המגוון הביולוגי הוא כלל המערכות האקולוגיות הקיימות בכדור הארץ, על שפע המינים שבהם ויחסי הגומלין המורכבים בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה.
מגוון זה של מינים ותפקודים אקולוגיים מספק לנו, בני האדם, שירותים רבי ערך - "שירותי המערכת האקולוגית" החיוניים לאנושות ולכלכלה. שירותי המערכת האקולוגית מהווים את הבסיס לקיומנו ואנו תלויים בהם - החמצן שאנו נושמים, המזון שאנו אוכלים והתרופה אותה אנו נוטלים בזמן מחלה מקורם בטבע והם חלק משירותי המערכת האקולוגית. שירותים אלה מאפשרים חקלאות, מים נקיים, בריאות ציבור, מרקם חברתי נאות, יציבות של תשתיות, ועוד אלמנטים בסיסיים של חיים.

לתכנית הכנס המלאה, לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

מעבר לשיקולים אתיים וסביבתיים, ישנן סיבות כלכליות שצריכות לגרום לנו לבחון את שילוב שיקולי שימור מגוון ביולוגי בפעילותם. הסיבות מתחלקות לשתי קטגוריות – סיכונים והזדמנויות.
הבנה של ההשפעות של חברה אנושית על המגוון הביולוגי, והתלות שלה בשירותי המערכות האקולוגיות, מחייבת הסתכלות על נושא המגוון הביולוגי גם דרך משקפיים כלכליות.
בחיי היום יום בדרך כלל איננו מבחינים בתרומתם של השירותים האקולוגיים, אולם כשהם נפגעים הנזק הכלכלי והחברתי ניכר. לדוגמה, הנזק הכלכלי שנגרם לענף החקלאות בארה"ב בעקבות משבר התמוטטות מושבות הדבורים ב- 2007 או הנזק לענפי התיירות והדיג כתוצאה מאסון דליפת הנפט של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010.
בחמישים השנים האחרונות הדרדר מצבן של המערכות האקולוגיות, וכיום כ- 60% משירותי המערכת האקולוגית הגלובליים נשחקו או נהרסו. ענף הדייג בישראל, למשל, מדווח על ירידה של כ-80% בשלל בעשור האחרון, ואיכות המים בכנרת יורדת בהתמדה.
גם המגזר העסקי קשור קשר הדוק לתפקוד המערכות האקולוגיות: הפעילות העסקית נשענת על שירותי המערכות האקולוגיות, אך גם משפיעה עליהן. מוערך כי 40% מהכלכלה העולמית מבוססת ישירות על שירותי הטבע והמערכות האקולוגיות, ולכן פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית תפגע בחברות עסקיות בתחומי המזון, התרופות, הקמעונאות, הפיננסים, התיירות ועוד. הידרדרותם של שירותי המערכת האקולוגית מעוררת דאגה באשר ליכולתן של המערכות הטבעיות להמשיך ולספק את השירותים המהווים בסיס לקיום האדם.
אם שירותי המערכת האקולוגית חיוניים לקיום האדם, ואספקתם תלויה במגוון הביולוגי – מדוע אנו לא שומרים על רכיבי המגוון הביולוגי – המערכות האקולוגיות, המינים והמגוון הגנטי? מדוע אנו חיים באוברדרפט, ומנצלים את משאבי הטבע מעבר ליכולת ההתחדשות הטבעית?
מרבית משירותי המערכת האקולוגית אינם זוכים להכרה בערכם, והערך שמייצר יער לטיוב המים או לסילוק מזהמים אינו מוטמע במערכת השיקולים הכלכלית. גם מוצרים סחירים שמתבססים על שירותי המערכות האקולוגיות, כמו בשר בקר המיוצר בשטחי מרעה, אינם כוללים את העלות החיצונית של השפעתם על המגוון הביולוגי, ואת הישענותם על שירותי המערכת האקולוגית.
פער זה מתבטא במצב של "כשל שוק" בו הביקוש לשירותים האקולוגיים עולה על ההיצע וגורם לעומס על המערכות האקולוגיות. מי שידם אינה משגת ליהנות משירותי המערכת האקולוגית בתנאים כאלה הם בדרך כלל מעוטי היכולת בחברה. יתרה מכך, המערכות האקולוגיות נצרכות על חשבון הדורות הבאים, היורשים מאיתנו עולם עני יותר באפשרויות קיום.
הפתרון לכשל השוק ולהגנה על בסיס הקיום האנושי והכלכלי הוא Mainstreaming - הכנסת המגוון הביולוגי ללב הפעילות האנושית – הציבורית והעסקית, ע"י הפנמת שיקולי שמירת המגוון הביולוגי בתהליכי קבלת החלטות, כערך כלכלי, סביבתי חברתי ותרבותי.
על מנת לעשות זאת יש לפעול בשתי דרכים עיקריות:
• בחינת השפעתן של החלטות על המגוון הביולוגי, והתאמתן לשמירה על שירותי המערכת האקולוגית.
• נקיטת פעולות למזעור נזקים ושמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים שהוא מספק.
מדינות רבות בעולם כבר מיישמות מהלכים אלה. מישראל, כשחקנית בשוק הגלובלי וכחברה ב- OECD, ישנה ציפייה ללמוד את התחום ולהתחיל לבצע פעולות בהתאם.

ב29-30.12.11 ייערך בשדה בוקר כנס לציבור בנושא שירותי המערכת האקולוגית.
הציבור מוזמן להגיע ולשמוע על מה שאולי לא סיפרו לנו בעיתון הכלכלי – שקיומנו תלוי במערכות האקולוגיות!