תוכנית שבילי האופניים בת"א: יותר מ-40 ק"מ בתוך חמש שנים

נשלח 7 בינו׳ 2012, 10:32 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 7 בינו׳ 2012, 10:44 ]

לפני 14 שנה לא היה בתל אביב אפילו שביל אופניים אחד. בתוכנית שאפתנית חדשה מתכננת העירייה להשקיע 150 בשבילים חדשים

מאת אילן ליאור, 6/1/2012
 
לפני 14 שנים לא היה בתל אביב אפילו שביל אופניים אחד. היום יש בעיר כ-106 ק"מ של שבילים והרוכבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. יש מי שאומרים שהגידול בשימוש באופניים אפילו מהיר מדי ומקדים את יצירת התשתיות. בעיריית תל אביב מרוצים, אפילו מרוצים מאוד. בהנחיית ראש העיר, רון חולדאי, מתכננת העירייה להשקיע בחמש השנים הבאות כ-150 מיליון שקלים בסלילת שבילי אופניים חדשים. באחרונה השלימו אנשי המקצוע בעירייה את תכנון תוכנית החומש. לאחר ביצועה יהיו בתל אביב כ-150 ק"מ של שבילי אופניים.

"זו ממש מהפכה", אומר ד"ר בני מאור, מנהל מינהל בינוי ותשתית בעירייה. הוא לא מהסס להשוות את תל אביב לעיר הולנדית. "אנשים עוזבים את כלי הרכב ועוברים לנסיעה באופניים. זה מתחיל להיות מוטו תל אביבי". סקר שביצעה העירייה בשנת 2010 גילה כי 38% מתושבי העיר מחזיקים באופניים. על פי ספירת אופניים מדגמית שביצעה העירייה בצירים שונים בעיר, משנת 2007 עד 2009 עלה מספר הרכיבות ב-20%. בין 2009 ל-2011 גדל השימוש באופניים ב-30% נוספים. הספירה האחרונה, מדגיש מאור, היתה לפני השקת פרויקט השכרת האופניים העירוני "תל אופן". אין לו ספק שהספירה הבאה תצביע על עלייה דרמטית.

לתוכנית השבילים החדשה כמה קווים מנחים. ראשית, היא נועדה להתמודד עם הגידול החד במספר רוכבי האופניים בעקבות הפעלת "תל אופן" ולמנוע חיכוך מסוכן בין הרוכבים לכלי רכב והולכי רגל. מעבר לכך, יש דגש בתוכנית על יצירת רשת של שבילים מצפון לדרום וממזרח למערב. כעת, שבילים רבים אינם רציפים ומחייבים רכיבה על הכביש בקטעים מסוימים. התוכנית גם נועדה לשפר את החיבור בין השכונות ובייחוד להגביר את השימוש באופניים ביפו ובדרום העיר. נוסף על כך, פועלת עיריית תל אביב ליצור חיבורים לערים השכנות.

אחד העקרונות של התוכנית הוא שבכל מקום שניתן לעשות זאת תהיה הפרדה מלאה בין הכביש, המדרכה ושבילי האופניים. העירייה אימצה את המודל הזה והחלה ליישם אותו בין היתר בשדרות משה דיין, ברחוב פנקס, ובימים אלה גם ברחוב בלוך ובמסילת ישרים. "אנחנו משתדלים לשים את השביל במפלס הכביש", מסביר מאור. לדבריו, לא תמיד אפשר ליצור הפרדה שכזו, וברחובות צרים במיוחד או בעלי בעיה נקודתית מחפשים פתרון אחר שיפחית את החיכוך.

מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, מדגיש כי ההשקעה הגדולה בשבילים אינה מקרית. לדבריו, זו מדיניות ברורה של העירייה להעדיף את הולכי הרגל ואת האופניים על פני הרכב הפרטי. "זה יכול לבוא על חשבון הרכב הפרטי. אין ארוחות חינם", אומר לייבה. "יחד עם זאת בכל מקום שניגשים אליו אנחנו יוצרים אופטימיזציה. אנחנו מתכננים ברמה של סנטימטרים כדי למצוא את האיזון הנכון בין הולך הרגל, האופניים והרכב".

ברחוב בלוך, שבו מתבצע שיפוץ בימים אלה, סלילת שבילי אופניים על חשבון עשרות מקומות חניה עוררה התנגדות רבה. בעירייה אומרים כי זה מקרה חריג וכי תוכנית החומש כוללת ביטול של כמה עשרות מקומות חניה בלבד. "זה שולי, לא משהו דרמטי", אומר לייבה. "גם אם זה יבוא על חשבון מקומות חניה, אנחנו בונים חניונים", הוא מוסיף.

מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים", יותם אביזוהר, שבע רצון מהתוכנית. הוא אומר כי העירייה השכילה לערוך בה שינויים רבים במהלך העבודה עליה. "בגלגולים קודמים שלה לא היתה רשת, היו רסיסי רשת. עכשיו יש דגש על חיבורים בין השבילים. המטרה שלנו היתה שלא רק שועלי אופניים יעשו סללום ויעלו על הכביש, אלא שגם בן אדם נורמטיבי שקצת חושש ממכוניות, בצדק, יוכל לרכוב. התכנון החדש עושה בשכל", הוא מחמיא. עם זאת, תל אביב לדבריו חריגה. מעטות הרשויות המקומיות שמשקיעות משאבים בתשתית לאופניים. ברוב הערים רכיבה היא עדיין עניין מסוכן.

לכתבה בהארץ


כתבות קשורות:

Comments