האו"ם מכריז: עשור לשמירה על מגוון המינים

פורסם: 25 במרץ 2012, 7:55 על ידי: Sustainability Org

שנת 2010 הייתה שנת שמירה על המגוון הביולוגי. אך מאחר ולא השיגה את יעדה, האו"ם הכריז על עשור שלם כדי להשלים את המלאכה – מחקר חדש מחזק את חשיבותו של המגוון הביולוגי

מאת אביבה-מרלן גרינפטר, 17/1/2012
 
שנת 2010 הייתה שנת השמירה על המגוון הביולוגי ומטרה אז הייתה לעצור את אבדן המינים, אך לדברי האו"ם מטרה זו לא הושגה. על כן עשר השנים הבאות, מדצמבר 2011 ועד לדצמבר 2020 , הוכרזו כעשור "מגוון המינים".
 
"מגוון המינים והמוצרים שאנחנו מפיקים מהם, חיוניים לאנושות ופיתוח בר קיימא תלוי במגוון המינים", הצהיר מזכ"ל האו"ם באi קי-מון.מחקר חדש בהיקף עולמי מדגיש את חשיבות שמירת המגוון הביולוגי באזורים צחיחים בעולם. על פי הממצאים מיני צמחים רבים מגבירים את תפקודן של מערכות האקולוגיות באזורים אלה.
 
השקת העשור למגוון המינים
פרפר
פרפר תכלת "אזור", זהו צבעו של הזכר ואילו צבעה של הנקבה הוא חום – צילום: entomart, ויקיפדיה
מטרת העשור למגוון הביולוגי אמביציוזית יותר מאשר הייתה המטרה של שנת המגוון הביולוגי ב-2010 שלא צלחה. אם בשנת 2010 ניסו להשיג את העצירה של אובדן המינים, הרי שכיום האו"ם מבקש להשיג: "תכנית אסטרטגית" למען מגוון המינים. הכוונה לאימוץ נושא מגוון המינים לכל הרמות של פעילות האדם.
 
"בעשור הבא, אנחנו מתחייבים להגן על יותר משמונה מיליון מינים", אומר קיו אקסקה, סמנכ"ל האו"ם לתקשורת ומידע. אקסקה גם טוען ששמירה על מגוון המינים יכולה ליצור מקורות תעסוקה.

שימור המגוון הביולוגי משפיע על המדבור ושינוי האקלים

דובי קוטב
חשוב לשמור על דובי הקוטב למען שמירה על המגוון הביולוגי – צילום: Chief Yeoman Alphonso Braggs, US-Navy/ויקימדיה
צוות בין-לאומי של כ-50 חוקרים מחמש עשרה מדינות, הביא לתגליות חשובות בנושא המגוון הביולוגי באזורים צחיחים.

התוצאות שהתקבלו מספקות ראיות אמפיריות על חשיבותו של המגוון הביולוגי לשימור, קיום ושיפור של תפקודיות מערכות אקולוגיות באזורים צחיחים. עלייה במספר מיני הצמחים יכולה לשפר את מתן השירותים של המערכות האקולוגיות. נמצא גם ששימור המגוון הביולוגי של הצומח הוא קריטי בכדי למתן השפעות של שינויי אקלים ומדבור באזורים צחיחים.

בין החוקרים הישראלים ד"ר ברטרנד בוקן מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר אלי צעדי ממנהל המחקר החקלאי. בראש המחקר עמד ד"ר פרננדו מאסטרה מ"האוניברסיטה על-שם המלך חואן קרלוס" במדריד.

החוקרים מישראל תרמו את תוצאות מחקריהם משתי תחנות המחקר האקולוגי ארוך הטווח המצויות בצפון הנגב, פרק שקד ליד אופקים וגבעות להבים.

 
 
 
Comments