אופניים חשמליים: מכת חשמל

נשלח 19 בספט׳ 2014, 13:42 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 19 בספט׳ 2014, 13:52 ]
עמדת החוק לגבי הנסיעה בהם אמנם מעורפלת, אבל הולכי רגל רבים מבינים: לעיתים המפגש עם כלי התחבורה האלה הוא בגדר סכנת חיים • פתרון באופק? לא כשהמשטרה ומשרד התחבורה עסוקים בהאשמות הדדיות • תמרור אזהרה
מאת עדי רובינשטיין, פורסם ב: 18.09.2014. צילומים: יהושוע יוסף.
  • צילום: יהושוע יוסף
    פלרטוט עם המוות. אופניים חשמליים ברחובות תל אביב
    צילום: יהושוע יוסף
רק לאחרונה השיג שר התחבורה ישראל כ"ץ את תמונת הניצחון שלו, כאשר אלפי זוגות אופניים חשמליים לא חוקיים הוחרמו בפשיטה של המשטרה. התמונה הזו, כמו תמיד כשמדובר בצעד מיוחצן של פוליטיקאי, עוררה תגובות משני הצדדים: המתנגדים לאופניים ולקורקינטים חשמליים טענו שמדובר בטיפה בים ושהאופניים החשמליים הפכו לסכנה רצינית לחיי אדם, כך שפשיטה אחת או שתיים לא יצליחו לעצור את התופעה. הרוכבים מהצד השני טענו שצריך למצוא פתרון יעיל כדי שהאופניים החשמליים ישתלבו בתנועה הישראלית ויחסכו בדלק ובמקומות חניה. כך או כך, ספק אם קיימת כרגע סכנה בטיחותית על הכבישים ועל המדרכות במדינת ישראל, ובייחוד אמורים הדברים לגבי בני נוער.

השבועיים האחרונים הדגישו ללא כל ספק שהכלים החשמליים הללו הם פלרטוט ישיר עם המוות. ביום ראשון השבוע נהרג גבר בשנות ה־50 לחייו מפגיעת רכב מסחרי בכביש 44, סמוך לכניסה לאזור מכיוון רמלה, בעת שרכב על קורקינט חשמלי. המכונית שפגעה בו מחצה אותו ואת הקורקינט החשמלי, שעף כמה מטרים ולא יכול היה לספק הגנה רצינית לרוכב.
בהרצליה נפגעה בשבוע שעבר ילדה בת 16 בעת שרכבה על קורקינט חשמלי והתפרצה לכביש, תוך כדי שהיא מסכנת את הנהגים. היא נפגעה קל מרכב חולף.
רגע, עוד לא סיימנו: ברעננה שני נערים בני 15 לא צייתו לתמרור עצור ופגעו ברכב שחצה את הצומת שבו נסעו. הם נפצעו קל מאוד, אך שמשת הרכב שנפגע התנפצה. וזה ממשיך, בנתניה, שם דיווחה המשטרה המקומית על תופעה שבה יותר תושבים זונחים את האופנועים שלהם ומעדיפים לערוך את המירוצים הליליים והלא חוקיים בעזרת האופניים החשמליים. רק בסוף השבוע שעבר פונו לבית החולים שלושה נערים שערכו תחרות מירוץ בין אופניים חשמליים לבין אופנוע. האופניים החשמליים, יחד עם הילדים, נתקעו בין גלגלי מכונית שאף היא על פי החשד השתתפה במירוץ.
בעמותת אור ירוק לא התפלאו השבוע לשמוע על כל המקרים האלה שבדרך נס מסתיימים עד כה במקרי מוות בודדים. נתוני הארגון מסתמכים על נתוני מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ומוכיחים כי מדובר במגיפה אמיתית: ב־2013 אושפזו 23 בני אדם שנפגעו מקורקינטים ממונעים, זאת לעומת שבעה בני אדם שאושפזו בתאונה עם קורקינט ממונע ב־2012.
עוד עולה מהנתונים כי בשנים 2013-2008 אושפזו בבתי החולים 127 בני אדם שנפגעו בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים או קורקינטים ממונעים.
בקבוצות הפייסבוק השונות שנפתחו בנושא אפשר לקרוא תיאורים נוראיים של הורים לילדים ולבני נוער אשר חייהם נהרסו כתוצאה מפגיעה של אופניים או כתוצאה מרכיבה על אופניים ועל קורקינטים. אב העונה לשם ר' סיכם את התופעה בצורה כואבת למדי: "הורה שקונה לילד שלו קורקינט או אופניים חשמליים, צריך להביא בחשבון שהוא מקרב את הילדים שלו לבית לוינשטיין. מדובר בכלים לא בטיחותיים שיכולים להגיע למהירות של 70 קמ"ש, כאשר הילדים טסים על המדרכות ללא חוק וללא קסדה או ציוד מגן אחר".
 

חוק מעורפל

על פי הערכות המשטרה, בישראל יש כרגע כמעט 200 אלף זוגות אופניים חשמליים, שחלקם יובאו שלא כחוק והוכנסו בהם מנגנונים לשיפור המהירות בצורה לא חוקית - מדובר באופניים

לשימוש עירוני ולא בכאלו שנועדו לרכיבה ספורטיבית. משטרת ישראל ומשרד התחבורה מבצעים מדי פעם פשיטות על חנויות שמוכרות אופניים (ובטח יבצעו כאלה ככל שאנחנו מתקרבים ליום הכיפורים), אבל לא באמת מצליחים להתמודד עם התופעה.

מדוע? מכיוון שהחוק מעורפל וכולם מטילים את האשמה זה על זה. בשנת 2010 אושרה במשרד התחבורה הוראת שעה שהסדירה את נושא האופניים החשמליים וקבעה כללים ותקן ברורים לנושא, אלא שבמארס 2011 פג תוקפה של ההוראה.

כתוצאה מכך נוצר מצב שבו במשך יותר משלוש שנים כל אדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו במדרכות ובכבישי ישראל המסוכנים גם כך, זאת מכיוון שאין שום תהליך חקיקה רציני של משרד התחבורה ושל גורמי האכיפה.

הוראת השעה קבעה כי הספק מנוע האופניים החשמליים לא יהיה גבוה מ־250 ואט ולא תותר רכיבה מתחת לגיל 14. כמו כן, תקנות חדשות שהעביר לאחרונה משרד התחבורה כללו סעיף המאפשר רכיבה על גבי אופניים חשמליים רק אם לא בוצעו שינויים במבנה המקורי שלהם. עוד במסגרת התקנות, נפח המנוע לא יעלה על יכולת נסיעה של שישה קמ"ש. [הערת עורך האתר: הכתבה מציגה מידע שגוי: התקנות קובעות מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש - ראה את עיקרי התקנות כאן]

רופאים בבית החולים איכילוב בתל אביב שעימם שוחחנו השבוע, צחקו כאשר סיפרנו להם על הנתון הזה: "בוא לכאן כל יום ותראה שמגיעים לפחות שני פצועים במצבים שונים מפגיעה או ממעורבות של אופניים או קורקינטים חשמליים", הם אומרים. הפצועים שאליהם הם מתכוונים הם בעיקר בני נוער ואנשים בגיל הזהב שהם הקורבנות, לא נפגעים בצורה כזו כאשר נוסעים במהירות של שישה קמ"ש. בטח כשאחד מכל עשרה רוכבים על אופניים ועל קורקינטים חשמליים נפצע בצורה קשה.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, טוען ש"מדובר במחדל של משרד התחבורה, שנמשך כבר יותר משלוש שנים, מה שמאפשר הפקרות ברחובות. בהיעדר חוק ותקנות, אופניים משודרגים במהירויות של 60-50 קמ"ש נמכרים לילדים שדוהרים באמצעותם על המדרכה". 

לא רק בתל אביב

הטרנד של האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים החל, כמו כל תופעה רחבה, בתל אביב ומשם זלג לערי הלוויין והלאה לכל רחבי הארץ. מדרכות תל אביב הן כבר מזמן שדה קטל אחד גדול, כאשר הקורבנות העיקריים בו הם הולכי רגל ואימהות תמימות שצועדות עם עגלות תינוק וחשופות לכל מרעין בישין: שליחים על טוסטוסים, רוכבי אופניים שטסים במהירות מחוץ לשבילים המסומנים וכמובן אופניים וקורקינטים חשמליים שחוסמים את המדרכות מכיוון שאין עבורם מקומות חניה רשמיים.

הפקחים מצידם מעדיפים לעסוק כמובן במתן דו"חות למכוניות מאשר להתמודד עם פורעי החוק, ולמשטרת ישראל יש צרות גדולות יותר להתמודד עימן מאשר האופניים החשמליים.

עירית אלקבץ, תושבת העיר ששברה את ידה בעקבות התנגשות עם רוכב אופניים, משחזרת את רגעי האימה ובעיקר את אוזלת היד של הרשויות: "בדיוק לפני שנה הלכתי ברחוב פרישמן פינת מסריק במדרכה להולכי רגל, לא בשביל אופניים. מאחוריי רכבו על אופניים אבא ובן, והבן נסע ולא הצליח לבלום. הוא נכנס בי מאחורה בלי ששמעתי אותו, לא ציפצף, לא האט ולא שמעתי כלום, הוא שיטח אותי לגמרי.

"ברגע הראשון הייתי בשוק מוחלט. לזכותם של האב והבן ייאמר שהם עזרו לי ונתנו לי שתייה. לא הבנתי מה קורה איתי, ורק אחרי כמה שעות הבנתי שהתרסקה לי כף היד. במקרה שלי לפחות עצרו, אבל יש רבים שכלל לא עוצרים. לא לקחתי את הפרטים של האב והבן הפוגעים והייתי שלושה חודשים עם גבס עד הכתף. הסבל והמוגבלות לא ניתנים לתיאור. עורך הדין שלי אמר שאם יש ביטוח למשפחה הזו, הם יצטרכו לפצות אותי. אבל אז האב והבן כבר שינו את הגישה שלהם והכחישו את כל אשר התרחש. הרגשתי פגועה, מכיוון שהוזנחתי גם על ידיהם וגם על ידי עיריית תל אביב".

כאמור, הבעיה התל־אביבית זלגה החוצה. קחו לדוגמה את היישוב המנומנם שוהם. על פי נתוני משרד התחבורה, שוהם היא אחד המקומות שבהם הסיכויים להיפגע בתאונות דרכים הם הנמוכים ביותר. אך מאז שהאופניים החשמליים חדרו ליישוב, עלה מספר התאונות והפצועים.
המועצה המקומית לא חיכתה למשרד התחבורה או לרשויות האכיפה והחלה בעצמה בפעילות חינוכית חשובה, שבה לומדים הנערים והנערות כיצד לרכוב על אופניים חשמליים, כיצד להגן על עצמם באמצעות אביזרים לרכיבה, ציות לתמרורים וכיצד להיות ערים לסכנות האורבות לרוכבי האופניים החשמליים.

אם שוהם היא דוגמה חיובית לשימוש באופניים החשמליים, במקומות אחרים אפשר לראות כיצד בני נוער משתמשים בכלי הקטלני לפגיעה בחבריהם. הדוגמה הבולטת ביותר התרחשה בחודש ינואר השנה, כאשר נאור אטיאס נדקר בפתח תקווה על ידי נערים, שלאחר שלא הצליחו לתפוס אותו במרדף רגלי, לקחו אופניים חשמליים כשהם אוחזים בסכין, השיגו את אטיאס ודקרו אותו. לאחר מכן עלו על האופניים החשמליים ומיהרו לברוח מהמקום. לאחרונה מסרה משטרת ישראל כי האופניים החשמליים אכן משמשים לא אחת כלי עזר בביצוע עבירות קלות. זאת מפני שבאמצעותם אפשר להתחמק במהירות, בטרם הבין הקורבן מה התרחש סביבו.

על דבר אחד מסכימים גם במשטרה וגם במשרד התחבורה: גם אם בסופו של דבר יחוקקו החוקים ויוחמרו התקנות, עדיין מדובר בעניין של חינוך ומשמעת; כאשר אדם מבוגר, בדומה למקרה המצער באזור, נכנס לכביש בין־עירוני סואן עם קורקינט חשמלי תוך כדי שהוא מסכן את עצמו ואת האחרים, שום תקנה או חוק לא יעזרו. כאשר מדובר בבני נוער, נשאלת השאלה המתבקשת: היכן נמצאים ההורים ומיהם ההורים אשר שולחים את ילדיהם לבית הספר כשהם חמושים בקורקינטים ובאופניים חשמליים?

"אישום למשווק שלא כחוק" 

תגובת משרד התחבורה: "על פי החוק, חל איסור מוחלט של שימוש או מכירה של קורקינטים חשמליים, למעט קורקינט חשמלי שמשקלו עד 12 ק"ג, הספקו עומד על 100 ואט ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. הקורקינט המותר בשימוש (עד 12 קמ"ש) רשאי לנסוע אך ורק על המדרכה ואינו מורשה לנסוע על הכביש. רובם של הקורקינטים הנוסעים כיום בכבישים ובמדרכות אינם חוקיים וחל עליהם איסור שימוש ומכירה.
"משרד התחבורה החליט להסדיר את מעמדו של הקורקינט החשמלי וגיבש קריטריונים חדשים הקובעים בין השאר את נפח המנוע והמשקל המותר של הקורקינט, מהירות מקסימלית, אזור הנסיעה המותר וגיל הרוכב. מאחר שלקורקינט החשמלי אין תקן ישראלי, נדרשנו לגבש תקן חדש במכון התקנים הישראלי. גיבוש התקן על ידי המכון (שמומן על ידי משרד התחבורה) נמשך יותר משנתיים והסתיים רק לאחרונה. משרדנו מצוי כיום בהליך תיקון התקנות שיכלול את כל הקריטריונים והתנאים לשימוש בכלי והן יוגשו בקרוב לוועדת הכלכלה של הכנסת כפי שהתחייבנו. 

"באשר לאופניים החשמליים: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה את התקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים, לאחר שנקבע להם תקן ישראלי. התקנות ייכנסו לתוקף בסוף החודש [הערת עורך האתר: טעות בכתבה, התקנות נכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2014, כאן]. האחריות לאכיפת התקנות והנסיעה על אופניים חשמליים או על קורקינטים חשמליים חלה על משטרת ישראל. משרד התחבורה מסייע בתחומים שבהם יש לו סמכות אכיפה, למשל בתי מסחר וחנויות המוכרות קורקינטים בניגוד לחוק. משרד התחבורה מגבש בימים אלה חקיקה שתאפשר לפקחים עירוניים לאכוף נסיעה של קורקינטים ואופניים חשמליים בתחום הרשויות המקומיות.

"בשנים האחרונות ערך המשרד מבצעים נגד משווקים המוכרים קורקינטים האסורים לשימוש והגיש כתבי אישום נגד רבים מהם. משרדנו מבצע פעילות שוטפת נגד חנויות ובתי מסחר, המוכרים אופניים חשמליים וקורקינטים בניגוד לחוק".

לכתבה בישראל היום

כתבות קשורות:
מסמכים שהוגשו לועדת הכלכלה לקראת הדיון שנערך בתאריך 21/7/2014 בו אושרו התקנות:

Comments