עומדים בפקק בדרך לעבודה באזוה"ת הרצליה פיתוח? יש אלטרנטיבה

נשלח 7 באוג׳ 2015, 9:48 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 19 בפבר׳ 2016, 12:27 ]
מאת ערן שחורי, רכז פעילות 'רוכבים לעבודה' בעמותת 'ישראל בשביל אופניים'. 9/8/2015, עדכון אחרון 3/11/2015

עומדים בפקק בדרך לאזוה"ת הרצליה פיתוח? תחשבו על אלטרנטיבה - תחשבו אופניים.
הדמויות המצויירות ב-Waze אמנם מחייכות, אבל בתוך המכוניות האמיתיות (בתמונות שבהמשך, אחרי מפות הפקקים) נמצאים לעיתים נהגים ונהגות ממהרים וכועסים כי הם נאלצים לנסוע במהירות של 1, 5, או 8 קמ"ש. אלו הם תושבי תל אביב, רמת השרון, רעננה, כפר סבא, והרצליה. הם היו מעדיפים שהכביש יהיה פחות עמוס כדי שהם יוכלו להגיע מהר לעבודה או לבתיהם. גם נהגים כאלו, שאין להם עניין באופניים, ייהנו מזמן נסיעה קצר יותר אם עוד ועוד עובדים יגיעו לעבודה באופניים ויסייעו בהורדת הגודש בכבישים. ברמה לאומית יהיה חסכון אדיר למשק, וברמה של הרשות העירונית אזור התעשיה יהפוך לאטרקטיבי יותר לחברות שמעוניינות בעובדים מרוצים. המחיר? המדינה והרשויות תצטרכנה להשקיע משאבים בהקמת תשתיות בטוחות ונוחות לרכיבה על אופניים, ובתימרוץ מעסיקים ובעלי בנייני משרדים שיהפכו את מקומות העבודה לידידותיים לאופניים (מקלחות, מקומות חניה, הטבות לעובדים). בנוסף, על הרשויות יהיה להשקיע משאבים כספיים בתימרוץ עובדים באמצעות הטבות מס, גם עבור הגעה מזדמנת לעבודה באופניים (משמע - גם מי שמקבל מכונית ליסינג יוכל להגיע לעבודה באופניים ולקבל תמורת זה תמריץ כספי). במונחי עלות תועלת (אשר החסכון בזמן מבטא רק את אחת מהן), זו השקעה שתשתלם לכל הצדדים - למדינה, לרשות העירונית, לחברה, לעובד, וגם לסביבה.

מפות 'ווייז' מוצגות כדי שתוכלו לראות באיזו מהירות מזדחלות המכוניות בפקקים בדרך לעבודה והביתה (1, 5, ו-8 קמ"ש באזור קניון שבעת הכוכבים ובאיזור צומת הסירה, לדוגמה). התחזיות הן שהמצב עתיד להיות גרוע יותר.

































שביל אופניים בין צומת גלילות לדרך המרינה, בואכה אזור התעשיה הרצליה פיתוח
לפני שש שנים (וליתר דיוק, ב-9/11/2009) העלינו בפני עיריית הרצליה את הצורך בחיבור צומת גלילות לדרך המרינה בתל אביב במטרה לאפשר לעובדים שמתגוררים בתל אביב ועובדים בהרצליה (ולהיפך) להגיע למקומות עבודתם באופניים. מאז הספקנו להתוודע ליכולתן המופלאה של הרשויות לגרור על פני שנים ארוכות פרויקט שכל הגורמים המעורבים מכריזים שהם מעוניינים לקדם אותו. שש שנים חלפו, ואפילו שלב התכנון לא הסתיים.

אף אחת מהרשויות המעורבות לא יוצאת נקיה מהסאגה הזו - החל בעיריית הרצליה (אשר נדרשה לבצע הפקעה של רצועה משטח חקלאי), עבור במשרד התחבורה (שאמור להיות אחראי על קביעת מדיניות, ובמקרה זה נדרש לתקצב ולוודא תכנון וביצוע), וכלה בחברות המתכננות והמבצעות באמצעות קבלני משנה - מע"צ (שבמהלך השנים הללו נסגרה ונפתחה מחדש כ'חברה הלאומית לדרכים' ומאוחר יותר שינתה את שמה ל'נתיבי ישראל'). בשנת 2015 נמסר מקל התכנון והביצוע לידיה של חברת 'נתיבי איילון' שאמורה לשלב את שביל האופניים בפרויקט חדש - מחלף מול הרב-מכר.

שש שנים עברו והמדינה לא מצליחה לחבר את תל אביב והרצליה בשביל אופניים באורך כ-1.6 קילומטר בזמן ששר התחבורה מציג עצמו כבולדוזר שמבצע פרויקטים גרנדיוזיים. פרויקטים גרנדיוזיים אולי, אבל לחבר את הרצליה עם תל אביב באמצעות שביל אופניים באורך 1.6 ק"מ הוא לא הצליח, או לא התאמץ מספיק. אם קביעת מדיניות הינה אחד מתפקידיו של משרד התחבורה, הרי שהסאגה הזו מצביעה על היעדר מדיניות ברורה של משרד התחבורה בנושא תחבורת אופניים, אף שהשר ופקידיו מצהירים על חשיבות תחבורת האופניים.

עלות שביל אופניים קטנה בסדרי גודל ביחס לעלות סלילת כבישים. בדר"כ מדובר בעלות שנעה בתחום 1-9 מיליון ש"ח לקילומטר שביל אופניים וזאת לעומת הוצאה של כמה עשרות או מאות מיליוני ש"ח לקילומטר כביש או מסילה. ראוי היה שהמדינה תעשה מאמץ, תסיים את הליך התיכנון הראשוני, ההפקעה, התכנון המפורט, ותסלול  את השביל כדי שעובדים יוכלו לרכב עליו בדרך לעבודתם בהרצליה או בתל אביב. לצד שביל האופניים יש לוודא שתיסלל רצועת הליכה וריצה נפרדת, כדי שתהיה הפרדה מלאה בין ההולכים והרצים לבין רוכבי האופניים.

ככל שיתברר שבניית המחלף מול הרב מכר תדחה את סלילת שביל האופניים, אנו מצפים שיוצע פתרון זמני חלופי. כבר בתחילת הדרך הצענו פתרון זמני שיעשה שימוש ברצועת הכביש אשר מוגנת במעקה בטיחות לצד כביש 2. רצועת כביש זו מצויה בזכות הדרך של 'נתיבי ישראל' אולם ההצעה נדחתה בנימוק שמע"צ/החברה הלאומית לדרכים/נתיבי ישראל יודעת לתכנן רק על פי הספר, והפתרון הזמני חייב אותה לחשוב "מחוץ לקופסה".

ובמקביל...
בימים אלה מתבצעת הארכת דרך איילון (כביש 20) כדי לחבר אותה לכביש 531. גם כביש זה, כמו רבים שנסללו לפניו ונועדו לחלוץ פקקי תנועה ייחסם בסופו של דבר. צוות בין-משרדי בדק ומצא כי עד שנת 2030 צפוי כל נהג לבזבז עוד שעה ביום על הכביש בגוש דן. בסך הכל נמצא כי יבוזבזו מדי שנה 850 מיליון שעות בפקקים שיסבו לתוצר נזק של 25 מיליארד שקל לשנה לעומת כ-20 מיליארד ש"ח בשנת 2012.



כתבות קשורות:
Comments