אור ירוק / ניוזלטר / גליון מס' 43 - פברואר 2015 ![]() ד"ר אורן תבור האם אתה רואה באופניים החשמליים כבעיה נרחבת ומדוע? אופניים וקורקינטים חשמליים נוצרו מתוך צורך. בשל כך הם הופכים להיות
תופעה נרחבת. התופעה הופכת לבעיה רק אם לא מטפלים בה כמו שצריך וכך קורה
עם רכבים אלו. העובדה שהשוק פרוץ לחלוטין ולמעשה כל אחד יכול למכור כל רכב
חשמלי לכל אחד היא מקור הבעיה. בהעדר פיקוח, רכבים אלו מגיעים למהירויות
מדהימות של מעל שלושים קמש במקרים רבים ומעל לחמישים קמש במקרים מסוימים.
לעיתים הם ניתנים לילדים, או אף למבוגרים, ללא יכולות מתאימות לנהיגה בכלי
רכב שכזה.
בהעדר פעולות פיקוח ואכיפה מצד הממשלה וההורים אנו מקבלים כיום מצב
אבסורדי של ילדים שהינם 7-8 שנים צעירים מגיל של רישיון על רכב, נוהגים
ברכב במהירות של כלי רכב עירוני. נהיגה ללא מאמץ פיזי מבחינתם הדואג
לערנותם, בצורה שאינה חוקית בשום כלי רכב מורשה, כלומר ללא אמצעי הגנה, תוך
כדי האזנה למוסיקה ושליחת מסרונים וכל זה עוד על המדרכות.
האם אתה מזהה עלייה במספר הנפגעים בשנה האחרונה? מאז הופיעו כלי רכב אלו בארץ לפני שנים ספורות, חלה עליה מתמדת בשימוש בהם, ובהעדר פיקוח חלה עליה מקבילה רצופה בכמויות הנפגעים. כיום מספר הנפגעים המגיעים למוסדינו הינו בין 1-4 ביום כולל מבוגרים עם טווח פגיעות הנע מקל עד קטלני. מה מאפיין את הנפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים?
המאפיין הייחודי של הנפגעים בתאונות אלו הוא אופי הנפגעים. הנפגעים נחלקים לשתי קבוצות. קבוצת הולכי הרגל ההולכים לתומם על המדרכה כשלפתע נתקל בהם רכב בשלושים קמש, במקום בו הם הרגישו בטוחים לחלוטין. בקבוצה זו כלולים לרוב המתניידים לאיטם , כגון קשישים ותינוקות או ילדים קטנים בעגלות או ברגל. קבוצה שניה היא אותם מבוגרים או ילדים אשר בשל גילם הצעיר או קשיים בריאותיים אינם מתאימים לנהיגה בכלי רכב שכזה ונפגעים בעצמם מתאונות הנובעות מאיבוד שליטה על האופניים/קורקינט, או מהתנגשות בכלי רכב אחר בזמן חציית כביש או במדרכה בעת הסח הדעת. איזה עצות יש לך לרוכבים ולהורים של ילדים בעלי אופניים חשמליים?
עיקר הנטל במצב הנוכחי של העדר אכיפה מוטל על ההורים.
בבתי ספר קיים לעיתים לחץ חברתי לרכישת האופניים החשמליים. הילדים
מעבירים את הלחץ להוריהם. ההורים נוטים פעמים רבות לבלבל אהבה עם הסכמה לכל
דבר שהילד מבקש. הם מרגישים שהם פוגעים בילדם אם יסרבו להיעתר לבקשותיו.
הם לא רואים במתן אופניים חשמליות המגיעות לכמעט 10 מטר בשנייה, נשק לכל
דבר. להורים היה יותר ברור לסרב לילד שמבקש במתנה בגיל 11 אקדח טעון.
שמירה על הילד מסכנות היא גם נתינה.
כשהילד מגיע סוף סוף לגיל המיוחל וההורים מתרשמים מיכולתו ואחריותו
לנהוג באופניים או בקורקינט חשמלי, עליהם לדאוג לכך שיחבוש קסדה בכל זמן
הנהיגה ושבשום שלב בנהיגה לא יהיה עסוק בהאזנה לאוזניות או בשליחת מסרונים.
בדיוק כמו שלנהג מבוגר שעבר בחינות רישוי של משרד התחבורה אסור לעשות זאת.
מה לדעתך המדינה צריכה לעשות?
הממשלה כמובן אחראית על התקנת התקנות
ומינוי האוכף. תקנות תוקנו בחודש 07/2014 בוועדת כלכלה של הכנסת אך טרם
נאכפו. הנושא מורכב הן מבחינה חקיקתית והן מבחינת אכיפה. להבדיל מכלי רכב
רגילים, רכבים אלו אינם רשומים עדיין במשרד הרישוי ולכן לא קל לזהותם.
הרוכבים בהם אינם בעלי תעודת זהות עדיין ולכן גם אותם לא קל לזהות. למדוד
מהירות נסיעה במדרכה זה אתגר לא פשוט אף הוא. תחת מגבלות אלו ובניסיון לתת
פתרון לבעיה הנוכחית הוצע שרוכבי אופניים מעל גיל 16 ינהגו בכביש ובין
גילאים 14 - 16 ינהגו רק בשבילי אופניים. פתרון של בטוח שיוביל לירידה
במספר הנפגעים.
אני לא בטוח שהפתרון הנכון הוא להעביר
את האופניים החשמליים מהמדרכה לכביש. אולי פתרון נכון יותר הוא לאפשר נסיעה
במדרכה אך באופניים שאינן עוברות בשום שלב מהירות סבירה של 20 -25קמש
שאינה עולה על מהירות של אופניים רגילות במאמץ נסיעה סביר.
עיקר המאמצים לדעתי צריכים להיות מושקעים במציאת פתרונות יצירתיים וחדשים לתהליך האכיפה.
מדובר בכלי רכב מסוג חדש שהמחוקק והאוכף לא נתקלו בהם בעבר ודרושה מחשבה חדשה ומקיפה כדי לתת פתרון לבעיית אכיפה לא פשוטה זו. |
Sustainability.org.il > תחבורת אופניים >