היונק היחיד שמכוסה בקשקשים מבוקש מאוד במזרח אסיה. "למרבה הצער הוא פחות סקסי מהחיות הגדולות שבסכנת הכחדה", אומרים בארגוני השימור. הכחדתו של מין זה תשנה את המערכת האקולוגית של היערות המשווניים, בהגדלת אוכלוסיות הנמלים והטרמיטים

אודרי גאריק, לה מונד. 27/3/2013. תירגם: יותם מורציאנו (פורסם ב'הארץ').

בשנה שעברה נטבחו עשרות אלפי פילים ומאות קרנפים כדי להשביע תיאבון עולמי גובר לסחורות שמקורן בציד לא חוקי של חיות בר. בין קורבנות הציד גם מאות טיגריסים, כרישים, צבים, נחשים וחיות אקזוטיות אחרות הנסחרות בשוק שחור הפורח בעיקר במזרח אסיה. תעשייה זו גורפת רווח שנתי משוער של כ-19 מיליארד דולר ומושכת את תשומת הלב של כלי תקשורת בעולם, במיוחד בימים אלה, לאחר שב-3 במארס התארחה בבנגקוק ועידה עולמית בנושא הסחר הלא-חוקי במינים בסכנת הכחדה. אולם אחד היונקים שמאוימים ביותר מהציד הבלתי חוקי הוא דווקא מין פחות מוכר: פנגולין, חיה מוזרה עם קשקשים גדולים, הניזונה כמעט רק מנמלים ומטרמיטים.

מאז שנת 2000 קיים חוק בינלאומי שאוסר לסחור בפנגולין, אך בשרו וסגולות רפואיות שמיוחסות לו כיונק היחיד שמכוסה בקשקשים הפכו אותו ל"סחורה" מבוקשת ביותר על ידי מבריחים ויצרני תרופות במזרח אסיה. תרופות המופקות מאיבריו נחשבות ליעילות נגד בעיות בדרכי הנשימה, לסוגים של סרטן או להגברת כוח הגברא. המחיר בשוק השחור עבור פנגולין שנצוד מגיע עד ל-1,000 דולר.

כתוצאה מהניצול הבלתי פוסק, איגוד השימור העולמי (IUCN) הגדיר שני סוגים אסייתיים (פנגולין סיני ופנגולין מלאי) כ"בעלי חיים בסיכון", בעוד שני סוגים אחרים נמצאים כיום "בסיכון נמוך". דרגת הסיכון של שניים מתוך ארבעה סוגים אפריקאיים מוגדרת אף היא "בסיכון נמוך". בקנה מידה עולמי, לא ידוע מהו מספרם של הפרטים החיים כיום בעולם. מומחים מזהירים כי היעלמותו של מין זה תשנה את המערכת האקולוגית של היערות המשווניים, בהגדלת אוכלוסיות הנמלים והטרמיטים.

חרף ההגנה, הפנגולין נתון לציד פרוע: בתחילת ינואר נתפסו בבירת אינדונזיה ג'קרטה ארבעה מבריחים סינים עם 189 עורות פנגולין. בנובמבר, אוקטובר ואפריל, רשויות המכס הצרפתיות תפסו מטען עם עשרות קילוגרמים של קשקשים בשדה התעופה רואסי-שארל דה גול בפאריס. התפיסה הגדולה ביותר היתה ב-2001, אז התגלו 7.5 טון בשר פנגולין בנמל ג'קרטה, שהוסתר בתוך מכולות עם דגים קפואים שהיו בדרכן לווייטנאם. מטענים רבים התגלו גם על ידי הרשויות בתאילנד, קמבודיה, הודו, מלזיה, בורמה ווייטנאם.

לרוב, הפנגולין מובל בחיים כדי לשמור על טריות בשרו, שעה שרבים מתים בדרך מרעב או מצמא. מבריחים אחדים מזריקים מים לגוף היונק כדי להגדיל את משקלו. חוש ראייתו של הפנגולין חלש ושמיעתו בינונית, מה שמקל את הסתרתו בהובלה.

בראיון לאתר Mongabay, אמר חוקר הסחר בפנגולין דן צ'אלנדר, כי "מאז 2000 נמכרים מדי שנה לפחות כמה עשרות פרטים חיים של פנגולין, מפקיסטאן ואינדונזיה באסיה ועד זימבבואה וגינאה באפריקה". בדו"ח שהתפרסם ב-2010, העריך ארגון השימור Traffic כי ארגון פשע מלזי שבה כ-22 אלף פנגולינים במשך 18 חודשים.  ב-2011, בין 40 ל-60 אלף פרטים נשבו בווייטנאם.

כמו במקרה של הסחר בפילים, קרנפים וטיגריסים, הקנסות אינם מספיקים להפסקת הסחר הלא חוקי. קאניטה קרישנסאמי, ראש משימה בארגון השימור Traffic, אמרה בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית ש"למרבה הצער, הפנגולין לא מושך תשומת לב רבה בציבור או ברשויות האכיפה, כי היונק הזה נחשב לפחות סקסי מהחיות הגדולות יותר שנמצאות היום בסכנת הכחדה".