ללא חקיקה וללא אכיפה, אופניים חשמליים הופכים למסוכנים
הכנסת מבקרת את חוסר ההסדרה של אופניים חשמליים. בדיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, שנערך אתמול (ב') אמר היו"ר ח"כ דוד צור (התנועה) "כל עוד אין הסדרה, השימוש בכלים (אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים, ד"ש), הוא לא חוקי". צור קרא למשטרה את החוק, לייצר הרתעה מול הרוכבים ו"לעשות סדר בג'ונגל שנוצא במדרכות ברחבי הערים".

ביקורת חריפה ספג רון מוסקוביץ', מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (שהודיע על התפטרותו מספר ימים אחרי הדיון בכנסת). הדיון שודר בערוץ הכנסת (ערוץ 99). ניתן לצפות בדיון בארכיון השידורים של ועדת הכלכלה - לחצו כאן לצפיה בדפדפן אקספלורר או כאן לצפיה ישירה (גם באמצעות דפדפנים אחרים). בין הדוברים: יותם אביזוהר - מנכ"ל העמותה (החל מדקה :43:30), ערן שחורי, רכז פעילות 'רוכבים לעבודה' בעמותת 'ישראל בשביל אופניים' (החל מדקה - 1:13:50), ח"כ חנין (1:10:10) וח"כ זנדברג (דקה 50:00). דברי סיכום של ח"כ דוד צור (1:20:05).

קטעים מפרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
למאבק בתאונות דרכים

יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 09:00

סדר היום:

מניעת היפגעות של רוכבי אופניים, קורקינטים ואופניים חשמליים

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד צור – היו"ר

באסל גטאס

תמר זנדברג

דב חנין

בועז טופורובסקי

אורי מקלב

מוזמנים:

מניעת היפגעות של רוכבי אופניים, קורקינטים ואופניים חשמליים

היו"ר דוד צור:

 בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה בנושא בטיחות בדרכים. אני מברך את חבר הכנסת בועז טופורובסקי שהצטרף אלינו. הנושא שאנחנו מדברים עליו היום הוא למעשה האופניים, הקורקינטים החשמליים. נרחיב את הדיון גם לדו-גלגלי בהמשך אם יגיעו, לא בהקשר של מה שדיברנו בדיון הקודם, של האחוז הגבוה של הנפגעים בדו-גלגלי בכלל בתאונות הדרכים ובנפגעים – הגענו לשליש השנה, שזו ממש תופעה שצריך לטפל בה – אלא בהקשר של הנפגעים הולכי רגל, והפגיעוּת שלהם עצמם ככלים שלא מוסדרים כראוי בחוק. הנושא, אני יודע שנדון גם בדיון שזימן חבר הכנסת טופורובסקי בכל מה שקשור לקסדות, קסדת חצי וגם דיון בנושא של גיל הרוכבים.

אני ארצה לשמוע את כל האנשים. כיוון שאנחנו בשידור, אנא תציגו את עצמכם, איזו רשות אתם מייצגים וכמובן דברו בנושא שאתם רוצים להציג. אולי נפתח עם הרשות קודם. רון, תרצו להתייחס? מה העמדה שלכם, איך אתם מטפלים בנושא בכלל?

רון מוסקוביץ:

בוקר טוב. רון מוסקוביץ', מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני אפתח בכמה מלים ואני אבקש מהמדען שלנו מעט להרחיב.

אנחנו מתייחסים לכל נושא האוכלוסיות בסיכון בתוכניות ייעודיות, וכמו שציינת, אדוני היושב-ראש, רוכבי האופניים הם אוכלוסייה בסיכון, מהסיבות הברורות – הם חשופים הרבה יותר מיושבי הרכב ומהנהגים, בדומה להולכי הרגל.

בנושא האופניים החשמליים יש כמה בעיות, כולל בעיית תקינה שבטח נדבר עליה בהמשך. חשוב לציין במעמד הזה שמונתה ועדה על-ידי מפכ"ל המשטרה, שמתכנסת מחר לישיבה ראשונה והיא יושבת בדיוק על הנושא הזה של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים.

בועז טופורובסקי:

לא הבנתי מה בדיוק התקנה שעכשיו לא בתוקף. מה היא אמרה?

שי סופר:

אני אראה במצגת את הפקודה ואני אסביר הכול. בוקר טוב לכולם. ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אופניים, ובכלל זה אופניים חשמליים, מהווים נדבך משמעותי מאוד במארג התנועה, בעיקר מארג התנועה האורבני. גם במארג תנועה מודרני מאוד שבו יש שימוש רחב מאוד גם במערכות תחבורה ציבורית, אנחנו רואים עלייה וגידול בכל העולם בשימוש באופניים, ובכלל זה באופניים חשמליים, אם כי אופניים עם מנוע עזר זה לא דבר חדש. בשנות השבעים, השמונים, גם בסוף שנות הששים, ראינו טוסטוסים, מה שהיה נקרא בזמנו, אפילו ייצרו בארץ כאלה כלים. זאת אומרת, הצורך האנושי קיים, והצורך האנושי ידוע ובהחלט נמצא ויש גידול אדיר בשימוש הזה.

מבחינת אופניים חשמליים אנחנו מזהים שני סוגים, ושני הסוגים האלה מאוד מקובלים בעולם היום. האחד נקרא Pedelecs. אלה אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי שהספקו המרבי יורד באופן הדרגתי עם העלייה במהירות הנסיעה. מנוע העזר הזה מפסיק את פעולתו עם הגעת המהירות בערך ל-25 קמ"ש – עוד מעט נדבר על הדירקטיבה בנושא – או כאשר נפסק הדיווש. זאת אומרת, אלה אופניים לכל דבר, עם דוושות שלמעשה מסייעות לרוכב בדיווש ומקלות עליו בעבודת הדיווש עצמה.

 הסוג השני כבר יותר קרוב לטוסטוסים שהיו בזמנו, אפילו אפשר להגיד קטנוע קטן. אלה אופניים שנקראים E-bike, הם מצוידים במנוע עזר חשמלי, בדרך כלל בהספקים גבוהים יחסית, והרכיבה עליהם יכולה להיעשות ללא דיווש, רק על-ידי המנוע, באמצעות מצערת שנמצאת על גבי הכידון.

אלה שני הסוגים, אלה שני הסוגים שקיימים כיום בעולם, כשהוראת השעה למעשה דיברה בזמנו רק על ה-Pedelecs. היא התקיימה בין מארס 2010 למארס 2011 והיא עסקה בנושא הזה. היא דיברה למעשה על אופניים שמורכבים בהם שני גלגלים זה אחר זה, ומותקן בהם מנוע עזר חשמלי, שנתקיימו בהם כל אלה: ההספק המרבי אינו עולה על 250 ואט, המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושת האופניים, כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש, והם עובדים בתקן האירופי, בדירקטיבה אירופית 15194 BSEN, או בתקן הישראלי המקביל 1117 חלק 5. התקן הזה קיים, אפשר לעיין בו גם באגף הרכב וגם במכון התקנים.

לאה ורון:

זה מסמך שלא העברתם לוועדת הכלכלה אתמול.

שי סופר:

שי סופר:

יותם אביזוהר:

בוקר טוב. יותם אביזוהר, מנהל עמותת ישראל בשביל אופניים. שוב, ברכות על הדיון החשוב הזה. הכתובת על הקיר כבר לא שנה אחת. שלוש שנים. שלוש שנים מאז שפגה הוראת השעה, ולדעתי זו רשלנות של המערכת, שמאפשרת את הוואקום הזה שהנושא לא מוסדר.

אגב, אם נודה על האמת, גם כשהוראת השעה הייתה בתוקף, הייתה מעט מאוד אכיפה כלפי יבואנים ומשווקים של אופניים לא תקניים, שבעצם מסכנים את כולנו.

צריכים להבין מה המשמעות של אופניים לא תקניים. לוקחים איזשהם אופניים שהם – אני אגיד את זה בעדינות – אופניים לא הכי איכותיים, מלבישים עליהם מנוע, הופכים אותם בעצם לכלי תחבורה שמגיע למהירויות מאוד גבוהות, שהברקסים שלו בכלל לא מאפשרים לו להגיב, לעצור במהירויות כאלה, ובפירוש מסכנים גם את הולכי הרגל, גם את רוכבי האופניים האחרים שנמצאים באותו מרחב, וגם את הרוכב עצמו.

זה לא רק הוראת שעה שלא מטופלת, זה לא רק היעדר אכיפה כלפי אלה שמסכנים אותנו, כלפי אלה שמשווקים את אותם כלים מסוכנים. זה גם היעדר בסיס נתונים שקוף, שיאפשר לנו, לכולנו, לכל מי שסביב השולחן להבין כמה תאונות כאלה יש, כמה תאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים קורות, כמה תאונות שבהן נפגעים הולכי רגל קורות. ברגע שיהיו נתונים נוכל להתמודד עם האתגר הזה בצורה יותר טובה.

חינוך והסברה – בפירוש, יש פה המון המון בורות, גם של הציבור הרחב והרוכב וגם של ציבור הנהגים. ציבור רוכבי האופניים, אני חושב שהוא לא מודע רובו לחוק שאוסר רכיבה על מדרכות, ושוב, מפנה אותם לשבילי אופניים או לכביש. אני חושב שגם ציבור הנהגים לא מודע לכך שרוכב אופניים הוא כלי תחבורה לכל דבר והוא לגיטימי כשהוא נוסע על הכביש באותם רחובות עירוניים שקטים ובטוחים.

אני חושב שנדרשת פה עבודה הרבה יותר טובה כדי להעלות את המודעות של כולנו. חינוך, הסברה, אכיפה וגם מימוש של יצירת תשתית טובה יותר. יש מעט מאוד רשויות שמפתחות תשתית בטוחה לרוכבי אופניים, גם אלה שעושות לא תמיד עושות אותה בצורה הכי טובה. כל נושא מיתון התנועה לא מתבצע בישראל בצורה טובה.

תמר זנדברג:

תודה, אדוני היושב-ראש ותודה לוועדה על קיום הדיון החשוב הזה. אני חייבת להגיד שיש משהו בדברים כאן ששולח אותי טיפה מעודדת, שאופניים והרכיבה עליהם מכל הסוגים הפך להיות דבר כל כך שגרתי בישראל, ואני חושבת שקודם כול צריך לברך על זה.

אופניים, בואו לא נשכח, זה כלי תחבורה, זה כבר לא רק כלי ספורט, זה כלי תחבורה עירוני, סביבתי, זול, נוח, ותנו לי להפתיע אתכם, גם בטוח, שיש לו יתרון גדול מאוד מבחינת הבטיחות בדרכים, ומדוע? מפני שכל אחוז בנסועה מכלל הנסיעות שמתבצעות כל שבוע בעיר ומחוץ לעיר, שעובר מרכב פרטי לאמצעי תחבורה מקיים – בין אם זה הליכה ברגל, רכיבה על אופניים או נסיעה בתחבורה הציבורית – חוסך חיי אדם, מציל חיי אדם.

היו"ר דוד צור:

מוריד זיהום.

תמר זנדברג:

אמרתי, סביבתי, זול, לא מזהם, נוח, ידידותי, וגם בטיחותי ומציל חיים. זו צריכה להיות נקודת המוצא לדיון הזה, וכאשר נשים את סקלת כלי הרכב מהחזק והמסוכן עד הקל והבטיחותי, וכאשר בהתאם נשים גם את התאונות מהמסוכנות והשכיחות והשגרתיות, שזה תאונות בין כלי רכב ושל הולכי רגל עם כלי רכב פרטיים, זה בצד אחד של הסקלה, ובצד השני ההליכה ברגל והרכיבה על אופניים, ששם נמצא מיעוט התאונות, וגם כאשר קורות התאונות, מיעוט התאונות הקטלניות, אז נשאל את עצמנו איפה על הסקלה הזאת אנחנו רוצים למצוא את עצמנו ובאיזה תמהיל.

כאשר אנחנו לוקחים רק נתח אחד מהסקלה הזאת ומסתכלים רק עליו, אנחנו שוכחים את ההקשר הכולל. התייחסת לחוק הקסדה. חברות וחברים, הפטור מקסדה למבוגרים בתוך העיר מעודד שימוש באופניים ומציל חיים. נוצרת כאן איזושהי תחושה כאילו אנחנו ניתן לרכב הפרטי – המזהם, שעומד בפקקים והמסוכן, והאלים כמעט מבחינת ההשפעה שלו על המרחב הציבורי – ניתן לו לנסוע באין מפריע בכביש, ועל השטח הקטן שנשאר במדרכה נטיח את ראשם של הולכי הרגל ברוכבי האופניים, אלה באלה, נסית אותם אחד נגד השני כאילו זה המרחב היחידי שיש, ועל הכביש שהולך ומתרחב כל הזמן – וכל הזמן יש עוד פקקים, אז צריך להרחיב אותו אפילו יותר – ייסע לו כלי הרכב הפרטי באין מפריע.

היו"ר דוד צור:

תמר, מה את אומרת לגברת צוקרמן?

מורן צוקרמן הלפרין:

לי ולעוד 2,000 אנשים שפנו אלי בפייסבוק, שדיווחו על תאונות.

תמר זנדברג:

תמר זנדברג:

וכאן אני מגיעה, מהמקום הזה, לפתרונות שאנחנו צריכים לעודד, ואני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו בדיון הזה. האחת זה הרגולציה. וכן, הרגולציה על האופניים החשמליים ועל כלי הרכב הממונעים, שבעצם אם נחשוב על זה, אם ניקח את הסקלה – ואני אדם פוליטי, אני רואה את זה על סקלת יחסי כוח – הרכב הפרטי הוא חזק, הולך הרגל הוא חלש ולכן הוא זקוק למקסימום ההגנה. לאחר מכן יש את האופניים שזה כלי רכב לא ממונע והוא חזק יותר מהולך הרגל אבל הוא גם חלש יותר, ואז יש לנו את הכלי הממונע, האופניים הממונעים, שמקבל אם תרצו איזשהו יתרון לא הוגן אפילו, הייתי אומרת, על המדרכה, אל מול הולכי הרגל וגם אל מול רוכב האופניים הלא ממונע.

היו"ר דוד צור:

יפה.

תמר זנדברג:

וכאן, אין ספק שצריך רגולציה והיתרים, אבל הרגולציה הזאת לא צריכה לשפוך את התינוק עם המים. היא צריכה לזכור שעדיין, גם אופניים ממונעים תקניים, בטיחותיים, שעברו אישורים ושעברו רגולציה של המדינה, עדיפים לנו מכלי רכב שנוסע על הכביש, ואז יכול להיות שנוכל לצמצם – לא יכול להיות. בטוח.

היו"ר דוד צור:

אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים, אבל אנחנו גם לא רוצים להטיח אותו על המדרכה.

תמר זנדברג:

בוודאי שלא, וכאן אני מגיעה לדבר האחרון והכי חשוב, וזה סלילת שבילי אופניים נפרדים - -

היו"ר דוד צור:

נכון.

תמר זנדברג:

- - מהכביש ונפרדים מהמדרכה ומהולכי הרגל. אבל, חברות וחברים, הם צריכים להיסלל על חשבון שטח הנסיעה של המכוניות הפרטיות, כי המטרה שלנו זה להעביר את כלי הרכב הפרטי לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים ובשבילי אופניים, כך שהמדרכה צריכה להיות מיועדת להולכי הרגל ולה צריך להינתן השטח הגדול ביותר והרחב ביותר, לאחר מכן שביל האופניים שיהיה לאופניים בלבד, אחר כך כמובן האוטובוסים ומוניות השירות והתחבורה הציבורית, ורק בסוף כלי הרכב הפרטי שהוא זה שאנחנו רוצים הכי פחות לעודד אבל היום מקבל את העוצמה הגדולה מכולם, וכאן הסכנה העיקרית. תודה רבה.

דב חנין:

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף להערכה על חשיבותו של הדיון הזה. אכן, אנחנו נמצאים בפיגור מאוד גדול בהתייחסות הציבורית, ההסדרית שלנו לשאלות של נסיעה בכלי רכב דו-גלגליים לעומת העובדה שהציבור כבר מצביע בהמוניו בעד האמצעי הזה.

מאוד מאוד חשוב בדיון הזה לעשות הבחנות, דיברו על זה גם לפניי – חברת הכנסת זנדברג בצדק הציעה לנו לחשוב על היררכיית ההגנה על אנשים שנמצאים בדרכים, שחייבת להיות הפוכה בכיוונה להיררכיית הכוח. אם אנחנו מדברים על רכב שהוא הכי חזק, אז הוא צריך פחות הגנה מהולך הרגל שהוא הכי חלש, ועל-פי ההיררכיה הזו, שני צירים הפוכים בכיוונים, צריכה להיות היררכיית ההתייחסות שלנו.

אני רוצה להוסיף לדיון הזה איזושהי הבחנה שהיא לטעמי הרבה יותר דיכוטומית. יש הבחנה מאוד בסיסית, חייבת להיות הבחנה מאוד בסיסית בין כלי רכב מנועיים לבין כלי רכב שאינם מנועיים. כלי רכב שהם מנועיים, הם עוברים את הגבולות במובן הזה שהיכולות שלהם חורגות מיכולות הגוף שלנו, ולכן הם שונים ברמה המהותית. זה לא משנה אם זה שני גלגלים, שלושה גלגלים או 50 גלגלים. כלי רכב מנועיים ראויים לסוג אחר של הסדר ברמה המהותית מכלי רכב שבהם אנחנו משתמשים בסך הכול בגוף שלנו ולא באמצעים נוספים. ולכן, ההבחנה הזו אני חושב צריכה להדריך אותנו מאוד.

אני בעד בהחלט הסדרה ותקנים של כל כלי הרכב המנועיים, כולל הדו-גלגליים.

בעניין האופניים חשוב מאוד תמיד להקפיד ולומר שאופניים הם לא בעיה, הם חלק מרכזי מהפתרון. הם הדבר הנכון סביבתית, הם הדבר הנכון תחבורתית, הם הדבר הנכון בריאותית, אופניים זה דבר מצוין. אלא מאי? כדי שאופניים יהיו בטוחים אנחנו צריכים מסה קריטית של רוכבי אופניים.

בעוונותיי, לפני הרבה שנים, עשיתי פוסט דוקטורט באנגליה, באוקספורד, כולם נוסעים שם באופניים, לא היה שם אף אחד שנוסע עם קסדה. התנאים שם הרבה פחות נוחים לנסיעה מאשר בארץ כי יורד גשם, הכבישים חלקים, אין תאונות.

היו"ר דוד צור:

 בכלל, הייאוש שם יותר קל...

דב חנין:

אני לא אמרתי את זה. אין שם תאונות, והסיבה לכך היא שהרבה יותר אנשים נוסעים באופניים. אנשים נוסעים באופניים. כשאנשים רבים נוסעים באופניים, הסביבה כולה תואמת, מתאימה לאופניים.

 ולכן, אדוני היושב-ראש, חוק הקסדות – שהיו עליו ויכוחים קשים מאוד בכנסת – אנחנו סיכמנו בסופו של דבר שהוא מהלך מזיק. אני בעד נסיעה עם קסדות, אני ממליץ לנסוע עם קסדות כשנוסעים על אופניים, אבל כשהופכים את זה לחובה בחוק, אנחנו יוצרים הרתעה מנסיעה באופניים, אנחנו מפחיתים את כמות רוכבי האופניים, אנחנו בסופו של דבר פוגעים בבטיחותם של רוכבי האופניים.

ולכן, התשובה חייבת להיות תשובה של שינוי גדול מאוד בתרבות הנהיגה, שינוי גדול מאוד בתשתיות. רוכבי אופניים לא יכולים לנסוע על מדרכות, בוודאי לא בתל אביב-יפו, שבה המדרכות בכלל כבר נעשו לתחרות בלתי אפשרית בין פחי זבל, תחנות אוטובוס, אימהות עם עגלות ורוכבי אופניים, וכמה הולכי רגל קשישים שעדיין מנסים לשרוד בתוך הג'ונגל הזה, זה בלתי אפשרי. לזה צריכים שבילי אופניים על הכביש, על חשבון כלי הרכב בהחלט.

כדי שהדברים האלה יקודמו, אדוני היושב-ראש, אין מנוס אלא מלקדם חקיקה מתקדמת שתיצור מסגרת נורמטיבית אחת במדינת ישראל, שתעודד את הרכיבה באופניים וגם תגן על הבטיחות של רוכבי האופניים.

היו"ר דוד צור:

תודה. ערן שחורי, ממש בקצרה.

ערן שחורי:

ערן שחורי, אני מרכז את פעילות "רוכבים לעבודה" בעמותת ישראל בשביל אופניים. האמת שבמידה מסוימת אני מרגיש שהדיון הזה היה מתייתר אם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הייתה עושה את תפקידה נאמנה, דבר שהיא לא עשתה בשנים האחרונות.

לפני שנתיים וחצי, ב-22 בספטמבר 2011, שלחתי מכתב לרון, למנכ"ל הרשות, והעליתי בפניו את הבעיה שבגללה התכנסנו היום. הסיבה המרכזית לשליחת המכתב הייתה שמייד אחר שהתקבל השינוי המבורך בחוק קסדה, שאפשר לרוכבי אופניים בגירים לרכוב בדרכים עירוניות ללא חובת חבישת קסדה - אני בעצמי רוכב בעיר עם קסדה ואני ממליץ לכולם לעשות כך, אבל ללא החובה כפי שציין חבר הכנסת חנין - זיהיתי את הבעיה שעומדת לפתחנו של גידול בכמות האופניים החשמליים הלא חוקיים, אלה שרוכבים מהר, מעל 25 קמ"ש, והם בעצם מעדיפים לבוא על שבילי האופניים ועל המדרכות, ואז מכיוון שביטול חובת חבישת קסדה אמור לגרום לגידול במספר רוכבי האופניים הרגילים, אם תהיינה תאונות מול כלים כבדים ומהירים, אז כלל "בטיחות שנובעת מהכמות" שהוא נכון בעולם לא יהיה קיים בישראל ואז כמות רוכבי האופניים תלך ותקטן.

אותו דבר בעצם לגבי הפגיעה בהולכי הרגל. בעצם, הנחתי בפניו לפני שנתיים וחצי בעיה, ובאחד המיילים אמרתי: זה אקדח ששמו במערכה הראשונה והוא יירה במערכה הרביעית, ואנחנו עכשיו כבר במערכה – אולי לא במערכה הרביעית כי עדיין אין הרבה הרוגים, כמו שציין שי סופר, אבל אנחנו הולכים לכיוון הזה.

היו"ר דוד צור:

וקיבלת תשובה?

ערן שחורי:

זה לא בתוכנית העבודה שלנו, נבחן את זה. תיכף אני אצטט עוד משהו שהוא ציטוט הזוי שאמר שי סופר לדה-מרקר לפני בערך שנה, אבל אני הצעתי אז שני דברים. האחד, כיוון שהבעיה עוד לא הייתה חמורה – בואו נעשה שולחן עגול של כל הגורמים הרלוונטיים, כל שרשרת המזון שרלוונטית לאופניים החשמליים. זה צריך להיות המכס, צריך להיות הורים – אותם הורים חסרי אחריות שקונים כלי משחית לילדים שלהם בגלל שזה מה שמגיעים אתו לבית-ספר, מנהלי בתי-ספר, מערכת החינוך, היבואנים - -

היו"ר דוד צור:

אני לא בטוח שהשולחן העגול הזה יכול להכיל את כל הגורמים.

ערן שחורי:

- - המשטרה. זאת אומרת, זה לא רק אכיפה. זה אכיפה וחינוך, זה סיפור מורכב אבל שאפשר להתמודד אתו.

ציפי רון:

גם הולכי רגל.

ערן שחורי:

ואפשר להתמודד אתו. זה דבר אחד, וליצור איזשהו פתרון - והולכי רגל, כולם – כדי לבחון מה כדאי לעשות, כל אחד. מה המכס צריך לעשות, מה ההורים צריכים לעשות, וכו' וכו', מה המשטרה צריכה לעשות.

נקודה נוספת – היום בעצם תאונות דרכים נרשמות במאגר סודי כזה של המרכז לרישום טראומה, שעומד בראשו פרופ' קובי פלג, והוא מחזיק אותו כמאגר פרטי. אל"ף, להוסיף פרמטרים לרישום של תאונות דרכים כך שאפשר יהיה לזהות תאונות דרכים של אופניים רגילים מול אופניים חשמליים שאינם חוקיים, ועל-ידי זה ניתן יהיה לזהות איפה יש לנו בעיות. 

היו"ר דוד צור:

ערן, זה לא בית-דין שדה עכשיו. תחתור לסיום.

ערן שחורי:

מה שאני אומר צריך לעשות היום – הרי את הבעיות אנחנו לא נפתור בשולחן הזה אלא אני עדיין מציע ליצור את אותו שולחן עגול שיעלה את הפתרונות המשותפים והמשולבים, אל"ף. בי"ת, להוסיף לרישום תאונות הרישום בבתי-החולים גם את הנושא של הפרדה של אופניים חשמליים לא חוקיים.

היו"ר דוד צור:

ולסיום.

ערן שחורי:

צריך לזכור – אופניים חשמליים עד 25 קמ"ש הם יהיו אחרי התקנות כן אופניים חוקיים, הם צריכים להיות על שבילי אופניים. כל השאר, במטותא, לכביש.

יחד עם זה, מכיוון שהיום החקיקה אומרת בעצם, איפה שאין שביל אופניים – עם אופניים רגילים אתה צריך לרכוב על הכביש, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות גם כאן איזושהי חשיבה, ובניגוד לחלק מהדוברים - -

היו"ר דוד צור:

זה מה שאמר חבר הכנסת טופורובסקי.

ערן שחורי:

- - לא לזרוק אותם לכביש. להשאיר אותם עד שתהיה חקיקה חדשה, על המדרכה. תודה.

היו"ר דוד צור:

תודה. תגובה מהירה, וגם להמשך.

רון מוסקוביץ:

מעבר לפעילות שנעשתה בנושאי תשתית אני רק אמנה ב-brief מה שנעשה ב-2013: פרסום ושיתוף פעולה בתחנות רדיו, קמפיין בגלגל"צ, מסרים לרוכבי אופניים, קמפיין יציאת ילדים לחופש, פעילות בנכסים הדיגיטליים שלנו, הפקת חוברת לילדים בני חמש ותשע שנקראת "בטוח שיהיה כיף", פרסום ושיתוף פעולה במגזר החרדי, שיתוף פעולה עם ערוצי הילדים, פיתוח תוכניות הדרכה, העלאת פורטל לפעילויות רק באוקטובר האחרון, והשיא, שגם נותן תשובה לנושא הכשרה, אלה הם 19 מרכזי הדרכה שלנו שפרוסים בכל הארץ.

זה לא מספיק. כיום מגיעים 130,000 ילדים בשנה ללמוד כיצד לרכוב על אופניים. אני חושב שזאת תשתית שיכולה לאפשר לנו גם ללמד אותם לרכוב על אופניים חשמליים, אם וכאשר התקנה תאושר.

ודבר אחרון, לנושא הפנייה שלך – חייבים לציין שמ-2008, שהייתה שנת שיא בהיפגעות רוכבי אופניים בכלל, של 457, ירדנו ב-2012 ל-269, שזה על-פי תיקי תאונות דרכים של משטרת ישראל, וב"כללי עם נפגע" משיא של 1,645 ירדנו ל-1,103, כך שאי-אפשר לומר שלא נעשו דברים.

היו"ר דוד צור:

קודם כול, תודה לכל אלה שהגיעו לדיון. אני אומר, בראש ובראשונה אני מצטרף למה שנאמר גם על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וגם על-ידי דב חנין. אנחנו בעיקרון מאוד מעודדים מהשימוש באופניים כחלופה להרבה מאוד מאפשרויות תחבורה ותעבורה שונות, ומכל הסיבות שנמנו כאן – גם כמובן בריא יותר, גם ירוק יותר וגם מוריד מכמות הנסועה – וככלל, אנחנו מאוד מרוצים מהמגמה הזאת.

אנחנו גם מרוצים מהמגמה של השקעה בתשתיות בנושא הזה, אם כי צריך לומר שמדובר במעט מאוד ערים ובמעט מאוד מקומות, זאת אומרת עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות. 

הפרויקט של אופניים בתל-אביב, למשל, הוא פרויקט שמאוד מוכיח את עצמו. אני גם ראיתי נתונים, גם עוקב אחריו, ואני חושב שהיינו אפילו חלוצים, עוד לפני ניו-יורק ולפני עוד הרבה מאוד מקומות אחרים, והשימוש בו הוא יוצא מהכלל טוב. זה אני אומר ככלל.

היו"ר דוד צור:

אז עדיין אני אומר – עם כל הביקורת, ואפשר תמיד לבוא, הרשויות משקיעות לא מעט בעניין הזה, גם בירושלים וגם בתל-אביב, במיוחד בתל-אביב. הנושא הזה בסך הכול בסדר עדיפות גבוה, וצריך לומר את זה. זה לא היה לפני ארבע שנים, חמש שנים.

עם כל זה, אנחנו מאוד לא מרוצים – אני אומר את זה ככה בלשון המעטה – מכל מה שקשור להסדרה של הנושא הזה מבחינת משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וגם ממשטרת ישראל. אני ממש מקווה – בני, מה שאמרת – שזה על דעתך בלבד ולא מייצג את עמדת משטרת ישראל. הרי בעצם מה ששמענו ממך – מדובר בילדים – הלוא נרצח פה ילד בגיל 16 על-ידי ילד בגיל 16. מה זה אומר? לא נורא? יש פה תופעה שצריך לאכוף אותה, זה לא הגיוני.

זה שזה לא מוסדר בחוק – נכון. הסדרה בחוק תעשה את זה הרבה יותר קל, אבל כל זמן שזה לא מוסדר בחוק, זה לא חוקי. כל הקורקינטים למיניהם שחוצים קווים אדומים, ההשתוללות של אופניים חשמליים שפוגעים בילדים, אנשים קשישים – שמענו פה את הגברת צוקרמן.

ואמרת – בשרשרת המזון. לצורך העניין, איפה נמצא התינוק שלה, הילד שלה? הוא נמצא בתחתית, אף אחד לא דואג לו במובן הזה.

אז אנחנו מעודדים, רוצים שהכול יהיה יותר ירוק, אבל בואו, כפי שאמרה תמר, לא נשפוך את התינוק עם המים, אז בואו לא נטיח את התינוק על המדרכה שהראש שלו יתנפץ.

לכן, באיזונים האלה קודם כול אנחנו מצפים מהר מאוד שתביאו את התקנות וגם את תקנות הייבוא והרישוי, גם את הנושא של מי יכול לנהוג, איך יכול לנהוג. הוראת השעה אמורה לכסות הכול, כדי שזה קודם כול יוסדר, ואז משטרת ישראל גם תדע יותר קל מה לאכוף, איך לאכוף, באיזה סדרי עדיפויות, ואז גם אפשר יהיה לקדם את כל נושא השבילים כי אני גם מודה שבעניין הזה אין לי תשובה חד-משמעית, וזה לא clear cut האם אנחנו את רוכבי האופניים בגיל 14 – שהם לא חשמליים – נוריד לכבישים, נשמע לי הזוי. נשמע לי הזוי, אבל מצד שני לא נרצה לאסור נהיגה באופניים שהם לא חשמליים על ילדים, כי זה פתרון שאנחנו רוצים לאפשר אותו.

עד שבכל העיריות יהיו שבילי אופניים שייקחו אותם ממקום למקום, או כפי שאמרה הגברת הנכבדה הצעירה, שרק מארלוזורוב וצפונה יש את זה, למרות שזה לא נכון, כל עוד שלא, אני מבקש מהעיריות ומהמשטרה, פשוט לאכוף. סתם, אני שולח אתכם למשה דיין - - -

היו"ר דוד צור:

לגבי שימוש בקסדה אני מסכים לגמרי עם תמר. למרות שאנחנו גם הרבה חלוקים, אני מסכים לגמרי עם תמר שבנושא השימוש בקסדה צריך להשאיר את זה כמו שזה, אלא אם כן הרשויות יגיעו למסקנה אחרת ותבואו עם איזה הצעה, כי אני אומר לכם – זה לא יעודד שימוש באופניים. בתוך העיר, להשאיר את זה עד גיל 18, זה נראה לי סביר מאוד וזה מידתי ואני חושב שלא צריך לשנות את זה, אלא אם כן הרשויות יביאו לנו הצעת חוק אחרת ונראה.

לגבי הגבלות נסיעה, אני חושב שהתקנות שמתגבשות הן תקנות נכונות – שתהיה הגבלה עד 25 קמ"ש בשבילי אופניים, ואסור שתהיה נסיעה בכבישים שמותר בהם 50 קמ"ש, מה שקורה היום. קורקינטים למעשה נוסעים – אני אומר לכם, כמי שגר, נכון, בצפון תל-אביב, רחמנא ליצלן, אבל כביש לוי אשכול, פחד אלוהים לנסוע בו על הכבישים שחוצים אותו, כמות הקורקינטים שעוברת שם, זה נראה כמו סרט מצויר זוועתי.

לכן, בעניין הזה אני מצפה – הישיבה של הסמפכ"ל מחר, אחרי כן אתם תגבשו את זה.

רון מוסקוביץ:

אנחנו נדווח גם. 

היו"ר דוד צור:

ואנחנו מבקשים דיווח איפה זה עומד, מתי זה עומד להיות מובא לוועדת הכלכלה כדי שנוכל לאשר את התקנות.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.

• פרוטוקול מלא של הישיבה - בדף הפרוטוקולים של ועדת הכלכלה (ועדת הכלכלה, 06/01/2014)
• הקלטת הדיון - ארכיון שידורי הועדות (ועדת הכלכלה, 06/01/2014, לחפש טקסט "אופניים")
• ללא חקיקה וללא אכיפה, אופניים חשמליים הופכים למסוכנים
• חשד: ילד על אופניים חשמליים פגע בקשיש שמת מפצעיו בתל אביב
  
• רון מוסקוביץ' מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פורש מתפקידו
• ד"ר שי סופר ימונה למדען הראשי של משרד התחבורה
• ת"א מרחיבה את פרויקט תל אופן; בתוכנית: אופניים ומכוניות חשמליים
  
• הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת להדיח את המנכ"ל
• המאבק הפנימי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים
• רון מוסקוביץ' מונה למנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
• מנכ"ל חדש לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
  

• תקנות וצו יבוא חופשי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים
• הסוף לקורקינטים ואופניים חשמליים מסוכנים?
• משווק קורקינטים נענש, אבל מי יעניש את משרד התחבורה?
• אופניים חשמליים: בלי מצערת ובלי רישיון
• סכנה אופניים חשמליים לא חוקיים - יומן שישי 5-7-2013
• עמדת בדיקה ניידת לאופניים חשמליים (תמונות מהצגת עבודות באורט סינגלובסקי בתל אביב)
• לאתר 'רוכבים לעבודה'
  

• מכתב שר התחבורה לועדת הכלכלה בכנסת מיום 5/3/2014. המכתב כולל הצעה לתקן.
• מכתב מנכ"ל משרד התחבורה מיום 30/6/2014 ליו"ר ועדת הכלכלה בכנסת לקראת דיון בנושא האופניים החשמליים.
• נוסח מוצע תקנות תעבורה בעניין אופניים חשמליים - הצעה לדיון בועדת הכלכלה בכנסת 21/7/2014
• נוסח מוצע תקנות תעבורה בעניין אופניים חשמליים - הצעה לדיון בועדת הכלכלה בכנסת 21/7/2014 - מסמך וורד