אוכלוסיית בעלי החיים בעולם הצטמקה בכמחצית בתוך 40 שנה

נשלח 2 באוק׳ 2014, 13:42 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 באוק׳ 2014, 13:43 ]

מחקר של הקרן העולמית לשימור חיות בר מציג תמונה קשה לפיה מגוון עצום של יצורי יבשה, נהרות וים מוכחדים כתוצאה מציד רב, זיהום והרס בתי גידול

דמיאן קרינגטון, גרדיאן , 30.09.2014

מספר חיות הבר על פני כדור הארץ הצטמק בכמחצית מאז 1970 - כך עולה ממחקר חדש שערכו הקרן העולמית לשימור חיות בר (WWF) והארגון הזואולוגי של לונדון. מהנתונים שנאספו עולה תמונה קשה לפיה מגוון עצום של יצורי יבשה, נהרות וים ניצודים במספרים גבוהים מדי כדי לשמש מזון לבני אדם, ואחרים מוכחדים עקב זיהום או הרס בתי הגידול שלהם.

מהמחקר עולה כי מספר היונקים, זוחלים, דו חיים, ציפורים ודגים הצטמצם ב-52% ב-40 השנים האחרונות. בראש הרשימה ניצבת אוכלוסיית היצורים שחיים במערכות מים מתוקים, שמספרם צנח ב-76%. מספר חיות היבשה והים הצטמצם ב-40%.

עוד עולה מן המחקר כי הפגיעה העיקרית בבעלי החיים מתרחשת במדינות עניות ובמדינות מתפתחות. נזקים קשים במיוחד נמצאו באזורים הטרופיים של אמריקה הלטינית. במדינות המפותחות חלו דווקא שיפורים קלים על פני ציר הזמן, אם כי חשוב להדגיש שבמדינות אלה התרחשה הפגיעה העיקרית בבעלי החיים במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

לדברי החוקרים, באמצעות ייבוא מזון שהפקתו גורמת להרס בתי גידול במדינות מתפתחות, תורמות המדינות העשירות ל"מיקור חוץ" של הפגיעה בבעלי החיים. כך לדוגמה מגלה המחקר כי כשליש מכל המוצרים שמקורם בבירוא יערות יוצאו לאיחוד האירופי בין השנים 2008-1990.

המומחים מזכירים את הרג הפילים באפריקה למטרת סחר בשנהבים, הכחדת הגיבונים לבני הגבות בבנגלדש, הנחשים והצלופחים באירופה, וסלמנדרות הענק בצפון אמריקה - כדוגמאות טרגיות במיוחד.

לדבריהם, אוכלוסיית צבי הים התרסקה בארבעת העשורים האחרונים ב-80% והם מביאים דוגמאות קשות נוספות כגון: הצטמצמות אוכלוסיית החוגלות האפורות בבריטניה ב-50%, הצטמצמות אוכלוסיית החופית המגלית של אוסטרליה ב-80% בין השנים 2005-1985 בלבד, מחיקתה הכמעט מוחלטת של אחת משמורות האריות בגאנה וצניחת אוכלוסיית הטיגריסים בעולם בתוך מאה שנה מ-100 אלף ל-3,000 פרטים.

במערב אפריקה הגביל בירוא היערות את הפילים ל-7%-6% מהטריטוריה ההיסטורית שלהם. החוקרים מדגישים כי ניתן להביא לשיפור מהיר במצבם של רבים מהמינים ומביאים כדוגמה את אוכלוסיות הטיגריסים בנפאל והלוטרות בבריטניה.

"אם מחצית מבעלי החיים בגן החיות של לונדון ימותו בשבוע הבא - זו תהיה כותרת ראשית. הבעיה היא שההרג הזה מבוצע בשטחים פתוחים. הנזק אינו בלתי נמנע, הוא השלכה של האופן שבו אנו בוחרים לחיות", אומר מנהל ארגון הזואולוגי בלונדון, פרופסור קן נוריס, ומציין כי טבע בריא - שמספק מזון, אוויר ומים נקיים - הוא צורך חיוני לאדם עצמו.

לדבריו מצטרף גם מייק בארט, מנהל מחלקת מדע ומדיניות ב-WWF, שמדגיש כי המחקר מצא שהיעלמות בעלי החיים היא תהליך שמונע על ידי הצריכה האנושית וכי עליו לשמש קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית לפעול עכשיו. לדבריו, על הממשלות להגדיר יותר שטחים "טריטוריות מוגנות מפני פיתוח ובירוא" ולפקח על היקף הפקת המזון והאנרגיה.

המחקר בדק את מצבן של 10,000 אוכלוסיות של 3,000 זנים של בעלי חיים יבשתיים, עופות ודגים. המידע הועבר אז, בפעם הראשונה, ליצירת "אינדקס החיים בפלנטה" (LPI), המשקף את מצבם של 45 אלף היצורים המוכרים למדע בכלים סטטיסטיים מתקדמים יותר מאלה ששימשו אותם בדו"ח קודם, לפני כשנתיים.

"כולנו שמענו על מדדי מניות, אך פסחנו על המדד החשוב מכל - מדד הירידה במספר המינים ובמספר המערכות האקולוגיות בעולם", אומר פרופסור ג'ונתן בייל, מנהל מחלקת השימור בארגון הזואולוגי, "אם נגיב בצורה נכונה - תהיה לנו דרך בטוחה ובת קיימא לחיים בעתיד, אם לא - השימוש המוגזם במשאבים יגרום לסכסוכים ולמשברים". לדבריו, מדד LPI הוא כלי שאומץ על ידי האו"ם למעקב אחרי הגיוון הביולוגי על פני כדור הארץ.

מדד אחר שהציגו המומחים מחשב את "טביעות האצבע" שמשאירה האנושות על המערכות האקולוגיות, כלומר מידת השימוש שעושים בני האדם במשאבים הטבעיים. כיום, בני האדם כורתים עצים בקצב מהיר יותר מקצב גדילתם, דגים דגים במספר ובקצב שעולים על יכולתם של אלה להתרבות, שואבים מים מנהרות ואקוויפרים בכמות ובקצב שעולים על כמות המשקעים, וגורמים לפליטת גזי חממה בכמות גדולה מכפי שהאוקיינוסים והיערות מסוגלים לספוג.

לפי המחקר, המין האנושי זקוק ל-1.5 כדורי ארץ כדי לעמוד בקצב הצריכה הנוכחי שלו. בתחום פליטת המזהמים המצב חמור עוד יותר: נדרשים ארבעה כדורי ארץ כדי לעמוד ברמות הפליטה של ארה"ב או 2.5 כדורי ארץ כדי לעמוד ברמות הפליטה של בריטניה. הירידה החדה ביותר באוכלוסיית בעלי החיים מתרחשת במערכות אקולוגיות של מים מתוקים, שם חלה ירידה של 75% במספר היצורים מאז 1970.

"המצב בנהרות נמצא בשפל החמור ביותר", אומר יועץ WWF, דייב טיקנר, "כל מה שקורה ביבשה מגיע בסופו של דבר לנהרות, למשל עשרות מיליארדי טונות של ביוב שזורמים לגנגס בהודו מדי שנה. בנוסף, השימוש בסכרים ובמאגרים פוגע במערכות הללו. יש ברחבי העולם יותר מ-45 אלף סכרים גדולים - 15 מטרים או יותר. הם חותכים את הנהרות לאלפי קטעים ומונעים זרימה בריאה של מים. בעוד שאוכלוסיית העולם גדלה פי ארבעה במאה שעברה, השימוש במים גדל פי שבעה. אנו נעשים צמאים יותר ויותר".


לכתבה בהארץ
Comments