שנה וחצי לאחר השקתו, בת"א מתגאים בזינוק של 54% במספר הרוכבים בפרויקט תל-אופן ■ אמנם התלונות בפייסבוק לא שוככות, אך בעירייה פוזלים להרחבת השירותים לרמת גןשנה וחצי לאחר השקת פרויקט השכרת האופניים הראשון בישראל - שירות תל־אופן בתל אביב - מתכננים בעיריית תל אביב להרחיב אותו למשתמשים שיוותרו על התחבורה הממונעת, ולהנגיש אותו לקהלים רחבים יותר. למשל, באמצעות הצעה להשכרה מסובסדת של אופניים חשמליים.
הכוונה היא להציב אופניים חשמליים בתחנות השכרה, למטרה כפולה: לאפשר לרוכבים מבוגרים יותר להשתמש בשירות - ולהגביר את הביקוש לשירות גם ביולי־אוגוסט החמים. דמי ההשכרה אמורים להיות זהים לאלה הנגבים על אופניים רגילים - אך יישום הפרויקט עדיין רחוק. זאת, עקב ראשוניותו של הפרויקט, והיעדר פתרון לסוגיית מיקום הטענת האופניים ועמידותם לאורך זמן.
פרויקט משלים נוסף לתל־אופן, שאותו הציגה לפני שבועיים העירייה, מתכוון להציע ארבע־נועים ("קווטרוסייקל"), כמו רנו טוויזי, להשכרה שעתית. "ראינו שהתושבים צריכים באופן משימתי מכונית, ולכן צריך לתת חוויה משלימה", מסביר סגן ראש העיר אסף זמיר. "הכוונה היא ליצור מערכת שגומלת את האנשים מרכב פרטי, עם עידוד הליכה ברגל, אופניים לפי שעה, ובעוד שנתיים גם מכוניות". עם זאת, מסייג זמיר, "החסם הוא שבניגוד לאופניים, מכונית צריכה גם להגיע לערים שכנות, ואנחנו צריכים שיתוף פעולה שלהן".
המכוניות החשמליות שתציע העירייה, בשיתוף זכיין פרטי, יושכרו לפי שעה, ובניגוד לשירותים קיימים, כמו Car2Go, לא תהיה חובה להשאיר אותן בחנייה שממנה נלקחו. לפי זמיר, "המחיר צריך להיות יותר יקר מאוטובוס, אבל זול יותר ממונית", ולכן העירייה צריכה לסבסד את השירות. "אין ספק ששיתוף רכב צריך להיות בסיוע המדינה ובשיתוף פעולה הדוק עם ערים נוספות. זה פרויקט עם נפח גדול בהרבה, והלוואי שהמדינה תיקח בו חלק", הוסיף זמיר.
 רנו טוויזי בשדרות רוטשילד בתל אביב
צילום: דודו בכר
העירייה תפרסם החודש RFI (בקשה למידע) על השכרת מכוניות. בינתיים, היא מתכננת להציע חניוני "חנה וסע" למנויי תל־אופן. הכוונה היא להקצות שטח בחניונים העירוניים הפרושים בעיר, כדי שהרוכבים יוכלו להחנות את המכונית הפרטית - ולהמשיך בדרכם באופניים המושכרים. פיילוט שכזה כבר נערך בחניון הספורטק בשדרות רוקח בעיר, ובהמשך ייושם בחניונים נוספים.
במקביל, מתמקדים בעירייה בהארכת שבילי האופניים הייעודיים, ומתכוונים לסלול עוד 12 ק"מ של שבילים מדי שנה, שיצטרפו לרשת השבילים. העירייה מקימה גם מתקני ניפוח צמיגי לאופניים, ובוחנת אפשרות להקמת עמדות התרעננות לרוכבים.
"אי אפשר לדמיין את העיר בלעדיו" פרויקט השכרת האופניים הושק במאי 2011, ונהפך לחלק מהנוף העירוני בתל אביב. לפי נתוני העירייה, בפרויקט בוצעו עד כה 3.5 מיליון השכרות, ויש לו 16.6 אלף מנויים שנתיים וכ–650 מנויים יומיים מזדמנים. בעירייה מתגאים ב–1,630 זוגות תל־אופן שמפוזרים ב–163 תחנות עגינה, ומציגים סקר שערך מכון חקר, שלפיו מספר רוכבי האופניים בעיר זינק בשנתיים האחרונות, בזכות השירות, ב–54%.
רכיבה על אופניים משמשת 13.9% מהתושבים כאמצעי הגעה לעבודה או ללימודים - גידול של 5% מ–2010. "כבר אי אפשר לדמיין את תל אביב בלעדיו", אומר מנכ"ל החברה הכלכלית תל אביב, עידו שמיר, אך מסייג: "ידוע כי השירות הפסדי. רק להקמה שלו נדרשה העירייה להוציא 40 מיליון שקל, ויש התחייבויות נוספות של 5 מיליון שקל בשנה".
יותם אביזוהר, יו"ר עמותת ישראל בשביל אופניים, משבח את הבחירה באופניים לפרויקט. לדבריו, "אופני תל־אופן הם אופני עיר. הם מאפשרים ישיבה נינוחה וזקופה, יש בהם מקום לתלות את התיק, הם מצוידים באביזרים הנדרשים לרכיבה עירונית, כולל פנסים לרכיבה בלילה ושרשרת שלא נופלת, והם ידידותיים הרבה יותר לרוכב הלא־ספורטיבי. העובדה שבמרחק דקתיים מהבית יש אופניים שמישים שמישהו אחראי לתחזוקה ולשמירה שלהם, מאפשרת לאלפים נוספים להצטרף למהפכה הדו־גלגלית".
"העסק פשוט לא מספיק טוב" משתמשי השירות אינם שותפים תמיד לתחושות החיוביות כלפיו. אלה מעלים תלונות כמעט יומיומיות על טיב השירות ותפקוד תחנות העגינה. "הייתי מצפה שאחרי שנתיים, השירות יהיה אחר", אומר רוכב תל אביבי. "העסק פשוט לא מספיק טוב. הסיכוי שתמצא אופניים תקולים או מערכת שלא יודעת לזהות כמה אופניים יש בתחנה הוא כמעט 50%. לבנות על אופניים מושכרים ביומיום שלך, זה פשוט הימור".
שיטוט בעמוד הפייסבוק של השירות מגלה גם הוא תלונות רבות. "זהו, כבר לא לקוח", כותב משתמש בתל־אופן. "50% הצלחה בשימוש במוצר לא הספיקו לי. מקווה שתשקיעו קצת בשיפורים".
"במוצאי השבת הגעתי לתחנה ביהודה הלוי והקורא האופטי בה לא עבד. בתחנה ליד מזא"ה מסך המגע היה כבוי. בתחנה בשינקין היה רק זוג אופניים אחד, והוא לא היה תקין. המשכתי לתחנה ליד טוני וספה ולקחתי אופניים. רציתי להחזיר אותם בתחנה על קינג ג'ורג' ובן ציון, אבל מובן שהתחנה היתה מלאה. הפעם באמת הגזמתם. אתם אולי מציגים את השירות שלכם כמגניב, אבל רמת השירות שלכם מחפירה", כתב אחד המשתמשים.
שמיר מסכים כי יש בעיות בשירות הניתן למשתמשים. "רמת התחזוקה, גם מבחינתנו, לא מספיקה", הוא מודה. "בהתחלה אפשר היה לומר שאלה חבלי לידה. הוצאות הבלאי, למשל, היו גדולות יותר משחשבנו. אבל למדנו הרבה דברים. כמה רכיבים בתחנות ובאופניים הוחלפו בעמידים יותר, ויש רוכב קטנוע שנע מהר בין התקלות ומתקן אותן בשטח".
שמיר מוסיף כי "יש בעיות במערכת המחשוב. עוד לא פתרנו אותן ב–100%. אבל המטרה שלנו היא שלא יהיו תקלות מערכתיות, כלומר שלא יהיה מצב שבו לא תוכל לצאת עם האופניים. עשינו צעדים גדולים, ולא נשקוט עד שזה יסתדר". לדבריו, גם הטענות שמופנות כלפי השירות נובעות מהאכפתיות של הרוכבים. "המעורבות של הציבור מתבטאת גם בהצעות ייעול ובתיקונים", אמר. "אם השירות אינו עובד כשורה, התגובה היא מיידית".
ההצלחה היחסית של השירות מחדדת גם את המגבלות שלו - אי אפשר לצאת עם אופני תל־אופן מתל אביב, כי זהו שירות עירוני בלבד. "זה החיסרון של שירות שמופעל בידי העירייה", אומר שמיר, ומגלה כי העירייה מנהלת משא ומתן מתקדם להרחבת השירות גם לרמת גן ולהרצליה. "המכשול העיקרי הוא תקציבי", הוא אומר. "לעיריות אין מודל שבודק מהם היתרונות הכלכליים ההיקפיים של פרויקט כזה, והערך הכלכלי שלו אינו מכומת".
עבריינים בעל כורחם: הנהיגה באופניים חשמליים - לא חוקית בעוד שהאופניים החשמליים נהפכים לאופנה מבוקשת ברחובות תל אביב - מתברר כי הרכיבה עליהם אינה חוקית. השימוש באופניים חשמליים ("אופניים עם מנוע עזר") הוסדר בהוראת שעה, שבה הוגדר ההספק המרבי של המנוע החשמלי (250 ואט) והמהירות המרבית המותרת (25 קמ"ש). אלא שתוקף הוראה זו פקע במארס 2011, וממתין להארכתו בידי הכנסת החדשה. לכן, מודים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כי כל עוד התקנות אינן בתוקף - השימוש באופניים חשמליים אינו חוקי.
"האופניים החשמליים לא יותר מסוכנים מרגילים, כי מנוע העזר החשמלי מפסיק את פעולתו עם הפסקת הדיווש", מפתיע עם זאת המדען הראשי של הרשות, ד"ר שי סופר.
לדבריו, בראייה תחבורתית, יש לעודד את השימוש בכלי רכב רכים, כולל אופניים חשמליים וקורקינטים, במרחב האורבני. "כלים אלה צריכים לזכות בעתיד לשבילים ייעודיים, שבהם תוגבל מהירות הנסיעה ל–40 קמ"ש", הוא אומר. "בשדרות רוטשילד בתל אביב, למשל, אין לכלי רכב רגילים מה לחפש. השדרה תוגבל לכלי רכב רכים, ואולי למשאיות חלוקה למשך שעתיים בבוקר. הפתרון לעיר העתידית הפרדת תשתית, ללא מכוניות במרכז העיר". 
כתבות קשורות:
|
Sustainability.org.il > תחבורת אופניים >