דרוש תמריץ לבנייה ירוקה

נשלח 27 באפר׳ 2011, 6:15 על ידי Sustainability Org

כל עוד תקן הבנייה הירוקה הוא וולנטרי, מומלץ להעניק תמריצים כלכליים לבונים בירוק - סבסוד מערכות, הלוואות טובות והטבות מס

אלי כהן | 26/4/2011 11:26
תגיות: בנייה ירוקה
כל מי שביקש לקדם מוצר או טכנולוגיה שמלבד התועלות הפונקציונליות שלו (שאותן בדרך כלל יודע הצרכן לאמוד בעצמו) מביא גם  תועלות סביבתיות ו/או חברתיות נתקל בשאלות שחוזרות על עצמן מצד הלקוחות הפוטנציאלים: האם זה באמת כדאי לי? האם למוצר יש באמת את התועלות הנוספות הנטענות לגביו?

ובכן זו בדיוק הקושי עימו אנו מתמודדים היום כל הגורמים המבקשים להוביל את מהפכת הבנייה הירוקה בישראל, מהפכה שמטרתה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות שיש כיום לבניינים על הסביבה לאורך כל מחזור חייהם משלב כריית חומרי הגלם הדרושים ליצור חומרי הבניין, דרך תהליך הבנייה עצמו, השימוש במבנה ועד לסיום השימוש בו והריסתו. 

מחקרים (בעולם ולאחרונה גם בישראל) הראו שהבנייה הירוקה אומנם מייקרת את העלות הראשונית של המבנה (ב-5% עד 10%), אך בטווח הבינוני (של עד עשר שנים), מחזירה את ההשקעה הכספים הישירה וזאת בנוסף לתועלות הברורות של חסכון במשאבי טבע, פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים.

מחקרים אחרים הראו שעל אף שרוב רוכשי הדירות הפוטנציאלים מכירים בחשיבות של בנייה ירוקה, רובם אינם מוכנים לשלם תוספת עבור בניין שנבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה. מהיכן נובע פער זה? משתי השאלות שעימם התחלנו. למה כדאי לי? והאם הבניין שאני עומד לרכוש הוא אכן בעל השפעות סביבתיות נמוכות יותר אל מול בניין אחר שלא נבנה על-פי עקרונות הבנייה הירוקה?

הדרך להסרת הספק מצד רוכשי הדיירות עוברת בהעלאת המודעות והגברת וודאות בקרב כל בעלי העניין בבניין (היזמים, המתכננים, מנהלי הפרויקטים, קבלני הביצוע, יצרני חומרי הבנייה וכמובן הדיירים):

מודעות לעובדה שבנייה ירוקה היא בנייה שלצד החסכון הכספי והתרומה לסביבה היא בנייה טובה יותר מכיוון שזו בנייה שמחייבת תהליך

תכנון משמעותי יותר ושיתוף פעולה הדוק יותר בין כל המעורבים בה.

ו-וודאות לכך שהבניין שנטען שהוא "בניין ירוק" והחומרים שממנו נבנה, אכן תואמים את עקרונות הבנייה הירוקה המקובלים (ואשר מתעדכנים ומתחדשים ללא הרף) ושהירוק שבהם נגמר בשלב השיווק (כפי שקורה היום ביחס להרבה פרויקטים ומוצרים "ירוקים" כביכול).
ביוזמת השוק הפרטי

אז איך עושים זאת הלכה למעשה? באמצעות שני כלים רבי השפעה להכוונת התנהגות ויישום מדיניות – רגולציה ותמריצים כלכליים והשילוב שביניהם.

במסגרת הרגולציה נכללים חוקי התכנון והבניה והתקנות המותקנות מכוחן ותקני הבנייה שעל מרביתם אחראי מכון התקנים ובראשם תקן 5281 (לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה) ותקן 5282 (דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה) המהווים היום את קוד הבניה הישראלי. שני התקנים עברו במהלך החודשים האחרונים מהפכה משמעותית ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובסיוע של מומחים מבריטניה אשר אמונים על ה-BREAM , תקן לבנייה ירוקה הבריטי. התקן במתכונותו המעודכנת יהווה אמת מידה למהו בניין ירוק וזאת בכך שהוא מיישם את עקרונות הבנייה הירוקה.

אך, מכיוון שתקן הבנייה הירוקה עודנו תקן וולנטרי יש צורך בשימוש בכלי השני העומד לרשות הממשלה והוא כלי התמריצים הכלכליים הכוללים: מיסוי מופחת על מוצרים ירוקים, סובסידיות, הלוואת הטבות מס, סבסוד של מערכות חסכוניות, הלוואות וקרנות לבניה ירוקה וכן תמריצים ביוזמת השוק הפרטי כגון הנחות בפוליסות ביטוח לבניינים ירוקים ועדיפות במשכנתאות למבנים ירוקים.

 
מחכים לחקיקה

לאחרונה יזמה ומימנה המועצה לבנייה הירוקה מחקר שנערך על-ידי Greeneye, בראשות נגה לבציון-נדן, אשר מיפה והגדיר בצורה מדויקת את התמריצים וכלי המדיניות אותם יש ליישם על מנת לקדם את הבנייה הירוקה בישראל (את המחקר המלא ניתן לראות באתר המועצה לבנייה ירוקה)

לצד התקנים הוולנטרים והתמריצים הכלכליים חשוב שחלק מעקרונות הבנייה הירוקה, בדגש על נושאי החסכון באנרגיה, יוטמעו בחקיקה המחייבת, כפי שנעשה במסגרת הרויזיה מתבצעת בתקן 1045 לבידוד תרמי. אך גם קיומה של חקיקה מחייבת אינו מספיק, כאשר לא מתבצעת אכיפה אפקטיבית הכוללת בקרה בפועל על יישומה וסנקציות משמעותיות כנגד אלו שמפרים אותה.

אני מאמין שככל שנשכיל לבנות מערכת משולבת של חקיקה ותקינה (וולנטרית ומחייבת) שנעשה מאמץ מתמיד להשאירה מעודכנת ואפקטיבית (בהיבט המודעות והאכיפה) לצד תמריצים כלכליים אשר יופעלו על-פי הגדרות מדויקות ועם מנגנוני יישום פשוטים ואפקטיבים, יעלה בידינו להגיע למצב שבו כל הבנייה בישראל תיהיה "בנייה ירוקה" וכך נגשים את החזון המשותף של בנייה המאזנת בין אינטרסים כלכליים, סביבתיים וחברתיים.

המאמר נכתב על ידי אלי כהן, מנכ״ל תרמוקיר תעשיות, החברים במועצה הישראלית לבניה ירוקה.

Comments