רעיון אידיוטי

נשלח 29 באפר׳ 2011, 5:39 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 29 באפר׳ 2011, 5:50 ]
יש לי רעיון אידיוטי. אולי אני טמבל, תמים או סתם אופנופיל, אבל נראה לי שמצאתי את החלק החסר במנוע הסוציו-אקונומי של מדינת ישראל מודל 2011

תגיות: תרבות אופניים
עידן ברסלבי | MBA
26/04/2011


צילום: זיו שוורץ

הרכבת הקלה בתל אביב בוטלה עד הודעה חדשה (לא לפני שעלתה כמה מיליונים טובים לקופת המדינה), הרכבת הקלה בירושלים ממאנת להתחיל לפעול מסיבות בירוקרטיות שונות, ורכבת ישראל נאבקת נואשות כדי ליצור קווים חדשים לאחר 60 שנה שבהן הייתה בקומה מנהלתית.

התוצאה בינתיים היא סגירת מסילות, איחורים (גדולים מהרגיל) ורכבת אחת שעלתה באש. המכונית הפרטית, מהירה ככל שתהיה, לא תצליח להימלט ממחירי הדלק. מי שבנה על מכונית היברידית, מסתכל על המחסור בגז טבעי, מחד גיסא, ומאותה סיבה ניצב אל מול תעריפי חשמל מאמירים בתחנות הכוח, מאידך גיסא. רוכבי האופנועים כבר הבינו שהביטוח עולה יותר מהאופנוע ומהדלק יחד.

אוטובוס? פקקים אינסופיים, לוח זמנים תיאורטי בלבד ודוחק המחייב עמידה כל הדרך לנתניה עם הפרצוף בבית השחי של איזה שמן מיוזע. ואם היה אתלט שקיווה לחזור ליסודות ופשוט לרוץ ליעדו, הוא חושש מתעריפי המים הגואים שבגינם אולי לא יוכל להרשות לעצמו לשתות, ויתייבש למוות. אז זה רק אני, או שיש פה יותר מצירוף מקרים בעובדה ששוב כלי התחבורה המושלם מצטייר כאופניים?

תמריץ כלכלי לאופניים, כמו בהולנד

אין לי שום טענה כמובן על מאמצי המדינה המקרטעים לספק לאזרחי ישראל תחבורה ציבורית יעילה, זולה ומהימנה, אך אני חושש שהמציאות רחוקה מדי ממצב מתקבל על הדעת, וזה מוביל אותי לפואנטה. הרי בסופו של יום הבריות ייאלצו להגיע ממקום למקום (אלא אם כן ממשלת ישראל מצפה מכולם להסתגר בבית עד הודעה חדשה), אז למה שהאומה הציונית לא תעודד יוממות על גבי אופניים באמצעות תמריץ כלכלי?

נראה שזה לא רק אני, וההבנה הזו כבר חלחלה ותופסת בהצלחה בכמה מקומות בעולם: הולנד, אנגליה, אירלנד ועוד מקום ששכחתי. על כל פנים הרעיון הוא פשוט וגאוני (אם כי אולי לשר האוצר תהיה דעה מעט שונה בנושא).

  1. אתם מחליטים שנמאס לכם לשלם הון רק בשביל להיות תקועים בפקקים ולצאת חולים.
  2. אתם נוסעים בפעם האחרונה לעבודה באחד האמצעים הפרימיטיביים שפורטו לעיל.
  3. אתם מצהירים בפני הבוס שמעתה ועד עולמי עד אתם מתכוונים לרכוב לעבודה על האופניים החדשים שהוא, ברוב טובו, יקנה לכם (אפילו אם אינכם מתכוונים לזה במאה אחוזים, ואולי לעתים בכל זאת תרמו קצת ותגיעו לעבודה ב-ב.מ.וו. 6X שלכם, למשל). והוא, לאור נאומכם חוצב הלהבות והמרגש, מוסר לכם טופס המאשר את הסכמתו לעודד אתכם בדרככם החדשה.
  4. אתם הולכים לחנות אופניים ובוחרים את זוג חלומותיכם.
  5. אתם מוסרים את הפתק מהבוס.
  6. אתם רוכבים אל השקיעה על אופניכם החדשים.
  7. זהו!

טוב, לא בדיוק, אבל כעיקרון זה הדרכון לגן העדן (אם השר שטייניץ יאשר את תכניתי האידיוטית). על פי הגדרה של חקיקת המדינה (בשאיפה) הולכים לחנות אופניים שהיא חלק מההסדר, בוחרים זוג אופניים על פי שיקול הדעת, ובעצם הבוס משלם על האופניים עד כ-4,000 שקלים, שזה פחות או יותר מה שמקובל במדינות המפעילות את השיטה כיום. ללא קשר ישיר, אם רוצים לרכוש את האופניים, אפשר להגיע להסדר תשלומים מול המעביד ו/או לבקש ניכוי מהמשכורת. אפשר להחליט אם לקנות אותם ממנו בסוף התהליך, מה שמתאים לכם.

אתם בטח חושבים שזה באמת קצת אידיוטי. הרי איזה בוס יקנה לכם אופניים חדשים סתם כך. חוץ מזה, אם הייתם רוצים לקנות אופניים, הייתם פשוט קונים אופניים בלי פתק מהבוס. אבל פה המפנה: כל העסקה הנ"ל נקייה מכל מס! כלום. רק עלות ייצור פלוס רווח למוכר. מה שאומר, שהאופניים עשויים להיות זולים בכמה עשרות אחוזים ממחירם הריאלי (בבריטניה זה מגיע ל-46 אחוזים כמדומני).

אתם קובעים את התקציב, אתם בוחרים את האופניים, אתם קובעים את קצב ההחזר, ואינכם משלמים דבר מעבר לעלות היסודית המקורית של האופניים (אני מתחיל להישמע כמו פרסומת לביטוח). זה שווה את זה, ואפילו רק בשביל להרגיש שדפקתם את המדינה, לשם שינוי. חוץ מזה שמלכתחילה אתם מחליטים אם, מתי וכמה להגיע לעבודה על אופניכם החדשים.

ולבעלי האופניים, בעיקר אלה שכבר מתניידים לעבודה ללא קשר לתמיכת האומה, אין שום סיבה להתבאס. הרעיון אומר שגם אם יש לכם כבר את אופני חלומותיכם ושאתם מוכנים לרכוב לעבודה על בסיס קבוע, תוכלו לנקוט באותו מסלול ממש כדי שהמדינה תנקה את המיסים מכל ציוד וחלקי אופניים שתחליטו להוסיף לאופניים הקיימים, כדי לאפשר לכם ליומם את עכוזכם לעבודה וחזרה. תגידו מה שתגידו, אני חושב שזה Win-Win Situation.

אנחנו מרוויחים תחבורה מהירה, יעילה, נוחה, זולה ובריאה לעבודה, והמדינה מרוויחה הפחתה דרמטית בעלויות הנובעות מתשתיות בטווח הקצר, זיהום אוויר, הוצאות בריאות, בזבוז שעות עבודה בפקקים ועידוד המסחר המקומי. אה, ובל נשכח - מרי אזרחי, שללא ספק יסתיים במהפכה בסגנון מצרים ותוניס, אבל זה סתם רעיון אידיוטי...

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין Mountain Bike Action, מרץ 2011

לכתבה באתר ifeel

כתבות קשורות:
דיון בפורום תפוז
Bike to Work, Pocket 20 Bucks a Month
Will You Cycle To Work?
Economic Impact of Cycling in Minnesota
The Economic Benefits of Bicycle Infrastructure Investments
Making Cycling Irresistible: Lessons from The Netherlands, Denmark and Germany.

תגובה של 'ישראל בשביל אופניים' בפורום תפוז:
לא מדע בדיוני,
בהחלט יש מדינות המעודדות רכיבה על אופניים, גם באמצעות מנגנונים של תמריצים כלכליים.
צוות מדיניות ציבורית של ישראל בשביל אופניים, למד אותם והצליח לשכנע את משרד האוצר ליישם אותם, גם בישראל. מנגנונים אלו הם נדבך מרכזי בהצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים אותה אנחנו מאמינים שנצליח להעביר בקריאה שניה ושלישית, השנה.

כמובן שגם למקום העבודה יש אינטרס כלכלי לעודד תחבורת אופניים בקרב העובדים.
מעבר לחסכון הכספי, בהוצאות דלק, חניה, החברה מסמנת קטן על פעילות למען איכות הסביבה (נשמע טוב לבעלי המניות ומשתלב באחריות התאגידית) ומרויחה עובדים מאושרים יותר, ובריאים יותר (פחות ימי מחלה, משלם כלכלית כבר אמרנו?)

ולכן,
יש מקומות עבודה שבאופן וולנטרי, מבלי לחכות להצעות החוק, כבר עושים: מחלקים כמתנה לחג אופניים לעובדים/ תלושים לחנויות אופניים במקום DVD לג'יפ,מתקציבים אימונים וקבוצות רכיבה וגם נותנים בונוס למי שמשאיר את האוטו בבית ומגיע באופניים לעבודה.

אנחנו מאמינים שתקן החניה לאופניים שהצלחנו להעביר לפני כחודש (המחייב מקומות עבודה בהסדרת מקום חניה לאופניים ), תקן המקלחות במקומות עבודה, עליו אנחנו עובדים בימים אלה מול אנשי משרד הפנים, העלאת האופניים לרכבת, המשך פיתוח שבילי אופניים נוספים, הרחבת פרויקט השכרת האופניים התל אביבי לערים נוספות... יעודדו רבים לאמץ את האופניים ככלי תחבורה יום יומי.

Comments