בנייה ירוקה, Retrofit– כשבניינים אפורים הופכים לירוקים

נשלח 2 בדצמ׳ 2010, 5:10 על ידי Sustainability Org

גם אם כל בניין חדש יהיה מעתה ירוק, צריכת האנרגיה ועמה פליטות גזי החממה יופחתו אך מעט בשנים הקרובות – יש לטפל במסת הבניינים הקיימים ולהפכם לירוקים ויעילים אנרגטית

01/12/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

סביבה
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן בכנס בניה ירוקה – צילום: באדיבות המועצה לבנייה ירוקה
סקר שנעשה על ידי פורום 15 הערים הגדולות בישראל גילה שבין 87-67 אחוז מפליטות גזי החממה בערים נגרמים על ידי הבניינים הקיימים שמרביתם נבנו לפני כמה עשורים. שנת 2020 מתקרבת ולא רק בארץ דנים כיצד לעמוד במחויבות של הפחתת גזי החממה.

על חשיבות הכנס Green-Retrofit חידוש מבנים וסביבה, מעידה נוכחותם של שני השרים שהחליטו להגיע ולתת לו את ברכתם, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן והשר לתשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו. הכנס שאורגן ביוזמת המועצה לבניה ירוקה והירחון בית ונוי התקיים אתמול, 30 בנובמבר ב-Avenue, מרכז אירועים וקונגרסים, קריית שדה התעופה. הכנס הפעם לא התעכב על נושא הבנייה החדשה אלא התרכז בחידוש מבנים קיימים, תוך בחינת מרכיבי התכנון השונים ושיטות הביצוע.

תשתיות
השר לתשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו בכנס בניה ירוקה – צילום: באדיבות המועצה לבנייה ירוקה
כ-650 איש הגיעו לכנס כדי לשמוע את הבשורות והחידושים בתחום הבניה הירוקה בישראל בהתמקדות בנושא חידוש מבנים לירוקים. בין המשתתפים היו נציגי שגרירות ארצות הברית, פינלנד, איטליה שוודיה ודנמרק וכן בכירים מהמשק הישראלי, ביניהם מנכ"ל חברת אקרשטיין צביקה אקרשטיין, מנכ"ל חברת פיליפס עמרי לוין ומנכ"ל תרמוקיר מר אלי כהן. עוד התייצבו בכנס נציגי התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים ונציגי חברת החשמל, צה"ל, רשויות מקומיות ואדריכלים.

שרי הממשלה על חשיבות ה- Retrofit

השר ארדן בישר במהלך הכנס שהוקצו 55 מיליון שקלים לצורך בניה ירוקה בישראל. השר הסביר שהתקציבים ממוקדים לסקר מבנים קיימים, תקציב לפרויקט פיילוט ולהכשרות אקדמיות. ארדן ציין את החשיבות חידוש מבנים לירוקים שעולה על בניה חדשה ירוקה. "מאחר שרוב המבנים בישראל הם מבנים קיימים, אנחנו יכולים להשפיע דרכם על צמצום משמעותי במשאבי הסביבה. בניה ירוקה אינה שייכת רק לאנשי הסביבה, אלא היא הוכחה ניצחת כי יש בה משמעות כלכלית עמוקה למשק".

תרמוקיר
מפעל תרמוקיר בעל תו היהלום לחומרי בידוד של מכון התקנים הישראלי - צילום: אפוק טיימס
השר לנדאו אמר במדינת ישראל צריכה לספק לצרכנים כמה חשמל שהם צריכים ועליהם לשלם כמה שזה עולה. השר הזכיר שהיה קודמו בפקיד בנימין בן אליעזר שדאג לתקן הבנייה הירוקה ואמר כי עם סיום קביעת הקן החדש יש להפוך אותו למחייב. השר גילה כי במחקר שנעשה על ידי משרד התשתיות התגלה כי-47 אחוז מצריכת החשמל במבנים משמת לקירור או חימום המבנה.

לנדאו הוסיף שהתייעלות אנרגטית תובעת השקעה בבניה ירוקה. הוא גילה כי מתגבשת תוכנית שעניינה הצעת הטבות לגורמים היזמים לבניה בדרוג אנרגטי א' אן ב' על פי התקן. "אך החשיבות הגבוהה ביותר היא בחדירה למוסדות ההשכלה הגבוהה שם מחנכים את האדריכלים והמתכננים של העתיד. יש לכך השלכה ישירה על החיים של כולנו", סיכם לנדאו.

הילה בייניש, מנכ"ל המועצה לבניה ירוקה דיברה על חזון שיהפוך להליכים משמעותיים שיתרחשו כאן בשנה הקרובה: "מרגש אותי לראות כיצד כל תעשיית הנדל"ן והתעשייה בכללותה בישראל הגיעה לכנס על מנת להצטרף ".

שדרוג-חידוש בניינים קיימים

רעיון הבנייה חוסכת האנרגיה אינו חדש, כבר בשנות ה-70 חלוצי הגישה הוכיחו כי הדרך אפשרית ומשתלמת אף כי השתמשו בטכנולוגיות פשוטות ולא מתוחכמות. מספר אורחים מחו"ל הביאו מניסיונם וממה שקורה בעולם הרחב, רובין מלון מאוסטרליה דיבר על הכדאיות הכלכלית של בניה ירוקה. מרלון קובקר אף הוא מאוסטרליה סיפר על הובלה בעיר סידניי של שיפוצים ירוקים לבניינים קיימים. בריאן מורפי אקולוג מבריטניה הסביר את המטרות והטכניקה שבשימוש לשיפוץ מבנים קיימים לירוקים.

האדריכלית עינת קליש-רותם שהתפרסמה בזכות הפיכת בניינים קיימים לידידותיים לסביבה בשיטת "העור הירוק" סיפרה על ההשלכות על מרחב הציבורי של הפיכת בנינים גבוהים לירוקים. העור הירוק הוא כינוי לתוספת של שכבה אקולוגית העוטפת חלקי חזיתות סביב בניינים רבי - קומות קיימים. לדברי קליש רותם, התוספת מתאימה לכל בניין טיפוסי שנבנה בטכנולוגיות של המאה ה- 20 (הלא ירוקה במיוחד), בארץ ובעולם.

אורבניזם בר קיימא

אך לא רק ברמת הבניין דנו בכנס, האדריכל אריה קוץ דיבר על הגדלת הצפיפות העירונית והקטנה כיסוי השטח של המבנים החדשים. כשהוא פונה למבקר דמיוני לבניית מגדלים לאוכלוסייה מיוחסת, אומר קוץ: "עדיף 50 מיליונרים לדונם מאשר 50 דונם למיליונר".

קוץ מזכיר את לב העיר בתל אביב ואת "הקטנת בועת החום" בעיר כדוגמת פרויקט מדרון יפו שחודש לאחרונה ואז הוא עובר לירושלים. קוץ אינו מסתיר את הערכתו לרכבת הקלה בירושלים שלדעתו הולכת טוב עם הרשת הירוקה בעיר הבירה. קוץ רואה בהתחדשות עירונית לא רק חידוש ושימור מבנים ישנים אלא גם שימור מגוון המינים: "לשם כך חייבים פרוזדורים ירוקים", מסכם קוץ.

גם דניאל קפלן מניו יורק דיבר על שינוי אורבני שאחד האמצעים הוא הוספת מעטפת (רצוי מזכוכית) וגגות ירוקים לבניינים. המעטפת לא רק הופכת את הבניין ליעל מבחינה אנרגטית אלא גם מאפשרת להפוך את המדרכות למזמינות יותר במה שהוא כינה, "לתת לכביש להיכנס אל תוך הבניין".

מארגני הכנס הבטיחות כי הוא מהווה סנונית ראשונה בלבד.

לכתבה באתר אפוק טיימס


Comments