אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה 
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון

נשלח 21 ביוני 2014, 0:03 על ידי Sustainability Org

מיליון ישראלים מבלים כל בוקר יותר מחצי שעה בדרך לעבודה ■ הם לא סובלים רק מפקקי תנועה או מתחבורה ציבורית ירודה - אלא גם מועדים יותר לחלות, סובלים ממצב רוח ירוד, כאבי גב ובעיות שינה - ואיכות חייהם נפגעת ■ הפתרון: שילוב בין תחבורה ציבורית לפרטית, תרגילי כושר בנסיעה ועצירות להתרעננות

מאת הילה ויסברג, 19/6/2014

שגיא טבצ'ניק, סטודנט בן 26 המתגורר בחולון ועובד בחברת היי־טק ברחובות, מבלה מדי יום שלוש שעות לפחות בכבישים, ועוד בתחבורה ציבורית. לו היה מגיע לעבודה ברכב הפרטי - עליו הוא מוותר מטעמים כלכליים - זמן הנסיעה היה נחתך בכמעט 80%. טבצ'ניק נדרש לשני אוטובוסים שיביאו אותו למקום עבודתו, המרוחק 17 ק"מ סך הכל מעיר מגוריו. המחיר: זמן מבוזבז, עצבים, חסך בשינה והרבה תסכול.

"לו הייתי מגיע לעבודה במכונית, הייתי מוציא עוד כ–700 שקל בחודש, שאותם אני מעדיף לחסוך, ואני גם תומך בתחבורה ציבורית ממניעים סביבתיים", אומר טבצ'ניק. "עם זאת, הרבה מאוד זמן הולך לי לאיבוד. הייתי יכול לנצל את השעות האלה למטרות שינה, לימודים, עבודה בשעות נוספות או פעילות גופנית".

גם על חוויית הנסיעה מלין טבצ'ניק: "תדירות הקווים נמוכה וגם אין סנכרון ביניהם, מה שמייצר זמן המתנה ארוך, ולפעמים הנסיעה לכיוון אחד נמשכת שעתיים. בנוסף, מחירי הכרטיסים מאמירים כל הזמן, אין נגישות לבעלי מוגבלויות ובאוטובוס עצמו הנוסעים נדחסים כמו בקופסת סרדינים. זה גרוע במיוחד בימי הקיץ, כשהמזגן בקושי פועל. הייתי שמח לרכוב לעבודה באופניים, אבל כמובן שאין שביל מתאים המחבר בין חולון לרחובות ובדרך כלל גם לא ניתן להעמיס את האופניים על האוטובוס.

איור: שרונה גונן
איור: שרונה גונן

"בקיצור, מי שאומר שהתחבורה הציבורית בישראל היא מהגרועות בעולם - צודק. אחרי סיבוב בדרום אמריקה, זה ברור לי יותר מתמיד", מסכם טבצ'ניק.

מיטל כהן, 26, מתגוררת בקרית מוצקין ועובדת בנשר ("לבורנטית מעבדה במכון למיקרוביולוגיה"), וגם היא מעבירה זמן רב בדרכים בתחבורה ציבורית - שעתיים ביום. מכונית היתה חותכת בחצי את זמן הנסיעה. היא נעזרת במטרונית - מערכת אוטובוסים מהירה וחדשה יחסית - ובאוטובוס נוסף. "המחיר שאני משלמת על הנסיעות האלה הוא שריפת זמן ועצבים. זו חוויה מעייפת, ולהחזיק מכונית איני יכולה מטעמים כלכליים".

נוסעים מתמידים משלמים יותר

כמיליון ישראלים מעל גיל 20 מעבירים יותר מחצי שעה מדי בוקר בדרכם לעבודה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל–2012, הם גם משתייכים 
לכ–860 אלף עובדים בישראל (45% ממי שנוסעים יותר מרבע שעה), שמשך זמן ההגעה לעבודה והחזרה ממנה מפריע להם.

מיטל כהן
מיטל כהן
צילום: רמי שלוש

הנתונים, אגב, יציבים למדי זה עשור, מה שמעיד על כך ש"עבודה מהבית" היא פריווילגיה שממנה נהנים שכירים מעטים. לא מפתיע, אם כך, ש–51% ממחפשי העבודה בישראל - לפי סקר מקיף שערכו במחלקת המחקר של אולג'ובס - רואים בזמן הנסיעה לעבודה כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום העבודה.

אבל מתברר שעבודה קרובה לבית היא לא רק נוחה יותר וכלכלית יותר, כי אם גם בריאה יותר. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שעובדים המעבירים זמן רב בדרכים כדי להגיע ולחזור ממקום עבודה מרוחק, חולים יותר, שמנים יותר ופחות מרוצים מחייהם לעומת עובדים שעובדים בסמיכות לביתם.

עובדים המתניידים בתחבורה ציבורית במשך יותר מחצי שעה לכל כיוון, לפי מחקר של לשכת הסטטיסטיקה הבריטית מ–2014, סובלים מאיכות החיים הירודה ביותר. "אנשים אלה, בהשוואה לעובדים שאינם מעבירים זמן רב בדרכים, מרוצים פחות מחייהם ועלולים לסבול מרמות נמוכות יותר של אושר ומרמות גבוהות יותר של חרדה לעומת אחרים. ההשפעות הקשות ביותר של סממנים אלה ניכרו בקרב הנוסעים 60–90 דקות לכל כיוון".

לפי החוקרים הבריטים, גם מי שמתנייד בדרכים אחרות עלול למצוא עצמו בקבוצת סיכון. כך, רכיבה על אופניים לא בהכרח מונעת את ההשפעות המזיקות של הנסיעה לעבודה. "תלוי מהו משך הנסיעה", נכתב המחקר.

"הנסיעה היומית שלכם לעבודה עולה לכם כנראה הרבה יותר מכפי שאתם חושבים", נכתב במאי האחרון ברויטרס, בכתבה על "נוסעים מתמידים". לפי רויטרס, "מחיר" הנסיעה לעבודה בא לידי ביטוי "בהוצאות הקשורות לנסיעה, במספר השעות על הכביש ובהשפעות בריאותיות שליליות".

"נועדנו לזוז"

מחקר אמריקאי שנערך ב–2012 בקרב יותר מ–4,000 מבוגרים שנבדקו בין 2000 ל–2007, מצא שעובדים המעבירים זמן רב בדרכים (Commuters) נטו להתעמל פחות מעובדים אחרים וסבלו מסימפטומים הקשורים בלחץ דם גבוה והשמנה. "המחקר חקר היבטים פיסיולוגיים ונפשיים של אנשים שנוטים לנסיעות ממושכות, והראה שלנסיעות אלה השפעה על לחץ הדם, על ערכי הסוכר בדם ועל רמות הכולסטרול", מסביר ד"ר אורן זק, רופא תעסוקתי בכיר.

"בקרב Commuters הערכים האלה היו גבוהים מאשר אצל אלה המעבירים יחסית מעט זמן בדרכים. נמצאו אצלם 'פיקים' בלחץ הדם בשעות העומס של הפקקים. הם נוטים לסבול ממצב רוח ירוד, מכאבי גב ומפגיעה בשינה - בשל הצורך לצאת מוקדם מהבית בבקרים. גם הכושר הגופני שלהם ירוד, בגלל נטייה לישיבה סטטית במשך היום. אין להם פנאי לפעילות גופנית.

שגיא טבצ'ניק
שגיא טבצ'ניק
צילום: עופר וקנין

"הם נוטים גם יותר להיעדר ממקום העבודה בגלל בעיות רפואיות ואחרות. רבים לא מודעים לרמות הסטרס הגבוהות הכרוכות בנהיגה ממושכת. בתחבורה הציבורית זה ניכר פחות", מדגיש זק. "מעבר לכך, חשוב לזכור שישיבה ממושכת - במכונית, ברכבת ובמשרד - מזיקה לבריאות. היא מדלדלת את מאסת השריר ומשפיעה לרעה על זרימת הדם בגוף".

רופאו של מייסד אפל סטיב ג'ובס, חוקר הסרטן פרופ’ דייוויד אגוס, 48, התריע באחרונה בראיון ל"הארץ" על סכנות הישיבה הממושכת: "לשבת יותר מחמש שעות ברציפות זה מזיק כמו לעשן קופסת סיגריות. נועדנו לזוז".

כיצד ניתן להתמודד עם התופעות הבריאותיות המזיקות של נסיעות ממושכות לעבודה? לעתים הן מחויבות המציאות.

זק: "מי שיכול, כדאי לשלב בין תחבורה ציבורית למכונית הפרטית. נסיעה בתחבורה הציבורית כרוכה ברמות נמוכות יותר של סטרס, מה גם שניתן לנצלה לצורכי עבודה או מנוחה (אם כי מי שעובד לא בהכרח יקבל על כך תשלום, ראו מסגרת, ה"ו). בישראל, לצערי, התחבורה הציבורית אינה טובה - יש מדינות שבהן אין בכלל צורך במכונית, וההשפעה על מדדי שוויון ובריאות היא מרחיקת לכת.

ד"ר אורן זק
ד"ר אורן זק
צילום: עופר וקנין

"מדינות המשקיעות בתשתיות לרוכבי אופניים, כמו הולנד ומדינות סקנדינוויה, מיטיבות לא רק עם הסביבה כי אם גם עם בריאות אזרחיהן. מי שחייב לנסוע ברכב, אני ממליץ על הפסקות יזומות מדי שעה־שעתיים לחילוץ עצמות והתרעננות, וגם על תרגילי כיווץ שרירים, שניתן לבצע תוך כדי נהיגה, ומשפרים את זרימת הדם", מפרט זק.

"גם הפרימדונות תקועות בפקקים"

דרור שמרת, 55, תושב כפר ורדים שבאזור הגליל העובד בתל אביב, אימץ באופן אינטואיטיבי את המלצותיו של זק. בעבר נסע שמרת לעבודה במכונית פרטית כמה פעמים בשבוע, בשנים האחרונות הוא מתנייד ברכבות.

"השיקול העיקרי היה אמנם כלכלי - 1,500 שקל בחודש רק על דלק - אבל השינוי נבע גם משיקולים בריאותיים. הייתי חוזר הביתה מותש. ברכבת הנסיעה הרבה יותר נינוחה, אבל ככלל תשתיות הרכבת לא מספיק טובות. אין גם מספיק חניוני חינם סביב תחנות הרכבת. זה מה שיש, אז זה מה שלוקחים", אומר־מתלונן שמרת.

תמר קינן, מנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר, מאמינה שהשימוש בתחבורה ציבורית לעבודה יתעצם אם הפתרון יהיה טוב, "אנשים לא מטומטמים. אם מציעים להם פתרון תחבורתי נגיש, יעיל ומהיר - הם ינסו אותו.

"אני, למשל, מתגוררת בפרדס חנה ומגיעה לעבודה בתל אביב ברכבת. ביום שיהיה קו אוטובוס יעיל ונגיש מהבית לתחנת הרכבת - אקח אותו.

"כשיהיו אפשרויות, ניתן לעבור לתחשיבים כלכליים: אולי אפשר להסתפק ברכב אחד למשפחה, אולי אפשר לחסוך? תמיד יהיו הפרימדונות שלא יכולות לחיות בלי הרכב הצמוד, אבל הם המיעוט, וגם הם תקועים בפקקים".

גברים ובעלי הכנסות גבוהות נוסעים יותר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל–2012, גברים עובדים יותר מנשים מחוץ למקום מגוריהם ומעבירים יותר זמן בדרכים (62% לעומת 50% מהנשים), אבל נשים מוטרדות יותר מבזבוז הזמן - 43% מהגברים הנוסעים רבע שעה ויותר למקום העבודה מוטרדים ממשך הנסיעה, לעומת 46% מהנשים. הסיבה: נשים ברובן עדיין נושאות באחריות העיקרית לבית.

עוד עולה מהנתונים כי קיים קשר בין זמן הנסיעה לעבודה לבין רמות ההשכלה וההכנסה. 68% ממי שמרוויחים יותר מ–7,500 שקל בחודש עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם, לעומת 35% ממי שמשתכרים פחות מ–4,000 שקל בחודש.

"מי שעובד ברבע משרה לא ייסע 30 דקות לכל כיוון, זה לא מצדיק את הנסיעה - יש בכך היגיון", אומרת תמר קינן, מנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר. "ככל שההכנסה גבוהה יותר וסוג העבודה נדיר יותר, כך העובד מוכן יותר להרחיק. מהנדס אווירונאוטיקה המתמחה במטוסים קלים, יכול לעבוד במקומות עבודה ספורים, וככל הנראה יתוגמל היטב, ולכן יהיה נכון לנסיעות. לא כך במקרה של עובדי הניקיון".

לכתבה בדהמרקר


Comments