גם יופיו של עץ עשוי להסתיר מאחוריו איום של ממש. מעקב שנערך בשנתיים האחרונות אחרי האילנתה הבלוטית, שהובאה לישראל ממזרח אסיה למטרות נוי, מראה כי התפשטותה בשטחים ציבוריים בירושלים עלולה להביא להיעלמותם של סוגי צמחייה רבים המוכרים כיום בעיר ואף לשנות את פניה.
את המעקב אחר האילנתה הבלוטית עורך אבינדב בגין, מתכנן גינות (ובנו של השר לשעבר בני בגין) שהחל להבחין בשנתיים האחרונות בנוכחות גוברת של העץ והחליט לעקוב אחריו באופן צמוד.
מקור האילנתה הבלוטית הוא בסין. העץ ניטע ונשתל, כעץ נוי, ברחובות ירושלים, בין שנות השישים והשמונים של המאה הקודמת. “עד לפני עשור שנים לא היו הרבה עצים כאלו בעיר אבל בשנים האחרונות הם החלו להתפשט לשטחים נרחבים ונמצאים כיום כמעט בכל אזור בעיר” אומר בגין.
לאילנתה כושר עמידות והסתגלות מרשימים והיא מפיצה ביעילות רבה את הזרעים שלה. “היא מסוגלת לצמוח בשיעור של מטר בשנה ומסתפקת במעט קרינת שמש”, אומר בגין.”תיעדתי אילנתות שצמחו מתוך בורות ביוב, בתוך חלונות ראווה של חנויות ובתוך מדרכות ואפילו בתוך עמודי שילוט”.
האילנתה הבלוטית. זקוקה רק למעט קרינת שמש צילום: אבינדב בגין.
בסיור קצר עם בגין ברחובות העיר ניתן להבחין באילנתות כמעט בכל רחוב וגינה. סמוך לשדרות הרצוג יש שורת עצים הצומחים ממש מתוך המדרכה. כמה עצים גדולים כבר השתלטו על חלק מהחזית של תיאטרון ירושלים.
הבעיה עם ההתפשטות הזו היא שהאילנתה יוצרת צל המונע התפתחות של סוגי צומח אחרים. בנוסף היא מפרישה מהעלים חומר כימי המונע נביטה של צמחים מקומיים ברדיוס של כמה מטרים. התוצאה היא שבכל גינה שבה יש השתלטות של אילנתה, הולכים ונעלמים כל הצמחים האחרים. בגין אומר שהוא רואה את התופעה הזאת מתרחשת כל הזמן באתרים שונים בעיר. בבלוג שהוא מפרסם הוא ציין לאחרונה שהאילנתה חוללה בשכונת עין כרם שינוי בנוף הדומה בהיקפו לזה שחוללה הבנייה בשכונה.
“עם קצב גידול והתפשטות כזה אני מעריך שבתוך עשור או שניים חלק משמעותי מאד מהצמחייה שאנחנו מכירים כיום בגינות וברחובות של ירושלים, פשוט ייעלם” מזהיר בגין. “לא מדובר בבעיה אקולוגית כי זה שטח עירוני אלא בבעיה תרבותית של שינוי נוף הצומח שיש לנו כאן”.
לדברי האקולוג, ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור, האילנתה הבלוטית אינה איום חדש ואם יוחלט לצמצם את היקף הפלישה שלה, יש לעשות זאת בעיקר בשטחים הפתוחים שבהם היא מהווה את הסיכון האקולוגי העיקרי. "בתוך העיר מדובר בהחלט במטרד לגינות ופארקים ובחלק מאתרי הטבע העירוני כמו עמק הארזים ועין כרם, הפלישה של העץ פוגעת בתפקוד המערכות האקולוגיות ששרדו בהם", האו אומר. לדבריו, אם יוחלט לטפל בעץ גם בתוך העיר, כריתת עצים בוגרים עשויה להיתקל בהתנגדות של תושבים רבים שהתרגלו לראות בעצים חלק מהנוף העירוני.
עיריית ירושלים מודעת לבעייתיות של האילנתה והחלה לטפל בכמה מוקדים של עצים באמצעות גדיעתם. לטענת בגין יהיה צורך בפעילות נרחבת הרבה יותר. “צריך למפות את המוקדים העיקריים שבהם נמצאים העצים ולטפל בהם באמצעות גדיעה, ואם צריך , גם שימוש ברעל. זו פעולה שצריך לעשות במשך שנים והיא תעלה הרבה כסף. אני חושש שיהיה קשה למצוא תקציב לכך”.
האילנתה הבלוטית כבר מוכרת כמין פולש ובעייתי בשטחים פתוחים. שם היא הופכת לאיום אקולוגי על צמחי בר. על פי מגדיר המינים הפולשים של רשות הטבע והגנים, אותו כתב האקולוג ז’אן מארק דופור-דרור, האילנתה קבלה דרגת איום אקולוגי 4 , רמת האיום החמורה ביותר של מינים פולשים. היא החלה להתבסס בשמורות טבע מחוץ לירושלים ובאזור הצפון, ובשנים האחרונות היא מתפשטת בשמורת הר תבור, רמת מנשה, הכרמל ואף באזור מודיעין.
היום יציג בגין את מסקנות המעקב בכנס “מיתוגרפיות” שייערך באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל ויעסוק בנושאי נוף ותרבות. בכנס יוצגו שיטות שונות להשתמש בעצי האילנתה להכנת מוצרים שונים או יצירות אמנות אם יוחלט לכרות אותם.
לכתבה בהארץ
