בונים ירוק - וחוסכים כמחצית מכמות המים

נשלח 20 בספט׳ 2011, 7:30 על ידי Sustainability Org
הצעת החוק למיחזור מים אפורים טרם אושרה, אבל מי שבונה מבנה חדש יכול להיערך כבר עכשיו. יש פתרונות רבים להקטנת צריכת המים, החל מברזים חשמליים ועד מונה לזיהוי דליפות ומחשבי השקיה. המדריך לבנייה ירוקה - פרק חמישי
ברק גוזנר, 20/9/2011

בישראל המתייבשת, חיסכון במים נמצא גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. משום כך, פרק המים מרכיב 17% מהציון הכללי בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. אז כיצד אפשר להפחית את צריכת המים של מבנה?

 

הפרקים הקודמים במדריך לבנייה ירוקה:

 

בשוק קיימים שלל אמצעים וטכנולוגיות חדישות להפחתת הצריכה בברזים. כך למשל חסכמים שמפחיתים ספיקה, וסתי מים לספיקה נמוכה וקבועה, ברז עם חיישנים אלקטרוניים לסגירה אוטומטית, ברזים בעלי סגירה מכנית אוטומטית (בדומה לברזיות של גנים ציבוריים), ברזים חשמליים שמחממים את המים בצנרת ומונעים את הביזבוז עד להגעת המים החמים, וברז לכיור המטבח שנפתח עם רגלית למניעת בזבוז בזמן שטיפת הכלים.

 

עדיף לחסוך מים
חוקרים נגד מיתוס ההתפלה / בילי פרנקל
מחקר חדש טוען כי מבחינה כלכלית וסביבתית, יש להשקיע קודם כל בחיסכון של מים קיימים, במקום לייצר חדשים באמצעות התפלה. האמצעים העיקריים: תיקון דליפות, חינוך והתקנת חסכמים. תכירו מושג חדש: "כלכלת שימור מים"
לכתבה המלאה

התקנת אמצעים אלה יכולה לחסוך כ-30% מים לכל הפחות. הם מחזירים את העלות הנוספת שלהם בזמן קצר יחסית ומשום כך חשוב להתייחס אליהם כהשקעה ולא כהוצאה. אם אתם מעוניינים לקבל קרדיט בתקן עבור התקנת טכנולוגיות אלה, ודאו באתר של רשות המים כי הטכנולוגיה מאושרת בתקנות המים של ישראל.

 

אסלות, דליפות ומדידת מים

התקנה של מכלי הדחה דו כמותיים באסלות יכולה לחסוך כ-40% מצריכת המים של המיכל. התקנת מיכלים אלה היא הסטנדרט חדש בבנייה, אולם חשוב גם להתקינם גם במבנים שעוברים שיפוץ.

 

בנוסף, מדידת מים נפרדת לכל דירה, עוזרת לדיירים לנהל טוב יותר את צריכת המים ומאפשרת להם לצמצם את הצריכה המשפחתית. התקן מעודד התקנה של מדי מים דירתיים נוסף על השעון הראשי.

 

ובל נשכח את דליפות המים - מדובר בצרה צרורה ועד שהיא מתגלה, עלול להגרם נזק למבנה ובזבוז מים אדיר. בבנייני מגורים ניתן להתקין על המונה הראשי מערכת המסוגלת לגלות דליפות מים בצינורות הראשיים של הבניין.

 

מי שתיה בשירותים - לא חבל?

נושא לא פחות חשוב ושעדיין לא כלול בתקן, הוא מיחזור מים אפורים - המים המשומשים מהמקלחת, הכביסה ושאר הברזים. המים הללו מלוכלכים רק מעט, בשונה משפכי השירותים וכיור המטבח, שנקראים מים שחורים בגלל רמת הזיהום הגבוהה שלהם.

 

לצנרת הביתית מגיעים מים שפירים באיכות של מי שתייה., אך בעולם אידיאלי היינו מצמצמים למינימום את הצריכה שלהם. אמנם שתייה, בישול, ציחצוח שיניים, כביסה ומקלחת - מצדיקים שימוש במים שפירים, אך להדחת אסלות והשקיית הגינה, לא באמת נחוץ שנשתמש במי שתיה. במקום זאת ניתן לעשות שימוש חוזר במים האפורים ולחסוך כ-40% מכמות המים השפירים. 

 

נכון לעכשיו משרד הבריאות מתנגד למיחזור של מים אפורים מחשש למחלות, ולכן נושא זה לא מקבל כל התייחסות בתקן לבנייה ירוקה. עם זאת, הנושא נמצא כרגע בתהליך של חקיקה, ולא מן הנמנע שיוסדר בעתיד הלא רחוק.

 

לפיכך, אם אתם בונים מבנה חדש, מומלץ לתכנן ולבנות אותו עם הפרדה מראש בין צנרת הניקוז של המים השחורים לזו של המים האפורים. כך, אם וכאשר הנושא יוסדר, לא תצטרכו לפתוח את הרצפות והקירות כדי להפריד בין שתי מערכות הצנרת.

 

גינה חסכונית

כיצד בכל זאת ניתן למנוע ביזבוז מים להשקייה אם לא במיחזור המים האפורים? ובכן, התקן כולל:

  1. התקנת שעון מים נפרד לניטור הצריכה בגינה.
  2. שימוש בבקר מים כגון מחשב השקייה על מנת לשלוט בכמויות המים.
  3. איסוף והשקייה במי המזגנים.
  4. תכנון גינה חסכונית במים שהעקרונות המנחים בה הם בחירת צמחים שדורשים כמויות מים נמוכות, הקטנת שטח המדשאות, ושימוש באלמנטים עיצוביים שאינם צמחים.

 

מי גשמים

שטח בנוי מפריע למי הגשמים לחלחל לקרקע וכך קורה שחלק ניכר של מי הגשמים עושים את דרכם לים דרך מערכת הניקוז העירונית. חשוב מאד להתייחס לזה ולתכנן פתרון מתאים, שמשתנה ממבנה למבנה, בהתאם לכמות השטח הלא בנוי במגרש, תכונות הקרקע, וכמויות הגשם הצפויות באיזור.

 

בהתאם, נדרשת תוכנית ניקוז, שבדרך כלל תכלול הובלה של הנגר, למשל בתעלות ניקוז, השהייתו למשל על ידי גינות גג או מכלי אגירה, והחדרתו לקרקע למשל באמצעות בורות החדרה. אפשר גם לאסוף את מי הגשמים בחורף על ידי ניקוז המרזבים למיכלי אגירה, ומשקים איתם את הגינה בחודשי הקיץ.

  

הכותב האקולוג ברק גוזנר מחברת הבניה הירוקה , וחבר בועד המייסד והמנהל של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

 

לכתבה באתר ynet
Comments