ללא מעצורים: תערוכת אופניים

פורסם: 5 בדצמ׳ 2013, 9:25 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 5 בדצמ׳ 2013, 9:26 ]

היסטוריה, טכנולוגיה, חדשנות, חוויית רכיבה, אקססוריז, נוסטלגיה ואופניים ישראלים מקוריים: התערוכה במוזיאון העיצוב חולון היא הדבר הנכון במקום הנכון לכל גיל (גם אם היא מזניחה נושאים עכשוויים בוערים). כדאי לגלות את כולה בעזרת המדריכים או חוברות ההסבר

מאת סיגל נמיר, 25/11/2013

2013 הייתה השנה שבה נקנו במדינות רבות באירופה יותר אופניים ממכוניות, שבה פיליפ סטארק נקרא לעצב את האופניים לשירות השיתוף העירוני של בורדו, ושבה עיריית ניו יורק הכשירה 400 קילומטרים של נתיבי אופניים לשירות החדש והמצליח שהיא השיקה. גם בישראל, על אף תשתית הרכיבה הבעייתית, צצות חנויות אופניים בכל פינה וגדודי רוכבים ממלאים את בתי הקפה של תחנות הדלק בסופי השבוע. העובדות מדברות דרך הרגליים: אופניים הן פתרון תחבורה חסכוני, אקולוגי ובריא. אבל הן כבר הרבה מעבר לזה: מדובר בחפץ נחשק, ביטוי לתרבות פנאי ולסגנון חיים דינמי.

מבחינה זו, תערוכת האופניים "ללא מעצורים", שנחנכה במוזיאון העיצוב חולון, היא הדבר הנכון בזמן הנכון. לא תוכלו ללמוד ממנה, אמנם, על הבעיות העכשוויות שרוכבי האופניים סובלים מהם ועל הבעיות שהם עצמם גורמים: לא על ההנגשה, לא על פיתוח שבילי נסיעה נכונים ולא מסוכנים, לא על המאמצים שנעשים (או לא) כדי לשפר את בטיחות הרכיבה, וגם לא על האופן שבו הם משנים את החברה ואת הנוף העירוני. מצד שני, התערוכה מצליחה לשרטט תמונה כוללת - גם אם על קצה המזלג - של האופניים עצמם: היסטוריה, טכנולוגיה, חדשנות, אקססוריז, חוויית הרכיבה וגם זווית מקומית. גם הקהל הוזמן לתרום לתערוכה, באמצעות סרטוני רוכבים חובבים שנשלחים למוזיאון ומשולבים בתצוגה.

 

Photographs by Bernhard Angerer
Pocket Bic של T&C, איטליה 1963. התגלו כבעייתיים במצב פתוח (Photographs by Bernhard Angerer)

 

זו לא רכיבה, כדאי ליהנות לאט

 

מה שהכי כדאי לעשות ב"ללא מעצורים" הוא לעצור. לקחת את הזמן, ובסבלנות לספוג את מה שהיא מבקשת להציע, עד שהפרטים הקטנים יצטרפו לתמונה גדולה. היא מתפרשת על כל חללי המוזיאון - אפילו במסדרון האפלולי המוביל לשירותים, שלאורכו מוצגים תולדות האופניים כפי שחקרה ואצרה מעצבת המוצר הדס קרוק. דרך סרטונים מאירי עיניים, איורים תקופתיים וטקסטים קצרים (אך לא נוחים לקריאה בתאורה המינימלית של המסדרון), אפשר להתוודע לפרטי טריוויה מעניינים ומשעשעים.

 

למשל, ש"סוס העץ בעל הגלגלים" מ-1790 המיוחס לרוזן דה-סיראק נחשב לזוג האופניים הראשון, אבל יש הטוענים ששניהם – הסוס וממציאו - הם פרי-המצאה של היסטוריון בן המאה ה-19. או ש"מכונת ההליכה" הפופולרית ונטולת המעצורים של הברון קארל פון דרייס, שפותחה ב-1817, איפשרה לו ולרעיו לשוטט במהירות בגנים המלכותיים - אך גם שיפשפה את סוליות נעליהם כהוגן.

 

צילום: איתי כ''ץ
איך רכבו על זה? מתוך התערוכה (צילום: איתי כ''ץ)

 

בציר הזמן אפשר ללמוד גם על "הסוס המגונדר" ו"סוס התחביב", שהקלו על הדוורים הבריטים את חלוקת הדואר; על "משקשקי העצמות" בעלי שלדת הברזל, גלגלי העץ והפדלים הראשונים בהיסטוריה של האופניים, שנבנו בפריז ב-1865, ושבוניהם - פייר וארנסט מישו - נחשבים לממציאי האופניים המודרניים; על האופניים של האחים רייט שבזכותם זינקו האחים האמריקאים אל עולם התעופה; על הקשר שבין האופניים לתנועה לשחרור האשה, ועד לאופני הכביש הראשונים שזכו לשלדה מסיבי פחם.

 

לב התערוכה הוא אוסף האופניים של מיכאל אמבאכר, התלוי מתקרת הגלריה הגדולה של המוזיאון. ממש בגובה העיניים, מאפשר אופן התלייה הזה מבט לא שגרתי על עשרות הזוגות המוצגים בו. 275 זוגות אופניים יש באוסף של אמבאכר, אדריכל אוסטרי ורוכב אופניים נלהב, רבים מהם נדירים. מאחורי כולם סיפור לא שגרתי, ששופך אור על הגלגולים השונים שעברו האופניים במאה השנים האחרונות. 43 זוגות מהאוסף, הנחשב לאוסף הפרטי הגדול בעולם, בחר אמבאכר להביא עימו לתערוכה (המתוכננת לנדוד בשלוש השנים הקרובות). יש ביניהם אופניים מיוחסים בתולדות מירוצי האופניים, ויש גם אופני שלג, אופני למברטה (לילדים שרצו להרגיש כמו הגדולים), והאופניים המתקפלים שהוצנחו מהאוויר עם הצנחנים הבריטים במלחמת העולם השנייה. לפני שהגיעה לחולון, הוצגה התערוכה בפורטלנד - הידועה בקהילת חובבי אופניים גדולה ותוססת - ומשכה 55 אלף מבקרים, מציין אמבאכר בסיפוק.

 

Photographs by Bernhard Angerer
מזוודה צהובה שהופכת לזוג אופניים. מתוך אוסף אמבאכר (Photographs by Bernhard Angerer)

 

המוזיקה של התערוכה

 

עצה: קחו את חוברת האוסף שממתינה בכניסה לגלריה העליונה. בלעדיה, מזומנת לכם הנאה מצורתם המעניינת של האופניים השונים, אך מבלי להבין מה עומד מאחוריה. מהחוברת אפשר ללמוד, למשל, שדווקא האופניים היפים שעיצבו מארק ניוסון וריצ'רד סאפר - מעצבי מוצר בעלי שם אך נטולי התמחות באופניים - כשלו במבחן הנדסת האנוש והמחיר. אפשרות אחרת היא להיעזר במדריכי המוזיאון, שיודעים לספר על כל זוג וזוג. מומלץ גם להסכית לצלילים המתנגנים במרחב. Miles of Music, פס הקול שהלחין איל פריד לתערוכה, מתבסס על קולות אופניים בפעולה, ומבקש להוסיף את תחושת התנועה בעת שמתבוננים באופניים שלא נוסעים לשום מקום.

 

צילום: איתי כ''ץ
נוסטלגיה ישראלית (צילום: איתי כ''ץ)

 

הגלריה התחתונה (אוצר: ערן ליטוין) מתרכזת בפן הישראלי של האופניים. כאן אפשר להתרגש מחדש בפרץ נוסטלגיה לנוכח אופניים משנות ה-50 וה-60 המוצגים דרך קבע במוזיאון של אלון וולף במושב חרב לאת; להכיר את השחקנים הראשיים בתעשייה המקומית – פעם תעשייה שוקקת, שבמהלך הזמן, כמו תעשיות רבות אחרות, שבקה חיים;.להתוודע אל מעצבי אופניים בולטים בארץ היום – מארק דונדה, ארי רוזנצווייג ומיכאל צ'רניחובסקי – נציגי עולם הרכיבה החדש והדינמי. לא עוד ייצור אופניים בסרט נע, אלא עיצוב יחידני, Custom made: אופניים לכל חלום. רוצים לכבוש את ההר עם האופניים על גבכם ואחר כך להשתחרר כקפיץ כל הדרך למטה? אין בעיה. להשתולל בדיונות? בבקשה. שתהיה עגלה לילד? בכיף.

 

האקססוריז זוכים אף הם לתשומת לב. שתי קסדות חדשניות שעוצבו השנה וזכו לתהודה רבה מוצגות בתערוכה: האחת מקופלת במעין צעיף ונפתחת רק בשעת סכנה, בדומה לכרית אוויר של מכונית; האחרת מתקפלת לתיק ומאפשרת לעטוף אותה בשלל כיסויים אופנתיים.

 

מושב האופניים הוא ההשראה לסדרת רהיטים חדשה של המעצב אילון ערמון, שהוא רוכב אופניים מושבע וטריאתלט אדוק. כשהוא משלב שתי אהבות - כיסאות ואופניים - יצר ערמון סדרת מושבים מחומרים מגוונים: עץ, פלדה, יציקות אלומיניום, פיברגלס ועור. במבט ראשון עשויה הסדרה היפהפייה להיראות מנותקת מהתערוכה, אך מכיוון שמדובר במוזיאון עיצוב, הפניית תשומת הלב למבט הרחב של העשייה העיצובית מסוגלת להעשיר את התערוכה ואת הצופים. סדרת המושבים, אגב, היא יריית הפתיחה לתערוכת יחיד עתידית.

 

צילום: בני גם זו לטובה
בהשראת. מושב אופניים. בעיצוב אילון ערמון (צילום: בני גם זו לטובה)

 

מה מקומו של המעצב?

 

לחדשנות, וליתר דיוק לזוגות האופניים שמציגים חדשנות באופן מובהק, הוקדש חדר המעבדה. הרעיון הוא להבין את מקומו של המעצב כחוליה שמחברת בין החומרים והטכנולוגיה, לבין המשתמש על צרכיו והחוויה שהוא מחפש. בין היתר מוצגות כאן שתי עבודות גמר טריות של בוגרי HIT, ששתיהן מציעות פתרונות שונים לצורך זהה: אופניים לפעוטות, שהשלדה שלהם יכולה לגדול עם הילד. זו גם הזדמנות ראשונה להציץ באופני הקונספט המיוצרות בהזרקת פלסטיק (כן, גם הגלגלים) של "כתר".

 

ומה עם חווית הרכיבה? מפגש משעשע מחכה בחופשת החנוכה, כשהמבקרים יוזמנו לנסות את כוחם ברכיבה על האופניים המוזרים של דורון אברהמי, מורה המתמחה בטיפוח קואורדינציה ומלמד ג'אגלינג. כתחביב המשלים את עיסוקו, בנה אברהמי אוסף אופניים שמזמינים לחוויית רכיבה לא שגרתית. חלקם, כמו הזוג עם הגלגל הקדמי הגדול והגלגל האחורי הקטן, מזכירים את האופניים המוקדמים, ויכולים לתת מושג על האתגר שאלו העמידו בפני הרוכבים.

 

"התערוכה הזאת", מסכמת גלית גאון, המנהלת האמנותית של מוזיאון העיצוב, "איפשרה לנו לבנות סביבה פרויקטים שונים ויצירתיים, וניתן לנו חופש לעבודה עם יוצרים מתחומים שונים. אם מסתכלים עליה במבט-על, היא מתארת את תהליך העבודה של מעצב - מה הוא היה עושה לו היה צריך לעצב היום אופניים חדשים: הוא היה מתחיל בהיסטוריה של האופניים, בודק את התעשייה ואת הטכנולוגיה, לאחר מכן מחפש השראה ובוחן מה קורה בעולם, ובסוף היה מתמקד בדברים הכי חדשים שקורים היום. היה לנו חשוב שהמבקרים ירגישו שהיה להם מעניין, שהם למדו משהו שלא הכירו, ושאחרי שיצאו מהתערוכה הם לא יסתכלו על אופניים אותו הדבר".

לכתבה באתר Xnet

כתבות קשורות:
"האופניים הפכו מטרנד לתרבות"
בתערוכה "ללא מעצורים" מוצגים יותר ממאה זוגות אופניים
Comments