פורסם: 3 במרץ 2011, 8:23 על ידי: Sustainability Org
[
עודכן 25 באפר׳ 2015, 9:51
]
מאת: ערן שחורי, מרכז פעילות 'רוכבים לעבודה' בעמותת 'ישראל בשביל אופניים' שמקדמת את תחבורת האופניים בישראל.
תאריך פרסום ראשון: 3/3/2011, עידכון אחרון: 30/7/2011.
תמצית
גם אחרי השינוי המוצע בחוק הקסדה, מרבית רוכבי האופניים יהיו חייבים לחבוש קסדה. השינוי מתייחס רק לרוכבים בוגרים בדרכים עירוניות. השינוי אינו מתייחס לילדים, לרוכבי ספורט, לרוכבי שטח, ולכל מי שרוכב בדרכים בינעירוניות. כל אלו יהיו חייבים לחבוש קסדה גם אחרי שהשינוי יתקבל.
מחקרים שבוצעו במדינות שונות מוכחים ש:
1. כלל "הבטיחות שבכמות", אשר קיומו מוכח אמפירית, גורס כי ככל שיש יותר רוכבי אופניים, שיעור הנפגעים מקרבם יורד בתלילות.
- לכן כדאי לעודד מצב של מספר רוכבי אופניים רבים ולהסיר חסמים שמונעים מאנשים לרכב על אופניים.
2. אכיפה של חובת חבישת קסדה גורמת לירידה במוכנות לרכב על אופניים וכתוצאה מכך לקיטון משמעותי במספר רוכבי האופניים.
- לכן לא כדאי לחייב חבישה של קסדות אופניים בקרב רוכבים בעיר, ויש לאפשר לכל רוכב להחליט בעצמו, ולכל הורה לחנך את ילדיו.
3. לרכיבה על אופניים יש יתרונות בריאותיים וסביבתיים, והתועלת הכלכלית שבהסטת נסועה מרכב פרטי למכוניות אינה מוטלת בספק.
- לכן על המדינה להשקיע בתשתית מתאימה ולעודד אנשים לרכב על אופניים.
כיום, חלה חובת חבישת קסדה על כל רוכבי האופניים. לכנסת הוגשה הצעה לשינוי החוק, בה תומכת עמותת 'ישראל בשביל אופניים'. על פי השינוי המוצע בחוק הקסדה, חובת חבישת קסדה לא תחול רק על רוכבי אופניים בגירים שרוכבים בדרכים עירוניות. כל השאר ימשיכו להיות מחוייבים בחבישת קסדה, על פי החוק. ארגונים וחברי כנסת ש"דואגים לבטיחותנו" מתנגדים לשינוי בחוק הקסדה, וזאת למרות שהנסיון המצטבר בעולם מוכיח כי אי החלת חובת חבישת קסדה על רוכבי אופניים תורמת לירידה במספר הנפגעים, ומיד נסביר מדוע.
לקראת הצבעה שניה ושלישית במליאת הכנסת בקשר להצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה ( חובת חבישת קסדה של בגיר בדרך בינעירונית, ברכיבה תחרותית וברכיבה ספורטיבית) אשר הוגשה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ', מפורטים להלן עיקרי הטיעונים בעד השינוי המוצע בחוק. את השינוי בחוק יזמה עמותת 'ישראל בשביל אופניים' שפועלת לקידום תחבורת אופניים בישראל. תכנית 'רוכבים לעבודה', כדוגמה, נועדה לעודד עובדים להגיע לעבודה באופניים (גם פעם בשבוע זה בסדר) במקום ברכב פרטי.
חלק ממאמציה של 'ישראל בשביל אופניים' מתמקד בהסרת חסמים, חלקם פיזיים וחלקם פסיכולוגיים. אחד החסמים הוא התפיסה הרווחת שאופניים הם כלי תחבורה מסוכן. תפיסה זו מקבלת חיזוק הנובע מעמדתם של ארגוני בטיחות למיניהם ('אור ירוק', 'בטרם', ועוד), אשר מחזיקים בדעות לא עדכניות, בעוד הרשות הלאומית לבטיחות דרכים שינתה את העמדה אותה החזיקה בעבר. עמדתה של הרשות הלאומית לבטיחות לאומית היא (ציטוט מדבריו של רון מוסקוביץ, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים): "הרשות הלאומית אינה מתנגדת לשינוי המוצע בחוק למרות שהיא תמשיך להטיף לציבור כולו להמשיך ולחבוש קסדה בכל נסיעה".
נוירולוגים מחזקים את עמדת ארגוני הבטיחות כיוון שהם רואים לנגד עיניהם את הראשים הפגועים, ולכן ניתן להבין את עמדתם הבסיסית לפיה יש לחייב חבישת קסדה בחוק (ראה "הציבור לא מסכים עם שלי יחימוביץ'" ו"מחטף הקסדות"). למרות היותם רופאים, הם מגלים אטימות מופלאה כאשר מציגים בפניהם מחקרים שמוכיחים כי בנוקטם גישה דווקנית זו, הם בעצם גורמים לגידול ברמת הסיכון של רוכבי האופניים ובפועל עלולים לגרום לגידול במספר הנפגעים, ובכלל זה נפגעי ראש. יותר מכך, נראה כי הם אינם מביאים בחשבון שיקולי בריאות הציבור, שנפגע בין השאר בשל זיהום שנפלט מרכב פרטי, ואשר יכול יהיה להימנע ככל שאנשים רבים יעשו חלק מנסיעותיהם באמצעות רכיבה על אופניים. בגוש דן לבדו מתים מדי שנה 600 אנשים מזיהום אוויר מתחבורה, והעלות הכוללת למשק מנזקי התחבורה מסתכמים בכ-6% מהתוצר הלאומי הגולמי.
למיטב שיפוטה של עמותת 'ישראל בשביל אופניים' ועל פי המחקרים והנסיון המצטבר בעולם, ארגוני בטיחות שרוצים לפעול למען בטיחות הרוכבים ראוי שישנו את עמדתם בהקשר לחוק הקסדה, שכן התבצרותם בעמדתם המסורתית (המבוססת על מחקרים שמוכיחים שקסדה מקטינה נזקים למוח במקרה נפילה או תאונה) המחייבת חבישת קסדה לכולם ובכל עת, עלולה לפגוע בבטיחותם של רוכבי האופניים, כפי שנציג בהמשך.
אנחנו מקווים שבתום קריאת נייר עמדה זה, המתנגדים לשינוי בחוק יהיו קשובים לדעתה של 'ישראל בשביל אופניים', השונה מזו שלהם, וכתוצאה, יפעלו להסרת התנגדותם לחוק הקסדה (המידתי) המוצע, כך שנוכל לקדם תרבות אופניים בטוחה. מרבית רוכבי השטח והכביש חובשים ממילא קסדה, ומרבית ההרוגים הינם בכבישים בינעירוניים, כך שחוק הקסדה הנוכחי, על פיו חלה חובת חבישת קסדה על כל רוכבי האופניים, בכל סוגי הרכיבה, בכל מקום ובכל גיל, פוגע במאמצים לעודד רכיבה על אופניים כחלופה לשימוש ברכב.
מרבית רוכבי האופניים חובשים קסדה, אבל אנחנו מבינים את אלו שאינם רוצים לחבוש קסדה, כל אחד וסיבותיו/ה עימו. העמותה אינה מתנגדת לחבישת קסדה ואף מעודדת את הרוכבים לחבוש קסדה, אבל אנחנו מתנגדים לחוק קסדה גורף.
עמותת 'ישראל בשביל אופניים' הצטרפה בשנת 2009 ל-ecf, פדרציית רוכבי האופניים האירופית. ecf, כמו ארגונים דומים במדינות שונות, מחזיקה בדעה שחוק קסדה מזיק לבטיחות רוכבי האופניים.
טענותינו בעד חוק קסדה מידתי מבוססים על "הגיון סנדלרים", אליו מצטרפים מחקרים, כתבות ותמונות. לכל אחד מהטיעונים צורפו קישורים למידע נוסף אשר תומך באותו טיעון, כדלקמן:
1. כלל ה"בטיחות שבכמות" - "Safety in Numbers"
- הנסיון בעולם מראה שהבטיחות מגיעה כתוצאה מגידול במספר הרוכבים (עם השיפור בתשתיות ועם העליה במוּדעות לקיומם), ולא כתוצאה מהקסדה שחובש כל אחד מהם. הסטטיסטיקה הפשוטה מראה שפחות בטוח להיות הולך רגל או נהג במכונית, אז מדוע אותם ארגוני בטיחות למיניהם, רופאים, וחברי כנסת שנזעקים להגן על ראשינו, אינם מציעים שהולכי רגל ונהגים יחבשו קסדה? (רמז: חפשו את האינטרסים הכלכליים של יצרני המכוניות, שחוששים מ"תרבות של פחד") צפו בהרצאה "Culture of Fear" שניתנה במסגרת TED על ידי Mikael Colville-Andersen, אחד ממובילי הדעה בנושא תרבות אופניים בקופנהגן ומרצה מבוקש. [חלון הוידאו מוצג בתחתית דף זה]
- מימצאים ממדינות שונות מצביעים על כך שבמדינות שבהן יש מספר גדול של רוכבי אופניים יש קשר הפוך בין מספר רכיבות האופניים (או מס' קילומטרים נרכבים) לבין מספר הנפגעים מקרב רוכבי האופניים. ממצאים דומים עולים גם במדינות בהן שיעור רוכבי האופניים אינו גבוה אך ניתן לאתר הבדלים בשיעור הרוכבים בין אזורים שונים, כדלקמן:.
- ממצאים דומים עלו גם במחקר שהישווה בין אזורים שונים באוסטרליה. (גרף 10 וטבלה 3 בעמוד 4 במסמך המקושר).
- ממצאים דומים עלו גם בעיר מיניאפוליס ובעיר ניו-יורק בארה"ב, בעקבות הגידול במספר הרוכבים היוממים בארה"ב.
- מחקרים שונים שמוצגים על ידי "תומכי חבישת קסדה בכל תנאי, ובכלל זה רוכבים בגירים בעיר" מציגים ירידה נחזית בפגיעות ראש בקרב רוכבי אופניים כתוצאה מחבישת קסדה, ובפרט כתוצאה מהחלת חובת חבישת קסדה, אולם בחינה ביקורתית של מסקנות המחקרים האלו מגלה שהן שגויות כיוון שהן מציגות מידע חלקי. מחקרים אלו והמסקנות העולות מהן נוטים להתעלם מנתונים מסויימים ומהשפעת גורמים או ארועים נוספים. דף עמדה מעניין בשם "Head Injuries and Helmet Laws in Australia and New Zeeland" מציג הסברים אחרים לתוצאות שנחזו, ומגיע למסקנות הפוכות.
- חוקרים רבים העלו טענות לגבי אמינות המחקרים שהצביעו על ירידה של 60-85% בפגיעות ראש כתוצאה מחבישת קסדה. כך לדוגמה, לדוגמה, פרופסור דורותי רובינסון בחנה את נתוני חבישת קסדה ופגיעות ראש בשנים שאחרי החלת חוק קסדה באוסטרליה. מתמצית מסקנותיה עולה שבשנה שבשנה הראשונה לאחר החלת החוק חלה עליה בשיעור חובשי הקסדות משיעור של כ-26% לשיעור של כ-75%-85%, אלא שבמקביל לעליה בשיעור חובשי קסדה באוסטרליה, חלה ירידה של עשרות אחוזים ברוכבי אופניים (וזה היה ההישג העיקרי של חוק הקסדה האוסטרלי, "הישג" ממנו לא התאוששו עד היום). בקרב ילדים עד גיל 15 לדוגמה, מספר הילדים שהפסיקו לרכב בעקבות החוב, היה גדול פי 2.2 ממספר הילדים שהחלו לרכב עם קסדה (שוב - ה"תועלת" העיקרית היתה בכך שהילדים הללו הפסיקו לרכב על אופניים, ובמקום זה לצפות בטלויזיה ולהשמין).
מנגד, ולמרות ששיעור חובשי הקסדה עלה ל-75% ולמעלה מכך מקרב רוכבי אופניים, לא נצפתה ירידה בשיעור דומה במספר האנשים שהגיעו לבתי חולים עם פגיעת ראש. נרשמה ירידה של 13% בלבד. מחקרים אחרים מצביעים על כך שבאותה תקופה נרשמה ירידה במספר נפגעי תאונות דרכים בכלל (ובכלל זה הולכי רגל, נהגים, ונוסעים ברכב), כלומר לפחות חלק מהירידה במספר פגיעות הראש נבעה מיוזמות בטיחות בדרכים שהוצגו באותו זמן ועסקו במהירות ובנהיגה בשיכרות, ולא נבעה מחבישת קסדה.
- תומכי "קסדה בכל תנאי" מציגים מחקרים שמצביעים על ירידה בפגיעות ראש בקרב רוכבי אופניים לאחר מועד החלת חוק חבישת קסדה. הגרפים שלהלן (Fig.1) מציגים מספר רוכבי אופניים שהגיעו לחדר מיון בבית חולים בויקטוריה, אוסטרליה. אחד הגרפים מציג דיווחים על פגיעות ראש, והגרף השני מציג דיווחים שאינם פגיעות ראש. בשני הגרפים חלה ירידה בעקבות כניסתו של חוק הקסדה בשנת 1990. האם אתם יכולים לגלות איזה גרף שייך לדיווחים על פגיעות ראש, שהיה אמור לרדת בחדות בעקבות החלת חוק הקסדה, לעומת הדיווחים על פגיעות "אחרות"?
- ניתוח הממצאים שמראה כי אין קשר בין החלת חוק חבישת קסדה לירידה בשיעור הנפגעים מקרב רוכבי האופניים מקבל חיזוק ממחקר שנערך בניו-זילנד. בגרף המוצג כ-Fig2 להלן רואים שהירידה בשיעור הנפגעים מקרב ילדים ומבוגרים היתה זהה לאורך זמן, אף שחוק הקסדה הוחל ונאכף על מבוגרים מספר שנים לאחר שהוחל על ילדים, ושיעור חובשי הקסדה מקרב המבוגרים עלה בחדות בעקבות החוק ואכיפתו, משיעור של 43% חובשי קסדה בגירים לפני החלת החוק, לשיעור של 92% אחרי החלתו על בגירים. היינו מצפים שתחול ירידה חדה בשיעור פגיעות הראש אצל בגירים, אבל בפועל נרשמה ירידה בשיעור דומה לזו שנרשמה בקרב הילדים באותה תקופה, אף שאצל הילדים שיעור חובשי הקסדה היה גבוה במועד החלת החוק על הבגירים. ממצאים דומים עלו במחקר שנערך בניו סאות' וויילס, אטסטרליה (Fig 5) .

-
במחקר שנערך באזור מערב אוסטרליה, הציגו החוקרים את התפלגות נפגעי הראש מקרב הולכי רגל ומקרב נהגי מכוניות לצד התפלגות הנפגעים מקרב רוכבי אופניים (Fig 3). שיעור חובשי הקסדה מקרב רוכבי האופניים בתחילת המחקר היה קרוב לאפס, ועלה לכ-39% במהלך שנות הבדיקה, בעקבות החלת חוק קסדה. בולט לעין כי חלה ירידה בפגיעות ראש בקרב הולכי רגל, נהגים, ונוסעים, במקביל לירידה מתמשכת בשיעור נפגעי ראש בקרב רוכבי אופניים. המסקנה העולה מהצגה כזו של הדברים היא שיש לייחס את הירידה בשיעור פגיעות ראש למסעות פרסום להעלאת מוּדעות ולפעולות אחרות, אך לא ניתן לייחס את הירידה בשיעור פגיעות הראש בקרב רוכבי האופניים לחובת חבישת קסדה. האם אתם יכולים לזהות מתי במהלך שנות הבדיקה נכנס החוק לתוקף?
ובישראל?
- הגידול המשמעותי שחל בשנים האחרונות במספר רוכבי האופניים, לא לווה בגידול דומה במספר הנפגעים. מכאן ניתן להסיק מסקנות דומות. ב"מחקר תצפיות חבישת קסדות על ידי רוכבי אופניים" שנערך בשנת 2010 עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי "שיעור רוכבי האופניים החובשים קסדות בשנת 2010 מגיע לכ-19% בלבד" וכי "במרכזי ערים שיעור החבישה הוא הנמוך ביותר ועומד על 11%. למרות שיעור נמוך שלחבישת קסדות, ובמיוחד במרכזי הערים, הרי שממחקר "היפגעות רוכבי אופניים בתאונות דרכים בתחום העירוני בשנים 2006-2010", אשר נערך על המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי "בחמש השנים האחרונות חלה ירידה במספר רוכבי האופניים שנפגעו בתאונות דרכים בערים". ירידה זו נצפתה למרות שחל גידול של עשרות אלפי רוכבי אופניים בשנים האחרונות שחלקם הגדול אינו חובש קסדה.
- בעיית חינוך הילדים והדוגמה האישית (הורה ללא קסדה כשעל הילד חלה חובת קסדה) צריכה להישאר בתחום הסמכות ההורית. המממצאים האחרונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוכיחים כי יש גידול בשיעור ההורים שמוודאים שילדיהם ירכבו כשהם חבושים בקסדה, כלומר אין כאן בעייה אמיתית. מחקר שנערך על ידי הרשות הלאומית בבטיחות בדרכים מגלה ששיעור חבישת הקסדות בקרב ילדים שרוכבים עם הוריהם עלה מ-27% ל-48%, כך שלטעמי, גם כאן אין צורך להטיל חובה, ויש לעודד צעירים לרכב על אופניים כדי שיראו בהם כלי תחבורה לגיטימי.
- מנתוני דוח "עשור של פגיעות טראומה בישראל 2000-2009", אשר פורסם על ידי "המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה", ניסינו לאמוד את מספר הנפגעים מקרב רוכבי האופניים שרלבנטיים לשינוי בחוק (קרי, רוכבים בגירים שנפגעו פגיעות ראש). נתוני המרכז לחקר טראומה אינם מציינים אם הרוכב שנפגע חבש קסדה או לא, כך שאנו נלך לחומרה ונניח שהנפגעים לא חבשו קסדה, מה שכמובן אינו נכון בפועל, וחלק ניכר מהנפגעים נפגעו בראשם למרות שחבשו קסדה. מסקנתנו היא שמספר הנפגעים הרלבנטיים קטן (פגיעות הראש מהוות כ-30% מסך הפגיעות, נפגעים בטווח הגילאים 15-74 מהווים כ-50% מכלל הנפגעים), וכי שיעורם מקרב כלל רוכבי האופניים קטן מאוד, כך שהנזק שנגרם לכלל הציבור (ולא רק לרוכבי האופניים) בגלל העיקשות שלא לשנות את החוק בולטת עוד יותר. מתוך הדוח עולה שמספר רוכבי האופניים הבגירים שנפגעו בראשם ואושפזו עמד על כ-80-150 לשנה, וכי שיעורם עמד על כ-0.17%-0.50% מכלל רוכבי האופניים. מספר רוכבי האופניים נאמד בשיעור שבין 5%-30% מכלל אופני הרכיבה למבוגרים שיובאו בשנים האחרונות (הנחות שמרניות למדי). בכל אחת מהשנים האחרונות יובאו לישראל כ-140,000-160,000 אופני רכיבה לבוגרים, ומכאן שמספר רוכבי האופניים החדשים מצוי בתחום שבין 20,000 ל-80,000 בכל אחת מהשנים האחרונות. כנגד זה יש להעמיד כ-150 רוכבי אופניים שנפגעו בראשם ואושפזו, במיוחד כאשר סביר להניח שלפחות חלקם חבשו קסדה, ולגבי האחרים לא ידוע אם קסדה היתה מונעת את הפגיעה בהם. נציין כי ביקשנו לקבל נתונים נוספים מהמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, כדי שנוכל לאשש את מסקנותינו, או לחלופין לקבל תשובות למספר שאלות, אולם בקשתנו הושבה ריקם מטעמים השמורים עימם. לאור הממצאים שהוצגו לעיל, חוסר ההגיון של המתנגדים לשינוי בחוק הקסדה בולט שבעתיים.
- ד"ר קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, אשר ערך מחקר עבור עמותת 'אור ירוק', המליץ בשנת 2008 בפני משרד הבריאות לתמוך בחוק קסדה שלא יחייב רוכבים בגירים בעיר לחבוש קסדה (בניגוד לעמדתה של "אור ירוק"). להלן סיכום הדברים במכתבו של ד"ר פלג למנכ"ל משרד הבריאות: "...ומכאן שלעניות דעתי, הנתונים מצביעים על הגיון בהצעת החוק שבנדון, במיוחד כאשר הם מחייבים בגירים לחבישת קסדה בדרך בינעירונית, תחרויות ורכיבה ספורטיבית".
2. קיומו ואכיפתו של חוק קסדה גורמים לירידה תלולה במספר רוכבי האופניים
- ככל שיותר נהגים יהיו גם רוכבי אופניים בעצמם,
המוּדעות שלהם לקיומם של רוכבי אופניים בדרך תגבר, והבטיחות תעלה. מכאן שכדאי שיהיה מספר גדול ככל שניתן של רוכבי
אופניים שהם גם נהגים. בעבודת מחקר שנעשתה על ידי ד"ר עמית שחר לגבי רוכבי אופנוע, במסגרת עבודתו במכון למחקר תחבורה בצרפת (IFSTTAR) נקבע כי: "כל הנהגים שהם גם אופנוענים היו רגישים מאוד
לאופנועים, והפגינו התנהגות בטיחותית יותר כלפי אופנועים באופן המשקף נהגים
בעלי ניסיון רכיבה על אופנוע, אך בוודאי שלא משקף את התנהגותו של הנהג הממוצע בעולם
האמיתי" (ראה "הנקודה העיוורת של נהגי המכוניות"). את
תוצאותיו של כלל פשוט זה ניתן לראות בקופנהגן, בה קרוב ל-40% מהנסיעות
נעשות באופניים, כשהמשמעות היא שמרבית הנהגים הם גם רוכבי אופניים ולכן
המוּדעות שלהם לאופניים הינה גבוהה יותר. המסקנה הנובעת מתובנות המחקר היא שיש להסיר ככל שניתן חסמים בפני רוכבי אופניים, במיוחד כאשר מחקרים מראים שחובת חבישת קסדה מהווה חסם בפני אנשים לעשות שימוש באופניים, ובמיוחד לאור כלל ה"בטיחות במספרים" שהוצג לעיל.
- חוקי קסדה, שמגיעים בדר"כ בליווי קמפיין הפחדה, גורמים לירידה במספר רוכבי האופניים (ילדים ומבוגרים).
- במאמר"Head Injuries and Helmet Laws in Australia and New Zeeland" מוצג מספר רוכבי האופניים שנדגמו ב-64 מוקדי בדיקה באוסטרליה לפני ואחרי החלת חובת חבישת קסדה. באוסטרליה, בניגוד לישראל, החוק נאכף - רוכבים שנתפסים ללא קסדה מקבלים קנס. מן הטבלה ניתן לראות ששנה לאחר שהחוק נכנס לתוקף, נצפה גידול של 43 ילדים חובשי קסדה ביחס לממצאים טרום חוק הקסדה (גידול של 10%), אבל יחד עם זאת נצפה קיטון של 649 במספר הילדים שרכבו שנה לאחר כניסת החוק לתוקף (קיטון של 42% ביחס למספר הילדים הרוכבים טרם כניסת החוק). נצפה גידול של 254 רוכבים מבוגרים חובשי קסדה (גידול של 45% ביחס למספר חובשי הקסדה טרום החוק), אך יחד עם זאת נצפה קיטון של 461 רוכבים מבוגרים (קיטון של 30% ביחס לסך הרוכבים בתקופה שלפני כניסת החוק). מגמת הקיטון במספר הילדים והמבוגרים הרוכבים נצפתה גם שנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף. ירידה זו במספר הרוכבים הינה פרמננטית.
- קיטון במספר הילדים שרוכבים על אופניים בעקבות חקיקת חוק קסדה נצפה במחקר בו נדגמו 122 נקודות תצפית. לאחר שנה נצפה קיטון של 36% במספר הילדים הרוכבים טרם החלת החוק. שנתיים אחר כך נצפתה ירידה של 44% במספר הילדים הרוכבים טרם החלת החוק (Table 2).
- במאמר "Cycle Helmets - The dilemma", מוצגת טבלה שמראה את שיעור הירידה במספר הרוכבים במקומות שונים שחוקקו חוק חובת חבישת קסדה (ירידה בשיעורים שבין 22%-60%). בנוסף, מכיל המאמר מידע מעניין על חוסר האפקטיביות של חוקי הקסדה.
- השפעת חוק קסדה באוסטרליה מוצגת במאמר "?How did the helmet law change cycling" אשר מציג ירידה בשיעור 30%-40% בשיעור הרוכבים.
- בגרף שלהלן, שיעור האנשים שרכבו על אופניים לפחות פעם ביום במהלך השנה בעיר סידני בכל אחת מהשנים 1997-2007 מוצג בקו התחתון (שיעור מי שהשתמש באופניים נע בתחום 0.97%-1.13%). המספרים הזניחים האלו מספרים את סיפור חוק הקסדה האוסטרלי. כך נראית השפעה של חוק קסדה שנאכף. רק נזק, כשהתועלת שולית (מקור: "Active travel 1997-2007").
- ניו זילנד ואוסטרליה הן שתי המדינות היחידות בהן קיים חוק קסדה שנאכף על ידי המשטרה. חוק הקסדה נאכף בניו זילנד החל משנת 1994, הגרף שלהלן מציג את השפעות אכיפת החוק על מספר רוכבי האופניים שהגיעו לבית חולים בעקבות פציעה (הקו הכחול) ועל מספר הרכיבות על אופניים (קו אדום). לצורך השוואה של שיעור הנפגעים מתאונות, מוצג מספר הנפגעים מתאונות של רכב מוטורי (קו שחור). מידע נוסף מני זילנד - כאן.
- לארגונים שחוששים לבטחונם של ילדים - ראו גם את "Child safety harmed by laws for bicycle helmets" שמציג את הירידה בשיעור הילדים שרוכבים לבית הספר באופניים, בעקבות החלת חוק קסדה באוסטרליה. המאמר מציג את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמים כתוצאה מירידה זו. אם אנחנו מקבלים את עקרון ה-"Safety in Numbers" אזי חוק חבישת קסדה פוגע בבטיחות רוכבי האופניים, ובכלל זה פוגע בבטיחותם ובבריאותם של ילדים.
- פרויקטי השכרת אופניים משמשים כמנוף לקידום תחבורת אופניים. בניגוד להצלחת פרויקטים כאלו ברחבי העולם, רמת השימוש בעיר מלבורן באוסטרליה, בה קיימת חובת חבישת קסדה, היתה נמוכה. קראו, לדוגמה, את הכתבה "Helmet law makes nonsense of bike hire scheme",ואת "Melbourne - Bike share scheme disappointing". הכתבה "A Tale of two cities" משווה שני פרויקטי השכרת אופניים בעיר דבלין באירלנד ובעיר מלבורן באוסטרליה, ומוצא כי האשם בכשלון הפרויקט במלבורן הוא קיומו של חוק קסדה. בשנה הראשונה להפעלת הפרויקט היו בדבלין 400 אופניים שבוצעו עליהם כ-5,000 נסיעות בממוצע ביום, לעומת מלבורן שהיו בה 600 זוגות אופניים אך בוצעו עליהם רק כ-300 נסיעות ביום (6% ממספר הנסיעות בדבלין, למרות שהיו בה 50% יותר אופניים). מידע רב על כשלון תכנית השכרת האופניים בעיר מלבורן לעומת הצלחתם של פרויקטים דומים בערים רבות בעולם, מרוכז בדף "Bicycle hire schemes fail because of helmet laws".
- עבודת המחקר "Helmet wearing reduces cycling" נערכה בצרפת ע"י המכון הלאומי לתחבורה ובטיחות (IFSTTAR), והוצגה בירושלים בכינוס הבינלאומי בנושא "בטיחות וניידות משתמשי דרך פגיעים: הולכי רגל, רוכבי אופנוע ורוכבי אופניים". מסקנות המחקר קובעות כי חבישת קסדה יש השפעה שלילית על הנכונות לרכב על אופניים ועל מספר הנסיעות, וכי התועלת שברכיבה על אופניים עולה בהרבה על הסיכון. תמצית המסקנות ניתן למצוא כאן. Francis Papon, החוקר שכתב את עבודת המחקר "Helmet wearing reduces cycling" הפנה מכתב לחברי הכנסת בבקשה שיאשרו את התיקון המוצע לחוק. העתק המכתב מוצג בהמשך דף זה.
בטיחות במספרים - בתמונות
- בתמונה שבקישור מוצג מתקן ספירה אלקטרוני שסופר את מספר רוכבי האופניים שעברו על גשר מסויים בקופנהגן. ביום הצילום עברו ליד המתקן למעלה מ-16,000 רוכבי אופניים ביום אחד. 1,822,975 רוכבי אופניים חצו את הגשר במחצית הראשונה של שנת 2010 (כ-3.5 מיליון רכיבות אופניים בשנה אחת). 38% מהנסיעות העירוניות בקופנהגן נעשות באופניים. מרבית רוכבי האופניים בקופנהגן רוכבים ללא קסדה, ובכל זאת הם מרגישים בטוחים. אחרת הם לא היו רוכבים על אופניים. Safety in Numbers.
- האם נראה לכם שהאיש שבתמונה חושש לרכב? את האחריות לבטיחות שלו לוקחת קודם כל עיריית קופנהגן, שמשקיעה בתשתית, בהפרדת נתיבים, ובפעולות רבות נוספות. אם הוא ירגיש לא בטוח, הוא כלל לא ירכב על אופניים.
- יש אנשים שמעוניינים להשתמש באופניים ככלי תחבורה. חלקם לא רוצה לרכב עם קסדה. אם תרצו לראות הוכחה למידת ההשפעה שיש לחבישת קסדה על המוּכנות לרכב, צפו בשיחה עם רוכבת מקופנהגן. במשך דקות ארוכות היא מסבירה מדוע חשוב לרכב על אופניים בעיר, אבל ראו את הבעת פניה ברגע שמזכירים רכיבה עם קסדה. אם זו תגובתה של מי שמטיפה בלהט לרכיבה על אופניים, מה יגידו הישראלים שאנחנו מנסים לעודד לעלות על אופניים? צפו בדקה 09:50 בוידאו שמתעד שיחות עם אזרחי קופנהגן שמעודדים רכיבה. [חלון הוידאו מוצג בתחתית דף זה]
שיקולים נוספים בדיון על עידוד רכיבה על אופניים והסרת חסמים שיגרמו לירידה במספר רוכבי האופניים
מטבע עיסוקם של ארגוני בטיחות כמו 'אור ירוק' ו'בטרם' (המתנגדים לשינוי בחוק)', הטיעונים דלעיל התמקדו בהיבטים הבטיחותיים הקשורים לקסדה, אבל לטיעונים אלו מצטרפים טיעוני כדאיות כלכלית לחברה (society):
3. שיקולים בריאותיים ושיקולים סביבתיים
- במבחן עלות מול תועלת לחברה (society), עדיף לכולנו (כמדינה) להסיר את החסם שנקרא "חובת חבישה קסדה לרוכבים בגירים בעיר" כדי שהשימוש באופניים ככלי תחבורה יגדל. מדוע? בגלל התועלות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות הנלוות לשימוש באופניים ככלי תחבורה, וביניהן: קיטון במספר המכוניות, קיטון בצריכת נפט, קיטון במספר התאונות, חסכון בזמן, קיטון בזיהום אויר, קיטון בפליטת גז פחמן דו-חמצני והקטנת נזקי ההתחממות הגלובלית שהוא אחד מגורמיה, קיטון בזיהומי קרקע שנובעים משימוש במכוניות, קיטון במספר האנשים החולים ובהוצאות בריאות, קיטון במספר האנשים השמנים ובנזקי ההשמנה, פחות מקרי סרטן, ועוד.
- העלות החיצונית המיוחסת לנזקי זיהום אויר מתחבורה נאמדת בכ-6% מהתל"ג. חלק מהעלויות הללו ניתן לחסוך בהסטת נסועה לכיוון אופניים כחלופה לרכב מנועי. ראו "למה לרכב על אופניים - חסכון כספי לעובד, למעסיק, למדינה". ראו גם "Costs and Benefits of Bicycling Investments in Portland, Oregon", "The Economic Benefits of Bicycle Infrastructure Investments", וכן מחקר שפורסם ב"Journal of Physical Activity and Health" ואשר מציג שיעורי החזר גבוהים על השקעה באופניים ככלי תחבורה, ובין השאר גורמים לחסכון בהוצאות בריאות ולקיטון בתמותה.
"Conceptual framework of the cost-benefit analysis (not including benefits of fuel savings)." — From Costs and Benefits of Bicycling Investments in Portland, Oregon by Thomas Gotschi.
- עבודת המחקר העדכנית של טוד ליטמן, "Evaluating non-motorized transportation costs and benefits" מזהה ומתארת את העלויות והתועלות הנובעות מתחבורה לא-מנועית (הליכה ורכיבה על אופניים). עבודת המחקר מצאה כי יש תועלת גדולה לחברה מגידול בשיעור הנסיעות שייעשו בתחבורה לא מנועית, וכי נוטים להתעלם מחלק מהתועלות הנסתרות.
- עבודת מחקר הנושאת את השם "Do the health benefits outweigh the risks? YES" פורסמה בשנת 2010 על ידי NIEHS, מכון הבריאות הלאומי של משרד הבריאות האמריקאי, בשיתוף אוניברסיטת אוטרכט ההולנדית ובשיתוף "הסוכנות להערכה סביבתית" בהולנד. בחנה את היתרונות והסיכונים ברמה של האדם הבודד. מסקנתו של המחקר הינה כי בממוצע, התועלות הנובעות מרכיבה על אופניים עולות באופן משמעותי על הסיכון הכרוך בנהיגה במכונית, עבור האדם שעובר לרכב על אופניים. כותרת המחקר ותמציתו מוצגים בהמשך, כנספח לנייר עמדה זה.
סיכום
להערכתנו יש די מידע בנייר עמדה זה כדי לעורר ספקות בקרב ארגוני הבטיחות ובקרב חברי הכנסת אשר מתנגדים לשינוי בחוק הקסדה באשר לעמדתם המיושנת והלא מעודכנת. אנחנו מקווים שהמידע יגרום להם לקבל כמה תובנות, וכי הם יצטרפו אלינו בתמיכה בשינוי המוצע, שהינו שינוי מידתי שתועלתו רבה הן ברמת הפרט והן ברמה הלאומית.
אם ארגוני הבטיחות (ובפרט 'אור ירוק') רוצים שהמאמצים שלהם יהיו אפקטיביים, ויתרמו לבטיחות הרוכבים, אנחנו מציעים שהם יקדמו את ההשקעה בתשתיות לאופניים, ובפרט שבילי אופניים מופרדים בעיר. ראו לדוגמה מחקר על השפעת ההפרדה על הבטיחות "Separate bikes-only lanes in cities Cut injury rate: study". לצד זה, הם יוכלו לסייע בקמפיינים שמטרתם עידוד רכיבה במטרה ליצור סביבה בטוחה יותר לרוכבי האופניים באמצעות "Safety in Numbers".
נספחים
מכתבים מארגונים וחוקרים מרחבי העולם אשר פונים לחברי הכנסת בבקשה לתקן את חוק הקסדה בישראל:
1. ECF - European Cycling Federation, פדרציית רוכבי האופניים האירופית (לקריאת המכתב - לחץ להגדלה).
2. Mikael Coolville-Andesen - יועץ לתרבות אופניים, מוביל דעה עולמי בתחום האופניים, עורך " Copenhagenize.com"
(לקריאה - לחץ על דפי המכתב).
3. Francis Papon שכתב את עבודת המחקר "Helmet wearing reduces cycling"
מחקרים קובעים: התועלת שמפיקים מרכיבה על אופניים עולה לעין שיעור על הסיכון הכרוך בה
1. חבישת קסדה מקטינה את היקף הרכיבה על אופניים. "Helmet wearing reduces cycling" - Francis Papon (לחץ להגדלה)
3. Do the health benefits outweigh the risks? YES
עדכונים לאחר שהשינוי בחוק עבר בהצבעה שניה ושלישית בכנסת:
כתבות קשורות:
לקראת דיון בכנסת: שינוי חוק קסדה לרוכבי אופנייםתמצית הטיעונים בעד השינוי בחוק הקסדה
הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכספים של הכנסת (13/7/2011): ועדת הכלכלה דחתה את הבקשה לדיון מחדש בהצעה לפטור רוכבי אופניים מעל גיל 18 מחובת חבישת קסדה בערים ובשבילי אופניים - וההצעה תועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית.
עמותת אור ירוק: "החוק המתיר אי חבישת קסדה – מסוכן"
ראש עברייני: האם תבוטל חובת חבישת קסדה?
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדה בדרך בינעירונית, ברכיבה תחרותית וברכיבה ספורטיבית), התשס"ט 2009
דיון בנושא חוק הקסדה ב"גרופי" - אתר רוכבי שטח, כולל טיעונים המצדדים בחוק מידתי לצד כאלו שתומכים בחוק קסדה לכולם תמיד
דיון בנושא חוק הקסדה ב"תפוז" - אתר רוכבי שטח, כולל טיעונים המצדדים בחוק מידתי לצד כאלו שתומכים בחוק קסדה לכולם תמיד
דיון בפורום אופניים ב"תפוז" בנושא חוק הקסדה - לחץ כאן
תגובות נבחרות במסגרת הדיון בפורום אופניים ב"תפוז": איגוד האופניים, ישראל בשביל אופניים, מימצאים ממדינות אחרות, 1,822,975 רוכבי אופניים בקופנהגן אינם טועים, נראה לכם שהאיש בתמונה חושש לרכב ללא קסדה?, באוסטרליה פרויקט ההשכרה נכשל בגלל חוק הקסדה
מצגת של איגוד הרוכבים הבריטי על בטיחות: Safety in Numbers
ראש עברייני: האם תבוטל חובת חבישת קסדה?
הכנסת תאשר: רוכבי אופניים בעיר לא יחוייבו בקסדה ( להודעת ועדת הכלכלה של הכנסת)
ישראל בשביל אופניים: התיקון לחוק הקסדה יעודד שימוש באופניים ויגביר את בטיחות הרוכבים
Feds no longer back 1989 Seattle helmet effectiveness study
סרטוני וידאו:
וידאו: "Why we souldn't bike with a helmet", הדובר הינו Mikael Colville-Abdersen, אחד ממובילי תרבות האופניים בקופנהגן, מרצה מבוקש, ומי שכותב את הבלוג המוערך Copenhagenize.com
שיחה עם אזרחים מקופנהגן, שמעודדים רכיבה על אופניים. צפו בדקה 09:50 במבטה של הרוכבת, כשמזכירים את חובת חבישת קסדה:
Copenhagen citizens encourage everybody to cycle from sustainability on Vimeo.
|
|