תופעה: משדרגים אופניים חשמליים בניגוד לחוק

נשלח 8 ביולי 2014, 12:00 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 8 ביולי 2014, 12:01 ]

תמורת כמה אלפי שקלים תשודרג מהירות האופניים החשמליים שלכם ל־50 קמ"ש ויותר. חנויות ברחבי תל אביב וחלק מהיבואנים ישמחו לסייע לכם. כך מתקינים באופן לא חוקי ערכות אסורות לשיווק, בשוק שחור שמגלגל מיליוני שקלים בשנה. ואיפה הרשויות? שאלה טובה.

העובדה שערכה כזו אינה עומדת בתקני הבטיחות הנהוגים לאופניים חשמליים לא מונעת מהמוכר בחנות היבואן למכור אותה ב־3,800 שקל. "אתה תשאיר את האופניים אצלנו בחנות וההתקנה תיקח בין יומיים לשלושה", הוא מסביר.

התקנת מצערת אינה חוקית (צילום: ריאן)
התקנת מצערת אינה חוקית (צילום: ריאן)

 

תגיד, זה חוקי להתקין ערכת הסבה?

"לא זכור לי שמותר. אני חושב שלהתקין קיט זה אסור".

אז למה בכל זאת עושים את זה?

"עושים. אני לא יודע לגבי החוק. תבוא לפה ותראה לי את האופניים".

 

היבואן, שאלפי זוגות האופניים שייבא מסין נמכרים בעשרות חנויות בתל אביב, הוא כוח משמעותי בשוק האופניים החשמליים בישראל, שמגלגל מיליוני שקלים בשנה. ככזה הוא אפילו השתתף בעבר בדיונים של ועדות הכנסת השונות שדנו ברוכבי אופניים חשמליים, תאונות הדרכים הרבות שנגרמות בשל חוסר אכיפה על המדרכות וייבוא המוצרים האסורים, ביניהם ערכות ההסבה. "הקיטים חוקיים", הוא מצהיר בשיחת טלפון.

 

אם בן אדם מביא מהבית אופניים רגילים ומרכיבים לו קיט בחנות שלך, זה חוקי?

"אני לא אמרתי שאני עושה את זה. אצלנו זה לא קיים".

 

התקשרתי ואמרו לי שעושים את זה ונקבו במחיר.

"בחנות שלנו?".

כן. 3,800 שקל.

"אנחנו לא עושים את זה בדרך כלל. זה בדרך כלל משהו שיווקי, כי אם אתה מגיע לחנות ומוסיף עוד 200 שקל אתה כבר יכול לקנות אופניים חדשים, ואז אנשים לא רוצים את הקיט".

 

אבל אתם מוכרים את זה.

"מוכרים זה כשבאים וקונים. אם בן אדם אומר לך משהו ולא מכר, זה משהו אחר".

 

האיסור למכור או להתקין ערכות הסבה נקבע בפברואר 2010, כשמדינת ישראל אימצה את התקינה האירופית לאופניים חשמליים באמצעות תקנות שעה. התקנות קובעות בין היתר כי באופניים החשמליים יותקן מנגנון שיגביל את מהירותם ל־25 קמ"ש, ומשקלם לא יעלה על 30 קילו. פרמטר נוסף קשור במנגנון שמחולל את התנועה: על פי התקן, רשאים להתנייד בישראל רק אופניים חשמליים המונעים בדיווש (כלומר החיישן המפעיל את המנוע נמצא על דוושות האופניים, ולא במצערת יד בדומה לאופנוע. מנגנון זה אמור להקנות לרוכב שליטה טובה יותר).

 

הצרה היא שהתקנות הללו, שהיו תקפות לשנה בלבד, לא חודשו מאז פג תוקפן בראשית 2011. במשרד התחבורה ובמשטרה אמנם נערכו דיונים באשר לניסוח תיקון חדש לפקודת התעבורה, שיעסוק גם בנושא האופניים החשמליים, אך דיונים אלה הבשילו לתוצאות ממשיות רק השבוע, לאחר שלוש שנים.

 

במצב שנוצר, שבו אין חוק ברור, לא כל שכן אכיפה של תקנות הבטיחות לאופניים חשמליים, הבלגן חוגג. במשרד התחבורה, האמור לאכוף את התקנות, טוענים כי האכיפה בבתי עסק נעשית באופן שוטף. אולם בפועל, למעט מבצע אחד שהיה מתוקשר ומיוחצן היטב, בשטח היא כלל אינה מורגשת. בינתיים בישראל נוסעים בכל יום ובאין מפריע אלפי זוגות אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקני הבטיחות.

 

בחסות חוסר האכיפה ואי הסדר השורר בענף, חנויות רבות מציעות בראש חוצות, דרך אתרי האינטרנט שלהן, מוצרים לא חוקיים כמו קיטים ומצערות יד. אולם הכאוס שולט גם מחוץ לעולם הווירטואלי. שיטוט בכמה חנויות במרכז העיר, מתוך כ־50 חנויות שפועלות בה, מגלה שרובן המכריע של החנויות משתפות פעולה עם עצימת העיניים.

 

הבעלים של חנות אחת, למשל, אומר בכנות שכרגע האופניים נוסעים רק בדיווש. "אבל אם אתה רוצה מצערת, אני יכול לתת לך אותה בתוספת 170 שקל ואתה תרכיב לבד כי זה לא חוקי", הוא מסביר.

 

בחנות גדולה אחרת המוכר דווקא מתיישר עם התקנות ומודיע שמצערת יד אינה חוקית ולכן אין לו את המוצר הזה. "אבל אם זה מאוד חשוב לך", הוא מוסיף לקראת סוף הביקור, "אני אתן לך מספר של אדם שעושה את זה באופן עצמאי ברמת גן ב־150 שקל. רוסי מבוגר שקופצים אליו והוא עושה את זה על המקום, עושה עבודה טובה" (הבעלים של החנות בתגובה: "ההנחיה שלנו היא לא להגיד כאלה דברים ואפילו לא לדבר על מצערות יד").

 

בחנות הסמוכה ההנחיות כנראה שונות. העובד מציג שני חוטים שמחוברים לאופניים ומסביר שתמורת 100 שקל נוספים הוא יחבר אליהם מצערת יד נפרדת. הבעלים והיבואן, שמחזיק בכמה חנויות, מסר בתגובה: "אתה יכול להיות צדיק גדול, אבל כולם היום נוסעים עם מצערת יד וכולם מוכרים את זה, כי זה לא נאכף וזה מתסכל מבחינה עסקית. אני יכול לבוא בטענות אל אותה חנות שלי, אבל אני גם מבין אותם כי מחר הם צריכים לשלם ארנונה ושכר דירה".

 

כמה מטרים משם, בחנות חדשה שנפתחה לפני כארבעה חודשים ובעליה עוסק גם ביבוא, שדרגו את האופניים. על זוגות שמוצעים למכירה כבר מותקנת מצערת יד, למרות שבאתר האינטרנט של החברה מצוין בהדגשה כי האופניים שלה עומדים בתקנים המחמירים ביותר. באדיבותו של העובד, שמפציר בי לעלות על אחד הזוגות, אני זוכה לנסיעת מבחן קצרה מחוץ למקום. למחרת, כשנתבקשו להגיב, מסר אחד העובדים: "אין לנו מצערת באופניים ואתה מוזמן לבוא לבדוק".

 

אבל אתמול נתתם לי לנסוע באופניים עם מצערת.

"אני לא מתקין מצערת, זה מגיע בילט אין. אני נותן ללקוח את מה שמגיע לו בתמורה לכסף שהוא משלם".

 

אבל זה לא חוקי.

"אז לא חוקי. אני עושה דברים לא חוקיים", הוא אומר בכעס ומעביר את הטלפון לבעלים של החנות, שממשיך באותו קו. "בוא תראה, אין לנו מצערות", אומר הבעלים.

 

אתמול נסעתי אצלכם בחנות באופניים חדשים עם מצערת.

"אולי נסעת באופניים לא חדשים או באופנים הפרטיים של העובד. אצלנו זה לא מורכב בחנות".

 

הבעיות בשוק הפרוץ של האופניים החשמליים לא מסתכמות בהתקנת ערכות הסבה ומצערות יד. אחד המחדלים הגדולים והמסוכנים קשור למהירות שבה נוסעים האופניים הללו. למרות שלפי התקנות המהירות המקסימלית היא 25 קמ"ש, לא מעט בתי עסק מוכרים אופניים עם מנוע שמגיע למהירויות גבוהות יותר. מתנדב בעמותת אור ירוק תיעד את הפעילות הלא חוקית הזו בכעשר חנויות בתל אביב.

 

"רצינו להראות שהשוק פרוץ", הוא אומר. "משרד התחבורה מדבר על מצערת יד ועל 25 קמ"ש. אתה יוצא החוצה ורואה שזה שטויות במיץ עגבניות ונוכח לדעת שאין חוק במדינה. הלכתי לחפש איך אני יכול לרכוש אופניים חשמליים שנוסעים כמו אופנוע, במהירות של 50־60 קמ"ש, ומצאתי די מהר.

 

"באחד המקרים השארתי פרטים בחנות ותוך כמה דקות התקשר אליי הבן אדם, שאל איפה בדיוק אני נמצא ותוך חמש דקות נעצרה לידי מרצדס מפוארת. הנהג ביקש שאכנס. הרגשתי כמו באיזו עסקת סמים מהסרטים. הוא הסביר לי שיש לו מעבדה בבית ושהאופניים שהוא מייצר נראים כמו אופנוע, מגיעים ל־70־80 קמ"ש, אבל חוקי התחבורה שלהם הם כמו חוקים של אופניים והם עולים בסביבות 8,000 שקל. מוכר אחר הציע לי אופניים שמגיעים ל־50 קמ"ש אחרי שהוא שדרג להם את המנוע, והעלות שלהם היא כ־5,000 שקל".

 

עשית גם נסיעת מבחן בכמה מהזוגות?

"כן, הרגשתי שאני רוכב על אופנוע. בלי חוקים, בלי קסדה, בלי כללים ואפשר לנסוע על המדרכה לאור יום. חשבתי מה קורה כשילד בן 14 נוסע בזה".

 

נערים בני 14 עד 16 אכן מהווים את נתח השוק הגדול ביותר עבור אופניים חשמליים, הן מסיבות כלכליות והן משום שאין צורך בהסדרת רישיון נהיגה


כדי לרכוב עליהם. לפי הערכות של אנשי מקצוע, בכבישי ומדרכות ארצנו נעים כ־50 אלף זוגות אופניים חשמליים, ולפי הערכות אחרות המספר הזה מגיע לכ־80 אלף, כאשר בשנת 2013 בלבד יובאו לישראל כ־30 אלף זוגות. בהתאם לשוק שנמצא בצמיחה יוצאת דופן ומגלגל בכל שנה כ־150 מיליון שקל, ובחסות הבלגן החוקי השורר בתחום, גדל באופן מסיבי גם מספר היבואנים והוא מגיע לכ־120, כשרובם עד לפני שנתיים עסקו בכלל בתחומים אחרים.

 

עם זאת, חנויות ורשתות האופניים הגדולות אינן מדירות את רגליהן מהשוק החדש. במסגרת המאבק שמתנהל בינן לבין עשרות היבואנים החדשים, בקיץ 2014 הפכו האופניים החשמליים אפילו ל"עיזים" שנמכרות ברשת חנויות ילו הממוקמות בתחנות הדלק של פז, משל היו שישיית מים או קרטון חלב משפחתי. מאחורי המבצע עומדת חברת האופניים הוותיקה רוזן ומינץ, שמציעה ב־3,500 שקל אופניים חשמליים שהיא מייבאת. אלעזר, עובד באחת מחנויות ילו בתל אביב, מספר בגאווה כי בחודש האחרון הוא כבר הכניס 12 זוגות אופניים לתאי מטען של נהגים, ומיוזמתו אף מוסר את מספר הנייד שלו כדי לתאם איתו אפשרות של רכישה בימים הקרובים.

 

"לנו מאוד קשה עכשיו, כי אין אכיפה ואנחנו בתור רשת מכובדת גדולה חייבים לעבוד לפי החוק", מסביר גדי מינץ, אחד הבעלים של רשת רוזן ומינץ. "אני לא יכול לקחת צ'אנסים ולמכור אופניים לא תקניים עם מצערת גז. כל החאפרים הקטנים מצפצפים על החוק כי הם רואים מה קורה במדינה, והם מוכרים ישירות לצרכן זוגות עם ידית גז ומשקרים ללקוח ואומרים לו שזה תקני".

 

תגדיר חאפר.

"אחד שאומר לעצמו 'יש הייפ סביב אופניים חשמליים' ופותח חנות בלי שיש לו מושג בתחום. כל זוג נמכר ב־4,000 שקל בערך. תעשה חישוב שכל חנות מוכרת כמה זוגות ביום ואנחנו מדברים על מחזורים של מיליונים. יש המון יבואנים שהיה להם כסף פנוי והביאו קונטיינר, באו לעשות מכה ומחר לא יהיה ליווי כי הם יצאו מהעסק. אליי באים כי אני גדול ואני אומר ללקוח שאני לא יכול להרכיב ידית גז ואומרים לי 'השכן שלך מוכר'. אני אומר לו 'תקנה ממנו, כי אני לא מוכר משהו לא חוקי'. זה המצב, החאפרים גונבים את כל השוק".

 

"יש מעבדה שהאופניים שמיוצרים בה נראים כמו אופנוע שמגיע ל־70־80 קמ"ש"  (צילום: תומי הרפז)
"יש מעבדה שהאופניים שמיוצרים בה נראים כמו אופנוע שמגיע ל־70־80 קמ"ש" (צילום: תומי הרפז)

 

זיו גולדשמידט, מנכ"ל חברת מצמן את מרוץ, אחת החברות הגדולות והוותיקות, ממשיל את השוק לטרנד היסטורי היישר משנות ה־80. "אם תלך באבן גבירול, אתה תראה שכל חנות שנייה היא חנות של אופניים חשמליים, כמו שהיה פעם עם חנויות הפרוזן יוגורט", הוא אומר. "חנויות כמונו, שמחזיקות מערך של חלקי חילוף ואחריות, לא ייעלמו מחר בבוקר ואנחנו עומדים מאחורי המוצרים שלנו. אבל בגלל הבעיות הרגולטוריות והעובדה שאין תקן בתוקף, יש יבואנים אחרים שמביאים מוצרים בלי להקים אופרציה שלמה. הם מביאים קונטיינר, ובלשון העם משפריצים אותו לשוק. עושים קופה ומחר הם אינם, בלי אחריות, בלי חלקי חילוף".

 

מי לדעתך מרוויח מכך שאיש לא אוכף את החוק?

"יבואנים קטנים. הם מביאים כלים לא חוקיים. לפי התקנה אתה יכול להגיד שאין חוק, אבל אם המדינה מתייחסת לתקנה שהייתה בתוקף ואתה מביא מוצרים שלא תואמים את התקנה, אז מבחינתי זה לא חוקי. אני הייתי יושב ראש הוועדה שכתבה את התקן במכון התקנים, ולדעתי ברגע שהרגולטור החליט שלא לאכוף את התקן, אז השוק פרוץ לגמרי ואתה רואה מוצרים מסוכנים. אם כולם היו נוסעים לפי התקנה העולם היה נראה אחרת".

 

עד שהחזון הזה יתממש, מבחינת רמי בלאש, שמייבא ומוכר אופניים חשמליים מסוג NEO, תושבי תל אביב עומדים על פי התהום. "בעוד חמש שנים כל העיר תהיה אופניים, לא ייסעו במכוניות", הוא מנבא. "שוק האופניים החשמליים בישראל פרוץ, דבר שמאפשר את עקיפת תקנות הבטיחות בקלות, ומי שמרוויח מכך הם היבואנים והחנויות שעוקפים את הרגולציה ומוכרים אופניים כמו לחמניות בלי לעשות חשבון".

 

כמה כסף מרוויח בעל חנות על כל זוג שנמכר?

"בחנות זה נע בין 500 ל־1,000 שקל ברוטו לזוג אופניים".

ואם אתה יבואן שמחזיק חנות?

"אז זה יגיע ל־2,000 שקל ברוטו בערך".

 

למרות הדברים של מינץ ושל גולדשמידט, חשוב להדגיש כי גם הרשתות הגדולות והחנויות הוותיקות מייבאות בעצמן אופניים חשמליים וגורפות מכך רווחים נאים. עובד באחת החנויות הוותיקות מעיד על היקפי המכירות הגדולים.

 

"כל מילימטר בחנות שמור לזוגות אופניים חשמליים", הוא אומר. "יש לנו בצפון מחסן בגודל של חצי מגרש כדורגל והוא מלא באופניים כאלה, ולכן בונים עכשיו מחסן נוסף. אנחנו קונים כמויות ומוכרים הרבה מאוד. הלכנו ליצרן בסין ואמרנו לו שאנחנו מתחייבים לאיקס כמות בכל משלוח, מדובר בכמה אלפים בכל פעם. אין לנו מקום בחנות ואי אפשר להכניס כלום חוץ מהאופניים החשמליים. התחלופה פה היא גבוהה מאוד וכמו בשוק עם הירקות, גם כאן אתה יודע שהסחורה היא מאתמול גג".

 

לא רק יבואנים מרוויחים מטרנד האופניים החשמליים. אחד הגורמים העיקריים לצמיחתו של המוצר הזה בישראל הם אנשי התנועות הירוקות, שראו באופניים החשמליים פתרון יעיל, זול ונוח לבעיות התחבורה בערים.

 

בדיוק לפני שנתיים נכתבה בבלוג הרשמי של משרד הכלכלה (אז משרד התמ"ת) המלצה חמה במיוחד שעודדה את הציבור לעבור לאופניים חשמליים:

"אופניים חשמליים הם הפתרון היעיל ביותר לתחבורה עירונית... מצד אחד אלו הם אופניים רגילים המאפשרים לרכוב כרגיל, תוך שימוש בדוושות, ומצד שני הם הופכים בלחיצת כפתור לכלי רכב ממונע. אפשרות הדיווש מותירה את האופניים ככלי ספורטיבי ומאפשרת פעילות גופנית, ואילו המנוע מאפשר נסיעה ללא מאמץ והגעה ליעד ללא זיעה. סקר שפורסם לא מכבר מגלה לנו מה שכבר ידוע לכל תל אביבי. יותר ויותר אנשים עוברים מרכב וקטנוע מזהמים לאופניים חשמליים ונקיים".

 

המילים תואמות פחות או יותר את המסרים בקמפיינים של פעילי איכות הסביבה באותם ימים, שקראו להשתמש באופניים חשמליים. מובן שהיתרונות הסביבתיים של האופניים לא פגו והם ברורים וידועים, אך בחלוף שנתיים נדמה שהמוזיקה הירוקה השתנתה. היום, במקום לדבר בהתלהבות על הקשר בין אופניים חשמליים לבין איכות הסביבה, מדברים בעיקר על תאונות דרכים שנגרמו מרכיבה על אופניים חשמליים ועל הסכנה שהם מהווים להולכי הרגל.

 

פעילים ירוקים שפעלו בעבר למען קידום רכיבה על אופניים חשמליים מכים היום על חטא. "הגולם קם על יוצרו", אומרת השבוע הפעילה הוותיקה ציפי רון, יו"ר ועדת בריאות ואיכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים וחברת ההנהלה של "חיים וסביבה", ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. "בעבר הקמתי מטעם חיים וסביבה את השדולה בכנסת, שפעלה גם בנושא האופניים. רצינו לייעל את התחבורה ושיהיו עוד אופציות סביבתיות עם פחות זיהום אוויר. רצינו אופניים במקום מכוניות, אבל לא פיללנו ולא ייחלנו לכך שזה יגרום לפגיעה כזו בהולכי רגל. היום כשאתה הולך על המדרכות בתל אביב אתה פשוט בסכנה".

 

יעדי המאבק שלך השתנו?

"יהרגו אותי החבר'ה שלי, אבל אני חושבת שכן. היום אני חושבת שהאובייקט הכי חשוב הוא הולך הרגל".

למה יהרגו אותך?

"כי אופניים זה דבר חשוב להרבה חבר'ה שמקדמים את העניין, אבל היום אני מבינה שצריך לתת חשיבות דווקא להולך הרגל, ואי אפשר שהמדרכות יהפכו אתר מאבק בין הולכי רגל לרוכבי האופניים".

 

גם אליאב שטול־טראורינג, מרכז של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" באוניברסיטת תל אביב, היה בוועדות הכנסת שבהן דנו בבעיות הקשורות לאופניים החשמליים, אולם הוא ממשיך להמליץ לציבור להשתמש בהם. "עובדה שהרבה עושים בזה שימוש, זה פתרון טוב", הוא אומר. "הפתרון הוא כן לעודד אופניים אבל עם התשתיות הנכונות, ועם זה יש בעיה. זה לא שיש יותר מדי אופניים, הבעיה היא שיש יותר מדי אופניים על המדרכות".

 

אתה לא חושב שהנושא של אופניים חשמליים קוּדם על ידי הארגונים בעוצמה גדולה מדי ואולי גם מוקדם מדי?

"הבעיה היא שקידמו את הסיפור של האופניים אבל לא קידמו תשתיות. מבחינתנו, שבילי אופניים שמופרדים מהמדרכה זה הדבר הכי חשוב. וחשוב גם להגביר את המודעות כדי שיהיה יותר בטוח לרוכבי האופנים לנסוע בכביש. אני מסכים עם האנשים שבאים בטענות, כי אופניים חשמליים על המדרכות זה מפחיד, אבל צריך להיזהר לא לראות את האופניים כאויב".

 

אתה ממשיך לעודד אנשים לקנות אופניים?

"אני חושב שעדיף רגילים ולא חשמליים ואני ממשיך לעודד אנשים לקנות אופניים. אבל אני מבקש מרוכבי האופניים שנוסעים על המדרכה בגלל הסיכון בכביש שייסעו לאט, לא יצפרו וייתנו זכות קדימה להולכי הרגל, כי זה השטח שלהם".

 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרדנו פועל בימים אלה לתיקון תקנות התעבורה הנוגעות להסדרת השימוש באופניים חשמליים. ב־1 ביולי הוכרז באופן רשמי תקן ישראלי לאופניים עם מנוע עזר חשמלי. התקן מסדיר את דרישות הבטיחות ואת שיטות הבדיקה של אופניים חשמליים כדי לאפשר אכיפה יעילה של יבוא ושיווק. צו יבוא חופשי מסדיר את התנאים ליבוא אופניים עם מנוע עזר חשמלי וקורקינטים חשמליים, ואינו מאפשר יבוא של כלים שלא עומדים בתקן. האופניים יידרשו לעמוד בתקן אירופי ומשקלם יוגבל ל־30 ק"ג.

 

"כמו כן, ההספק המרבי של מנוע העזר לא יעלה על 250 ואט, ויותקנו באופניים אביזרי בטיחות כמו פנס קדמי, צופר או פעמון ומחזיר אור. חל איסור להתקין מצערת באופניים אלה. לאחר פרסום התקן יעודכנו תקנות התעבורה, והן יכללו את הסדרת נושא האופניים החשמליים בנוגע למקום התנועה, מהירות, הספק, גיל הרוכבים ועוד".

 

מהמשטרה נמסר: "משטרת התנועה של מחוז תל אביב מקיימת מגוון רחב של פעילויות במסגרת הלחימה בתאונות הדרכים, תוך דגש על עבירות התנועה המסכנות חיים. כחלק מהמאבק הכולל בתאונות הדרכים מבצעים שוטרי התנועה של המחוז פעילות מבצעית לאיתור אותן מעבדות/חנויות שבהן 'משדרגים' ו/או מרכיבים אופניים חשמליים בניגוד לחוק. במהלך הפעילות שבוצעה אותרו כמה מעבדות, הוחרם ציוד רב ונפתחו תיקים פליליים נגד בעלי המעבדות/חנויות. פעילות אכיפה זו צפויה להימשך ככל שהדבר יידרש".

לכתבה באתר mynet
Comments