ידיעות/עדכונים בנייה
"אומרים שבונים ירוק, אבל לא עומדים בתקן"
יהונתן אלעזר, הממונה על הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, מסביר בראיון
לכלכליסט כיצד פועל השוק בישראל ותוקף את היזמים שמתעלמים מהתקן הרשמי מאת ליאור בן דוד, כלכליסט, 16.02.2016הטרנד הירוק הגלובלי לא פסח גם על תחום הבנייה, ונראה כי בשנים האחרונות יותר ויותר קבלנים משווקים את המבנים שהם בונים ככאלו שנבנו בבנייה ירוקה, או שעומדים בתקנים ירוקים. מחקר שביצעה לשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) ביולי האחרון מראה כי אף שאנשים לא בהכרח מבינים מה כוללת בנייה ירוקה, הם בהחלט מתעניינים בה: הסקר, שבחן 500 איש, העלה כי יותר מ־80% היו מתעניינים בבנייה ירוקה בבואם לרכוש דירה, וכי יותר מ־40% היו מוכנים לשלם יותר על בניין שנבנה בבנייה ירוקה. "יישום של תקן ירוק במבנה מגורים מביא לחיסכון כספי משמעותי. מדובר בחיסכון ממוצע של כ־10% במים וכ־30% בחשמל", כך מדגים את כדאיות הבנייה הירוקה האדריכל יהונתן אלעזר, הממונה על הבנייה הירוקה באגף התכנון של המשרד להגנת הסביבה. "בנוסף, מבנים שעומדים בתקן ירוק הם מבנים הרבה יותר בריאים. התופעה שבה אנשים יוצאים עם כאבי ראש מהעבודה היא תופעה מוכרת, הנובעת בין היתר מתאורה שלא מותאמת לעבודה בפרט או לבני אדם בכלל, וכן מאוורור ומחומרים מזיקים שפולט המבנה".
ביולי האחרון השיק המשרד להגנת הסביבה תקן חדש לבנייה ירוקה, לאחר שהתקן הקודם שהושק ב־2005 זכה לתלונות רבות. "קבלנים טענו שהתקן הישן לא ישים ולא ברור, ושהדרישות בו לא ממוקדות", אומר אלעזר. "כמו כן, התקן היה מוגבל רק למבני מגורים ומשרדים. מ־2005 ועד יולי האחרון, רק תשעה מבנים בישראל קיבלו תו תקן של בנייה ירוקה". במשרד הבינו שצריך תקן חדש שיעשה סדר בכל נושא הבנייה הירוקה. בהשקעה של 25 מיליון שקל תוכנן התקן החדש, הכולל שבעה ייעודי מבנים: מגורים, משרדים, מלונאות, מבני חינוך, בתי חולים ומרפאות, בנייני התקהלות ציבורית ומבני מסחר. בנוסף הוסיפו תקן לשיפוצים, וכעת בניין שעבר שיפוץ תשתיות, מעטפת ומערכות יכול לקבל תקן ירוק. לדברי אלעזר, מיולי האחרון קיבלו חמישה מבנים נוספים את התקן הירוק, וההתעניינות גוברת. "יש היום כ־165 מבנים בשלבים שונים של בדיקת זכאות לתקן במכון התקנים", הוא אומר. "התקן הירוק הופך את הבית לאיכותי יותר"התקן הירוק החדש מורכב מכמה פרקים: אנרגיה, מים, קרקע, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת ומיחזור, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. לכל אחד מהפרקים נקבע תנאי סף, כאשר עמידה בתנאי הסף וצבירת מינימום של נקודות בכל פרק מאפשרות לפרויקט לזכות ב־55 נקודות, שמזכות אותו בכוכב הראשון של התקן. ככל שפרויקט צובר יותר נקודות הוא מקבל יותר כוכבים, וניקוד מקסימלי של 100 נקודות מזכה בחמישה כוכבים. "בכל סעיף יש הגדרה מדויקת של המטרה שלשמה נועד, איך מוכיחים שעמדת בה ולאיזה ערך צריך להגיע", מסביר אלעזר. "הסעיף של מבני מגורים, למשל, דורש חלל רחב מספיק לייבוש כביסה. דוגמה אחרת היא מדי מים נפרדים לכל דירה. יש מבנים שבהם המונה משותף לכל הבניין, אבל אם כדייר יש לך מונה משלך ההתנהגות שלך שונה, האחריות היא עליך ויש קשר חדש בין הצריכה למחיר". איך התקינה הירוקה שינתה את הבנייה עצמה? "פעם אהבנו ריח של חדר חדש, כי זה היה חלק מהחוויה. היום אנחנו יודעים שזה רעל שאינו הכרחי בצבע — זה בסך הכל חומר שתורם לאורך חיי המדף של המוצר", מסביר אלעזר. "אפשר לקנות צבע בלי החומר הרעיל, זו רק שאלה של מודעות. יש חומרים נוספים כאלה כמו דבק לשטיחים. כמעט כל מוצר פולט משהו. צריך לשאוף לכמה שפחות פליטות, כי זה לא בריא". דוגמה אחרת שמביא אלעזר ממחישה את הסכנה שבבנייה לא ירוקה: "במחקר שנערך גילו שרוקחים שעבדו בסביבת עבודה שיש בה אור טבעי עשו 15% פחות טעויות מאלו שעבדו תחת תאורה מלאכותית. אותי אישית הנתון הזה מפחיד". אך מעבר לדוגמאות הפרטניות, אלעזר אומר שהתקינה הירוקה תורמת לשיפור הבנייה והסביבה בכללותה: "החומרים שבהם משתמשים איכותיים יותר", הוא אומר. "יש גם יתרון סביבתי: כמות פסולת הבניין בתהליך הבנייה הירוקה נמוכה יותר. התקן דן גם בניהול אתר הבנייה, ודורש הפרדה של סוגי הפסולת שנוצרת בתהליך הבנייה. השאיפה היא לצמצם את כמות הפסולת להטמנה. בנוסף נמדדת יעילות השימוש במים ובחשמל באתר. לפי הערכות המשרד, אם היינו מיישמים את התקן על פני עשור לכל בנייה חדשה, היה לנו חיסכון במים ברמה המשקית בשווי של 670 מיליון שקל, 774 מיליון שקל בזיהום אוויר, 2.8 מיליארד שקל בצריכת חשמל וחיסכון של 2.7 מיליארד שקל בפסולת". אלה חסכונות ברמה המשקית. מה לגבי העלויות הנוספות שיוצר התקן בתהליך הבנייה עבור היזם? אלעזר: "בשבוע שעבר הייתי בהנחת אבן הפינה של בניינים ירוקים, ושאלתי את הקבלן באיזו תוספת עלות מדובר. זה יוצא 1%–2.15% תוספת לעלות הבנייה, תוספת זניחה יחסית כדי לעמוד בתקן. אגב, בארה"ב מבנים שנבנו בתקינה ירוקה שווים כ־15% יותר בהשכרה או במכירה". "התקן האמריקאי לא מתאים לישראל"כיוון שהטכנולוגיות בתחום הבנייה הירוקה הולכות ומתפתחות, גם התקן הירוק נדרש להתעדכן איתן. "זה תקן צומח", מסביר אלעזר. "כחלק מהחוזה שלנו עם מכון התקנים, בכל שנתיים יש רביזיה של התקן בהתאם למידע שמגיע מהשטח ולרמת השוק. בעתיד יהיה חשוב לבדוק לא רק אם יש תקן ושל כמה כוכבים, אלא גם מאיזו שנה הוא". אין בארץ תקן אחד בלבד של בנייה ירוקה. ניתן למצוא מבנים שמתהדרים בתו תקן בינלאומי או בתקן אמריקאי או אירופי. מה היתרון של תקן מקומי? "מה שמבדיל את התקן שלנו מתקנים אחרים זה שהוא מותאם לישראל: לאקלים, לשוק הבנייה המקומי ולטכנולוגיות הבנייה הקיימות", טוען אלעזר. "תקן LEED האמריקאי, למשל, טוב יותר מהתקן הישראלי בפרמטרים מסוימים, ופחות טוב ממנו באחרים. זה מוצר אמריקאי, הוא לא מותאם לאקלים ולתקינה כאן ואפילו לא לסוגי איסוף האשפה הקיימים ברשויות. אין התאמה בין הדרישות של LEED לבין מה שקיים במדינת ישראל. יש בעיה מסוימת ביישום של תקן זר מחוץ למדינה שבה הוא הוכן". ובכל זאת, לדברי אלעזר, עדיף תקן זר מאשר ללא תקן כלל: "גם אם את קונה בארץ דירה בבניין שמתהדר בתקן LEED, זכית בבניין הרבה יותר טוב מהממוצע. אני לא מכיר תקנים ירוקים שהיישום שלהם פחות טוב מהבנייה הרגילה. מנגד, חשוב להיות זהירים: היום כמעט בכל פרסום של בנייה חדשה יש צבע ירוק או מינוח ירוק, אבל לא תמיד עומד מאחורי הפרסום משהו אמיתי. ראיתי מעט מאוד פרסומים שבהם דיברו ממש על תקן". לדברי אלעזר, הכלי המרכזי להטמעת התקן הוא הרשויות המקומיות: "אימוץ התקן על ידי העיריות הוא קריטי, כי הן שומרות הסף. כל מי שרוצה לבנות צריך לעבור את מחלקת הרישוי של העירייה. הן גם המרוויחות הגדולות של יישום התקן, כי אחרת הן יספגו את העלוית הנלוות של זיהום האוויר, כמויות הפסולת ובזבוז המים. אם רשות מקומית תאמץ את התקן כדרישה בסיסית, תהיה יותר בנייה ירוקה וגם המחירים יירדו. התקן תוכנן כך שיהיה אפשר לעמוד בו, ורוב הקבלנים למגורים יכולים לעמוד בו כבר היום ברמה של כוכב אחד". לכתבה בכלכליסט כתבות קשורות: "במכון התקנים, אינטרס התעשייה גובר על האינטרס הציבורי ב-99% מהמקרים" ת"י 5281 - התקן הישראלי לבנייה ירוקה - תחבורה המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה תקן הבניה הירוקה: הקבלנים נגד פורום ה-15 אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15 ת"י 5281 - התקן הישראלי לבנייה ירוקה - תחבורה רביזיה לתקן ישראלי לבנייה ירוקה - ת"י 5281 | ||||||
מגודל הגינה ועד צבע החזית: עיריית ת"א מטילה מגבלות חדשות על יזמים
בין הנחיות התכנון המרחבי החדשות שקבעה העירייה: איסור על בניית ממ"דים בחזית הבניין ודרישה להקצות 15% מחזית המגרש לגינה ■ מיום שההנחיות ייכנסו לתוקף, לא ניתן יהיה לבקש הקלות או לקבל פיצוי בגין השפעותיהן ■ העירייה: ההנחיות ייצרו ודאות תכנוניתמאת רז סמולסקי, 19/7/2016עיריית תל אביב תפרסם בשבועות הקרובים הנחיות מרחביות לתכנון, אדריכלות ועיצוב של בניינים בתל אביב, שעשויות לעורר בעיות במקרים של פרויקטים להתחדשות עירונית. לבעלי מגרשים וליזמים ניתן חודש להגשת עררים על ההנחיות, ולאחר מכן לא תהיה אפשרות לערער עליהן. סעיף 145ד' בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה מקנה לכל ועדה מקומית סמכות לקבוע הנחיות מרחביות שמתייחסות למראה החיצוני של הבניין, מפלסי הכניסה, ההשתלבות שלו בסביבה, חיבור לתשתיות ועוד. רעננה, הרצליה ותל אביב פירסמו הנחיות כאלה באחרונה, ואולם בעוד שבהרצליה וברעננה ההנחיות היו כלליות, גמישות ופשוטות יחסית, בתל אביב נקבעה רשימה של עשרות הוראות, שיורדות לפרטים קטנים, ומחייבות יזמים להתאים את תוכניות הבנייה שלהם להנחיות החדשות.  רחוב אבן גבירול בתל אביב. צילם: עופר וקנין בין ההנחיות שקבעה עיריית תל אביב: איסור על בניית ממ"דים בחזית הבניין, להוציא בניינים פינתיים; הגדרת הגובה המינימלי של סוכך מעל בית קפה, מסעדה או חנות ל–2.2 מטר - וחיוב בעלי עסקים לתחזק את הסוכך; איסור על בניית יציאה ממקלט לחזית הרחוב והקצאת 15% משטח המגרש שבו ניצב הבניין לגינה, מה שיצמצם את היכולת להקים חניות במגרשים. ההנחיות כוללות גם כללים לבנייה ירוקה, ורשימה מפורטת של החיפויים המותרים והאסורים לבניינים, כולל התייחסות לגוון הצבע בחלק התחתון של הבניין. בניגוד לתוכניות בנייה, שעליהן ניתן לערער לוועדת ערר מחוזית, ויזמים יכולים להכניס שינויים בהיתרי בנייה או לבקש הקלות - ההנחיות החדשות הן מוחלטות וניתן לערער עליהן רק בתקופה של 30 יום מעת פרסומן.  רון חולדאי. צילם: אילן אסייג תקופת הערעור הוארכה שכן ההנחיות שפורסמו באתר העירייה בסוף יוני ובעיתונות בתחילת יולי היו במדור הלא מתאים, ולכן יפורסמו מחדש, מה שיתחיל שוב את ספירת הימים לערעור. "ההוראות משפיעות דרמטית על הבניינים" "כשיזם מגיש בקשה להיתר בנייה, היא נבחנת על פי ההנחיות שהיו בתוקף כשהוא ביקש את תיק הבניין", מסבירה עו"ד מיטל טויסטר־רוזנטל, שותפה במשרד עו"ד עפר טויסטר, העוסק בדיני התכנון והבנייה. "כך שבקשות שכבר נמצאות בתהליך לא מושפעות מההנחיות, אבל זה כן נוגע לבקשות עתידיות". לדבריה, "בהנחיות של עיריית תל אביב אין גמישות. יש שורה של הוראות שמשפיעות באופן דרמטי על בניינים - ואין דרך להשיג עליהן. אין ערכאה עליונה או גבוהה יותר, לבעל הקרקע אין אפילו אפשרות לבקש החרגה מאחת מבין מאות ההוראות שיחולו עליו. "אם בכך לא די, הרי שבעוד שבגין הוראות מגבילות בתוכנית ניתן להגיש תביעת ירידת ערך, הרי שאין אפשרות כזאת בנוגע להנחיות מרחביות, אף על פי שבמקרים רבים ההגבלות שהן מטילות על האפשרות לממש את הבנייה הן משמעותיות ביותר. כך, נוצר ייצור כלאיים של הוראות המחייבות כהוראותיה של תב"ע, שהאפשרות להשיג עליהן לוקה בחסר". טויסטר־רוזנטל מציגה גם את היתרון של ההנחיות המרחביות: "ההנחיות נועדות לפתור בעיה של חוסר ודאות. החוק קובע שלא ניתן יהיה לקבוע בהיתר בניה תנאים בסוגיות שאמורות להיות מוסדרות בהנחיות המרחביות, מעבר למה שנקבע בהנחיות המרחביות שהיו בתוקף בעת קבלת תיק המידע". בעיה נוספת שההנחיות פותרות, היא שינוי מדיניות של הוועדות המקומיות. יש ועדות שמשנות את המדיניות שלהן השכם והערב. התיקון מכיר בחשיבות של הסתמכות של היזמים על הנחיות שהיו בתוקף בזמן מסוים וההנחיות המחייבות הן אלה שהיו בתוקף ביום הגשת הבקשה לקבלת תיק מידע של מגרש או בניין". אילי בר, מנכ"ל אקוסיטי וראש תחום תכנון באיגוד חברות תמ"א 38 בלשכת המסחר, מוסיף כי ההנחיות החדשות הן למעשה שכבת תכנון נוספת על תוכנית הרובעים 3 ו–4, שאושרו אחרי חמש שנות תכנון, ירידה לפרטים ועררים. "הפירוט של ההנחיות מסודר ומקיף, אבל בתחום ההתחדשות העירונית יש מתח בין שני צרכים סותרים - ודאות וגמישות. המצב הרצוי לדעתי זה שיהיה תחום ודאות - אבל שבתוכו תהיה מספיק גמישות כדי שפרויקטים לא ייתקעו. "העירייה רוצה לקבל את הטוב ביותר בכל שדה אפשרי של הפרויקט בתכנון, עיצוב, נגישות, פתרונות חניה, בנייה ירוקה אקוסטיקה ועוד, וכל הנחיה לבדה ראויה, אבל כמעט בלתי אפשרי לבצע את כולן", אומר בר. "רוב הפרויקטים במרכז העיר הם פרויקטים של התחדשות עירונית ולא מגרשים פנויים, שמאפשרים התמודדות עם כל תכתיב. בהתחדשות עירונית צריך הרבה גמישות. בנוסף, הרבה מההנחיות סותרות את הוראות תוכנית הרובעים 3 ו–4 ואיגוד חברות התמ"א מתכוון לערור עליהן". בר מציין לדוגמה את הדרישות לחנייה תת־קרקעית (במקרה של הריסה ובנייה מחדש). מעבר לתקנות החניה, העירייה הוסיפה דרישה להקמת חניות אופנועים ואופניים. עם זאת, העירייה הגבילה את גודל החניה התת־קרקעית ל–85% משטח המגרש, כש–15% השטחים הפנויים אמורים לשמש לגינון וחייבים להיות ממוקמים בחזית הבניין. "בחניון יש את הביסוס של הממ"דים, את המעלית והמדרגות. כשכל זה מצטרף לעובדה שמי התהום בתל אביב גבוהים, הנחיות החניה הן בלתי־אפשריות ליישום. רק ההנחיה של השארת 15% מחזית המגרש פנוי לגינה פוסלת 50% מהבניינים שאנחנו בודקים". מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ההנחיות המרחביות נועדו לשפר את השקיפות במידע ולהגדיל את מידת הוודאות בתכנון. העירייה מייחסת חשיבות לשמירה על חזות המבנים כלפי הרחוב ושמירה על אופיה המיוחד של תל אביב כ'עיר הלבנה', לכן נקבעה שורה של הנחיות עיצוביות. מטבע הדברים, אם מטרת ההנחיות היא יצירת ודאות תכנונית הן אינן יכולות להיות גמישות". לכתבה בדהמרקר |
תקן הבניה הירוקה: הקבלנים נגד פורום ה-15
פורום 15 הערים הגדולות אישר אתמול יוזמה על פיה העיריות יחייבו את הקבלנים לבנות פרויקטים חדשים על בסיס התקן ■ התאחדות בוני הארץ סבורים שהדבר יגרור ייקור משמעותי של כל דירהפורום 15 הערים הגדולות פועל להפיכת התקן הישראלי לבנייה ירוקה למחייב והקבלנים יוצאים למתקפה חזיתית כנגד היוזמה. נכון להיום התקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281) הוא תקן וולנטרי וככזה אין הקבלנים מחויבים לבנות על פיו. פורום 15 הערים הגדולות אישר אתמול יוזמה על פיה העיריות יחייבו את הקבלנים לבנות פרויקטים חדשים על בסיס התקן וזאת במהלך מדורג שיחול בתחילה רק על מבני מגורים הגבוהים מ-15 קומות ועל חלק ממבני המשרדים ומוסדות הציבור בעיריות. לטענת מגבשי ההנחיה החדשה שעתידה להיכנס לתוקפה ב-2014, עלות הבנייה הנובעת מאימוץ התקן בטלה בשישים לעומת התועלת. בהתאחדות בוני הארץ סבורים אחרת ומציגים נתונים המעידים על ייקור משמעותי של כל דירה. בתגובה לנתונים אלו טוענים בפורום ה-15 כי נתוני הקבלנים אינם מדוייקים ויציאתם נגד יישום התקן היא "פופוליסטית". לטענת התאחדות בוני הארץ, הפיכת התקן למחייב תייקר את מחירי הדירות החדשות לציבור וזאת בשל העלות הנוספת שסעיפי התקן השונים מוסיפה לבנייה. עוד טוענים בהתאחדות כי מדובר במהלך המנוגד לחלוטין להתחייבות הממשלה להוזלת מחירי הדירות. "מדובר במהלך שיוביל להתייקרות משמעותית ומיידית של מחירי הדיור בישראל ללא חיסכון משמעותי למשק הבית ולסביבה בגין הבניה הירוקה", אמרו היום בהתאחדות והוסיפו כי על פי הצעת פורום ה-15 מדובר בהחלת התקן גם על בנייה חדשה של משרדים, מוסדות חינוך, מבני אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, בנייני מסחר ומוסדות ציבור ובחלק מהרשויות גם על פרויקטים בתחום תמ"א 38. עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ טוען כי "כנראה שראשי הערים רוצים להצטייר כירוקים אך לא מבינים את המשמעות, לא לחינם תקן הבניה הירוקה לא נקבע כתקן מחייב שכן גם בתוך מסמך ההמלצות לאימוץ התקן לבניה ירוקה כותבים חברי הצוות כי התקן סיים לא מכבר רוויזיה מקיפה, אשר מלוא משמעויותיה טרם נבחנו בשטח ולאור מיעוט המבנים אשר נבנו עד כה בהתאם לתקן החדש, הנחת המוצא המקצועית של הפורום העירוני לבנייה ירוקה הייתה כי בשלב זה לא מתאפשר עדיין אימוץ גורף וכוללני של התקן". כצעד מונע ליוזמת פורום ה-15 העבירו ראשי התאחדות בוני הארץ לכל שרי קבינט הדיור מכתב בו הם מתנגדים ליוזמה. "משמעות ההחלטה הינה אימוץ הוראות של בניה ירוקה כהוראות מחייבות בתוכניות בניין עיר (תב"ע) וכתנאים למתן היתר בניה, כל זאת שעה שתקן הבניה הירוקה הוגדר על ידי המדינה כתקן וולונטארי שאינו מחייב", נכתב, "ללא התערבות ממשלתית מיידית, החלטת פורום ה-15 תעבור במליאת הפורום ותיושם בכל העיריות החברות בפורום וסביר להניח כי תיושם אף בעיריות שאינן חברות בפורום. המשמעויות לגבי התייקרות מחירי הדיור ולגבי תקציב המדינה, צריכה להדאיג כל שר האמון על התחומים שיפגעו כתוצאה מההחלטה, וכן את הממשלה כולה וחברי קבינט הדיור בפרט, כאחראיים בפני הציבור בישראל כולו על פתרון בעיית הדיור". יש לציין כי ההחלטה של פורום ה-15 איננה זקוקה לאישור ממשלתי או אישור בקבינט הדיור אליו פנו הקבלנים ומדובר בהחלטה בסמכות ראשי הערים והוועדות המקומיות בכל עיר. כאמור, שני הצדדים מציגים נתונים המעידים על עלות שונה של בנייה ירוקה. כך, הקבלנים מציגים נתונים של בדיקה שנערכה באגף הכלכלה והכספים של התאחדות בוני הארץ לגבי בניה למגורים מצאה כי עלות החלת תקן בניה ירוקה בדרגה הנמוכה ביותר שמחייב התקן משמעותה תוספת של כ-61 אלף שקל למחירה של דירה חדשה סטנדרטית . רכיב מרכזי בתוך עלויות הבניה הירוקה נגזר מהחלתו של תקן תרמי חדש שמבטא עלות של כ-30 אלף שקל לדירה, כך מסבירים בהתאחדות. עוד טוענים בהתאחדות כי החיסכון בחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע והחיסכון הכולל למשק ולציבור כתוצאה מהפחתת הפליטות באנרגיה בגין יישום התקן מגיעים ל-65 שקלים בלבד לדירה בשנה וכי "ברמה הכלל משקית יגיעו העלויות לכל התחלות הבניה החדשות על פי תקן הבניה הירוקה עד כ-25 מיליארד שקל בעשור, כאשר התועלת הסביבתית ברמת הדייר וברמת המשק כולו מהחיסכון באנרגיה תסתכם בכ-220 מיליון שקל בלבד". אל מול נתוני הקבלנים, מציבים אנשי פורום ה-15 נתונים אחרים וטוענים בצורה חד משמעית שאין התקן מייקר את הדירות כפי שהקבלנים טוענים. "ההחלטה שהתקבלה בפורום אינה גורמת לייקור מחירי הדירות כפי שטוענים הקבלנים. על פי בדיקות שערכנו מדובר בייקור הדירות בסדר גודל של עד 1.7% בלבד", אומרת עו"ד לינור שגיא, מנהלת תחום איכות הסביבה בפורום ה-15. "על פי ההחלטה, יופעל התקן בהדרגתיות כאשר בשלב הראשון יוחל רק על מבני מגורים הגבוהים מ-15 קומות שם תוספת העלות היא אפסית. רק ב-2015 תיושם ההחלטה גם על מבני מגורים נמוכים יותר וזאת לאחר בחינה מקיפה של ההשפעה של המחיר. גם הקבלנים עצמם יהיו חלק מהצוות שיבחון את היישום. אם נגלה שהבנייה מתייקרת בצורה משמעותית יותר נבחן שוב את ההמלצות. חשוב לציין כי היוזמה היא חלק מראייה רחבה של תחום הבנייה הירוקה שנכון להיום זקוק להתנעה. רק החלת התקן הירוק על הקבלנים יגרום להתנעת השוק הזה מה שיוביל להגברת התחרות והורדת מחירים". עוד מציינת שגיא כי הטענה שמדובר במהלך שנועד לעזור לראשי הערים בבחירות הקרובות היא רחוקה מהמציאות: "אנחנו עובדים על הנושא כבר שלוש שנים. ההחלטה ליישם אותה כעת היא פקידותית ואיננה קשורה לבחירות הקרובות". בהתאחדות בוני הארץ מבקשים להדגיש כי ההתאחדות תומכת בבנייה ירוקה ויש כיום כבר חברות קבלניות רבות שבונות על פי התקן הירוק אולם יש לבחון את התועלות בבנייה ירוקה אל מול יוקר המחייה ואל מול החיסכון הצפוי מיישומו. "המשמעות של אימוץ התקן בבנייה למגורים כמחייב, הינה התייקרות משמעותית ומיידית של מחירי הדיור בישראל", מסכמים בהתאחדות, "אימוץ התקן בקשר לבניה החוזית ציבורית, הינו פגיעה בכמות מוסדות ציבור, חינוך, בריאות, תיירות וכל זאת כאשר התועלות בכל הקשור לחיסכון באנרגיה טרם נבחנו. עוד טוענים הקבלנים כי אימוץ התקן, הינו המשך הטלת חסמים והליכי בירוקרטיה נוספים ומסורבלים, שללא ספק יכבידו ויאריכו את הליכי התכנון ומתן היתר הבניה (הליכים שכבר כיום נמדדים בשנים) שכן כיום יש רק גורם אחד ויחיד שמוסמך לבדוק את העמידה בתקן". במקביל, במועצה הישראלית לבנייה ירוקה בירכו על היוזמה של פורום ה-15. הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה, השותפה למהלך יחד עם פורום ה-15, מסרה היום כי "יש לברך על מהלך חשוב זה שנועד להצעיד את הערים המדוברות על עבר מציאות סביבתית ואיכותית יותר. המהלך המבורך להפוך את התקן לבניה ירוקה למחייב בצורה הדרגתית ומתונה החל משנת 2014 הינו מהלך משנה מציאות ומהווה הישג שראוי לחיקוי ברמה המקומית. יחד עם זאת, אנו מודעים למורכבות הרבה שבהטמעת התקן ובטוחים שבאמצעות שיח מקצועי ושיתוף פעולה מצד בעלי עניין רבים ביניהם הקבלנים, המהנדסים, המתכננים ועוד נוכל להבטיח מגורים בסביבה איכותית ובריאה יותר עבור התושבים בישראל". אושר תקן בניה ירוקה: מאבק בין פורום ה-15 להתאחדות הקבלנים מערכת תשתיות 24 ביוני 2013 החל מ-2014 יחוייבו מרבית המבנים הציבוריים והמגדלים בישראל בתקן של בנייה ירוקה (5281). התאחדות הקבלנים מוחה ואומרת: התקן ייקר הדירות והמבנים בעשרות אלפי ש"ח ליחידה. מאבק אימתני בין ערי פורום ה-15 (שחברו לירושלים, אשקלון ובת ים) לבין התאחדות הקבלנים באשר לתקן הבנייה הירוקה שאושר היום בקרב חברות הפורום. מועצת פורום ה-15 שכוללת ערים דוגמת תל אביב, רעננה, ראשון לציון, פתח תקוה ועוד, קבעה כי החל משנת 2014 יחוייב כל בניין ציבורי או בניין הגבוה מ-15 קומות בתקן של כוכב אחד בתחום הבניה הירוקה. משמעות ההחלטה היא כי עד סוף העשור צפויים להיבנות בישראל אלפי דירות ומבני ציבור בתקן של בנייה ירוקה. איגוד בוני הארץ (הקבלנים) יצא במחאה חריפה נגד ההחלטה וטען בתקיפות כי צעד כזה יעלה את מחירי הבנייה (והדירות) באופן משמעותי – דבר שנוגד באופן עמוק ליעדי הממשלה בתחום הדיור. הסיבה להתייקרות, על פי התאגדות הקבלנים, היא שימוש בחומרי בנייה יקרים יותר וסחבת בירוקרטית, שיביאו להתייקרות של עשרות אלפי שקלים לדירה. "אימוץ התקן בקשר לבנייה החוזית ציבורית, הינו פגיעה בכמות מוסדות ציבור, חינוך, בריאות, תיירות וכל זאת כאשר התועלות בכל הקשור לחיסכון באנרגיה טרם נבחנו" כתבו נציגי ההתאחדות לאנשי משרד השיכון. בהמשך לדברים אלו הוסיפו הקבלנים כי התוויית התקן על כלל הבניה הציבורית בישראל תייצר בירוקרטיה עודפת על זו הקיימת כבר היום, דבר שיוביל ליצירת חסמים שיכבידו ויאריכו את הליכי התכנון ומתן היתר הבנייה, שכבר היום סובלים מסחבת מתישה. " ללא התערבות ממשלתית מיידית, החלטת פורום ה-15 תעבור. המשמעויות לגבי התייקרות מחירי הדיור ולגבי תקציב המדינה, צריכה להדאיג כל שר האמון על התחומים שיפגעו כתוצאה מההחלטה, וכן את הממשלה כולה וחברי קבינט הדיור בפרט, כאחראיים בפני הציבור בישראל כולו על פתרון בעיית הדיור". יש לציין כי פורום ה-15 אינו נזקק לאישור ממשלתי בכדי להתוות את התקן האמור. אותו תקן (5281) מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בישראל וכולל תשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. על פי המשרד להגנת הסביבה, הטמעת התקן (שחודש ותוקן בשנה שעברה) נעשתה בתיאום ושיתוף פעולה עם הגורמים השונים במשק, לרבות משרדי ממשלה, התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה המאגדת עמותות, אירגונים, גורמי אקדמיה וגורמי שוק רבים. הילה ביניש, מנכ"ל הפורום לבנייה ירוקה בישראל, בירכה היום על החלטת פורום ה-15 ואמרה כי "המועצה מברכת על המהלך החשוב של פורום ה-15 ואת ראשי הערים. זהו מהלך שיהיה נכון להטמיע אותו בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל עם הקבלנים, המהנדסים והאדריכלים. זהו שיתוף פעולה שבהחלט ניתן לקיים אותו והוא יביא בוודאות לרווחה ולבריאות של התושבים". אז איך בכל זאת מתמודדים עם התייקרות הדירות בעקבות התקן החדש? על כך עונה ביניש כי "מחקר מקצועי שנעשה בישראל הוכיח חד משמעית שהמחירים לא יעלו במצטבר על –3%-2% אבל גם העליות האלו צפויות לרדת לאחר שההטמעה של התקנים האלו ייכנסו לפעילות השוטפת. מה שצריך לקחת בחשבון זה שהחיסכון בחשמל בעקבות בנייה ירוקה והחיסכון במים מגיע ל-30% בממוצע. זהו חיסכון עצום עבור הצרכנים והרוכשים של הדירות". "אני לא מבינה את נתוני הקבלנים" אומרת ביניש לגבי הטענות שגם הבניה הירוקה לא תייצר את החיסכון הנדרש בתחומי האנרגיה והמים "הנתונים שהם נותנים לא עומדים בקנה אחד עם עבודת המחקר שהם עצמם עשו לגבי תקנים של כוכב עד שני כוכבים. חשוב להבהיר שההחלטה של פורום ה-15 היא החלטה שקולה ומתונה. במדינה כמו ישראל, שהולכת להכפיל את כמות הבנייה שלה בשנים הקרובות, זהו צעד משנה מציאות". לכתבה באתר תשתיותההתאחדות מזהירה: העיריות ייקרו את מחיר הדירות החדשות בעשרות אלפי שקלים
הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות וראשי הערים מבטיחים לבוחריהם שלל הבטחות בנוגע לדיור בר השגה והוזלת מחירי הדירות אך מאחורי גבם של הבוחרים, ובניגוד למדיניות הממשלה והתחייבותה להוזיל את מחירי הדירות, פורום ה- 15 ממליץ לאמץ את תקן הבניה הירוקה שהוא כיום תקן וולנטרי כתקן מחייב שיחול על מרבית סוגי הבניה. "המשמעות של אימוץ התקן הינה התייקרות משמעותית ומיידית של מחירי הדיור בישראל ללא חיסכון משמעותי למשק הבית ולסביבה בגין הבניה הירוקה", אומר ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ. כך עולה ממכתב שהעבירו השבוע ראשי התאחדות בוני הארץ לכל שרי קבינט הדיור. הקבלנים טוענים במכתב כי לאחרונה נתקבל בהתאחדות בוני הארץ מסמך המלצות מטעם פורום ה-15 בדבר אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה ת"י 5281 על-ידי העיריות החברות בפורום, במרבית סוגי הבנייה - מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מבני אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, בנייני מסחר ומוסדות ציבור ובחלק מהרשויות גם על פרויקטים בתחום תמ"א 38 . משמעות ההחלטה הינה אימוץ הוראות של בניה ירוקה כהוראות מחייבות בתוכניות בניין עיר (תב"ע) וכתנאים למתן היתר בניה, כל זאת שעה שתקן הבניה הירוקה הוגדר על ידי המדינה כתקן וולונטארי שאינו מחייב . עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ טוען כי כנראה שראשי הערים רוצים להצטייר "כירוקים" אך לא מבינים את המשמעות, לא לחינם תקן הבניה הירוקה לא נקבע כתקן מחייב שכן גם בתוך מסמך ההמלצות לאימוץ התקן לבניה ירוקה כותבים חברי הצוות: "בהתחשב בעובדה כי ת"י 5281 סיים לא מכבר רוויזיה מקיפה, אשר מלוא משמעויותיה טרם נבחנו בשטח ולאור מיעוט המבנים אשר נבנו עד כה בהתאם לתקן החדש, הנחת המוצא המקצועית של הפורום העירוני לבנייה ירוקה הייתה כי בשלב זה לא מתאפשר עדיין אימוץ גורף וכוללני של התקן" תקן לבנייה ירוקה הינו תקן המציע קטגוריות לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. הקטגוריות מתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים, כאשר צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" (הדירוג 1-5כוכבים בהתאם לנקודות שנצברו). בדיקה שנערכה באגף הכלכלה והכספים של התאחדות בוני הארץ לגבי בניה למגורים מצאה כי עלות החלת תקן בניה ירוקה ( כוכב 1 ) משמעותה תוספת של כ- 61,000 ₪ למחירה של דירה חדשה סטנדרטית . רכיב מרכזי בתוך עלויות הבניה הירוקה נגזר מהחלתו של תקן תרמי חדש שמבטא עלות של כ- 30,000 ₪ לדירה אולם החיסכון בחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע והחיסכון הכולל למשק ולציבור כתוצאה מהפחתת הפליטות באנרגיה בגין יישום התקן מגיעים ל- 65 שקלים בלבד לדירה בשנה ! ברמה הכלל משקית יגיעו העלויות לכל התחלות הבניה החדשות על פי תקן הבניה הירוקה עד כ- 25 מיליארד ₪ בעשור, כאשר התועלת הסביבתית ברמת הדייר וברמת המשק כולו מהחיסכון באנרגיה תסתכם בכ- 220 מיליון ₪ בלבד התאחדות בוני הארץ תומכת בבנייה ירוקה ויש כיום כבר חברות קבלניות רבות שבונות על פי התקן הירוק אולם יש לבחון את התועלות בבנייה ירוקה אל מול יוקר המחייה ואל מול החיסכון הצפוי מיישומו. המשמעות של אימוץ התקן בבנייה למגורים כמחייב, הינה התייקרות משמעותית ומיידית של מחירי הדיור בישראל . אימוץ התקן בקשר לבניה החוזית ציבורית, הינו פגיעה בכמות מוסדות ציבור, חינוך, בריאות, תיירות וכל זאת כאשר התועלות בכל הקשור לחיסכון באנרגיה טרם נבחנו. עוד טוענים הקבלנים כי אימוץ התקן, הינו המשך הטלת חסמים והליכי בירוקרטיה נוספים ומסורבלים, שללא ספק יכבידו ויאריכו את הליכי התכנון ומתן היתר הבניה (הליכים שכבר כיום נמדדים בשנים) שכן כיום יש רק גורם אחד ויחיד שמוסמך לבדוק את העמידה בתקן .
בן שמעון ציין במכתב לשרי הקבינט כי " ללא התערבות
ממשלתית מיידית, החלטת פורום ה-15 תעבור במליאת הפורום ותיושם בכל העיריות
החברות בפורום וסביר להניח כי תיושם אף בעיריות שאינן חברות בפורום.
המשמעויות לגבי התייקרות מחירי הדיור ולגבי תקציב המדינה, צריכה להדאיג כל
שר האמון על התחומים שיפגעו כתוצאה מההחלטה, וכן את הממשלה כולה וחברי
קבינט הדיור בפרט, כאחראיים בפני הציבור בישראל כולו על פתרון בעיית
הדיור".  לכתבה באתר התאחדות בוני הארץ כתבות קשורות: אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15 ת"י 5281 - התקן הישראלי לבנייה ירוקה - תחבורה המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה מגודל הגינה ועד צבע החזית: עיריית ת"א מטילה מגבלות חדשות על יזמים עקרונות התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281 תקן חדש לבנייה ירוקה: "לא נופל באיכותו מהאמריקני" תקן ישראלי לבנייה ירוקה נכשל; חברה מחו"ל תכתוב אותו מחדש |
אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15
בחודש יוני 2013 קיבלה מליאת ראשי הערים של פורום ה-15 החלטה לאמץ את התקן הישראלי לבנייה בת-קיימא (בנייה ירוקה) (ת"י 5281) כמדיניות עירונית מחייבת בערי הפורום. עיקריה של ההמלצה:
בגוף ההחלטה נקבע, כי כלל ההמלצה תיבחן מעת לעת על ידי ועדת מעקב ובקרה שהוקמה לצורך הנושא. ועדה זו מתכנסת אחת לחצי שנה ובוחנת את ההמלצה לאור התפתחויות התקן והלמידה מן השטח ומכלל בעלי העניין. לצפייה בעדכונים הנוגעים ליישום המלצת פורום ה-15 לאימוץ התקן הישראלי לבנייה בת-קיימא (בנייה ירוקה) (ת"י 5281) - אשר התקבלו בישיבות ועדת מעקב ובקרה - לחצו כאן. להצעת המחליטים (מסמך pdf) לחצו כאן. ועדת המעקב והבקרה אחר אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15 במסגרת החלטת פורום ה-15 לאימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה,
הוחלט על הקמתה של וועדת מעקב ובקרה, שתעקוב אחר יישום ההחלטה בעיריות
ותיבחן את ההחלטה ליישום התקן, בהתאם לתמורות והמגמות שהתרחשו בתחום הבנייה
הירוקה. מטרות נוספות של ועדת המעקב והבקרה הן לזהות חסמים שונים ליישום
ההחלטה בעיריות הפורום ולפעול להסרתם, לעקוב אחר תהליך הרביזיה לתקן
והיבטים מקצועיים נוספים, וכן לייצר ערוץ הידברות ישיר בין כלל בעלי העניין
המעורבים ביישום ההחלטה. מבנה ועדת המעקב והבקרה: 1) מליאת ועדת המעקב והבקרה: המליאה מורכבת מחברים קבועים (חברי העיריות שאימצו את התקן הישראלי לבנייה ירוקה) ושותפים לתהליך (המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, האנרגיה והמים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, התאחדות בוני הארץ, איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, וכן מכוני ההתעדה המסמיכים לת"י 5281). מנכ"ל פורום ה-15 עומד בראשות מליאת הועדה, המתכנסת פעמיים בשנה. 2) מטה מקצועי: קבוצת עבודה המכינה את החומרים המקצועיים ואת ההמלצות לדיון במליאה. את המטה מרכזת מנהלת תחום הסביבה והקיימות בפורום ה-15. 3) גופים תומכים לוועדת המעקב והבקרה: על מנת להעשיר את דיוני ועדת המעקב והבקרה ולהזין אותה בחומרים מקצועיים, מליאת הועדה נסמכת על שני גופים נוספים: הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא, וקבוצת אנשי מקצוע ומומחים בתחום (מלווי בנייה ירוקה, אדריכלים, מנהלי פרויקטים ועוד). לצפייה בתרשים הארגוני של ועדת המעקב והבקרה לחצו כאן. לתשומת לבכם – בצד שמאל תוכלו לצפות בסיכומים והחלטות מישיבות ועדת מעקב ובקרה האחרונות, כולל חומרים שהוצגו בפגישות. נדגיש כי המסמכים המצורפים לדף (בדף הידיעה באתר פורום ה-15) זה הם המסמכים המעודכנים ביותר, בהתאם להחלטות צוות המעקב והבקרה, ואנו ממליצים ליישם את ההחלטה לפי האמור בהם. לידיעה באתר פורום ה-15הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא הוקם תחת המטריה של פורום ה-15 ואיגוד מהנדסי הערים של הפורום. בפורום חברים נציגי מהנדסי הערים של 18 העיריות החברות באמנה והוא מרוכז מבחינה מקצועית ע"י אדר’ אוריאל בבצ’יק הממונה על תחום הבנייה הירוקה במנהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו. הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא פורום ה-15 נפגש באופן שוטף לדיון מקצועי שמרתו גיבוש מדיניות של בנייה ירוקה בערים. בנוסף, תפקידו של הפורום הוא לעודד ולסייע להטמעה של עקרונות בנייה ירוקה בכל רבדי התכנון העירוני (בנייה חדשה, שיפוץ מבנים, פיתוח תשתיות ו"יירוק שכונות"), למפות את החסמים לקידום בנייה ירוקה ולפעול להסרתם, להתמודד עם נושאים מקצועיים הדרושים התייחסות ולאגם ולרשת מידע בין העיריות. התוצר הראשון של עבודת הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא היא החלטת ראשי הערים הראשונה - אימוץ כלים מיידים להטמעת בנייה ירוקה בתהליכי התכנון והבנייה העירוניים. תוצר נוסף ומשמעותי היא החלטת ראשי הערים השנייה - אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15, שהתקבלה ביוני 2103. לשימושכם, מצ"ב סיכומי המפגשים של הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא והחומרים הנלווים: מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני קיימא בעיריית חולון 3.2.16 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני קיימא בעיריית ראשון-לציון 26.11.15 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני קיימא בעיריית פתח תקווה, 8.9.15 מפגש בנושא מבני חינוך וציבור ירוקים כולל סיור לימודי במבני חינוך בתל אביב-יפו והרצליה, 18.3.14 מפגש במרכז ברודט, תל אביב-יפו, 2.7.14 מפגש וסיור בשכונה הירוקה בכפר סבא, 9.5.2013 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בפורום ה-15 4.2.13 מפגש וסיור הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בעיריית ירושלים 30.10.12 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בעיריית פתח-תקווה 1.8.12 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בעיריית חולון 12.6.12 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בעיריית נתניה, 5.2.12 מפגש הפורום העירוני לתכנון ובנייה בני-קיימא בעיריית תל אביב-יפו, 28.7.11 כתבות קשורות: תקן הבניה הירוקה: הקבלנים נגד פורום ה-15 המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה מגודל הגינה ועד צבע החזית: עיריית ת"א מטילה מגבלות חדשות על יזמים המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה עקרונות התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281 תקן חדש לבנייה ירוקה: "לא נופל באיכותו מהאמריקני" תקן ישראלי לבנייה ירוקה נכשל; חברה מחו"ל תכתוב אותו מחדש קידום השימוש באופניים ככלי תחבורה ברשויות המקומיות |
תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983 - עדכון 23/6/2016
כון 23/6/2016 תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983 רשויות ומשפט מנהלי – תכנון ובניה תוכן ענינים
תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983* בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
"אופנוע" – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "אזור א'" – אזור הנמצא במרחק אווירי של עד 300 מטרים מציר מתע"ן ועד גבול המגרש שנדרשים בו מקומות החניה; ואולם במתע"ן שהוא רכבת שאינה עירונית יימדד אזור א' ברדיוס של 300 מטר מכל יציאת הולכי רגל מתחנה; "אזור ב'" – אזור הנמצא במרחק אווירי שבין 300 מטרים ועד 600 מטרים מציר מתע"ן ועד גבול המגרש שבו נדרשים מקומות החניה; ואולם במתע"ן שהוא רכבת שאינה עירונית יימדד אזור ב' ברדיוס של 300 מטר ועד 600 מטר מכל יציאת הולכי רגל מתחנה; "אזור ג'" – שטח בתחום יישוב שחלה בו תכנית למתע"ן, שאינו בתחום אזור א' או אזור ב'; "דירה קטנה" – דירה אשר שטחה הוא 30 מ"ר לפחות ו-80 מ"ר לכל היותר; "יח"ד" – יחידת דיור; "כלי רכב" – למעט רכב דו-גלגלי; "מסחר שכונתי" – אזור המיועד בעיקרו למסחר, במרחב המיועד ברובו למגורים, וזכויות הבנייה לשטח עיקרי אינן עולות על 3,000 מ"ר; "מספר טווח" – מספר מזערי ומספר מרבי של מקומות החניה שקובעת התוספת לשימושי הקרקע; "מספר מזערי" – מספר מקומות החניה הנמוך ביותר שקובעת התוספת לשימושי הקרקע; "מספר מרבי" – מספר מקומות החניה הגבוה ביותר שקובעת התוספת לשימושי הקרקע; "מתע"ן" – מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים, מסילתית ושאינה מסילתית, הפועלת בנתיב נפרד או בלעדי לאורך 6 קילומטרים לפחות, אשר היצע מקומות הנסיעה בה עולה על 3,000 לשעה בכל כיוון; "מיתקן חניה לאופניים" – מיתקן המעוגן לרצפת המשטח או לקיר, המאפשר חניית אופניים בעמידה או בתלייה ונעילת שלדת האופניים או גלגל אחד שלהם לפחות, במנעול; "רכבת שאינה עירונית" – רכבת בתפעול חברת רכבת ישראל בע"מ. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1436 הוספת תקנה 1
1א. (א) מספר
מקומות החניה יהיה בהתאם לקבוע בתוספת; ואולם ביישוב אשר בו מתע"ן שהוא רק
רכבת שאינה עירונית, ייקבעו מקומות החניה באזור התחנה לפי אזור א' ואזור ב', ובשאר
שטח היישוב ייקבעו מקומות החניה לפי המפורט בתוספת לגבי יישוב בלא מתע"ן.
(ב) על
אף האמור בתקנת משנה (א), צמצום במקומות חניה במקום ציבורי קיים למספר נמוך מהקבוע
בתוספת לצורך התקנת מקומות חניה נגישים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), לא תיחשב לסטייה
מהוראות התוספת החלה במקום החניה החמישי; לעניין זה, "מקום ציבורי קיים"
– כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות
ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי
בריאות.
תק' תשע"ג-2012 ק"ת תשע"ג מס' 7192 מיום 17.12.2012 עמ' 310 1. (א) במרחב תכנון מקומי שאין בו תכנית מיתאר מקומית בדבר התקנת מקומות חניה, יחולו הוראות תקנות אלה והתקן למקומות החניה כמפורט בתוספת (להלן - התקן) כל עוד לא נקבעה תכנית מיתאר כאמור. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), צמצום במקומות חניה במקום ציבורי קיים למספר נמוך מהתקן לצורך התקנת מקומות חניה נגישים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), לא תיחשב לסטייה מהוראות התקן החל במקום החניה החמישי; לעניין זה, "מקום ציבורי קיים" – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות.
מיום 24.7.2016 תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1436, 1437
(א) מספר מקומות החניה יהיה בהתאם לקבוע בתוספת; ואולם ביישוב אשר בו מתע"ן שהוא רק רכבת שאינה עירונית, ייקבעו מקומות החניה באזור התחנה לפי אזור א' ואזור ב', ובשאר שטח היישוב ייקבעו מקומות החניה לפי המפורט בתוספת לגבי יישוב בלא מתע"ן. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), צמצום במקומות חניה
במקום ציבורי קיים למספר נמוך
2. (א) מוסד
תכנון רשאי לקבוע מספר שונה של מקומות חניה מזה הקבוע בתוספת במסגרת תכנית מיתאר
מקומית לכלל היישוב או לחלק משמעותי ממנו, אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא קביעת
מקומות ושטחי חניה עם התייחסות למתע"ן.
(ב) מוסד תכנון רשאי לקבוע בתכנית מספר מקומות חניה נמוך מהמספר המזערי שנקבע בתוספת אם ראה שיש בכך כדי לענות על צורכי התכנון והתחבורה באזור; הוראות תקנה זו לא יחולו על מקומות חניה לאופניים. (ג) מוסד תכנון רשאי לקבוע בתכנית מתחם, הכולל כמה מגרשים סמוכים שקיים ביניהם מעבר חופשי ממגרש למגרש ובתחומו רשאית רשות הרישוי לקבוע לכל מגרש מספר מקומות חניה גבוה או נמוך מהמספר שנקבע בתוספת, ובלבד שסך מקומות החניה במתחם כולו תואם את מקומות החניה הנדרשים על פי התוספת בכל המגרשים, על פי שימושי הקרקע הקבועים בהם. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1437 החלפת תקנה 2 הנוסח הקודם:
2א. (א) רשות הרישוי רשאית לקבוע בהיתר הבנייה מספר
מקומות חניה גבוה מהמספר המזערי, נמוך מהמספר המרבי או בתחום מספר הטווח.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא קבעה תכנית מספר מקומות חניה השונה מן הקבוע בתוספת, רשאית רשות הרישוי לקבוע בהיתר לבניית מבנה לפי פרט 1.4 או 1.5 לתוספת, מספר מקומות חניה נמוך מהאמור בתוספת, אם ראתה שיש בכך כדי לענות על צורכי התכנון והתחבורה באזור. (ג) על אף האמור בתוספת, ביישובים במחוזות הצפון והדרום שאין בהם תכנית למתע"ן כמשמעותה בתוספת, רשאית רשות הרישוי המקומית להוסיף בהיתר הבנייה עד 25 אחוזים מקומות חניה על הקבוע בתוספת. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1437 הוספת תקנה 2א
2ב. (א) בהיתר בנייה ייקבע מספר מקומות החניה הנדרש
לאופניים על פי שימושי הקרקע, כמפורט בחלק ג' בתוספת.
(ב) בכל מקום חניה לאופניים יותקן מיתקן חניה לאופניים; ניתן לקשור אופניים משני צדי המיתקן וכל צד יחושב כמקום חניה אחד. (ג) מקום חניה לאופניים יהיה בחדר סגור המהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה, אלא אם כן נקבע אחרת בחלק ג' בתוספת; הותרה התקנת מקומות חניה לאופניים מחוץ למבנה, יהיו מקומות חניה אלה בתחום המגרש אלא אם כן נקבע אחרת בחלק ג' בתוספת; לכל מקום חניה לאופניים תובטח גישה נאותה וישירה. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ב
2ג. (א) בהיתר בניה ייקבעו מספר מקומות החניה הנדרשים
לאופנועים על פי שימושי הקרקע, כמפורט בחלק ד' לתוספת.
(ב) מקומות החניה לאופנועים ימוקמו בתחום המגרש. (ג) בכל מקום חניה לאופנוע יהיה עוגן קשירה, המחובר לרצפת משטח החניה או לקיר, המאפשר נעילה של האופנוע. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ג
2ד. (א) בהיתר בנייה ייקבעו מקומות לחניה תפעולית של
משאית, בתחום המגרש או בסמוך לו, על פי שימושי הקרקע, נוסף על מקומות החניה שנקבעו
בתוספת.
(ב) דרישה למקום לחניה תפעולית כאמור בתקנת משנה (א), תבוא נוסף על דרישה למקומות החניה לפי תקנות אלה לרכב פרטי. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ד
2ה. רשות
הרישוי המקומית רשאית לקבוע דרישות למפרץ חניה אחד או יותר אשר ישמשו להעלאה
והורדה של נוסעים בתחום המגרש או בדרך סמוכה.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ה
2ו. באזור
שנקבע על ידי המפקח על התעבורה או רשות תימרור מקומית או שנקבע בתכנית כאזור סגור
לכניסת כלי רכב, רשאית רשות הרישוי המקומית להפחית מקומות חניה מן הקבוע בתוספת,
או שלא לקבוע מקומות חניה כלל.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ו
2ז. במגרש
אשר בו בניין המיועד לשימוש על פי תכנית או על פי החלטת ועדה מקומית, רשאית רשות
הרישוי המקומית להפחית מקומות חניה מן הקבוע בתוספת.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 הוספת תקנה 2ז
3. (בוטלה).
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 ביטול תקנה 3 הנוסח הקודם:
4. (בוטלה).
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 ביטול תקנה 4 הנוסח הקודם:
5. מותר להורות בתכנית מפורטת או בתכנית
מיתאר מקומית, כי שטח המיועד לחניון ציבורי כמשמעותו בתוספת, הדרוש, לדעת מוסד
התכנון, לאותה תכנית, יועמד לרשות הציבור על פי הסדרים שייקבעו, או יוקנה לרשות
המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין ויירשם על שמה בפנקסי המקרקעין כמכר ללא תמורה,
ובלבד שתירשם בספרי המקרקעין הערת אזהרה שלפיה מקרקעין אלה ישמשו לאותה מטרה בלבד;
שונה יעוד המקרקעין בתכנית כאמור, יחול סעיף 196 לחוק בשינויים המחוייבים.
7. (בוטלה).
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 ביטול תקנה 7 הנוסח הקודם:
(תקנה 1) תק' תשס"ד-2004 ק"ת תשס"ד מס' 6323 מיום 17.6.2004 עמ' 707 תוספת
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1438 חלק א':
"מקום חניה" - שטח המיועד לחניית כלי רכב אחד, הכולל הן את שטח משבצת החניה והן את שטח התימרון לכניסה ויציאה, כפי שנקבע בתכנית המציגה את סידור מקומות החניה, ובהעדר תכנית כאמור - שטח של 25 מ"ר לרכב פרטי, 60 מ"ר למשאית ו-100 מ"ר לאוטובוס; "חניון" - מגרש או בנין המיועד כולו או חלקו לחניית כלי רכב; "חניון ציבורי" - חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסויימים; "מקום לחניה תפעולית" - מקום חניה לפריקה או לטעינה, להעלאת נוסעים או להורדתם, או לרכב שירותים או הצלה, לצרכי השימוש בנכס או תפעולו; "שטח שימושי קרקע" - שטח במטרים רבועים (מ"ר) המיועד לשימוש קרקע מסויים כפי שהוא מחושב לצורך מתן היתר בניה, אלא אם נאמר אחרת בתוספת זו.
2. (א) היתר בנייה יחייב התקנת מקומות חניה בתחום המגרש
שאותו הם משמשים כאמור בתקנות אלה, לרבות שטח התמרון לכניסה ויציאה של כלי רכב
הנדרש לפי שימושי הקרקע, מיקומו ביחס לציר מתע"ן או תחנה במתע"ן, כמפורט
בתוספת זו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדה מקומית
לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה לפי תוספת זו, כולם או מקצתם, משיקולים שבתכנון,
סביבה או תחבורה ולחייב מבקש היתר בניה להשתתף בהתקנתם של אותם מקומות חניה בחניון
ציבורי שמחוץ לנכס נושא ההיתר, שלמימונו הוקמה קרן, ובלבד שהחניון מוקם בתוך עשר
שנים ממועד מתן ההיתר או שהוקם בחמש השנים לפני הוצאת היתר הבנייה ושהמרחק בין
הנכס לבין החניון הציבורי, לא יעלה על 350 מטרים במרחק אווירי.
(ג) מוסד תכנון לא תאשר תכנית כאמור המתייחסת
לבניית מקומות חניה בחניון ציבורי, אלא אם כן שוכנעה כי הוקמה קרן למימון חניון
ציבורי האמור.
(ד) הוראות פרט משנה (ב) לא יחולו על חניה תפעולית.
(ה) הגבלת מרחק ההליכה כאמור בפרט משנה (א), לא תחול
בתכנית מפורטת הכוללת חניון משותף למספר נכסים.
תק' תשס"ד-2004 ק"ת תשס"ד מס' 6323 מיום 17.6.2004 עמ' 707 החלפת סעיף קטן 2(ב) הנוסח הקודם:
מיום 24.7.2016 תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 2. (א) היתר בנייה יחייב התקנת מקומות חניה בתחום המגרש שאותו הם משמשים כאמור בתקנות אלה, לרבות שטח התמרון לכניסה ויציאה של כלי רכב הנדרש לפי שימושי הקרקע, מיקומו ביחס לציר מתע"ן או תחנה במתע"ן, כמפורט בתוספת זו. (ב) על
אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדה מקומית לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה לפי (ג) (ד) הוראות
(ה) הגבלת
מרחק ההליכה כאמור
2א. ועדה מקומית רשאית
להקטין את תחום אזור א' ואזור ב' בכיוון אחד או יותר, במקרים שהוכח לה כי תנאי
הטופוגרפיה מקשים על הליכה הולכי רגל, או כאשר מרחקי ההליכה מתארכים כתוצאה מקשיי
נגישות להולכי רגל.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 הוספת פרט 2א
4. (א) חניון אשר מספר מקומות החניה שבו, כמתחייב מתוספת
זו לשימוש שאינו למגורים, עולה על 40, רשאית הועדה המקומית ליעדו, כולו או מקצתו,
לחניון ציבורי.
(ב) חניון ציבורי יכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות פרטית ויכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות ציבורית.
(ג) את סדרי החניה בחניון ציבורי תקבע הרשות
המקומית ורשאית היא לקבוע הוראות לעניין הסדרי מינויים בחניון כאמור.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 4. (א) חניון אשר מספר מקומות החניה
שבו, כמתחייב (ב) חניון ציבורי יכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות פרטית ויכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות ציבורית. (ג) את סדרי החניה בחניון ציבורי תקבע הרשות המקומית ורשאית היא לקבוע הוראות לעניין הסדרי מינויים בחניון כאמור.
5. בנין שהותרו בו
שימושים שונים והחניון לשימושים אלה משותף, רשאית הועדה המקומית להקל בדרישות
החניה המצטברות ולקבוע כי חישוב מספר מקומות החנייה ייעשה בהתאם להצטברות המרבית
של מקומות החניה בעת ובעונה אחת, לפי חלקי היממה, ובכפוף לתנאים אלה:
(1) החניון יהיה ציבורי ולא יוצמד לשימוש מסויים; (2) חניה למגורים שתוצמד ליחידות הדיור לא תיכלל במסגרת החישובים המצטברים; (3) מרחק ההליכה המרבי ממקום החניה הרחוק ביותר ועד לכניסה לבנין לא יעלה על 250 מטרים. תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 5. בנין שהותרו בו שימושים שונים והחניון לשימושים אלה משותף, רשאית הועדה
המקומית להקל בדרישות החניה המצטברות ולקבוע כי חישוב מספר מקומות החנייה ייעשה
בהתאם להצטברות המרבית של מקומות החניה בעת ובעונה אחת, לפי חלקי היממה, (1) החניון יהיה ציבורי ולא יוצמד לשימוש מסויים; (2) חניה למגורים שתוצמד ליחידות הדיור לא תיכלל במסגרת החישובים המצטברים; (3) מרחק ההליכה המרבי ממקום החניה הרחוק ביותר ועד לכניסה לבנין לא יעלה על 250 מטרים.
6. בעת חישוב מספר
מקומות חניה הנדרשים לפי התוספת לכל שימוש קרקע, יעוגל כל חלק של מקום חניה כלפי
מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה; ואולם לעת חישוב מספר מקומות החניה אשר
מבקש ההיתר חוייב להשתתף בהתקנתם לפי פרט 2(ב) או (ג), לא יעוגל כל חלק של מקום
חניה כלפי מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 6. בעת חישוב מספר מקומות חניה הנדרשים לפי התוספת לכל שימוש קרקע,
יעוגל כל חלק של מקום חניה כלפי מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה;
7. לגבי שימושים
בקרקע שאינם כלולים בתוספת זו תקבע הועדה המקומית את מספר מקומות החניה הנדרשים על
פי שימוש הקרקע הדומה ביותר ועל פי צורכי התחבורה המקומיים.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 7. לגבי שימושים בקרקע שאינם כלולים בתוספת זו תקבע הועדה המקומית את מספר מקומות החניה הנדרשים על פי שימוש הקרקע הדומה ביותר ועל פי צורכי התחבורה המקומיים.
8. מקומות החניה
הנגישים הנדרשים לפי פרטים 8.110 ו-8.271 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה
(בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, יהיו נוסף על סך כל מקומות החניה
הנדרשים בתוספת זו, ויחושבו על פי מקומות החניה הנדרשים ביישוב בלא מתע"ן.
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1439 הוספת פרט 8
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1440 החלפת חלק ב' 1. מקומות חניה למגורים
2. מקומות חניה למסחר
3. מקומות חניה למשרדים ותעשיה עתירת ידע
4. מקומות חניה לתעשיה ומלאכה ולאחסנה
5. מקומות חניה למוסדות חינוך
6. מקומות חניה למוסדות תרבות ופנאי
7. מקומות חניה למוסדות בריאות
8. מקומות חניה לשטחי ספורט, שטחים פתוחים ובתי עלמין
9. מקומות חניה למלונאות
10. מקומות חניה למוסכים
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1444 הוספת חלק ג'
תק' תשע"ו-2016 ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1445 הוספת חלק ד'
כ"ד בסיון התשמ"ג (5 ביוני 1983) יוסף בורג שר הפנים
* פורסמו ק"ת תשמ"ג מס' 4513 מיום 24.7.1983 עמ' 1737. תוקנו ק"ת תשס"ד מס' 6323 מיום 17.6.2004 עמ' 707 – תק' תשס"ד-2004; תחילתן ביום 24.7.1985 והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה המקומית מיום זה. ק"ת תשע"ג מס' 7192 מיום 17.12.2012 עמ' 310 – תק' תשע"ג-2012; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. ק"ת תשע"ו מס' 7675 מיום 23.6.2016 עמ' 1436 – תק' תשע"ו-2016; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן ור' תקנות 7, 9 לענין הוראות מעבר. 7. תקנות אלה אינן באות לגרוע מהוראות בתכניות שהן בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה, ואולם אם לפני תחילתן של תקנות אלה אושרה תכנית שקבעה מספר מקומות חניה גבוה מהקבוע בתוספת לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנות אלה, והיא אינה תכנית אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא קביעת מקומות ושטחי חניה עם התייחסות למתע"ן, רשאית הוועדה המקומית לקבוע בהיתר מספר מקומות חניה על פי הקבוע בתוספת האמורה, ובלבד שפורסמה בענין זה הקלה לפי סעיף 149(א) לחוק. 9. על אף האמור בתקנה 6 – (1) ביישוב שחלה בו תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, שלא ניתן להוציא מכוחה היתר להקמת קו מתע"ן כמשמעותו בתוספת לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנות אלה, וכל עוד לא אושרה תכנית מפורטת לקו מתע"ן, יחושבו מקומות החניה הנדרשים בחלק ב' בתוספת האמורה לפי אזור ג'; (2) ביישוב שחלה בו תכנית מפורטת לקו מתע"ן, יחושבו מקומות החניה הנדרשים בחלק ב' בתוספת לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנות אלה באזור א' לפי האמור באזור ב', ובשאר האזורים לפי האמור באזור ג'; החל במועד הפעלת המתע"ן יחושבו מקומות החניה הנדרשים לפי התוספת האמורה; (3) היה המתע"ן נתיב תחבורה ציבורית שאינו טעון תכנית מפורטת, יחושבו מקומות החניה הנדרשים לפי חלק ב' בתוספת לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנות אלה החל במועד הפעלת המתע"ן, ובלבד שקיים לפחות נתיב תחבורה ציבורית אחד לכל כיוון במרחק שאינו עולה על 300 מטרים בין צירי רצועות הדרכים שעוברים בהם שני נתיבים אלה; בתקנה זו, "מועד הפעלת המתע"ן" – המועד המפורסם בהודעת המפקח הארצי על התעבורה בדבר מתן רישיון הפעלה של קו מתע"ן אשר היצע מקומות הנסיעה בו עולה על 3,000 לשעה בכל כיוון.
מקור: אתר נבו (מסמך וורד) כתבות קשורות: תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983 - חניית אופניים 23/6/16 עדכון התקנות בחוק התכנון והבנייה מחייב את הקבלנים לספק חניות לאופניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה
אחרי
שרק 1,100 דירות שנבנו בשנה שעברה עמדו בתקן הבנייה הירוקה בגלל
קריטריונים עמומים שהרחיקו את היזמים, המשרד מפשט אותו. שיכון ובינוי
אחראית ל־65% מהדירות שקיבלו את תו התקן ב־2015
המשרד להגנת הסביבה יפרסם בשבועות הקרובים תקן מעודכן לבנייה ירוקה, שיעדכן את התקן שנכנס לתוקף ב־2011 ויהפוך אותו לנגיש יותר ליזמים ולקבלנים כך שיוכלו לעמוד בו ביתר קלות. ל”כלכליסט” נודע כי בתחום הבנייה שאינה למגורים יאוחדו מספר תקנים שעד עתה יצרו בלבול, וכך יהיו שני תקנים - האחד למגורים והאחר לייעודים אחרים: מוסדות ציבור, משרדים ומסחר. במשרד מדגישים שהתקן החדש לא ינמיך את הדרישות המקצועיות מהבנייה הירוקה. התקן הנוכחי בוחן שמונה תחומים ובהם ניצול אנרגיה, מיחזור פסולת, שימוש בקרקע ותחבורה והוא מבוסס על ניקוד שניתן למרכיבים שונים של בנייה ירוקה. הניקוד מתורגם לדירוג של אחד עד חמישה כוכבים, שנחשב לרף האיכותי ביותר. עיקר הבעיות בתקן הנוכחי עלו בחישוב הנקודות שהיה לא בהיר, וכשקבלנים ויזמים באו לקבל את תו התקן הם התקשו להשלים את הרישום. מכיוון שבנייה ירוקה דורשת השקעה כספית, אי־הוודאות הפכה אותה ללא כדאית והיא מרחיקה יזמים מבנייה כזאת. בנוסף, בוצע “ניקוי” של היבטים שאינם רלבנטיים לתקן. זו הפעם השנייה שאנשי המשרד להגנת הסביבה מעדכנים את התקן לבנייה ירוקה. התקן נכנס לתוקף לראשונה ב־2005 וכעבור שש שנים עבר עדכון מקיף שקירב אותו לתקנים המובילים בעולם. התקן מעודד תכנון ארכיטקטוני שמוביל להפחתת צריכת האנרגיה, שימוש בחומרים חסכוניים, מיחזור חומרים ומערכות ירוקות, ומגדיר סביבה בריאה ובת־קיימא. התקן החדש קיבל דחיפה מהותית מהנחיה של פורום ה־15 המאחד את הערים הגדולות בישראל, שהחליט ב־2013 שעד 2016 מרבית הבנייה שתאושר באותן ערים תהיה ירוקה. נפח הבנייה גדל, וערים כמו יבנה וכפר סבא אף הקימו שכונות ירוקות. בענף מאמינים שההשפעה העיקרית של ההחלטה תבשיל ב־2017. אולם מבט ברשימת המבנים שקיבלו בשנה שעברה את תו תקן הבנייה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה מגלה שרק 50 מבנים קיבלו אותו, מתוכם 34 מבני מגורים בלבד, הכוללים 1,106 יחידות דיור. מתחילת 2016 קיבלו עוד 300 דירות את תו התקן. 49 מהמבנים קיבלו כוכב אחד בלבד, ורק בניין אחד ברחוב גולדה מאיר בהוד השרון נבנה ברמת 2 כוכבים. המדינה מצטרפת בעצלתיים לבנייה ציבורית ירוקה, מה שמשפיע גם על אימוץ התקן בשוק הפרטי. החברה שנחשבת לבולטת ולחלוצה בתחום הבנייה הירוקה היא שיכון ובינוי, שאימצה את התקן כבר ב־2008, עוד לפני שהשוק היה ערוך לבנייה כזאת מבחינת חומרי גלם, ידע ואדריכלים שהתמחו בתחום. בשנה שעברה בנתה החברה 65% מהדירות שקיבלו את התקן — 726 דירות בבנייה ירוקה. עוד 1,600 יחידות נבנו במעונות החדשים של אוניברסיטת תל אביב שנבנו גם הם לפי התקן. כל המבנים דורגו בכוכב אחד. על פי דו”חות שיכון ובינוי, מאז שאימצה את התקן באופן וולונטרי היא מסרה 6,717 יחידות דיור שנבנו לפיו. במשרד להגנת הסביבה מכירים בחשיבות פעילותה של שיכון ובינוי, אך מקווים שבזכות הקלת התקן ייכנסו חברות גדולות נוספות למעגל החברות שמקבלות אותו. לכתבה בכלכליסטכתבות קשורות: אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בעיריות פורום ה-15 תקן הבניה הירוקה: הקבלנים נגד פורום ה-15 מגודל הגינה ועד צבע החזית: עיריית ת"א מטילה מגבלות חדשות על יזמים תקן 5281 מאפיינים של בנייה ירוקה שדרוג תקן בניה ירוקה בישראל בניה ירוקה: יזמי בנייה ירוקה לא מצליחים להציג רווחים - ומחכים לעלייה במודעות הרוכשים תקן ישראלי לבנייה ירוקה נכשל; חברה מחו"ל תכתוב אותו מחדש על תקנים וכלי מדידה לבניה ירוקה תקן חדש לבנייה ירוקה: "לא נופל באיכותו מהאמריקני" בינתיים לא מחייב: תקן חדש לבנייה ירוקה תקן הבניה הירוקה: הקבלנים נגד פורום ה-15 ת"י 5281 - התקן הישראלי לבנייה ירוקה - תחבורה עקרונות התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281 התחום האפור של הבניין הירוק המעבר לתחבורה ירוקה מתחיל בבית שלא יעבדו עליכם: מה זו באמת שכונה ירוקה? הפרוייקט הציבורי הירוק הראשון בישראל שקיבל את הסמכת תקן ה-LEED סביוני פרטאץ': מה המשמעות של "שכונה ירוקה"? החוג: אדריכלות - ההתמחות: בנייה ירוקה תקן החניה לאופניים אושר במועצה הארצית לתכנון ובניה עמיר פרץ: "נעשה הכול כדי שעידן הירוק המתחזה ייפסק" התייעלות אנרגטית – המפתח הוא מודעות, חינוך והסברה ומשם הדרך לחיסכון כלכלי קצרה על התנהלות מכון התקנים וועדות התקינה: ערוץ 10, אנליסט (19/6/2016): ניגוד האינטרסים המובנה בועדות התקינה שמונע תחרות במשק הישראלי http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1194722 אורי דורי ימונה ליו"ר מכון התקנים במקום אמנון כהן http://www.themarker.com/news/1.2899810 ערוץ 10, פרומו עושות חשבון: האם גם לכם יש פצצה מתקתקת במטבח? http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1198243 סיוון קלינגבייל בתכנית הבוקר של ערוץ 10 על תחקיר המקררים: "המדינה מוכרת אותנו בשביל אינטרסים כלכליים" |
יש לכם המצאה חדשנית בתחום הבנייה? שיכון ובינוי קוראת לכם
חברת
הנדל"ן והתשתיות פותחת את שעריה ליזמים וסטארט-אפים המעונייים להשתלב
בפעילותה בשטח; השלב הראשון יכלול 1,000 מועמדים, מהם ייבחרו טכנולוגיות
נבחרות בתחומי הבנייה הירוקה, ערים חכמות, סביבה ועוד
בשלב הראשון תפנה החברה ל-1,000 גופים באופן יזום על מנת לגבש רשימת יזמויות מתאימות. לאחר-מכן ייערך סינון של הטכנולוגיות וייבחרו מספר יזמים. התוכנית לא תכלול השקעות הוניות בחברות או ביזמים אלה, אלא תאפשר לחברות ולטכנולוגיות שיתאימו, להשתלב בפרויקטים הקיימים של שיכון ובינוי, לעבוד עם אנשי המקצוע של החברה, לבדוק את הטכנולוגיות בשטח ולעשות שימוש בידע ובניסיון של שיכון ובינוי. אם המודל הקלאסי של חדשנות ופיתוח, פעל עד כה באמצעות פעילות שנבעה ופותחה בתוך הארגון על-ידי מחקר ופיתוחים עצמיים, הרי שמודלים של ניהול קיימות וחדשנות פתוחה יוצרים קשר עם עולמות הפיתוח החיצוניים – בין אם באקדמיה, בחממות הטכנולוגיות, בחברות סטארט-אפ ועוד. שיכון ובינוי פועלת כיום ב-20 מדינות על פני 4 יבשות. החברה מאמינה כי אימוץ טכנולוגיות חדשניות בשיטת "Open Innovation" (חדשנות פתוחה) ייפתח דלת ליזמים ולחברות סטארט-אפ לעולם הנדל"ן. משה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי: "BuildUp היא מימוש התכנית האסטרטגית של שיכון ובינוי. כשהקבוצה שלנו נוסדה, עוד לפני קום המדינה, חדשנות הייתה עולם סגור שהתחיל ונגמר בגבולות הארגון. כיום, חדשנות היא אוסף של רעיונות וטכנולוגיות פורצי גבולות ששוברים פרדיגמות ישנות ובונים חדשות. אנחנו רוצים להיות חלק מהעולם הזה, להמשיך להוביל ולצמוח באחריות בארץ ובזירה הגלובלית בתחומי התשתיות, הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת אבל גם לתת לשחקנים צעירים ואיכותיים בעלי רעיונות חדשים, הזדמנות להתנסות להצליח ולעבוד יחד. אנו מאמינים שכולם ירוויחו מכך ולא רק אנחנו". אורי בן-פורת, סמנכ"ל קיימות שיכון ובינוי: "אימוץ גישת הקיימות וההבנה כי הקיימות מייצרת ערך לפעילות העסקית שלנו, הובילו אותנו לשלב הבא, "Open Innovation" (חדשנות פתוחה), שהוא שיתוף של יזמים וטכנולוגיות חדשניות בכל מה שקשור לתחומי פעילותנו. אנו מאמינים שהשילוב בין קיימות לבין חדשנות והשיתוף עם קהילת היזמות ישיאו ערכים ליזמים ולחברה".
כתובת לינק לאתר התכנית: http://buildup.shikunbinui.co.il/ |
"בנייה ירוקה היא טרנד עולמי שילך ויגדל"
תמיר
דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "שימו לב מה קרה בתחום הבנייה הירוקה -
לפני 7 שנים כשדיברנו על זה הסתכלו עלינו עקום; כיום זה תקן מחייב"
"דיברו פה על המשבר בענף הדיור ועל בעיית ההיצע אז אני רוצה לתקן את מכבסת המילים על כמה דירות שווקו. ב-2014 לא שיווקו דירות חדשות כי סופרים מחדש את השיווק משנים קודמות. לא שיווקו 50 אלף דירות ולא כלום. רציתם סטארט-אפ ניישן? אז הנה דוגמה לאחת, באמצעות ההסבר איך סופרים כל שנה את מספר יחידות השיווק. קחו למשל מכרז שרץ עכשיו בצפון - אתמול קיבלתי הודעה שדוחים את המכרז לקרקע לקיץ. ככה לא פותרים בעיה". כך אמר הבוקר (ד) תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן בוועידת הנדל"ן והתשתיות של כלכליסט שמתקיימת בתל אביב.
דגן בחר להתמקד בדבריו במגמות בבנייה ירוקה למגורים ונדל"ן מניב. מדובר בשיטת בנייה שמשלבת חומרים מתקדמים או מתן דגש על חסכון במים וחשמל עבור הלקוח הסופי. "אני אדבר על בנייה ירוקה ולא כמחבק עצים אלא כנקודת ראות כלכלית עסקית וכמי שחושב על הדור הבא. שימו לב מה קרה בתחום הבנייה הירוקה - לפני 7 שנים כשדיברנו על זה הסתכלו עלינו עקום והיום זה תקן מחייב וזה רק עניין של זמן עד שזה יהפוך לסטנדרט". דגן מספר שבשנים האחרונות הוא בנה ואכלס כאלפיים יחידות דיור שנבנו בשיטת בנייה ירוקה, "והיום מדובר במשהו שהוא כמעט תקן מחייב ויותר ויותר תוכניות בנייה מכניסות את הדרישות כבר בהתחלה. זה מוצר טוב יותר, נעים יותר לחיות וקל לתחזוק. נכון שהוא גם יקר יותר בהקמה ואז כיזם וולנטרי צריך להראות איך אתה מכניס את הכסף חזרה הביתה".
דגן חילק את תחום הבנייה הירוקה לשני תתי פלחים. הראשון הוא נכסים מניבים והשני הוא נדל"ן למגורים. "בנכס מניב חוקי המשק ברורים. אתה כיזם מתכן ומשקיע בהקמה אבל לאורך השנים נהנה מחסכון בעלויות המוצר עצמו - החשמל והמים זולים יותר אתה נהנה מהם ומחזיר את ההשקעה. קחו למשל את מעונות הסטודנטים שרואים אותם מנתיבי איילון על הגבעה בונים שם קמפוס כמעט גמור ל-1,500 מיטות. בתכנון המכרז היה רעיון לקחת את המתחם הישן ולשפץ אותו.
במקביל קיבלנו גבעה יפה שממוקם בה הבית הירוק ושם יכולנו להתפרע והחלטנו לבנות משהו אחר - השקענו השקעה רבה במערכות מיזוג שעלו קצת יותר אבל יותר חסכוניות חשמל. יש קולטים תרמו סולארים על הגג, וגם זיגוג כפול וכל מה שעושה נעים לחיות אבל בפרוש מביא לך יתרון בהמשך". דגן מסר שההשקעה הזאת עלתה לו תוספת של 4 אחוז תוספת לעלות ההקמה. "זה כמה מיליונים אבל היה כדאי. חוסכים לאורך השנים 30 אחוז בחשמל ובמים. זה הרבה מאוד כסף כי חברת התפעול תחסוך וכך נחזיר את ההשקעה וזה המודל".
לדבריו, בבנייה למגורים חוקי המשחק אחרים. "אתה מתכנן משקיע ובונה וזה עולה לך יותר וצריך לגבות את הערך ולשכנע אותו שיש מוצר יותר טוב. אבל הלקוח מקבל חשיבה מתקדמת על מיקום אור וצל, אקוסטיקה חשמל ומים, והלקוח מקבל תחושה שהוא בבניין עם אווירה יותר טובה. העלות העודפת ליזם היא 20 עד 40 אלף דולר ליחידת דיור" לדבריו שיווק הדירות שם הוא אחר ודורש הסברה ומיצוב אחר. "אני מאמין בכל הלב שזה החזיר לנו כלכלית את ההשקעה. בנייה ירוקה היא טרנד עולמי שילך ויגדל ורואים את ההבדל מלפני 5 שנים. מענקים וזכויות בנייה מטעם הרגולטור - שלא לדבר על מיסוי - יעזרו לנו לפתח. הדור הזה של הילדים מדבר אחרת על מחזור איכות סביבה ואני נזכר 40 שנה אחורה איך דחפו שלא לקטוף פרחים ופתאום באמת הפסיקו עם זה. בבניה ירוקה יקרה אותו דבר והדור הבא שמגיע למשרדי המכירות כבר דורש את זה ואני מניח שיזם שיעשה ויבנה אחרת רק ירוויח", סיכם. | |||||||
1-10 of 198