לקראת דיון בכנסת: שינוי חוק קסדה לרוכבי אופניים

נשלח 13 ביולי 2011, 9:24 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 1 באוק׳ 2012, 3:05 ]
מאת: ערן שחורי, מרכז פעילות 'רוכבים לעבודה' בעמותת 'ישראל בשביל אופניים' שמקדמת את תחבורת האופניים בישראל.
תאריך פרסום: 13/7/2011, עידכון אחרון: 20/7/2011.

המשימה הבאה של עמותת 'ישראל בשביל אופניים' בעקבות החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת להעביר לקריאה שניה ושלישית את השינוי בחוק הקסדה כך שהוא לא יחול על רוכבים בגירים בעיר, הינה לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בשינוי המוצע.
 
גם אחרי השינוי המוצע בחוק הקסדה, מרבית רוכבי האופניים יהיו חייבים לחבוש קסדה. השינוי מתייחס רק לרוכבים בוגרים בדרכים עירוניות. השינוי אינו מתייחס לילדים, לרוכבי ספורט, לרוכבי שטח, ולכל מי שרוכב בדרכים בינעירוניות. כל אלו יהיו חייבים לחבוש קסדה גם אחרי שהשינוי יתקבל.

הבחירה צריכה להיות בין שתי עמדות:
עמדת הנוירולוגים וארגוני הבטיחות - עמדה שנובעת מתוך דאגה לראשו של היחיד מבלי להתחשב בשיקולים אחרים. זוהי עמדה לגיטימית שאנו מכבדים, אבל אנו, כעמותה סביבתית שרוצה לקדם תרבות אופניים, מציגים עמדה שמתייחסת למכלול שיקולים הנוגעים לפרט ולכלל אשר לטענתנו שומרים בסופו של דבר על היחיד בצורה טובה יותר מהגישה של הנוירולוגים וארגוני הבטיחות.

המחקר האקדמי בדק ומצא באופן כמותי שהתועלת הבריאותית מרכיבה על אופניים גבוהה בהרבה מהסיכון שברכיבה ללא קסדה (בין השאר - שיפור הכושר הגופני, שמירה על משקל תקין, ועוד). בנוסף לתועלת לפרט יש כאן תועלת מהותית לחברה בגלל הפחתה של נסועה ברכב פרטי ומניעה של נזקי זיהום, הקטנת פליטה של גזי חממה, הקטנת זיהומי קרקע שקשורים לרכב הפרטי, קיטון בצריכת נפט, וכדומה. לכל אלו יש היבטים כספיים משמעותיים. ההוצאות הנובעות מנזקי תחבורה נאמדות בכ-6% מהתוצר הלאומי הגולמי. הוכח מחקרית כי יש כדאיות כלכלית בהשקעה בתשתיות לאופניים, במטרה לעודד רכיבה על אופניים כחלופה חלקית לשימוש ברכב פרטי למרחקים קצרים. 

השינוי המוצע רלבנטי לאוכלוסיה מסויימת - בגירים שנפגעו פגיעות ראש. לכן, יש להשוות מבחינה כמותית את התועלות שהוזכרו לעיל אל מול כ-150 נפגעים רלבנטיים בשנה אשר אושפזו כתוצאה מפגיעות ראש, חלקם נפגעו למרות שרכבו עם קסדה. אחת הטענות היא שחלק מהנפגעים בתאונות עצמיות אינם מדווחים, אבל מדובר ממילא על פגיעות קלות יחסית שגם אותן צריך להעמיד מול שאר התועלות, הן לפרט והן לכלל.


המחקר גם מאושש את ההנחה שחבישת קסדה גורמת להקטנה של מספר הרוכבים ולהקטנה של מידת השימוש באופניים, ומכאן שלא צריך להכריח לחבוש קסדה, אלא להשאיר זאת לשיקול דעת. אנחנו מתמקדים בהסרת החובה רק מרוכבים בוגרים בדרכים עירוניות, כי הבעיה אינה קיימת אצל רוכבים ספורטיביים ואצל רוכבי שטח. מרביתם רוכבים עם קסדה, כולל אני.

יש הטוענים שחובת חבישת קסדה אינה מקטינה את מספר הרוכבים. טענה זו אינה נכונה והיא עומדת בסתירה למחקרים שנעשו באוסטרליה. טענה זו עומדת בסתירה גם לממצאיו של פרנסיס פפון מהמכון הלאומי למדעי התחבורה בצרפת, שכתב עבודה שכותרתה "Helmet wearing reduces cycling". לבקשתנו, פרנסיס פפון כתב מכתב המופנה לחברי הכנסת בועדת הכספים, ובו הוא מתאר בקצרה את מסקנותיו ומפציר בחברי הכנסת ומבקש מהם לשנות את החוק ולהשאיר את ההחלטה בידי הרוכבים.

מהאמור לעיל עולה שהמדינה צריכה לעודד רכיבה על אופניים בדרכים שונות, ולהסיר כל חסם אפשרי, ובכלל זה לא להטיל חובת קסדה על רוכבים בוגרים שמתניידים בדרכים עירוניות.

בעיית חינוך הילדים והדוגמה האישית (הורה ללא קסדה כשעל הילד חלה חובת קסדה) צריכה להישאר בתחום הסמכות ההורית. המממצאים האחרונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוכיחים כי יש גידול בשיעור ההורים שמוודאים שילדיהם ירכבו כשהם חבושים בקסדה, כלומר אין כאן בעייה אמיתית. מחקר שנערך על ידי הרשות הלאומית בבטיחות בדרכים מגלה ששיעור חבישת הקסדות בקרב ילדים שרוכבים עם הוריהם עלה מ-27% ל-48%, כך שלטעמי, גם כאן אין צורך להטיל חובה, ויש לעודד צעירים לרכב על אופניים כדי שיראו בהם כלי תחבורה לגיטימי.

שני גורמים חשובים נוספים שהיפנו בקשות לחברי הכנסת להסכים לשינוי המוצע בחוק, כל אחד עם הדגשים שלו, הם פדרציית רוכבי האופניים האירופית (ecf),ומייקל קולוויל-אנדרסן (Mikael Coolville-Andersen), שהוא מוביל דעה עולמי מקופנהגן, מרצה בכל העולם, ועורך אתר האינטרנט copenhagenize.com.

לגבי טענת הסכנה שברכיבה על אופניים ללא קסדה, הרי שטענה זו מתבררת כעורבא פרח. חלק מהמחקרים שמנסים לטעון שרמת הבטיחות של רוכבים עולה בעקבות חבישת קסדה נעשו תוך שגיאות מתודולוגיות קשות, כאילו מישהו הסיק מסקנות שיתאימו לארגונים אינטרסנטיים. דוגמה להטיה מכוונת של מסקנות ניתן למצוא בהצגת הירידה בשיעור נפגעי ראש מקרב רוכבי אופניים לאורך מספר שנים שלאחר כניסת חוק קסדה לתוקף באוסטרליה וגידול שחל בעקבותיו בשיעור חובשי הקסדות. המחקר הסתיר את העובדה שבאותה תקופה ממש חל קיטון בשיעור דומה בקרב משתמשי הדרך האחרים - הולכי רגל, נהגים, ונוסעי רכב פרטי.

מחקרים שנעשו במקומות שונים באירופה, ארה"ב ואוסטרליה מוכיחים שיש קשר בין עליה ברמת הבטיחות של הרוכבים לבין גידול במספר הרוכבים, שכן בד בבד עם הגידול ברוכבים הרשויות מטפלות בהיבטי תשתית, נהגים שמים לב לרוכבים, כך ששיעור הנפגעים מקרב הרוכבים קטן בתלילות. אמיתה זו, שמכונה "Safety in Niumbers", עולה גם מנתונים שקיבלנו מהמרכז הלאומי לרישום טראומה, אשר הושוו לאומדן מספר הרוכבים בישראל, וכן מתוך דברים מפורשים שנכתבו על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אם מישהו רוצה לסתור את הדברים הללו, הוא צריך להציג נתונים כמותיים שיסתרו את המחקרים מהעולם, ולא להסתפק במחקרים לגבי יכולתה של הקסדה להקטין את הפגיעה של רוכב ספציפי שנפגע בתאונה.

אנחנו מאמצים את המלצתו של ד"ר קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, אשר כתב למנכ"ל משרד הבריאות בשנת 2008: "...ומכאן לעניות דעתי, הנתונים מצביעים על הגיון בהצעת החוק שבנדון, במיוחד כאשר הם מחייבים בגירים לחבישת קסדה בדרך בינעירונית, תחרויות ורכיבה ספורטיבית".

לנייר העמדה המלא לחץ כאן

כתבות קשורות:

עדכונים לאחר שהשינוי בחוק עבר בהצבעה שניה ושלישית בכנסת:
Comments