במועצה
לבנייה ירוקה מצאו שעלויות בנייה בתקן ירוק גבוהות רק באחוזים אחדים
מעלויות של בנייה רגילה. הפער בהשקעה לדירה: פחות מ־30 אלף שקל
תקן ישראלי כבר ישבנייה ירוקה נועדה לצמצם את עלויות האנרגיה והמים במשק הבית ואת הנזק הסביבתי שנגרם מהקמת הבניין. חלק ממרכיבי הבנייה הירוקה אינם נמצאים כלל בבנייה קונבנציונלית, כמו התקנת מערכת לשימוש במי עיבוי מזגנים. מים אלו משמשים להשקיה של גינות הבניין, וכך ניתן לחסוך במים. מרכיבים אחרים נמצאים בבנייה קונבנציונלית, אך משוכללים יותר בבנייה ירוקה, כמו חדר האשפה הכולל בבנייה ירוקה הפרדה בין פסולת יבשה לפסולת רטובה, וכך מאפשר יותר מיחזור. חלק מהמרכיבים של תקן הבנייה הירוקה נועד להקל את החיסכון האנרגטי, כמו שעון חשמל ביתי המודד את צריכת החשמל בזמן אמת, וכך מעודד חיסכון בחשמל על ידי המודעות שהוא מעורר לגובה הצריכה. למרות ההתעניינות ההולכת וגוברת בבנייה ירוקה בישראל, תחום זה עדיין צועד את צעדיו הראשונים. בשנת 2005 נכתב בישראל תקן לבנייה ירוקה שעודכן ב־2011. כמו כן, רשויות מקומיות שונות אימצו את התקן לבנייה ירוקה עבור בנייה חדשה. עם זאת, אחד החסמים ליישום נרחב של בנייה ירוקה הוא חוסר הוודאות לגבי העלויות והכדאיות הכלכלית של שיטת בנייה זו. בעוד שבחו"ל נערכו כמה מחקרים שבדקו והשוו בין עלויות ותועלות של בנייה ירוקה ובנייה קונבנציונלית, בארץ כמעט לא נעשו עבודות בנושא. לפי נתוני מכון התקנים, תחת טיפולו נמצאים כ־200 פרויקטים של בנייה
ירוקה. מתוכם, 53% מיועדים לבנייני מגורים, 23% למשרדים, 20% לבתים פרטיים
ו־4% למבני ציבור. המחקר מצא שהעלות הנוספת הסתכמה ב־4.1% בבניין של קבוצת חנן מור וב־2.1% בבניין של שיכון ובינוי. מדובר בהשקעה נוספת של 26,384 שקל בממוצע לדירה בבניין של חנן מור, ו־12,084 שקל לדירה אצל שיכון ובינוי. גמישות ברכיביםקוט וכ"ץ מסבירים כי השוני שנמצא בגובה העלות הנוספת נובע מהגמישות הקיימת בתקן הבנייה הירוקה. התקן מאפשר לכל יזם או קבלן לבחור את הרכיבים הירוקים שמתאימים לצרכיו, כדי לצבור מספיק נקודות המאפשרות לו לקבל את התקן. בשני הבניינים שנבדקו נמצא שההשקעה הגבוהה ביותר היתה בחומר שממנו בנויים הקירות החיצוניים. חומרים אלו אחראים לבידוד בין מזג האוויר בחוץ לזה שבתוך המבנה, ומאפשרים לשמר את החום בחורף ואת הקור בקיץ. כתבות קשורות: כבר לא כל כך מורכב לבנות ירוק |