מאת נמרוד בוסו, 26/4/2013

שתי ידיעות העוסקות במרכז הרצליה פורסמו בשבועיים האחרונים בתקשורת: הראשונה, שעניינה בעיקר חובבי תיאטרון, היתה שאנסמבל תיאטרון הרצליה נמצא על סף סגירה בשל הפסדים כספיים. הידיעה השנייה, שפורסמה כאן לפני כמה ימים, חשפה כי מדיניות לעידוד פתיחתם של מעונות סטודנטים במרכז העיר, שיזמה העירייה במטרה להחיות את האזור - ובכך גם לספק דיור לסטודנטים הלומדים במרכז הבינתחומי - בוטלה בחשאי לפני כמה חודשים. כמו כן, תוכניותיהם של כמה יזמים שכבר רכשו נכסים והגישו תוכניות לפתיחת מעונות שכאלה - נדחו.

שתי הידיעות, על התיאטרון והמעונות, פורסמו אמנם בנפרד, אך קשורות קשר הדוק. הקמת מבנה האנסמבל - שכיית חמדה ארכיטקטונית - היתה אחד השלבים האחרונים ביצירת המרכז החדש, פרויקט שדרוג מרכז העיר המיושן שהיה אחת מגולות הכותרת של תקופת כהונתה של שרת הבריאות הטרייה, יעל גרמן, כראש עיריית הרצליה. בפרויקט הושקעו עשרות מיליוני שקלים מתקציב העירייה. במסגרת הפרויקט הורחבו מדרכות הרחוב הראשי, הוצר הכביש לכדי נתיב בודד ונפתחו סינמטק ותיאטרון - הכל כדי להפוך את האזור לאטרקטיבי ומושך קהל. עידוד הקמת מעונות באזור אמור היה להיות צעד נוסף בכיוון.

בעיית דעיכת הרחוב הראשי בערים הגדולות מפרנסת כיום אינספור מתכנני ערים, אדריכלים ואנשי אקדמיה שניסו לתת לה מענה - ולא במקרה. התרוקנות מרכזה העסקי של העיר ‏מאנשים ומבתי עסק איכותיים, לטובת מרכזי הקניות הממוזגים והסטריליים, רחוקה מלהיות בעיה תכנונית בלבד. זו בעיה חברתית. כשהציבור הנורמטיבי והעסקים האיכותיים נוטשים, את מקומם ממלאים לא פעם עסקים ועיסוקים מהוגנים פחות.

לזכות עיריית הרצליה ייאמר שנעשה מצדה ניסיון כן להילחם בתופעה ולחזק את המרכז. ממון רב הושקע ביצירת התפאורה הפיסית לפעילות עסקית ותרבותית משגשגת. ואולם בדרך נשכחו האנשים שאמורים לפרנס את אותה פעילות. תושבים מהשורה אינם מעזים עוד להתקרב למקום ברכבם הפרטי מאימת הפקקים שיצר המדרחוב, והתחבורה הציבורית הוסטה גם היא לרחובות צדדיים.

היוזמה המאוחרת להקמת מאות דירות לסטודנטים היתה יכולה להביא, על אף המשגים, להזרמת דם צעיר, מעודכן ותאב חיים למרכז העיר - ולהוביל לפתיחת שורת עסקים איכותיים באזור: חנויות, ברים ומסעדות, וכן, אולי גם להשאיר בחיים את אנסמבל תיאטרון הרצליה. כי סטודנטים, כפי שיודעים היטב בבאר שבע, בשדרות, ובאחרונה גם בעיר התחתית בחיפה, הם משאב ומנוף ראשון במעלה להובלת שינוי ופיתוח עירוני.

הנימוק שניפקה העירייה להחלטה לבטל לבסוף את היוזמה - אישורה הקרב של תוכנית לבניית 1,000 יחידות דיור במעונות בסמוך למרכז הבינתחומי - קלוש במקרה הטוב ומעליב במקרה הרע. המינהל כלל לא הקצה עדיין את הקרקע, ורק כשזו תוקצה יחל הליך התכנון, שיידרש לאישורן של ועדות התכנון השונות, ורק לאחריו כמובן תחל הבנייה. מדובר בפרק זמן של חמש שנים לפחות בהערכה סופר־אופטימית, כשמי שמכיר את המציאות התכנונית בישראל לא יתפלא לגלות שגם בעוד עשור שערי המעונות עדיין לא ייפתחו. בנוסף, המכללה מרוחקת עשרות דקות הליכה ממרכז העיר, כך שגם כשיוקמו המעונות, ספק אם תורגש השפעתם.

מצער לכן לגלות שהחלטה אחת, נמהרת ולא מנומקת, גדעה את היוזמה באיבה, הותירה את הסטודנטים בהרצליה ללא פתרונות דיור, ואת התושבים עם "מרכז חדש" וריק.

מאת רנית נחום-הלוי, 30/4/2013

שתי הנשים החזקות ברגולציית הנדל"ן בישראל ממשיכות את העימות הקשה ביניהן. המשנה היוצאת ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, כתבה מכתב, ערב פרישתה מהתפקיד, שבו היא מעלה האשמות חמורות נגד התנהלותה של מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, שמתערבת ומפעילה לכאורה לחצים על הוועדות המחוזיות, ומתעלמת מחריגות בנייה. עוד טוענת דנה, כי שוורץ מתערבת בתוכנית פרטנית. "התנהלות שכזו מהווה חריגה חמורה מכללי המינהל התקין", כותבת דנה.

במכתב בן שמונת העמודים, דנה אינה מציינת דוגמאות קונקרטיות שימחישו את טענותיה, ואולם אלה חמורות ביותר. דנה טוענת כי חלק מההחלטות של הוועדות המחוזיות,"מונחות" מלמעלה בין היתר על-ידי מינהל התכנון באמצעות התערבות בשינוי קבלת החלטות ועד הנחיות שניתנות שלא להתערב בעבירות בנייה.

"כל התערבות של מנהל התכנון או גורם אחר הינה התנהגות שלא כדין", כותבת דנה ומוסיפה בנימה מחשידה, "התערבות שכזו מעלה חשש של ממש להעדפה פסולה של גורם זה או אחר".

דנה העבירה את חות הדעת ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ראש תחום אזרחי יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד ארז קמיניץ, למשנה ליועץ המשפטי למשרד הפנים, יהודה זמרת וסגניתו, עו"ד אפרת דון.

חוות הדעת באה להחליף הוראות ריענון שהוציא בנושא זה זמרת. אף שחוות הדעת שהוציאה דנה הועברה יומיים בלבד לפני סיום תפקידה, יש בה כדי להוות אבן דרך להשפיע על מוסדות התכנון גם בעתיד.

לטענת דנה, התערבות מינהל התכנון בראשות בינת שוורץ באה לידי ביטוי במתן הנחיות והמלצות למוסדות התכנון, בהוראות לשיבוץ נושאים על סדר היום והנחיות שלא להתערב בנושאים שבתחום אכיפת החוק.

"המקרים שהובאו לפנינו מגוונים מבחינת היקף העניינים, היקפם של מוסדות התכנון המעורבים כמו גם הדרך בה מועברות ההנחיות, הוראות או המלצות אלה. לעיתים באים הדברים בסיכומי דיון, מהם עולה בבירור מהי העמדה אותם נדרשים מתכנן המחוז ואנשי לשכת התכנון לנקוט ביחס לסוגיה שעל הפרק ביחס להביט קוקרטי בתוכנית או ביחס להחלטה שהוועדה המחוזית עומדת לקבל, או אף כזו שכבר קיבלה ומתכנן המחוז נדרש או מתבקש לשנותה. לעיתים מובאים הדברים בהוראות שבכתב או בעל פה בנוכחות גורמים שונים כגון ראשי רשויות, ולעיתים במסר המועבר לחבר מוסד התכנון בנוגע לעמדה שמצופה ממנו לנקוט", כתבה דנה.

מחוות הדעת עולה עוד כי ההנחיות שיצאו ממינהל התכנון קשורות בין היתר בעניינים שבתחום אכיפת החוק, עד כדי הנחיות שניתנו שלא להתערב בחריגות ועבירות בניה שנעשו. "הוראות מסוג זה עשויות להתבטא בהוראות או בהנחיות שלא לדרוש מגורם כזה או אחר הבונה שלא כדין לחדול מפעולתו. כמו-כן הוראות שלא לדרוש דו"חות פיקוח על הבנייה גם כאשר ברור שיש חשד לקיומן של עברות בניה בשטח נשוא התוכנית. חריגותה של התנהלות זו הביאה לכך שגורמים שונים, ביניהם מתכנני מחוזות, פונים לא אחת למשרד המשפטים על מנת שיובהר להם האם עליהם לפעול לפי ההוראות שניתנו להם כאמור".

לדעת דנה, חומרה מיוחדת יש למעורבות מסוג זה בהליכים שיפוטיים כגון דיון בהתנגדויות לתוכנית או בערר, כמו גם "בעניין בקשות הנוגעות למאן דהוא הנעשות בעקבות פנייתו לשר, למנכ"ל או לגורם אחר במשרד הממשלתי או בעניינים הנוגעים לאכיפת החוק". חוות הדעת היא חריפה וחד משמעית ושמה דגש רב לעצמאויותן של ועדות התכנון שהינן ועדות מקצועיות.

חוות הדעת מגובה בפסיקות שהתקבלו בבית המשפט ובציון עקרונות יסוד של המשפט המינהלי שקבעו בין היתר כי על גוף מוסמך חלה חובה לפעול מתוך שיקול דעת עצמאי ואסור לו לציית להוראות או הנחיות מדרג שנמצא מעליו. הדבר חשוב שבעתיים, כותבת דנה, היות ומוסדות התכנון הינם גופים קוליגאליים שהרכבם נקבע במדויק כדי לשקף את מגוון האינטרסים לקבלת החלטה מסוימת.

חוות הדעת שהעבירה נסמכת גם על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אם כי בעוד שהנחיות אלה התייחסו להתערבות ומתן הנחיות על-ידי השר הממונה, לדעת דנה יש להרחיב איסור זה גם על מנהל מינהל התכנון. "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה עוסקות בהוראות מאת שר, זאת ככל הנראה משום שלא צפתה התערבות מגורם אחר כלשהו", כך נכתב, "עם זאת הכלל שנקבע חל כמובן ואולי אף ביתר שאת גם על ההנחיה הניתנת על ידי גורם אחר ובכלל זה מנהל מינהל התכנון".

אי אפשר להוציא את המכתב מהקונטקסט הכולל של היחסים בין דנה לשוורץ. דנה יזמה את הגירסה הראשונה של "רפורמת המרפסות", שבאה לידי ביטוי בחוק תכנון ובנייה חדש. גירסה זו זכתה לביקורות חריפות, בין הייתר מצידה של שוורץ, שטענה, שהחוק אינו לוקח בחשבון את האלמנטים התכנוניים של ועדות התכנון והבנייה, ולכן הוא עלול להחמיר את מצב התכנון.

בסופו של דבר החוק של דנה הוקפא ודנה סבורה שלשוורץ יש חלק נכבד בהקפאה. ואולם מעמדה נחלש, כיוון שכבר הגיעה לסוף הקדנציה שלה במשרד המשפטים, ואז היא נאלצה לראות רפורמה חלופית צצה, ממדרשה של שוורץ, מה שהביא למתיחות גדולה עוד יותר בין השתיים. במסגרת זו, המכתב הנוכחי מהווה את המכה הכואבת ביותר של שנה לשוורץ.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "המכתב הועבר לידיו והנושא ייבחן על ידי המשרד".

החיסכון במים מתבטא בשתילים חסכוניים במים בגינה הציבורית ובמערכת לאיסוף מי מזגנים להשקיית הגינות, בעלות 70 אלף שקל. גם על העתיד חשבו בתכנון הבית, למשל בהכנה למערכות חשמל חכם בדירות מגורים או בהכנה לטעינת מכוניות חשמליות. 

בסך הכל, החיסכון במגורים בדירה ירוקה עומד על כ-5,000 שקל בשנה על פי בדיקת החברה. אם מוסיפים את החיסכון בהוצאות על בריאות, מתוך הנחה שמגורים בדירה ירוקה בריאים יותר - אפשר לחסוך 2,000 שקל נוספים על פי מחקרים שונים וכך להגיע לחיסכון של כ-7,000 שקל בשנה, ל פי החברה.

חיסכון בדירה ירוקה - בדיקה של חנן מור

מה מצב הבנייה הירוקה בישראל?

פרסומות ענק ברחבי מדינת ישראל מכריזות על בניית שכונות ירוקות, אך התחום נמצא עדיין בחיתוליו בהשוואה לאירופה, קנדה וחלק ממדינות ארה"ב. רק בקיץ שעבר אושר בישראל תקן חדש ומחמיר יותר לבנייה ירוקה, שעומד בסטנדרטים הנהוגים בעולם, אולם המבנים שהגישו בקשה לקבל אותו נמצאים עדיין בהליך בנייה. 

על פי נתוני מכון התקנים, בסך הכל יש 177 פרויקטים של בנייה ירוקה בטיפולם. עד כה אושרו רק 22 פרויקטים על פי התקן הישן (5281) משנת 2005, 88 פרויקטים נמצאים בשלב זה או אחר של בנייה ו-67 נוספים נמצאים בתהליך עבודה.

מבין כלל הפרויקטים, 53% מיועדים למגורים, 23% למשרדים, 20% למבנים פרטיים דוגמת וילות מגורים ו-4% הם מבני ציבור דוגמת בתי ספר. משך הזמן שלוקח לקבל את התקן הוא כמשך זמן בניית המבנה, והתהליך כולל פיקוח של נציגי מכון התקנים הישראלי בשטח.

יש יזמים בארץ שקיבלו החלטה לבנות עם מחויבות לתקן, בתוכם חנן מור וכן חברת שיכון ובינוי נדל"ן של שרי אריסון. שיכון ובינוי זכתה אף היא בתו תקן ירוק מצטיין על פרוייקט המגורים פיור חלומות השרון, בשכונת קריית השרון בנתניה. הפרויקט עתיד לכלול 5 בניינים, שלושה בגובה 20 קומות ששניים מתוכם כבר אוכלסו, ושניים נמוכים יותר.

פרויקט פיור חלומות השרון (צילום: שיכון ובינוי נדל"ן)

גם פרויקט זה כולל מאפיינים כמו בידוד תרמי באמצעות קירות עבים ומבודדים יותר, גופי תאורה חסכוניים, חלונות גדולים לכניסת אור לצד הצללות בחלונות הדרומיים, וכן מערכות לכיבוי חשמל מרכזי בדירות, מערכות למניעת הצטברות אבנית, ומערכות מיזוג אוויר בעלות דירוג אנרגטי גבוה.

על פי החברה, כל אלה יאפשרו לדיירים לחסוך בין 20% ל-30% בצריכת החשמל. לצד זאת, אמצעים לחיסכון במים כמו התקנת חסכמים בדירות ושימוש במערכות השקיה חכמות, יאפשרו לדברי החברה לחסוך עד 30% בצריכת המים של כל דירה. 

בנייני משרדים

גם בבנייני משרדים אפשר למצוא את ניצני המגמה הירוקה. אחת הדוגמאות היא מגדל עזורי אקו טאואר שבתל אביב, שכבר מחזיק בתקן הירוק והיוקרתי LEED Gold. הבניין מתוכנן להיות בעל 21 קומות, כאשר שלב א', המונה 5,000 מ"ר המתפרשים על פני 7 קומות, הסתיים ואוכלס לפני כשנה. שלב ב', שבנייתו מתחילה בימים אלה, ימנה עוד 14 קומות.

למרות שחלפה רק שנה מאז החל המבנה לפעול, בדיקה שנערכה גילתה כבר עתה שדייריו, החברות ג'ון ברייס והמי"ל, נהנים מהפחתה של 33% בצריכת החשמל, המתבטאת בחיסכון של 50 אלף שקל בשנה. את הבדיקה ערך סוקר האנרגיה יונתן פרום, מחברת EcoVis. פרום נשכר על ידי אחת מיזמיות הבניין, "אחים עזורי", לבדוק את נתוני הצריכה של המבנה בזמן אמת ולאתר מוקדים נוספים במבנה להתייעלות. 

החיסכון מתאפשר בשל שילוב של גורמים כמו אופן מיקום הבניין בהתאם לתנאי האקלים, חלונות שמאפשרים מעבר אור טבעי תוך סינון החום, תאורה חסכונית, מערכות בקרה ממוחשבות שמדליקות ומכבות את התאורה והמיזוג רק אם יש אנשים בחלל, וכן ניטור רציף של צריכת החשמל. עוד מתברר כי המבנה מאפשר חיסכון של 70% בצריכת המים, המתבטאים בכ-5 מיליון ליטר בשנה, זאת בין השאר בזכות מערכות לשימוש במים אפורים כמו מי המזגנים להדחת האסלות.

מהשוואה שערך פרום ביחס לנתונים שדווחו ב-2010 על ידי נתוני אחזקת המבנים של לאומי קארד ובנק הפועלים, שאינם מוגדרים כירוקים, עלה שצריכת החשמל למ"ר נמוכה משמעותית באקו טאואר: בעוד שבאקו טאואר מדובר על צריכת חשמל בהיקף של 218 קילוואט לשעה, בלאומי ובפועלים דובר על 412 ו-292 קילוואט בהתאמה. בעזורי מדגישים כי לו היתה ההשוואה מתבצעת מול בנייני משרדים שעובדים מספר רב יותר של שעות, היו הפערים גדולים יותר. 

אפשר גם לשפץ

דוגמה אחרת בתחום היא דווקא של שיפוץ ירוק למבנה קיים, דוגמת זה שבוצע במשרד תמי הירש אדריכלים. המשרד, שמשתרע על 100 מ"ר במבנה משרדים ישן בגבול המזרחי של ת"א, שהפך למשרד ירוק ובר קיימא בתום הליך שיפוץ של כ-6 שבועות, שהסתיים בדצמבר אשתקד. 

הירש, אדריכלית שמנחה גופים בתחום הבנייה הירוקה, מספרת שהחליטה לבצע את השיפוץ כדי לבחון וליישם בעצמה את העקרונות שהיא מנחילה לגופים אחרים. "המטרה היתה להגיע לחיסכון באנרגיה ולצמצום חומרים ומשאבים", היא מסבירה. ואכן, כלל השינויים אפשרו לדבריה להפחית את צריכת החשמל של המשרד ב-75% ביחס לדיירים הקודמים. 

הירש מפרטת כי במסגרת השיפוץ, צורת האות ר' של המתחם תוכננה כחלל פתוח אחד שמנצל בצורה מיטבית את תאורת היום ואת האוורור הטבעי. התקרה המונמכת שהייתה במקום פורקה ואיתה סולקו מכשולים כמו מזגן מרכזי וגופי תאורה שקועים. במקום המזגן הותקנו שני מזגנים ויעילים יותר בחדרים ומאוורר תקרה בחלל המרכזי. תודות לכך, הירש מספרת כי הם יכולים להימנע משימוש במזגן לאורך כל השנה, למעט יולי-אוגוסט. "כל הזמן יש לנו בריזה נפלאה", היא אומרת.

התפלגות ריכת החשמל - לפני ואחרי השיפוץ (צילום: נויה זלצר)

מאפיינים ירוקים נוספים שהתווספו למבנה מתבטאים בתריסים שהותקנו על החלונות כדי להפחית את רמת הקרינה ולמנוע סונוור, בגופי תאורה חסכוניים ובציוד חשמלי שצורך פחות אנרגיה..

צד זאת, הריהוט כולו עשוי מחומרים ממוחזרים - הירש מספרת כי הם הקפידו במהלך העבודות על הפרדה מלאה של הפסולת ועל שימוש חוזר בחומרים השונים, כמו ארונות מטבח או דלתות זכוכית. מוצרים שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש חוזר, כמו מחיצות גבס וגופי תאורה, הועברו למיחזור.

"החזון שלנו הוא להוות דוגמה בנושא הירוק, וכן לשמור על בריאות העובדים", מסכמת הירש. "תאורה טבעית, אוורור טבעי וחומרים שלא פולטים מזהמים - מספקים לנו תנאים מצוינים לעבודה ושומרים על בריאות העובדים"/

לכתבה באתר ynet

• עקרונות התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281
• תקן חדש לבנייה ירוקה: "לא נופל באיכותו מהאמריקני"
• תקן ישראלי לבנייה ירוקה נכשל; חברה מחו"ל תכתוב אותו מחדש
• שתי ציפורים במכה: לשלב בנייה ירוקה בתמ"א 38
• הפרוייקט הציבורי הירוק הראשון בישראל שקיבל את הסמכת תקן ה-LEED
• יזמי מגדל המשרדים הירוק הראשון: "יהיה כאן גן עדן"
• מגדל משרדים ירוק נוסח אמריקה מטפס לו בתל אביב
• האמפייר סטייט בילדינג: 100 מיליון דולר יושקעו בהפחתת פליטת הפחמן
• סביוני פרטאץ': מה המשמעות של "שכונה ירוקה"?
• הערים הגדולות באולטימטום לקבלנים: בנו ירוק
• תכנון בבנייה ירוקה
• שיפוץ אקולוגי: בריא לדיירים, בריא לסביבה
• החוג: אדריכלות - ההתמחות: בנייה ירוקה
• תקני בנייה ירוקה ותהליך ההסמכה

40% מהחשמל בישראל משמש למיזוג אוויר, וכשחשבון החשמל מזנק בשליש - יש שמוצאים את המפתח לחיסכון עמוק באדמה ■ במכון ון-ליר ובבית הספר הירוק בכפר סבא כבר הבינו כי המיזוג הגיאותרמי ייהפך לטרנד של הקיץ הלוהט הבא

לא בכדי מבקשת חברת החשמל לשכנע אותנו כי די לקרר את הבית ואת המשרד ל-25 מעלות. זאת, משום שכל מעלה שנפחית במזגן - תגדיל את צריכת החשמל בו בכ-5%. אלא שבשטח, יש המיישמים כבר פתרון חלופי, יעיל וזול יותר מריסון המזגן, פתרון שעשוי להפוך בעתיד את היסטריית המזגנים - להיסטוריה.

למרבה ההפתעה, אין זה פיתוח טכנולוגי חדשני ומתוחכם, אלא יישום של פתרון ותיק יחסית, שקרנו עולה לנוכח עליית מחירי החשמל, הדאגה מבזבוזו ומהזיהום הכרוך בייצורו. כדי להשיג את הפתרון לא צריך לאתר את חנות מוצרי החשמל הקרובה, אלא דווקא לחפור 120 מטר לעומק האדמה.

מערכת מיזוג גיאותרמית משתמשת באדמה כמקור לחילוף חום. זאת, על ידי סחרור של מים בין האדמה, שהטמפרטורה בה נותרת יחסית קבועה, למבנה הממוזג, שמתחמם בקיץ ומתקרר בחורף.

"המזגן המוכר לנו הוא מערכת שמבוססת על הסעה: צינורות הגז שבחדר מקוררים, הם סופחים את החום שבאוויר החדר, וכשאתה נכנס אליו התחושה היא שהמזגן שופך אוויר קר, פשוט משום שיש בו מאוורר", מסביר האדריכל דוד כנפו. "הבעיה היא שהחום שנספח בחדר מגיע בתום הליך ההסעה ליחידת המזגן שעל הגג, שם צריך לפנות אותו לאטמוספירה. כשהטמפרטורה בקיץ מגיעה ל-35 מעלות, אתה צריך לדחוף את החום לאטמוספירה חמה מאוד. לכן, המערכת דורשת המון אנרגיה, כי זה כמו לדחוף הר בגדים לתוך ארון שכבר עמוס בגדים". הפתרון שמציעה הגיאותרמיקה הוא לפיכך, פשוט ארון ריק יחסית שלתוכו ניתן לדחוף את החום ביתר קלות.

"לפני 20 שנה, גם קיר גבס היה חדשני"

מערכות גיאותרמיות הופעלו לראשונה בארה"ב עוד ב-1940, חדרו לאירופה בשנות ה-60 וכיום פועלות בעולם כשני מיליון מערכות כאלה. מערכת מיזוג גיאותרמית מורכבת משלושה חלקים: צנרת ביתית, צנרת בעומק הקרקע שבסמוך למבנה ומשאבת חום, המאפשרת מעבר יעיל של חום ביניהן תחת פני הקרקע. הצנרת הביתית מונחת בקירות ומתחת לרצפה ומוליכה מים הסופחים בקיץ את החום בבית, וכך מקררים אותו.

את המים החמים מזרימה המערכת למשאבת החום שמחוץ לבית, שם היא קולטת את החום שצברו המים בבית ומאפשרת להם לזרום חזרה לבית קרים יחסית. החום שקלטה משאבת החום מוזרם דרך הצנרת השנייה אל פנים הקרקע הקריר יותר ב-10-15 מעלות, וחוזר חלילה.

היות שטמפרטורת האדמה נותרת יציבה (כ-20 מעלות), הרי שבחורף, אותה הפעולה משמשת תכלית הפוכה. אז, האדמה חמימה יותר מהמבנה, כך שאת החום שהיא ספחה בקיץ היא מעבירה למים הצוננים שעוברים בצנרת, ואלה מועלים אל פני השטח ומחממים את צנרת ההסקה הביתית שמשיקה לה.

"במקום להוציא לאטמוספירה את החום שאוספת המערכת מתוך החדרים, אנחנו שולחים אותו לתוך האדמה", אומר כנפו. "די בעומק של 20-30 מטר כדי שהטמפרטורה תהיה כ-20 מעלות, וזו סופחת את החום ללא צורך בתוספת אנרגיה, ויוצרת חיסכון של כ-50% בצריכת האנרגיה של הבניין".

משרדו של כנפו עומד מאחורי תכנון בית הספר הירוק בכפר סבא, הראשון בישראל שעומד בתקן LEED Gold לבנייה ירוקה ולחיסכון באנרגיה. בין היתר, הוא נבנה בחלקו מחומרי בנייה ממוחזרים, הותקנו בו מערכות לחיסכון במים והחדרת מי גשמים לאקוויפר, וכן מערכת מיזוג מיוחדת. מערכת זו מקררת את המבנה עצמו במקום לקרר את האוויר בכיתות, באמצעות צינורות מים שמותקנים בקירות וברצפה, ומחוברים למערכת של 20 בורות שנכרו סמוך למבנה בית הספר בעומק 120 מטר ובקוטר 20 ס"מ כל אחד.

"בורות הצנרת מכוסים לגמרי ואפשר להקים עליהם מגרש משחקים, חניון או גינות ללא כל חשש", מרגיע כנפו. "המערכת הזו יעילה בבניינים בעלי חללים גדולים כמו כיתות, ספריות ומוזיאונים. בעוד חמש שנים זה יהיה די שגרתי למצוא אותה בכל מקום שיש בו אולמות. הרי לא היית מדבר איתי כיום על החידוש שבקירות גבס, נכון? לפני 20 שנה הם היו חדשניים".

"התלמידים לא מטומטמים, הם נחנקים"

הגיאותרמיקה מוכרת בישראל בעיקר בשל חברת אורמת, הנעזרת בה להפקת חשמל. בטכנולוגיה זו משתמשים בחום שנפלט במעמקי כדור הארץ כדי לחמם קיטור שמפעיל גנרטור.

אלא בעוד שנישת המיזוג בישראל עדיין בחיתוליה, מסתבר שבעולם היא מקובלת. "הפתרון הגיאותרמי קיים בעולם כבר 70 שנה", אומר נמרוד בסרי, מנכ"ל חברת גיאו-אנרג'י, הפועלת בתחום מזה כשלוש שנים. "בסין הטכניקה הזו מחויבת בחלק מהבניינים, 70% מהמבנים החדשים בשוודיה מצויידים בה, וכך גם שדה התעופה בציריך והרייכסטאג בברלין. אנחנו לא ממציאים כלום".

"להבדיל ממיזוג אוויר רגיל, כשאני זורק חום לקרקע אני צריך לחשב במדויק כמה חימום וכמה קירור נדרשים ומתי. בתכנון של הפרויקט אנחנו מנתחים את הבניין לרמת הפרטים הקטנים: בודקים את החלונות, הפתחים, מספר האנשים, סוג המנורות והבידוד, נתוני הקרקע ואפילו אם יש עץ שמצל על הבניין. את הכל מכניסים למטריצה - ותפקיד המהנדס הוא לקבוע את הכמות האופטימלית של הקידוחים".

יתרון נוסף של המערכות הגיאותרמיות ישים בחורף. "מזגן רגיל שואב חום וזורק אותו החוצה. כשאתה משקיע את החום באדמה, חלקו נשאר והאדמה משמשת מעין מצבר. בחורף, אני יכול להשתמש בחום שפלטתי בעת הקירור ובאמצעותו לחמם את הבריכה או את מים למקלחות, למשל. כיום, על גגות בתי חולים אתה רואה מזגן ולידו דוד גז. לשם מה?"

גיאו-אנרג'י היתה קבלן ההקמה של המערכת הגיאותרמית בכפר סבא. החברה מוחזקת בבעלות יזם הביוטכנולוגיה דרור ישראלי ומנכ"ל לובינסקי, דורי מנור. בקרוב היא תיצוק את פעילותה לחברה חדשה שבה תחזיק ב-49% מהמניות, לצד שותפה בכירה שתחזיק בשליטה - קבוצת אלקטרה .

את דרכה בישראל החלה גיאו-אנרג'י בפרויקטים קטנים יותר, עבור וילות פרטיות, לצורך הוכחת ישימות. "התחום הזה עתיר הנדסה גם בתכנון וגם בביצוע, ולכן צריך להתחיל בדחילו ורחימו", אומר בצרי. "רק בשנה האחרונה התחלנו פרויקטים גדולים יותר, ובין היתר אנו מקימים מערכות בבית המלון של ניר עציון ובבניין החדש של מכון ון-ליר בירושלים".

לדבריו, אין מגבלה להקמות מערכות גיאותרמיות עבור כל לקוח, כל עוד יש סביב המבנה די מקום לקידוחים. "בקניון עזריאלי ספק אם אוכל להתקין מערכת, אבל סמוך לקניון איילון ברמת גן יש מגרש חניה גדול, שמתחתיו אפשר למקם את הקידוחים. מדובר בצנרת תת קרקעית שנבנית בהתאם לתקן שאומץ מגרמניה, והיא יכולה להחזיק גם 70 שנה בלי טיפולים".

העלות הראשונה של הקידוחים והתקנת מערכת הצינורות יקרה יחסית, אך בגיאו-אנרג'י אומרים כי החיסכון בצריכת החשמל הוא ב-40%-75%, וכך מוזלת עלות התפעול של המתקנים. "כל בית שונה, והמחירים משתנים בהתאם. עבור בית פרטי, מחיר התקנה יכול לנוע מ-60 עד 200 אלף שקל. מי שבנה בית לא מבודד יידרש ליותר אנרגיה כדי לטפל בו. בכל אופן, בפרויקטים הגדולים שלנו זמן החזר ההשקעה הוא שלוש עד שבע שנים".

הכדאיות הכלכלית במערכת, לפיכך, מותנית במשתנים נלווים. כדי לשמור על יעילותה, נבנה בית הספר בכפר סבא, למשל, בתקני בידוד מחמירים. כך הוא סופג מעט יחסית מקרינת השמש העזה, ומבזבז פחות מהקירור הגיאותרמי. "90% מהעבודה נעשית עם בידוד טוב. זה אולי משעמם, אבל יעיל", אומר כנפו.

מערכת נוספת שהותקנה בכפר סבא משמשת למיחזור האוויר בכיתות. "הסטנדרט הוא שיש מזגן מפוצל בכיתה והתלמידים יושבים שעה שלמה ונושמים את אותו האוויר", אומר כנפו. "המחקרים מוכיחים שזה מוריד את רמת הריכוז ב-25% ופוגע בציונים. התלמידים הישראלים לא מטומטמים, פשוט חונקים אותם. לכן הוספנו מערכת אוויר צח ואנחנו מחליפים 6 קוב אוויר לתלמיד בשעה".

"הקפיצה הבאה - מיזוג סולארי"

הפתרון הגיאותרמי אינו האלטרנטיבה היחידה למזגנים הקונבנציונאליים. בבניין החדש של בית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, שנבנה בימים אלה בתקן LEED Platinum, תותקן מערכת מיזוג סולארית.

"זו הקפיצה הבאה במיזוג", אומר המהנדס יהושפט אהרוני, שתיכנן גם את המערכת בכפר סבא. "באמצעות קולטי שמש, אנחנו מייצרים מים חמים, בדומה לדוד השמש שיש לך בבית. את המים החמים ננצל כמו מקררי הספיגה של פעם, כדי לבצע דחיסה כימית שתקרר את המים הזורמים למבנה. בחורף אפשר להזרים למבנה את המים החמים באופן ישיר, ואז הוא מתחמם. אפשר להגיע כך לחיסכון של 70% מהאנרגיה ביחס לשימוש במזגנים חשמליים".

לדברי אהרוני, "בסין ובהודו, באזורים שתשתיות החשמל לא טובות או לא קיימות, מקררי ספיגה שיגשגו בעשורים האחרונים, וכיום אלה המדינות שמובילות בתחום. את המקרר שיותקן בבניין פורטר קנינו בסין, אף שלנו בישראל היתה בשנות ה-60 תעשייה משגשגת בתחום הספיגה".

לכתבה בדהמרקר