זמן דיווש

נשלח 10 במאי 2011, 8:45 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 10 במאי 2011, 8:52 ]
תמר זנדברג 08.05.11

פרויקט השכרת האופניים "תל אופן" שהושק בתל אביב-יפו הוא חלק מרכזי בפיתוח מערך תחבורתי-עירוני ירוק, שיבטיח עיר בת-קיימא לאורך זמן. מעכשיו, האופניים ולא הרכב הפרטי הם מלכי הרחוב

יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת ישראל בשביל אופניים, נוהג לספר את האנקדוטה הבאה: ב-1992 פנו נציגי העמותה לעיריית תל אביב-יפו, בניסיון לשכנעה להשקיע בשבילי אופניים. נפגשו עם פקיד א', שאמר: "אופניים זה כלי תחבורה של העולם השלישי. תל אביב היא עיר מתקדמת, פה לא יהיו אופניים". לא התייאשו ופנו לפקיד ב', שאמר: "באופניים רוכבים רק במדינות המתקדמות ביותר, ישראל עוד שייכת לעולם השלישי, פה לא יהיו אופניים".

כמעט שני עשורים אחרי, ותל אביב עומדת על סיפה של מהפכה תחבורתית-סביבתית ולא פחות חשוב מכך, עירונית. פרויקט השכרת האופניים תל-אופן שיוצא לדרך בימים אלה, תוכנית שבילי האופניים המתקדמת במהירות, וארגון מחדש של התחבורה הציבורית מסמנים עידן חדש לא רק בהתניידות בעיר, אלא באופן שבו תושבי העיר חווים ותופסים אותה.

תחנת הפעלה של תל-אופן. שינוי באופן שבו תושבי העיר תופסים אותה. צילום: מיקי גיצין

השיח הסביבתי העולמי בשני עשורים אלה התפתח והשתנה: משיח ירוק ליברלי, השואף לצמצם נזק סביבתי במסגרת הסדר החברתי הקיים, עברה התנועה הסביבתית בהדרגה לשיח של צדק סביבתי, המערער על הנחות היסוד של השיטה הקיימת ושואף לשנותה. אם ירוק ליברלי מבקש לאמץ התנהגות סביבתית בנוסף על ההתנהגות הרגילה, גישת הצדק החברתי מבקשת לחלק מחדש את הטובין – כמו גם את המפגעים – הסביבתיים בצורה צודקת יותר. למשל, העדפת צמצום צריכה על פני מיחזור; הימנעות מבנייה ושימוש חוזר במבנים קיימים על פני "בנייה ירוקה".

להבדל בין גישות אלה יש גם ביטוי בתחום התחבורה. השיח הסביבתי הגיע לתובנה כי חייב להיות שינוי בסדר העדיפויות. משבר האנרגיה, העלויות הגוברות של הפקתה והנזקים הסביבתיים שהיא גורמת, מעידים כי פיתוח תחליפים לרכב פרטי אינו תחביב בלתי מזיק, אלא צורך אמיתי. כך, אופניים אינם צעצוע לילדים, ושבילי אופניים אינם אביזר עירוני nice to have לצד נתיבי נסיעה רחבים וחניות. אופניים הם אמצעי תחבורה בריא ונקי, שצריך להתחיל לקבל עדיפות על עמיתו הרכב הפרטי, המסורבל, המזהם והמסוכן.

יש להדגיש, כי עדיפות זו אין משמעותה ביטול השימוש ברכב פרטי. להפך. על מנת להמשיך וליהנות מיתרונותיו של הרכב הפרטי, יש לעבור לשימוש מידתי ומגוון בו, בצד חלופות אחרות ונוספות. המשך המגמה הקיימת של הישענות כמעט מוחלטת על רכב פרטי תהפוך את השימוש בו לבלתי נסבל – הן מבחינת זיהום, תאונות ופקקים והן מבחינה אנרגטית. רק פיתוח מערך תחבורתי-עירוני משולב של הליכה ברגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי יבטיח עיר בת-קיימא לאורך זמן.

למדיניות עידוד והשקעת משאבים בתחבורה מגוונת יש תפקיד חשוב לא רק בחיסכון באנרגיה ובבריאות הציבור – מדובר גם ביעד מבחינת צדק חברתי. תחבורה מגוונת יותר תיטיב עם אוכלוסיות חלשות יותר – קשישים, ילדים וחסרי רכב פרטי, גם משום שהיא תשרת אותם טוב יותר בכך שתפתח את אמצעי התחבורה השימושיים על ידם וגם משום שהיא תמנע מהם את נזקי הרכב הפרטי בו אינם משתמשים כמעט בכלל, או לפחות לא באופן עיקרי.

על כן, המטוטלת שנטתה עד כה באופן מובהק לכיוון הרכב הפרטי חייבת להתחיל להתאזן. תחליפי הרכב הפרטי אינם יכולים להתווסף אל המציאות הקיימת. חייבת להיות חלוקה מחודשת של המשאבים, כמו גם חלוקה מחודשת של המרחב הציבורי. חלוקה צודקת יותר תקצה יותר מקום לאופניים ולשבילי אופניים, ופחות לנתיבי נסיעה ולחניות; יותר השקעה בתחבורה ציבורית, פחות כסף לחניונים ולכבישים.

תל אביב – באיחור אופנתי יחסית לעולם אולם כרגיל מובילה בישראל – מתחילה להפנים בהצלחה את השיעור החשוב. למרות ביקורת פופוליסטית על השקעה ב"טרנד חולף", מושק בימים אלה פרויקט השכרת האופניים, שיספק נסיעות אופניים בטוחות וזולות לתושבי העיר; מפת שבילי האופניים, שבשנים האחרונות התקדמה בעצלתיים ונסללה בעיקר איפה שאפשר ולא איפה שצריך, עולה מדרגה ומתחילה להתממש על חשבון נתיבי נסיעה וחניה, על מפלס הכביש ומופרדת מנתיבי הנסיעה ומן המדרכות, בהתאם לסטנדרט מתקדם.

שביל אופניים ברחוב משה דיין בתל אביב. חלוקת המרחב הציבורי באופן צודק יותר. צילום: עומר כהן

זהו לא רק שינוי סביבתי, שיחסוך פקקים, תאונות וזיהום. מדובר בחלוקה מחדש של המרחב הציבורי באופן צודק יותר בין משתמשיו. אם עד היום הזרמת תנועה וחניה קלה וזולה היתה המטרה העיקרית של תכנון הרחובות בתל אביב, היום הולכי הרגל, נוסעי התחבורה הציבורית, רוכבי האופניים, וגם החוסים בצל העצים והנהנים מגינון זוכים להתייחסות תכנונית לא פחותה. אם עד היום הרכב הפרטי היה מלך הרחוב, מעכשיו הנסיעה והחניה במרכז העיר תהיה קשה יותר, וההליכה ברגל והרכיבה על אופניים נעימה ומזמינה יותר.

השינוי הזה מזמן לתושבי העיר גם הזדמנות לחוויה עירונית מחודשת. בניגוד לפרבר, עיר מאופיינת במרחקים קצרים ובעירוב שימושים: בית הספר ליד בית הקפה, מרפאה בבניין מגורים במרחק הליכה. המעבר מהישענות כמעט בלעדית על רכב פרטי לשימוש באמצעי תחבורה מגוונים יותר, הוא חוויה אורבנית שמלווה בהכרח בשינוי התנהגותי.

השינוי הזה מצריך עוד התאמות רבות. תחבורה ציבורית מצוינת שפעילה גם בשבת היא תנאי הכרחי להשלמת המהלך; גם צל, ספסלים וצמתים קומפקטים יותר הם חלק מתכנון מוטה הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, במיוחד באקלים ים תיכוני עם נטייה למדברי. התוצאה תהיה עיר בריאה יותר, ידידותית יותר, הטרוגנית יותר, עיר שטוב יותר לחיות בה.

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

לכתבה באתר העוקץ

כתבות קשורות:
לדווש בירוק: כל מה שצריך לדעת על מיזם השכרת האופניים החדש של תל אביב
סוללים נתיב לאופניים ברחוב בלוך בתל-אביב
עיריית תל אביב והתושבים על מסלול התנגשות
Comments