אולי קשה להאמין, אך שירותי הרכבת בישראל השתפרו מאוד בשנה האחרונה.לאחר שנחתם ההסכם עם העובדים השביתות פסקו, וכעת קל להתנייע באמצעותה. הבעיה היא להגיע לתחנה. הרכבות לא מגיעות למרכזי הערים, ושירות האוטובוסים אליהן אינו מבריק, בלשון המעטה. ניתן אמנם להגיע בזול וביעילות לרכבת עם אופניים, אבל ניתן להעלות אותם רק בשעות השפל. אבל מה אם האופניים מתקפלים?
לא רק עובדי הרכבת עזרו לאופניים המתקפלים להגיע לתודעה, גם גנבי האופניים. אופניים רגילים צריך לקשור בחוץ - ולהפוך אותם למועמדים מצוינים לגניבה, אך אופניים מתקפלים קל לאפסן בבית או במשרד, ואפילו בתא המטען של המכונית.
"זו קטגוריה שתופסת תאוצה בעולם, וגם בישראל הביקוש אליה עולה", אומר זיו גולדשמיט, מנכ"ל יבואנית האופניים מצמן את מרוץ. "להערכתי, מתוך 200 אלף זוגות אופניים שנמכרים בישראל בשנה, כ-10,000 הם מתקפלים".
"האופניים המתקפלים מהווים כ-6.5% מהמכירות", אומר גדי מינץ, מנכ"ל המתחרה רוזן אנד מינץ. לדבריו, 60% מאותם אופניים הם חשמליים. "זה כבר אמצעי תחבורה יומיומי, לא תחביב. אופניים חשמליים אמנם עולים 4,000-5,000 שקל, אך אתה לא משלם ביטוח, אין לך בעיות חניה ובעיות רישוי. סכום הקנייה זה כל ההוצאות על אופניים". רוכשי אופניים מתקפלים, כך נראה, הם לרוב תל אביבים שגרים בדירות צפופות, אך לא חסרים גם נוסעי רכבות.
האופניים המתקפלים מתחלקים לכמה קטגוריות. הפשוטים ביותר עשויים ממתכת והם של "מותג מדבקה", כלומר לא יצרן מוכר, עם שם וסמל שקובע היבואן. אלה אופניים שעולים כ-600-700 שקל, אך הם כבדים, לא נוחים לקיפול - ולא ברור כמה הם אמינים. אופניים מאלומיניום ממותג לא מוכר עולים כ-900 שקל, ואופניים ממותג מוכר מתחילים ב-1,500 שקל.
אחד המותגים המוכרים בישראל הוא דהון (Dahon) האמריקאי-טייוואני. מותג בולט אחר הוא טרן (Tern), שהוקם על ידי בנו של מייסד דהון, לאחר סכסוך עסקי ביניהם. מותגים בולטים אחרים, כמו Bike-A וסטרידה, לא נמכרים בישראל באופן סדיר. כמו בכל תחום, גם באופניים מתקפלים יש מותג פרימיום, ואלה הם ברומפטון הבריטיים, שנבנים בעבודת יד ומחירם מתחיל בכ-5,000 שקל. אופניים מתקפלים מצוידים בשישה או שבעה הילוכים, ולא 21 או 24 כנהוג באופניים בגודל מלא, ואפשר לקבוע בפירוש שככל שהאופניים נוחים יותר לקיפול ומצוידים בגלגלים קטנים יותר, כך נעים פחות לרכוב עליהם לפרקי זמן ארוכים.
קבוצה נוספת היא אופניים מתקפלים וחשמליים, במחירים הנעים בין 5,000 ל-7,000 שקל. לרוב מדובר באופניים רגילים שהוסבו לחשמליים, אך יש גם כאלה שתוכננו כך - כמו "באגי בייק". בישראל חוקיים רק אופניים חשמליים ללא מצערת (ידית גז), שבהם המנוע החשמלי מופעל על ידי דיווש, ומהירותם מוגבלת ל-25 קמ"ש. אופניים מסוג אחר עלולים להיות מוחרמים על ידי המשטרה, מעבר לכך שהם מסוכנים לשימוש.
כדי לבדוק את נוחות הנסיעה והנשיאה בחרנו חמישה דגמים בולטים. יש ביניהם אופניים קונווציונליים, הנעים בכוח הרגליים, וכאלה הנעזרים במנוע חשמלי. היצרנים הם מהמוכרים בשוק המקומי - דהון הפופולריים, ברומפטון היוקרתיים, באגי בייק המסקרנים וגם שחקן חדש - הירו (Hero), שמשווקת יבואנית הרכב UMI.
לא מצאנו אופניים עדיפים בצורה מכרעת על אחרים. ההחלטה אילו אופניים לרכוש תלויה בעיקר בצרכים שלכם. אם האופניים יקופלו בעיקר לצורכי אכסון - אפשר לבחור באופניים עם גלגלים גדולים יחסית, שנוחים לרכיבה. אך אם תעלו אותם לעתים קרובות לרכבת - קיפול קל ומהיר יהיה בעדיפות עליונה.
באשר למנוע חשמלי, הוא מייקר מאוד את האופניים, והופך אותם לכבדים ונוחים פחות לנשיאה. ואולם הבעיה העיקרית של אופניים כאלה היא תאוצה פתאומית וחדה (במרבית המקרים), שהופכת נסיעה על כביש או שביל אופניים צפוף למפחידה כמעט. עם זאת, אם תרצו לרכוב גם בקיץ - אופניים חשמליים הם כמעט האופציה היחידה.
אם אינכם רוכבי אופניים ותיקים, רכשו אופניים זולים יחסית, והתרגלו לרעיון של אופניים מתקפלים. אחרי כמה חודשים של שימוש, ודאי תדעו אם תעדיפו רכיבה נוחה או קיפול מהיר, ואם אתם זקוקים גם לסיוע של מנוע חשמלי.
החוויות של הרוכבים בנסיעות המבחן הוכיחו כי אופניים מתקפלים הם עדיין פשרה כואבת. קשה לשלב בין נוחות נסיעה, מהירות קיפול - ובעיקר מחיר נמוך שיהפוך אותם לזמינים יותר למשתמשים. ואולם נראה שהפיתוח של אופניים מתקפלים - ובוודאי החשמליים - רק בראשיתו, וככל שהצורך באמצעי תחבורה עירוני נוח ייגבר, נראה דגמים זולים ונוחים יותר בשוק.
הקיפול מהיר ונוח - הנסיעה פחות/ סיון פינגולד
צילום: עופר וקנין
יצרן: ברומפטון
דגם: H6R
משקל: 11.2-11.9 ק"ג
ניתן להשיג: ריסייקלס ו-ואן בייק סטודיו בתל אביב; מוטאופן בנתניה; ושופ הרים בהרצליה
מחיר: 5,590 שקל; כולל אביזרים: 6,516 שקל
הלוק היוקרתי והנקי של האופניים המתקפלים של ברומפטון הפך אותי למוקד העניין באוטובוס. הנוסעים התבוננו בסקרנות בפלדה המסוגננת שעליה הייתי ממונה. עם זאת, הקסם נעלם ברכיבה הראשונה על האופניים, שלקחה ממני את שאריות השיק האחרונות. האופניים הבריטיים מאובזרים בגלגלים קטנים יחסית, ולמי שרגיל לאופניים בגודל מלא, כמוני, יש צורך בכמה נסיונות כדי להרגיש יציב - ולהתרגל לבלימת זעזועים מופחתת.
הקיפול פשוט ומהיר. לאחר אימון קליל, שברתי שיא אישי ועשיתי זאת ב-20 שניות. הברומפטון שקיבלתי, עם תוספות, שוקלים 11.9 ק"ג. לא מעט אמנם, אך עדיין משקל המאפשר להעלותם בלי בעיה לאוטובוס. לפלס דרך איתם כבר היה דבר בעייתי. לאור מחירם הגבוה, לא רציתי להשאירם באמצע האוטובוס, ובטח שלא בתא המטען. כשהשארתי אותם לצדי, השארתי יד אחת על המושב, כדי לשמור אותם מלחמוק לצד השני של האוטובוס בעת עצירה.
ברומפטון הם האפל של האופניים המתקפלים - ובעולם יש להם מוניטין כאופניים המחזיקים מעמד שנים רבות. הזוג הירוק שקיבלתי אינו זול, ומחירו מגיע ל-5,590 שקל, לפני התאמות אישיות כמו סל הנתלה הנתלה מלפנים (355 שקל), גלגלים על הסבל (237 שקל) או כיסוי לרכבת (214 שקל). הכל כמובן מתוצרת ברומפטון בלבד. לחברה יש גם גרסאות קלות משקל, שבהן חלק מהחלקים מוחלפים מפלדה לטיטניום. מחיריהם יכולים להגיע ליותר מ-10,000 שקל. מלבד המיתוג וחומרי הגלם, המחיר הגבוה נובע גם מכך שהחברה לא העבירה את ייצור האופניים למזרח והשאירה אותו בבריטניה - והם מורכבים בעבודת יד.
ניתן לצעוד עם האופניים במצב מקופל, שכן הגלגלים המחוברים לסבל הופכים אותם לטרולי. עם זאת, קשה לפנות לעתים קרובות - כי לגלגלים הקטנים אין ציר סיבוב.
שורה תחתונה: לנסיעה קצרה של עד 15 דקות מהבית לתחנת הרכבת, האופניים מספקים פתרון יעיל אך יקר. על הנוחות אפשר להתווכח.
מדלגים על הפקקים לרכבת/ אלדד דור
צילום: עופר וקנין
יצרן: דהון
דגם: ויטס D7
משקל: 11.8 ק"ג
ניתן להשיג: רשת רוזן אנד מינץ
מחיר: 1,695 שקל
שוב פיספסתי בכמה שניות את הרכבת. כן, זה קורה כמעט בכל בוקר. אני לוקח את הבת שלי לגן, ואז מחכה למונית השירות כדי להגיע לתחנת הרכבת בנתניה. הבעיה היא שאני לא היחיד שמחכה. בני נוער, מבוגרים - כולם רוצים להגיע בזמן - אלה לבית הספר ואלה לעבודה. אם יש קצת מזל, אני עולה על המונית הראשונה שמגיעה. כשאין מזל, אני נאלץ להסתכל על המוניות המלאות שחולפות. לפקקים בדרך לתחנת הרכבת אין שום קשר למזל - הם תמיד שם. אז אולי האופניים המתקפלים הם הפתרון? לא כל כך בטוח.
מבחינת המהירות, אין ספק - זו הדרך הקצרה ביותר. במקום להתייבש חצי שעה בתוך המונית בפקקים או בהמתנה למונית ואחר כך בפקקים, האופניים הביאו אותי בתוך 10 דקות מהגן של הבת שלי אל פתח תחנת הרכבת. גם כשהגעתי לתחנת הרכבת בתל אביב, הנסיעה באופניים אל מקום העבודה נמשכה פחות מ-10 דקות.
אבל כאן פחות או יותר נגמרות כל המחמאות לאופניים. הם מסורבלים מדי ולא נוחים לנשיאה. אפילו נשיאה קצרה של האופניים המקופלים מפתח תחנת הרכבת אל תוך הרכבת ולאחר מכן מהרכבת ועד לפתח היציאה מהתחנה, אינה נוחה. שוב ושוב העברתי את האופניים מיד אחת לשנייה, ולעתים נעזרתי בשתי הידיים כדי להגיע עד למקום שבו אוכל לפתוח את האופניים ולהמשיך בנסיעה.
שורה תחתונה: האופניים נוחים לנסיעה, אבל לא לנשיאה.
שלדה קלה ומושב קפיצי/ רועי קצירי
צילום: עופר וקנין
יצרן: GEOBY
דגם: 1606 URBANLITE
משקל: 19 ק"ג
ניתן להשיג: רשת רוזן אנד מינץ
מחיר: 5,400 שקל
בנסיעה על כבישים ומדרכות בדרום תל אביב, הצלחתי ליהנות מרכיבה נוחה על האופניים ולהגיע למהירות מירבית של 25 קמ"ש, על אף הגלגלים הקטנים (16 אינץ'), וזאת בזכות שלדת האלומיניום הקלה, המושב הקפיצי הרחב והמעצורים הנוחים. דילגתי בקלות גם על הגבות המורמות של נוסעים באוטובוס, כשפילסתי את דרכי עם האופניים המקופלים. במהלך הנסיעה הנחתי אותם באזור המיועד לכסאות גלגלים, שלמזלי היה פנוי, אחרת לא בטוח שהייתי מוצא להם מקום.
הקיפול של האופניים האלה פשוט יחסית, ודורש בסך הכל ארבע פעולות פשוטות. ידית גרירה מאפשרת לשאת אותם כשהם מקופלים, אם כי לא נוח במיוחד לשאת כ-19 ק"ג כשצריך לעבור מרחק של יותר ממטר או שניים. המנוע הוא בעל הספק של 250 ואט, ודורש חמש שעות לטעינה מלאה, שאחריה הוא מגיע לטווח נסיעה של כ-20 ק"מ - טווח סטנדרטי לאופניים חשמליים.
שורה תחתונה: האופניים כבדים מעט, אבל בסך הכל מציעים פתרון נוח לרוכבי אופניים שמשלבים נסיעות עירוניות ובינעירוניות עם תחבורה ציבורית.
לא במחיר הזה/ דניאל שמיל
צילום: עופר וקנין
יצרן: באגי בייק
דגם: מג'יק
משקל: 17 ק"ג
ניתן להשיג: איגל, אקובייקס, אקופאן וג'ימי בייק בתל אביב; גלגלים ירוקים ברמת גן; ואופן הרצליה בהרצליה
מחיר: 6,900 שקל
באגי בייק מג'יק הם האופניים המתקפלים והחשמליים היקרים בשוק. העלות הגבוהה נובעת מהמבנה המיוחד שלהם. הגלגלים של הבאגי נמצאים בקצה זרועות, ואלה מתקפלות כך שאופניים מתקצרים, ולא סתם מתקפלים, וניתן להמשיך להוביל אותם על גלגליהם - ממש כמו מזוודת טרולי. למעשה, מוטב לקפל אותם כך - כי לסחוב אותם, על 17 הקילוגרמים שלהם, לא ממש מומלץ.
הבאגי מתקפלים בקלות מעוררת השתאות. בתוך פחות מחצי דקה השלדה מתקצרת במחצית, הכידון יורד והדוושות נצמדות לאופניים. בכניסה לתחנת הרכבת, היה קל מאוד למזער את גודלם של האופניים, ובתחנה היה נוח להוביל אותם כשהם מקופלים (מלבד הכידון, המשמש להיגוי).
הבעיה היתה הדרך לתחנה וממנה. תנוחת הרכיבה אמנם סבירה, אבל הגלגלים הקטנים (12 אינץ') מספרים לרוכב על כל גבשושית ומהמורה בדרך. הגלגלים הם כה קטנים, שאפילו בעלייה למדרכה נמוכה מאוד צריך לבלום את האופניים לגמרי ולהרים את הגלגל הקדמי, אחרת תיפלו.
הבאגי הם אופניים חשמליים, עם מנגנון מעניין - הרוכב מניע את הגלגל האחורי ברגליו, והמנוע מחובר לגלגל הקדמי. עם זאת, הביצוע כושל. התאוצה אינה ליניארית, אלא חדה ופתאומית. זה לא רע כשהכביש או שביל האופניים פנויים, אך זה אסון בתנועה צפופה של מכוניות או הולכי רגל על שבילי אופניים, וההנעה הקדמית משפיעה לרעה על ההיגוי. במקרים כאלה, הדרך היחידה לרכב בביטחה היא לכבות את המנוע, ולהזיז את האופניים בדיווש בלבד, ואז שוב מתגלים חסרונות הגלגלים הקטנים והמשקל הגבוה.
שורה התחתונה: באגי בייק הם רעיון מבריק ונוח לקיפול, אך הביצוע לא טוב מספיק. בוודאי לא במחיר הגבוה אשר נדרש עבורם.
לנוחות מתרגלים מהר - לקיפול פחות/ איתי טרילניק
צילום: עופר וקנין
יצרן: Hero
דגם: Edge
משקל: 19 ק"ג
ניתן להשיג: היבואן UMI וההשקה תיערך בקרוב (לא ברור היכן יימכרו)
מחיר: 5,980 שקל
כרוכב אופניים מזדמן, קצת ליגלגתי בהתחלה על הקונצפט החשמלי. כמה עצלן אפשר להיות? צריך מנוע חשמלי כדי לנסוע בתל אביב המישורית? אך מתברר שלנוחות מתרגלים, ומהר. האופניים שקיבלתי איכותיים ונוחים מאוד, ומאפשרים נסיעה חלקה גם באמצעות כוח הרגליים בלבד. המנוע מספק תוספת כוח כשמדוושים, ומאפשר נסיעה מהירה יחסית במאמץ קטן. בעליות המעטות בתל אביב המציבות אתגר של ממש למדוושים, נתן המנוע דחיפה חיונית.
לאופניים יש הכנה למצערת, אך נציג היבואן הדגיש כי אינו מתקין אותה, ולמעשה הרכבתה מבטלת את האחריות. המנוע מספק כוח רק כשמדוושים, ולכן קל לשכוח ממנו - ולהאמין שהמהירות נובעת רק מכוח הרגליים. כמה יכול להוסיף מנוע קטנטן למהירות? כשכיביתי את המנוע כדי לבדוק זאת, גיליתי לאכזבתי שמהירות הנסיעה צנחה פלאים, והעליות נעשו קשות בהרבה. המנוע אכן עושה את שלו.
אופן הקיפול טומן בחובו הבטחה גדולה: יום אחד נוכל לשאת אופניים מתקפלים באוטובוס או רכבת, ולהשתמש בהם כדי להגיע לעבודה מהתחנה המרכזית. ואולם הקונצפט הזה יחכה לדגמים עתידיים, ובדגם הנבחן תשמש כנראה אפשרות הקיפול רק לאחסון האופניים, כשאין ברירה.
שורה תחתונה: אופניים איכותיים ונוחים לנסיעה - אך שוקלים 19 ק"ג, ונשיאתם במצב המקופל די מסורבלת. באוטובוס או רכבת צפופה, פשוט אין אפשרות לעשות זאת.
