שנתיים וחצי לאחר שהושק שירות תל־אופן של עיריית תל אביב, הפופולריות שלו גואה - אך רווחי הזכיינית צנחו והיא חוששת מהפסד. הסיבה: ונדליזם ותקלות ■ "כל זוג אופניים מגיע למוסך פעמיים בחודש", מלין מנכ"ל המיזם ומציע לפצות על כך במכירת חסות למפרסמים

72.6 מיליון שקל – זהו סך ההכנסות שרשם פרויקט השכרת האופניים של תל אביב, תל־אופן, מאז שנחנך באפריל 2011. חברת FSM, זכיינית הפרויקט, שהשקיעה כ–40 מיליון שקל בהקמתו, רשמה בשנה הראשונה להפעלתו רווח תפעולי של 6.9 מיליון שקל. בשנה השנייה צנח הרווח ל–418 אלף שקל בלבד, ומתחילת 2013 רשמה רווח של 131 אלף שקל בלבד, למרות הכנסות של 13 מיליון שקל. בשנה הבאה, יש הטוענים, היא תתחיל לרשום הפסדים – למרות הפופולריות הרבה שצבר תל־אופן בתל אביב.

9,000 נסיעות נעשות במיזם מדי יום, וכל זוג אופניים (מתוך כ–1,650 זוגות) נמצא בשימוש שש פעמים ביממה בממוצע. לשירות כ–40 אלף מנויים שנתיים, ועוד 300 אלף משתמשים מזדמנים בשנה, ששוכרים אופניים מ–180 תחנות הפזורות בעיר. ואולם שירות תל־אופן, טוען מנכ"ל FSM, בעז ריכטר, נהפך להצלחה גדולה מדי.

עם הקמת השירות, חששו מקימיו בעירייה מגניבות רבות ונזק לאופניים. בפריז, למשל, 40% מהאופניים יוצאים משימוש בשנה בשל נזקים כבדים וגניבות. בתל אביב, לעומת זאת, מדובר ב-25% "בלבד". ואולם במקרים של נזקים כבדים וגניבות מפצה עיריית תל אביב את החברה המפעילה וסופגת את העלות. נזקים קלים יותר, וברי תיקון, הם באחריות החברה המפעילה, FSM, והם שגורמים לה להפסדים.

תחנה להשכרת אופני תל-אופן בתל אביב

צילום: אלון רון

בסדנת התיקונים של FSM יש מאות זוגות אופניים מסודרים בקבוצות ומסומנים במדבקות. ריכטר מצביע על זוג אחד שבו החישוק ניזוק. "זה קורה לנו הרבה. אף שיש באופניים פנצ'ר ממשיכים לרכוב עליהם, ואז גורמים נזק נוסף". לדבריו, "השחיקה של הציוד גבוהה מאוד. אנחנו מטפלים בכ–3,000 זוגות בחודש. זה אומר שכל זוג אופניים מגיע לכאן פעמיים בחודש. הבלאי אדיר". לטענת FSM, כתוצאה מוונדליזם, חוסר מודעות או חוסר אכפתיות, הנזקים שנגרמים לאופניים הם רבים.

בנוסף לנקרים השכיחים, החברה מרבה להחליף כיסאות, פנסים אחוריים (שנשברים בשל נפילה), רגליות שניזוקו כי רוכבים ישבו על האופניים בעוד הרגלית פתוחה, וכן חישוקים שהתעקמו אחרי פגיעה במדרכה. בחודשיים האחרונים הוחלפו 1,100 מתוך 1,600 ידיות כידון, אחרי תלונות כי הן דביקות למגע.

67 אגורות לנסיעה

הבעיות אינה ייחודית לישראל. פרויקט ביקסי במונטריאול הולאם, סיטי בייק בניו יורק נקלע להפסדים, ובלונדון, שירות ברקליס סייקל הייר מפסיד 2,000 דולר בשנה, מעל התחזית, על כל זוג אופניים. בהשוואה לכך, המצב בתל אביב טוב יחסית: ההשקעה בכל זוג אופניים היא רק 370 דולר מעל התחזית.

לדברי ריכטר, חלק מהבעיה היא המחיר הנמוך של נסיעה באופניים, שלא התעדכן בהתאם למדד ולעליית המע"מ - אך הוא מלין גם על דפוסי השימוש של הלקוח הישראלי. "40% מהמנויים הם מנויים שנתיים, והם אחראים ל–80% מהנסועה. כל אחד מהם נוסע 15–16 דקות בממוצע, כדי לא להגיע למשך השימוש שבו נדרש תשלום נוסף. סך התשלומים מכל מנוי מגיע לכ–300 שקל בשנה, אבל מספר הנסיעות הממוצע למנוי הוא 500 - כלומר, כל נסיעה עולה לו 67 אגורות, בעוד שהעלות הכלכלית של נסיעה כזאת היא בערך פי ארבעה מכך".

להכנסות החסרות יש, כנראה, חלק גם בקשיי התפעול שאפיינו את השקת המיזם ואת הפעלתו מאז. תל־אופן, יש להזכיר, משך ועדיין מושך אש מצד לקוחות רבים. אלה מתלוננים על בעיות במערכות המחשוב והתקשורת, ובקושי לשחרר אופניים מתחנת העגינה שלהן בשל בעיות במנעול. זאת, נוסף על תקלות באופניים עצמם, כולל נקרים ובעיות נוספות.

גם בעיריית תל אביב הודו בכמה מהתקלות ונימקו אותן בחבלי לידה. בתגובה אומר ריכטר כי "החברה פועלת במגמה של שיפור מתמיד, מתוך אינטרס שלה עצמה. איננו חוסכים ברמת התחזוקה, היות שריבוי תקלות יפגע גם בנו. החברה פועלת במגמה של שיפור מתמיד, מתוך אינטרס של החברה עצמה, להפחית בכמות התקלות".

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי רוכב על תל-אופן, לפני כשנתיים

FSM מקבלת מהעירייה תשלום של כ–6 מיליון שקל בשנה - ואולם, לפי הסכם הזיכיון, עליה להתחלק עם העירייה בכל התקבולים מעל סכום מסוים. כך, טוען ריכטר, נוצר מצב בו ככל שכמות הנסיעות העולה, הסכום שמקבלת החברה על כל נסיעה יורד, אף שהתחזוקה מתייקרת.

FSM מנסה בימים אלה להגדיל את הסבסוד שהיא מקבלת מהעירייה, ומקווה לסבסוד גם ממשרד התחבורה. "המדינה נהנית מפרויקט עירוני, שבו אנשים עושים פעילות גופנית ומפחיתים מחלות, וזה לצד התועלת בהפחתת גודש תנועה וזיהום אוויר", אומר ריכטר.

ריכטר מצטט מחקר של איגוד הרוכבים האירופים, לפיו התועלת מכל ק"מ שנרכב על אופניים היא 1.6 יורו. כל מנוי בתל־אופן עושה, בממוצע, כ-300 ק"מ בשנה לפי הערכות, ולכן תורם, לטענתו, כ-480 אירו לכלכלת ישראל. ואולם בעירייה לא ממהרים להיענות לדרישות היזם. בינתיים, FSM פנתה בבקשה להעלאת תעריפי ההשכרה ולהגדלת הסיבסוד, והעניין נידון בחברה הכלכלית של תל אביב.

בינתיים, שוקלת FSM לאפשר מכירת חסות מוגבלת למיזם מצד מפרסמים - היות שעיריית תל אביב חתומה על חוזה בלעדי לפרסום על מתקניה. "יש פוטנציאל אדיר לפירסום בתל־אופן, אבל יש לחברת שילוט אחת (JC דקו) בלעדיות על שילוט חוצות בתל אביב", מסביר ריכטר. בעתיד, יש לריכטר תוכניות להכניס לעיר גם אופניים חשמליים, ולהרחיב את שירות האופניים להשכרה גם לערים שכנות כמו רמת גן וגבעתיים, אבל ב–FSM מבהירים כי "החברה לא תרחיב את פעילותה בעלויות הפסדיות".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "בקשתה של החברה להגדלת התשלומים נמצאת כעת בבדיקה. העירייה ממשיכה במימוש תוכנית העבודה, ובימים אלה מוקמות עשר תחנות נוספות ברחבי העיר".