תורת ייעור חדשה. האם אפשר לסמוך על קק”ל שתשמור על הטבע?

פורסם: 15 בנוב׳ 2012, 7:36 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 15 בנוב׳ 2012, 7:36 ]

מאת צפריר רינת, 15/11/2012

ניהול היערות בישראל עבר שינויים ומהפכים רבים מאז החלה הקרן הקיימת לעסוק בו לפני כ– 100 שנה. הארגון נטע עצים לא רק משיקולים סביבתיים אלא גם משיקולי שליטה על הקרקע למען העם היהודי, ולצורכי נופש ופנאי. הוא התיימר להפריח את הנגב באמצעות ייעור, ועורר מחאות של אקולוגים וארגונים ירוקים שטענו שהדבר גורם נזקים לסביבה הטבעית.

גם בתוך הקרן הקיימת התעוררו ויכוחים לגבי הייעוד והמטרות של היער, ועד כמה יש צורך לשנות אותם ולהתאימם לצרכים סביבתיים של ימינו, בין השאר על ידי נטיעת יערות מגוונים, שאינם מבוססים על שורות אחידות וארוכות של עצי אורן.

התוצר של ויכוחים הללו הוא תורת ניהול יער חדשה שדירקטוריון הקרן הקיימת אישר לפני חודשים ספורים. זהו מסמך שאמור לקבוע בסיס מקצועי לניהול יערות בני קיימא. הוא מאמץ את ההגדרה של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, לפיה יער הוא שטח בן חמישה דונמים לפחות, שצומחים בו עצים שגובהם חמישה מטרים לפחות.

מטרת העל של תורת הייעור החדשה היא “אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי הארץ”. מטרות המשנה הנגזרות מכך הן, בין השאר, תמיכה במגוון הביולוגי הייחודי של ישראל, עיצוב הנוף, שימור קרקע ומים. ושמירה על שטחים פתוחים. זאת, בנוסף למטרות המסורתיות יותר של אספקת שירותי נופש, וניצול תועלת כלכלית כמו מרעה ושימוש עץ למטרות מסחריות.

כדי להשיג מטרות אלה יתבסס הייעור על תהליכים טבעיים ולא על נטיעות יזומות. היערות בישראל, ששטחם הכולל הוא 1.6 מיליון דונם, יורכבו בעיקר ממיני צומח מקומיים ותהיה התערבות מזערית בשטח. תכנון וניהול היער יתבססו על שימור המגוון הביולוגי.

לשם כך ייעשה דילול של יערות עצי המחט (בעיקר אורנים), כך שסוגי צומח נוספים יוכלו להתפתח, ובהם שיחים ועשבים. הקרן הקיימת מבטיחה גם לנקוט פעולות לאיתור ומיפוי ערכי טבע חשובים בשטח, ולפעול לשמירתם. “הניהול יתבסס על יצירת פסיפס נופי מגוון באמצעות טיפוח תצורות צומח שונות בשטח היער, ובתוך כך שימוש בכלים כגון דילול ורעייה”, מבטיחה תורת היער החדשה. הפעילות האנושית תכוון לאזורים המיועדים לפיקניקים, מחנאות וטיילות, ובהם תהיה תשתית מתאימה של דרכים ושילוט. בשאר השטחים ישמרו על אופי טבעי יותר.

התורה החדשה תיבחן כמובן בשטח, אבל חשוב לציין שהקרן הקיימת כבר קיבלה כמה החלטות בעבר, לפיהן תנהל יערות מגוונים יותר ותפעל לשמירה על הטבע. לכן אפשר כבר עתה לבחון את התנהלותה, ועד כמה היא עולה בקנה אחד עם ניהול אקולוגי ובר קיימא של שטחי יער. אגב, אחד הדברים המקשים על בחינה ביקורתית כזאת היא העובדה שלא מעט מדענים שיהיו יכולים למתוח ביקורת על פעילות הקרן הקיימת, מקבלים ממנה מימון למחקרים, דבר עלול להקשות עליהם להתבטא בחופשיות.

אזור מתאים לבחינת התנהלותה של הקרן הקיימת הוא הנגב. באזור זה מתעקש הארגון להמשיך לייער שטחים נרחבים, ולעצב את פני השטח על מנת לאגור ולווסת זרימת מי שטפונות. להסתייגויות רבות של גורמי שמירת טבע, שטוענים שמדובר בשטחים עם תנאים ייחודיים, ונטיעת עצים יכולה לפגוע בהם, משיבה הקרן הקיימת, שנטיעת עצים ושיחים בנגב היא בגדר שיקום של הנוף שהיה קיים באזור, ושהיא מסייעת לבלימת המדבור, מניעת סחף ושימור הקרקע. בארגון מציינים שאזור צפון הנגב היה ברובו שטח חקלאי עד אמצע המאה הקודמת, ובאשר לייעור באזור גבעות גורל בסמוך לבאר שבע נטען, שמדובר ביצירת מעטפת ירוקה לעיר.

שיטות ניהול היער של הקרן הקיימת עדיין מעוררות חשדנות לא מעטה בקרב גורמי שמירת הטבע, כפי שמוכיח המקרה של חורשת הסרג’נטים בנתניה. לטענת החברה להגנת הטבע, בחורשה זו בוצעו עבודות לדילול עצים שפגעו בצמחי בר נדירים. בקרן הקיימת נאמר בתגובה שמדובר בעבודות חיוניות למניעת נפילה של עצים יבשים על מבקרים, וכי הן נעשו תוך הקפדה לא לפגוע בצמחי הבר. ויכוח מתמשך אחר בין החברה להגנת הטבע והקרן הקיימת הוא על עתיד השטחים בגלבוע. הקרן הקיימת יזמה תוכנית להעברת שטחים שם למעמד של יער. החברה להגנת הטבע מתנגדת לכך נמרצות. היא טוענת שרק מעמד של שמורת טבע ייתן הגנה מלאה לערכי הטבע באזור, ובראשם אירוס הגלבוע הנדיר.

גם אם מניחים שהקרן הקיימת תפעל ברצינות ליישום תורת ניהול היער החדשה, הדבר לא יפתור את שאלת מעמדה בתחום שמירת הטבע. בהיותה גוף לא ממשלתי עם אינטרסים נוספים, כמו בעלות על הקרקע ותמיכה בפעולות פיתוח והתיישבות, מתנוסס סימן שאלה אינהרנטי מעל מידת מחויבותה לשמירת טבע.

נראה שיש למצוא דרך שתביא לכך שהקרן הקיימת תפעל כמו כל גוף אחר מטעם המדינה, המופקד על שמירת הסביבה. החברה להגנת הטבע התייחסה לעניין זה בתגובתה למסמך ניהול היער החדש: “אנחנו מברכים על תורת הייעור, אבל חשוב להדגיש שמסמך זה אינו מגשר על כמה פערים חשובים בניהול שטחי היער. הקרן הקיימת אינה רשות ממשלתית על פי חוק, והיא חסרה כלים חשובים, ובהם שקיפות ופיקוח של גוף ציבורי, ועדה מדעית ציבורית, וכלי אכיפה בחוק למניעת פגיעה בערכי טבע, והטלת איסור כניסה לשטחים עם צרכי שימור. המדינה צריכה לנהל את שטחי היער על ידי גוף הפועל מכוח החוק, במודל דומה לזה של רשות הטבע והגנים”.  

אירוס הגלבוע. קק”ל מסוגלת לשמור עליו?
 

כתבות קשורות:
Comments