בנייה לגובה יכולה להיות ידידותית לסביבה. כל עוד מצליחים לשכן הרבה אנשים בשטח קטן

פורסם: 10 בדצמ׳ 2009, 6:31 על ידי: Sustainability Org
תאריך פרסום: 9/12/2009
 
בנייה לגובה יכולה להיות ידידותית לסביבה. כל עוד מצליחים לשכן הרבה אנשים בשטח קטן. נייר עמדה של ארגוני הסביבה מציג פערים בין הקמת המגדלים בתל אביב לבין הצורך לשמור על העיר ועל צביונה. עיריית תל אביב: אנו מפעילים שיקול דעת.
 
ארגוני הסביבה פרסמו בשבוע שעבר מסמך עקרונות בנוגע לבנייה הגבוהה בעיר תל אביב- יפו אשר מטרתו להציג עקרונות והמלצות להמשך בנייה לגובה בעיר. המסמך מציג פערים בין הצהרות העירייה לשמירה על העיר וצביונה לבין בניית מגדלים רבי קומות הנבנים ברחבי העיר.
 
מגדלים רבים סותרים את מדיניותה המוצהרת של עיריית תל אביב
מגדלים רבים סותרים את מדיניותה המוצהרת של עיריית תל אביב צילום: ראובן קסטרו

בנייה לגובה מוכרת בכל העולם כפתרון יעיל וידידותי לסביבה למניעת צפיפות ומתן מענה לאוכלוסייה
מקסימלית במינימום שטח. לכן יש תנופה לעידוד בנייה גבוהה בערים גדולות, בנייה צפופה במרחבים מסוימים שאינם פוגעים במרקם העירוני. ארצות הברית מובילה היום בעולם בבנייה גבוהה, הן במספר המגדלים הקיימים והן במספר המגדלים המתוכננים. רוב המבנים הגבוהים במרכזי הערים בעולם מיועדים למשרדים אך בתל אביב (וגם בהונג קונג) המבנים מיועדים למגורים.

"בנייה לגובה יכולה להיות סביבתית בהקשר למרחב בו היא נבנית, לבנות עוד שכונות בשטחים פתוחים זה לא סביבתי. אם יש אפשרות לבנייה לגובה כמו במנהטן, בניו יורק, אז זה יעיל, כי אז העירייה יכולה לדאוג לתחבורה ציבורית ותשתיות שימנעו זיהום של הסביבה, אבל כדי שזה יהיה כלכלי חייבים ריכוז אוכלוסיה שיצדיק. מגדלי יו למשל הם מבודדים ואין להם שום תועלת מבחינה סביבתית, נוצר מגדל אליטיסטי מנוכר מהעיר", מסביר דן פרייס, מרצה באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות.

לדבריו, בנייה צפופה באופן כללי ובכללה גם בנייה לגובה נחשבת לידידותית לסביבה אבל זה לא חד משמעי, העניין הוא חסכון באנרגיה לפי נפש, בלוס אנג'לס יש פיזור של האוכלוסייה ולכן אין תועלת בבנייה לגובה, לעומת זאת בניו יורק אין פיזור והאנרגיה לאדם אכן פחותה יותר.

"מצד אחד הבנייה לגובה משחררת אדמה וכך אפשר לעשות גינות ומרחבים ירוקים ולכן זה סביבתי אבל מצד שני בנייה לגובה משבשת את הרוחות ויוצרת צל וצפיפות, השאלה של ההיבט הסביבתי היא מורכבת אבל בעניין החברתי ברור שבישראל זה יוצר בעיות, זה לא נבנה לכולם, רק למי שיש לו כסף", טוענת ד"ר טליה מרגלית, אשר כתבה דוקטורט בנושא של בנייה לגובה. בעבודתה מגדירה ד"ר מרגלית שני דגמים מרכזיים של בנייה לגובה. הדגם האמריקאי, מרכז עיר גבוה ומסביב בנייה נמוכה, כמו בלוס אנג'לס, והדגם האירופאי, לפיו לא בונים מגדלים במרכזים היסטוריים אלא רק מחוץ למרכז.

לצד שני הדגמים קיימת בנייה מאולתרת בעשור האחרון בעיקר בסין ובמרכז אסיה, הבנייה המאולתרת לא נעשית כחלק ממשהו מתוכנן אלא כפתרון מאולתר של משטרים קומוניסטיים. ד"ר מרגלית סבורה כי ישראל אינה מתאימה לאף אחד מהדגמים אבל היא דומה לבנייה המאולתרת באסיה, "בארץ אין מקום אחד בו ערכי הקרקע הכי גבוהים ובו יש מגדלים, כמו בניו יורק למשל, זה מעורבב", מסכמת מרגלית.

מפרקים את מרקם העיר

בעיר תל אביב הבנייה הגבוהה לא מכוונת לאזור מרכזי המיועד לכך. כיוון שהבנייה כיום בעיר אינה מוסדרת בתוכנית כוללת להסדרת תכנון הבנייה הגבוהה בעיר, מגדלים, המפוזרים

באזורים שונים בעיר, אושרו בהליך נקודתי ללא בקרה סביבתית כוללת, גרמו להפרה של מרקמים שונים ברחבי העיר ולקונפליקטים סביבתיים וחברתיים בקרב הציבור.          

מתוך המסמך של ארגוני הסביבה
מתוך המסמך של ארגוני הסביבה

בימים אלה מתגבשת בעיריית תל אביב תוכנית מתאר אשר תקבע את תצורת העיר בשנים הקרובות, בגיבוש התוכנית עומדים זה לצד זה אינטרסים לפתרונות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה ולצפיפות לצד רצון לשמור על אזורים בעלי מרקם מיוחד בעיר כמו "העיר הלבנה" ושכונת נווה צדק.

על רקע גיבוש תוכנית המתאר פורסם בשבוע שעבר מסמך העקרונות של הארגונים הירוקים. במסגרת הכנת המסמך חברו  "החברה להגנת הטבע-קהילת תל אביב יפו והסביבה", "אדם טבע ודין", "הפורום הירוק לאיכות חיים בת"א-יפו", "מרכז השל" ו"אורבניקה" וגם דאגו לשתף את הציבור.

מהמסמך עולה כי קיימים מגדלים רבים הסותרים את מדיניותה המוצהרת של עיריית תל אביב, לדוגמה, מגדל נחושתן בדרום העיר, מגדלים בכפר שלם וביד אליהו וכן מגדל דן ומגדל אסותא בצפון הישן. לטענת מחברי המסמך, המגדלים אלה מפרקים את המרקם של העיר. כיוון שאין היום תוכנית כוללת לבנייה גבוהה, במקום שהמגדלים שהוקמו יחזקו את המרקם העירוני הם מפרים את הרצף הבנוי, מרחיקים את הציבור מהרחוב ומקשים על הנגישות.

לווסת את הבנייה
בעיריית תל אביב מבהירים כי מסמך העקרונות שפורסם הוא תגובתם של ארגונים אלה לסדרה גדולה של מפגשים הנערכים ביוזמת העירייה כחלק מפעולותיה לשיתוף הציבור במסגרת גיבוש תכנית המתאר החדשה. 

בעירייה טוענים כי על פי דירוג עולמי בנושא הערים הגבוהות בעולם שהתפרסם לא מכבר, עולה כי תלאביב נמצאת במקום הנמוך ביותר מבחינת מספר הבניינים רבי הקומות בשטח נתון, בקרב הערים שנבחנו,  מה שמעיד על כך שהעירייה שומרת על מידתיות ומפעילה שיקול דעת באשר למגוון צורות המגורים בעיר.

לטענתה מנסה עיריית תל אביב לווסת את הבנייה לפי מכלול השיקולים, היא מנסה לוודא כי מרקמים עירוניים ייחודיים לא נפגעים, אך מודה כי מדי פעם מוקם בניין רב קומות בלב אזור שימור והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאישור להקמתו ניתן לפני גיבוש מדיניות עירונית ברורה כפי שיש כיום ובטרם אישור תכנית השימור המגדירה אזורים שבהם לא ניתן להקים רבי קומות.

עיריית תל אביב מתכננת ליצור תשתית של תחבורה ציבורית לאורך ציר העסקים הראשי של העיר, שבו ירוכזו מבני העסקים והמסחר ולאורכו תהיה הפעילות העיקרית של התחבורה הציבורית. לאורך ציר זה העירייה מאשרת להקים בניינים רבי קומות כך שהחיים העסקיים ירוכזו לאורך צירי התנועה המרכזיים כפי שנהוג היום בערים רבות בעולם.

מסמך העקרונות שנכתב בשיתוף הציבור מציג את החלופה המועדפת בעיני מחבריו לבנייה גבוהה, תוך סימון האזורים בהם ניתן לבנות לגובה, האזורים שיש לבחון בהם את הבנייה בתנאים ואת האזורים בהם בנייה זו אינה מתאימה כלל, כמו אזורים לשימור (נווה צדק) או מרקמים קיימים נמוכים (מרכז תל אביב). המסמך ממליץ על השלמה מהירה של תכנית כוללת לבנייה גבוהה בעיר וחשיפתה לציבור באופן נאות, תוך הימנעות מקידום מגדלים שלא לפי תכנית זו וקביעת הוראות לתנאים ולהליכי בדיקה הנדרשים בתכנון ופיתוח מגדלים ובנייה גבוהה.

מעיריית תל אביב נמסר כי היא מודה לארגונים הסביבתיים על תגובתם המלומדת לנושא ומבטיחה כי  היא תלמד אותה ותתייחס אליה בגיבוש התכנית.
 
 
Comments