ישיבה ממושכת כרוכה בסיכונים בריאותיים

נשלח 25 בספט׳ 2010, 23:39 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 9 ביולי 2012, 3:09 ]
עודכן ב- 08:35 26/09/2010
מאת ד"ר יוני ירום
 
פעילות גופנית ברוב שעות היממה חיונית לצמצום סיכונים בריאותיים כמו השמנה וסוכרת, אבל גם אנשים פעילים מבלים שעות רבות מדי בכורסה.
 
לא מעט עובדים בחברות היי-טק נהנים מחדרי הכושר שעומדים לרשותם, כדי להתאמן שלוש-ארבע פעמים בשבוע. הם מכירים היטב את ההמלצות לפעילות גופנית, שיכולה למנוע התפתחות בעיות רפואיות כמו יתר לחץ דם והשמנה. למרות הפעילות בחדר הכושר, תנאי העבודה מקשים עליהם לשמור על כושר גופני ברמה סבירה. בחדר האוכל בחברה מוגש מבחר מפתה, העובדים מבלים שעות ארוכות בישיבה מול המחשב ומתעייפים. לא פעם הם אוכלים חטיפים כדי לשמור על ערנות.

ישיבה ממושכת כרוכה בלא מעט סיכונים בריאותיים. ממחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה נבדקו אנשים היושבים שעות ארוכות בעבודה או בבית. החוקרים מצאו שיש קשר בין ישיבה ממושכת, למשל לצורך צפייה בטלוויזיה, לבין שכיחות יתר של השמנה, סוכרת, הפרעה בקליטת סוכר בתאים ותנגודת לאינסולין. גם כשנבדקו אנשים העוסקים ברמה גופנית ברמה בינונית וגבוהה, חלקם בעלי היקף מותניים קטן, הממצאים לא השתנו.

הנתונים התבססו על מדידת רמת התנועה של הנבדקים באמצעות מכשיר הנקרא אקסלרומטר (מד תאוצה), שבו מותקנים חיישנים המזהים כל שינוי בתנועה. מכשיר זה מאפשר לזהות כל פעם מתי אדם קם ומתנועע ובעזרת מערכת מחשוב מתקדמת הוא יכול לקבוע מהי מידת התנועה וכמה אנרגיה צרך האדם שביצע אותה.

התברר כי בממוצע, מבוגרים מבלים בישיבה כ-60% מזמן הערות שלהם. גם מבוגרים שעוסקים בפעילות גופנית במידה מספקת, שצורכת 1,500 קלוריות שבועיות (שעה הליכה בכל יום או שעה ריצה, רכיבה על אופניים, ספינינג וכדומה - שלוש עד חמש פעמים בשבוע), אבל אינם נמצאים בפעילות רוב שעות היום, עלולים לסבול מבריאות ירודה בהשוואה לאלו הנמצאים בתנועה במשך רוב שעות היום.

מדי תאוצה דרושים כדי למדוד את רמת הפעילות היום-יומית, מכיוון שבדיווחים אישיים בתחום זה קיים אי דיוק רב. התמונה שעולה מהנתונים של מדי התאוצה שונה מאוד מזו שמצטיירת מדיווחים אישיים. לדוגמה, מתברר שצעירים המדווחים שהם פעילים רוב שעות היממה רובצים שעות רבות מול הטלוויזיה. מבוגרים המדווחים כי בעבודה הם מרבים לנוע, יושבים רוב הזמן ליד שולחנם בלי לקום כלל.

ההגדרה של רמת פעילות גופנית מומלצת משתנה עם השנים. בשנות ה-70 הומלץ לקיים פעילות ברמת מאמץ של 60%-90% מקצב הלב המקסימלי שלוש פעמים בשבוע למשך 30-60 דקות.

בשנים 1985-2000, בעקבות מחקרים רבים שעסקו באורח החיים היום-יומי, הומלץ על ביצוע פעילות גופנית ברמה בינונית, כלומר בקצב לב של 70% מהקצב המרבי למשך 30-40 דקות במצטבר. פעילות ברמה כזאת נועדה לשמור על בריאות הלב ולמנוע תמותה. מאז אותה תקופה מומלץ לאדם הממוצע לעסוק מדי יום בפעילות גופנית מתונה במשך כ-30 דקות, כדי להפחית את הסיכון להשמנה, מחלות לב, סוכרת ועוד.

ההמלצות השתנו שוב בשנת 2008, בעקבות מסקנות שהגישה ועדה מדעית מייעצת שמינה נשיא ארצות הברית אז, ג'ורג' בוש. הוועדה המליצה על 150 דקות של פעילות בינונית ו-75 דקות של פעילות נמרצת בשבוע, מתוך הבנה שהן תורמות במידה ניכרת למניעת תמותה, מחלות לב וסוכרת, להקטנת רמות השומנים בדם, להפחתת שיעורי התחלואה בסרטן השד ובסרטן המעי הגס ולשמירה על משקל הגוף.

מחקרים מחמש השנים האחרונות מצביעים על קשר ישיר בין ישיבה ממושכת, בייחוד מול הטלוויזיה והמחשב, לבין השמנה באזור הבטן, התפתחות מחלות המובילות למחלות לב וכלי דם, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, ואף עלייה בתמותה.

המסקנה העיקרית ממחקרים אלה היא שאין די בפעילות גופנית יזומה לפרק זמן מוגבל בכל יום. כדי למנוע את ביטול התועלת שבפעילות הגופנית, חייבים להישאר פעילים במשך רוב שעות היממה. כדי להיות פעילים במידה הרצויה, יש לעבור מישיבה לעמידה או להליכה מספר רב ככל האפשר של פעמים. ככל שמספר המעברים ממצב למצב עולה, כך קטן הסיכון לחלות במחלות שונות.

הכותב הוא רופא ספורט, המנהל הרפואי של מרכז MEDIX וחבר במועצה המייעצת לתזונה של הרבלייף העולמית 
 
 
Comments