שרון יונתן   27.11.2014
 
ביום שישי שעבר נפל דוד חן, בן 12 וחצי, תלמיד כיתה ז' בתיכון לחיים בהרצליה מהאופניים החשמליים עליהם רכב ואושפז בבית החולים במשך יומיים. עכשיו, הוריו מכים על חטא: "יש לאסור על ילדים לרכב על כלי המשחית הזה" את הכתבה הבאה כדאי שכל הורה יקרא. בעיקר אלו שלילדיהם יש כבר אופניים חשמליים ולמתלבטים אם לקנות כאלו.

סיפורנו העצוב מתמקד בדוד חן, בן 12 וחצי, תלמיד כיתה ז' בתיכון לחיים בהרצליה שביום שישי שעבר רק רצה לחזור לביתו בשלום אבל במקום זאת מצא את עצמו מאושפז במשך יומיים בבית החולים שניידר לאחר שנפל מהאופניים החשמליים עליהם רכב.

אמו, מאיה חן, סיפרה השבוע על נסיבות פציעתו: "רק לפני שלושה שבועות עברתי עם שלושת ילדיי מהישוב אלעד והשתכנו בדירה בשכונת גן רש"ל. דוד ואחיו הגדול יעקב, בן 15 בכיתה י', השתלבו בתיכון לחיים בנווה עמל. יש לנו אופניים חשמליים עוד מהתקופה שגרנו באלעד. בהרצליה הם היו נוסעים ביחד לבית הספר כשיעקב מרכיב את דוד. ביום שישי יעקב לא לומד ולכן דוד נסע לבדו. בדרך חזרה מבית הספר, שהוא כבר קרוב לבית, הוא מעד ברחוב הצברים בגן רש"ל. הוא יצא מגן שעשועים לכביש בדרכו לעלות למדרכה. רכב מאחוריו צפר והוא נבהל, נתקל באבן שעל הכביש, והחליק לכיוון שפת המדרכה. כתוצאה מהנפילה כידון האופניים נכנס לו לצוואר ויצר פצע קשה בעומק 4 ס"מ. כמו כן, הוא חטף שפשופים בידיים וברגליים ונפגע בלסת".

מאיה הוזעקה למקום ומצאה את בנה הפצוע. "שהגעתי כבר היו שם אנשים שהרימו אותו. ירד לו המון דם והוא היה מבוהל מאוד מהנפילה. נסענו למוקד מכבי ברמת השרון ומשם היפנו אותנו למיון בבית החולים שניידר. ניקזו לו את האוויר בצינורית מתוך הצוואר, עשו לו תפרים בצוואר ושמו לו תחבושות על השפשופים בידיים וברגליים. דוד שהה בבית החולים יומיים והשתחרר ביום ראשון. עכשיו הוא נח בבית. הוא קיבל הנחייה לדבר כמה שפחות כי עדיין לא ברור אם לא יהיה לו נזק במיתרי הקול. אנחנו כמובן מקווים שלא יהיה לו נזק בלתי הפיך".

מיותר לציין שדוד נסע ללא קסדה, דבר שמגדיל עוד יותר את הנס שקרה לו. מאיה יודעת שהנפילה יכלה להיגמר באסון וחשוב לה מאוד להעביר את המסר הבא: "אני יודעת שהילד שלי חי בנס כי זה יכל להיגמר אחרת. הוא ילד זהיר מאוד, אבל בניגוד לאופניים רגילים, עם אופניים חשמליים אי אפשר לבלום את הנפילה ולהתחמק מזה".

מאיה, היום את מצטערת שהרשית לו לנסוע בגיל כה צעיר על אופניים חשמליים?

"לדעתי אין בכלל קשר לגיל כי כשהיינו בשניידר הגיעו רוכבים בוגרים יותר עם חבלות מנפילות מאופניים חשמליים. אפילו פקידת הקבלה אמרה שהיא לא עומדת בריבוי של המקרים המחרידים כתוצאה מנפילות מאופניים חשמליים".

אבל את בוודאי מכה על חטא כעת.

"ברור. יש לנו את האופניים החשמליים בערך כשנה ובאלעד גם אני השתמשתי בהם לקניות במכולת וסידורים. שהגענו להרצליה ראיתי שכל צוציק רוכב על אופניים חשמליים. עד אז לא חשבתי שזה עניין כה מסוכן. לא רציתי שתהיה להם הליכה ארוכה לבית הספר. זה לא שהם דרשו את זה יותר מדי. אני כאמא לא יכולתי לחשוב על זה שיש להם מרחק הליכה גדול. זה היה כביכול הפתרון הקל עבורי. למעשה, נכנעתי לעצמי".

יש לך רגשי אשם?

"לגמרי. אני הורה יחיד שמגדלת אותם לבד ועושה בשבילם הכל. נפלתי בפרט קטן של חוסר זהירות ואחריות. לא הייתי מודעת לסכנה שבכלי הזה. רציתי לתת להם עצמאות אבל בדיעבד זה בא על חשבון הבטיחות שלהם. אני מודה ששגיתי. ברור לי שמהיום אף אחד מאיתנו לא ירכב על הכלי הזה. מצידי שילכו 20 דקות הליכה לבית ספר, רק שלא יהיו נתונים לעוד נפילה ממנו. הפעם זה נגמר בנס, לא אתן עוד צ'אנס לדבר הזה. מבחינתי אני אפילו לא מוכרת אותם ולא מוסרת אותם אלא זורקת אותם, כדי לא לסכן מישהו אחר".

המסר שלך הוא פשוט לא להשתמש בכלי הזה?

"חד וחלק. היום אני יודעת שזה כלי הרסני ומסוכן. אני ממליצה לכל ההורים לאסור את השימוש באופניים חשמליים. תנו לילדים ללכת אפילו בגשם או לנסוע באוטובוס, אבל תאסרו עליהם לנסוע בכלי הזה שיכל לקחת את החיים של בני. לי אין ספק שיהיו עוד נפגעים רבים ולצערי הכלי הזה יביא גם לתמותה. הסיבה שהחלטתנו להיחשף ולספר על האירוע הוא כדי למנוע את הנפגע הבא. אני מקווה שמסר הזה יחלחל להורים אחרים. אני את הלקח כבר למדתי".

ברכת הגומל כבר עשיתם?

"עדיין לא אבל ברור לי שנברך. כרגע דוד מתאושש מהפציעה ומחלים שזה הדבר החשוב ביותר".