הנחת אבן הפינה למשכן הלאומי לאוספי טבע

פורסם: 5 במאי 2010, 7:51 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 30 בספט׳ 2011, 9:47 ]
עודכן ב- 10:08 04/05/2010

אחד מנכסי המחקר החשובים של ישראל ירוכז באוניברסיטת ת"א בהשקעה של עשרות מיליונים


מגדלי העגבניות בישראל חייבים הרבה לדבורי הבומסוס, ובמיוחד לדבורים שנשמרו באוסף החרקים באוניברסיטת תל אביב. האוסף סייע למחקר שהפך את הדבורים למפיצי אבקה יעילים של עגבניות ותרם לשגשוג הענף.

מחרתיים יציינו באוניברסיטת תל אביב בטקס חגיגי את הנחת אבן הפינה למשכן אוספי הטבע על שם מייקל שטיינהרדט, שתרם להקמת המבנה. הבניין, שעלות הקמתו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, יציל אוצר לאומי. כיום מוחזקים האוספים, ובהם זה של החרקים, במקומות שונים באוניברסיטה בתנאי תחזוקה ירודים המסכנים את קיומם.

במשך עשרות שנים יצרו דורות של חוקרי טבע בישראל אוספים של צומח וחי הכוללים כיום ארבעה מיליון פריטים, המתעדים את המגוון הביולוגי של ישראל. הם מספקים מידע חיוני בתחומי מחקר שונים, מרפואה וחקלאות ועד לקבלת החלטות בשמירת טבע. בגלל חשיבותם, הם הוכרו על ידי המדינה כאוסף לאומי.



"עד לאחרונה היינו במצב גרוע יותר ממרבית מדינות העולם, ובהן מדינות מתפתחות, שדאגו לשמר באופן מסודר אוסף טבע לאומי", מציינת הפרופ' תמר דיין, האחראית על הפעילות להקמת המשכן. "מדינת ישראל הבינה זאת והיא מוכנה להשקיע בכך כסף, וביחד עם תרומות פרטיות נוכל להקים בניין שיספק מקום ראוי לשימור ולתחזוקת האוספים. לא ניתן לקיים מחקר בלי אוסף כזה, כשם שהיסטוריון לא יכול לחקור בלי ספרייה".

על מצבם הקשה של אוספי הטבע ניתן ללמוד מאוסף החולייתנים שבו נשמרים פוחלצי יונקים וציפורים, קני ציפורים ועצמות בעלי חיים. המקום שבו הם מוחזקים סובל מבעיות רטיבות, מציוד מיושן ומהיעדר אוורור. "יש פה צפיפות בלתי נסבלת", אומר האחראי על אוסף החולייתנים, הפרופ' יורם יום-טוב, "אני רב כל הזמן עם תמר שרוצה להוסיף פריטים חדשים ואני מסרב כי אין מקום". הוא מצביע על שורת פרוות של צבאים ההולכת ומתפוררת. לדבריו, "בשום מדינה מתוקנת אין כאלו תנאים".

בעיה חמורה נוספת היא המחסור החמור בטקסונומים - המומחים בזיהוי מיני בעלי החיים. מדובר במקצוע ההולך ונעלם במדינות רבות בעולם. כיום, פועלת "היוזמה לטקסונומיה בישראל" ששותפים לה משרדי ממשלה והאוניברסיטאות, ומטרתה להכשיר חוקרים חדשים בתחום. "אוסף כמו זה של החרקים מסייע להציל ענפי גידול שלמים", מסביר חוקר החרקים, הפרופ' אברהם חפץ מאוניברסיטת תל אביב. "בזכות דבורי הבומבוס באוסף יכולנו לדעת את תפוצתם בארץ ולעזור בפיתוח ענף ההאבקה בעגבניות. היום אין עגבניות שלא מואבקות על ידי דבורי בומבוס".

לדברי הפרופ' יום-טוב, אוסף היונקים מאפשר למדענים לעקוב, בין השאר, אחר שינויים בגודלם של בעלי חיים. "התברר למשל, שכיום בעלי חיים כמו זאבים ותנים הם גדולים יותר, ככל הנראה בגלל המזון הרב שאנחנו מספקים להם". לדברי חוקר הדגים, הפרופ' מנחם גורן, האוסף של בעלי החיים הימיים סייע להבין עד כמה השתנה הים התיכון לאחר שהאדם רוקן אותו באמצעות דיג וגרם לחדירת מינים זרים לתוכו. איסוף הפריטים לאוספים נמשך כל הזמן, אם כי הוא תלוי כמובן בחוקרים ובמה שהם מוצאים במהלך מחקריהם. בשנה שעברה בלבד, נוספו 15 אלף חרקים לאוסף.
Comments