אופניים חשמליים: בלי מצערת ובלי רישיון

נשלח 17 במאי 2014, 13:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 17 במאי 2014, 13:10 ]
מאת שחר הזלקורן, 12/5/2014

באיחור של שלוש שנים, משרד התחבורה מסדיר את השימוש באופניים חשמליים. על-פי תקנות שהוגשו לאישור ועדת הכלכלה, אופניים חשמליים יוגבלו להספק של 250 וואט ומהירות של 25 קמ”ש. דרישת עמותות בטיחות להחיל חובת רישוי נדחתה

משרד התחבורה הגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות, שאמורות להסדיר את השימוש באופניים חשמליים. התקנות אינן משנות מהותית את המצב הקיים, אך יש לזכור שמאז שנת 2011 לא מוסדר השימוש באופניים חשמליים. זאת, בגלל שתוקפה של הוראת שעה שאושרה ב-2010 בוועדת הכלכלה פג לפני כשלוש שנים. מאז ועד היום לא הצליח משרד התחבורה להסדיר את הנושא כנדרש. בנוסף, התקנות שהוגשו לוועדת הכלכלה מסדירות את השימוש בסוג אחר בלבד של אופניים חשמליים (הנקראים Pedelec, והם למעשה אופניים עם מנוע עזר), בעוד שהסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים מסוג e-bike (המצוידים במצערת ידנית ואינם דורשים שימוש בדוושות) טרם הוסדר – והסדרתו אינה צפויה בזמן הקרוב.

על-פי התקנות, שיעלו לדיון בוועדת הכלכלה בשבוע הבא, ההספק המרבי של אופניים חשמליים יהיה 250 וואט, כאשר המנוע החשמלי מופעל באמצעות הדוושות ואינו מאפשר הפעלה באמצעות מצערת ידנית. בנוסף, נדרש שהספק המנוע ירד ככל שעולה המהירות, וב-25 קמ”ש נדרש שהמנוע יפסיק את פעולתו. נוסח התקנות כולל פטור מרישום ורישיון למי שרוכב על אופניים חשמליים – פטור שאמנם היה קיים בעבר, אך בעמותות בטיחות היו מי שדרשו לבטלו ואף קראו לחייב רוכבים בקבלת רישיון והכשרה. כבעבר, הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים הוא 14.

“נוכח תקופת הבחירות”
על-פי מכתב ששלח שר התחבורה, ישראל כץ, ליו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ אבישי ברוורמן, הסיבה לכך שעד עתה לא הוסדר הנושא היא הבחירות: “ביום 15.5.2011 פנה שר התחבורה אל ועדת הכלכלה בבקשה כי תאשר תיקון נוסף לתקנות התעבורה, לצורך הסדרת השימוש באופניים חשמליים, אך נוכח תקופת הבחירות לא נדון התיקון המבוקש”. יש לציין שהבחירות לכנסת התקיימו בתחילת 2013 – קרוב לשנתיים לאחר פניית השר לוועדה.

התקנות החדשות מבוססות על תקן ישראלי לאופניים חשמליים (ת”י 15194), שאמור להיכנס לתוקף ביוני הקרוב. על-פי אחד מסעיפי התקנות, עותק של התקן יופקד לעיון הציבור במכון התקנים, כאשר הפניה אל אותו עותק תהיה מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה. ללא הפניה שכזו, כך נקבע במפורש, “לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה”. בעבר הועלתה דרישה שהתקן עצמו יהיה פתוח לעיון הציבור, אך מכון התקנים הישראלי – בתמיכת היועצים המשפטיים של משרדי המשפטים והתחבורה – הבהיר כי תהיה בכך פגיעה בזכויות יוצרים והפרה של הסכמים בינלאומיים. התוצאה: מי שירצה לעיין בתקן הישראלי יידרש לפנות למכון התקנים, ולשלם עבור רכישת התקן.

אל הבעייתיות בהסדר שנקבע התייחסה בעבר עו”ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה: “הבעיה היא בעיקר כשמדובר על ביצוע עבירה פלילית. אנו אומרים שאי-ידיעת החוק איננה פוטרת (מאחריות פלילית, ש.ה) וחזקה על כל אדם שהוא מכיר את הדין, וכדי שהוא יכיר את הדין חובה לפרסם את הדין. בעצם לא אדבר כאן על הדין, אדבר רק על חקיקה, חקיקה ראשית וחקיקת משנה, כדי שאדם יידע מה גבולות המותר והאסור לפי החוק החל עליו. כאן למשל, חל איסור לעשות שימוש באופניים עם מנוע עזר שאינם עונים לתנאים מסוימים. התנאים מפורטים בתקן, אבל כדי לדעת מה התנאים החלים עליו הוא צריך לרכוש את התקן. זאת אומרת, כדי שאדם יידע מה הדין החל עליו הוא צריך לשלם כסף. הדבר הזה נראה לי לא ראוי”.

לכתבה באתר thecar
Comments