליצירתם של עוד 28 מערכי השכרת אופניים עירוניים ברחבי צרפת, כולל פרויקט ה־V'elib בפריז (שילוב של אופניים וחופש –libert'e). בעיר הבירה הלכו בגדול עם 10,000 אופניים הפרוסים ב־750 תחנות איסוף ברחבי העיר בתמחור דומה לזה שבליון - יורו ליום (בתנאי שמחליפים אופניים כל חצי שעה).

הפריזאים הגיבו בהתלהבות, ודי מהר כל האופניים השלימו בממוצע חמש שעות כביש ביום. אלא שהשמחה לא היתה שלמה, משום ששנה לאחר השקת הפרויקט התגלה כי 3,000 זוגות אופניים נגנבו, ורבים אחרים הושחתו. בשנה השנייה היו 8,000 אופניים גנובים ועוד 8,000 הרוסים. שלדות שבורות או גלגלים מפונצ'רים תלויים על עמודי חשמל, מוטלים בצדי הדרך או צפים על נהר הסיין הפכו למראות שכיחים. כמו כן, התגלו אופניים גנובים רבים בשכונות העוני שבפאתי העיר וזוגות אבודים מאופני ה־V'elib אותרו אפילו במדינות מזרח אירופה וצפון אפריקה.

"ממיזם שאמור היה להפוך את פריז למתוקנת יותר וידידותית לסביבה הפך ה־V'elib למקור משמעותי של מעשי פשע", ביכה "לה־מונד" במאמר מערכת מלפני שנתיים את מערך השכרת האופניים העירוני.

אולם בפריז לא התייאשו לחלוטין והחליטו לנקוט כמה פעולות, וביניהן ייצור אופניים כבדים ומאובטחים יותר, שדרוג מנעולי המסילות בתחנות, העלאת סכום הפיקדון המינימלי לכל שוכר ל־150 יורו והשקת קמפיין פרסומי בעיר, שבו "מככב" בריון השובר אופניים ולצדו הכיתוב: "קל לפגוע ב־V'elib. הוא לא יכול להגן על עצמו. ה־V'elib שייך לך. הגן עליו!".

העיר הראשונה במזרח התיכון המצטרפת ליוזמה



בשנתיים האחרונות אכן חלה צניחה משמעותית של עשרות אחוזים בשיעור מעשי הביזה וההשחתה, וכיום יש בפריז יותר מ־20 אלף אופני V'elib הפרושים ביותר מאלף תחנות ולמעשה מרכיבים את פרויקט ה־ Bike Sharing הגדול בעולם. "עדיין יש תקלות פה ושם", מספר גלעד הלפרן, תל אביבי שלומד לתואר שני בתקשורת בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריז, "בתחנות מסוימות לעתים לא יהיו אופניים בשעות הלחץ ולפעמים אתה לוקח את האופניים ורגע לאחר מכן מגלה שהם מקולקלים ואז אתה צריך להמתין לפחות חמש דקות לפני שאתה יכול להחזיר ולקחת חדשים, אבל בגדול מדובר בפרויקט מעולה שהופך את החיים בעיר לנוחים, מעניינים, מהנים ובריאים יותר. אני שמח מאוד לשמוע שמתחילים אותו בקרוב גם בתל אביב".


אופניים להשכרה בפריז (צילום: Rcsmit)

 בעוד כשלושה שבועות, אחרי ערים אקזוטיות כמו ריו דה ז'נרו, קורפו וקראקוב, תצטרף תל אביב ל־106 ערים בעולם המפעילות מערך של השכרת אופניים. היא תהיה הראשונה במזרח התיכון שמצטרפת ליוזמה. בניגוד לרוב מערכי השכרות האופניים בערים גדולות בעולם, המוקמים ומתופעלים על ידי חברות פרסום בינלאומיות גדולות שמקבלות מהעיר שטחי פרסום וגם מנצלות את האופניים להצבת שלטי פרסום על השלדה וסמוך לגלגלים, בתל אביב ניתן הזיכיון לחברת לוגיסטיקה פרטית (FSM) שתתפעל אותו כמובן למטרת רווח.

"בערך 70־80 מיליון מתוך ה־120 מיליון שקל שצפוי לעלות הפרויקט בעשר השנים הקרובות יבואו מהעירייה", מגלה שרון קרן, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי בעירייה. תמר קינן, מנכ"לית תחבורה היום ומחר, ארגון שעוסק בקידום תחבורה אלטרנטיבית, טוענת כי "העובדה כי הפרויקט הוא ביוזמת עיריית תל אביב, שגם תומכת בו פיננסית, היא קריטית, כי אם הפרויקט היה נתמך על ידי ספונסר, חברת פרסום או פילנתרופ כזה או אחר, הוא היה יכול להיתפס כסוג של קוריוז שמי יודע כמה זמן יישמר. עכשיו זה יהיה ברור לכל שעניין התחבורה האלטרנטיבית ורכיבת האופניים בעיר במקום מכוניות זה נושא רציני שמוכנים להשקיע בו כספים רבים כדי שיחדור למיינסטרים הישראלי".

קרן מודע לעובדה ש"במקומות רבים בעולם היו תקלות בתחילה. צריך ללמוד את הרגלי הרכיבה של התושבים ולהתאים את כמויות האופניים בתחנות בהתאם. גם אין דרך לדעת כמה אופניים ייחבלו או סתם יזדקקו לתיקון. אבל אני מאמין שנלמד את הנושא במהירות ובאופן כללי הוא ישפר בצורה משמעותית את איכות החיים בעיר כפי שהוא עשה בהרבה מאוד ערים אחרות בעולם". 

לכתבה בעכבר העיר


כתבות קשורות:
עברי לידר: פריק של אופניים

לכל תושב יש סוג אופניים משלו: כל הטרנדים והחידושים בתחום

כמו באירופה: פרויקט השכרת אופניים בתל אביב יוצא לדרך

Comments