העלויות הנוספות של בנייה ירוקה הן זניחות. התועלת: צמצום משמעותי של ההוצאות על אנרגיה והקטנת התחלואה מחשיפה למזהמים

בנייה ירוקה היא אחד האמצעים היעילים ביותר לחיסכון במשאבים, הפחתת פליטת גזי חממה ושיפור איכות החיים העירונית. אחד המחסומים העיקריים ליישום נרחב של אמצעי זה הוא חוסר הוודאות אשר לעלויות הבנייה הירוקה. כמה מחקרים שהתפרסמו באחרונה מנסים להתמודד עם סוגיה זו.

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה פירסמה דו"ח מקיף על עלויות בנייה זו במבני מגורים בישראל. את הדו"ח כתבו הכלכלן חגי קוט ממכללת תל אביב-יפו וד"ר דוד כץ מאוניברסיטת חיפה, והוא מתבסס על ניתוח עלויות של שני מבנים שקיבלו תו תקן ישראלי של מבנה ירוק (בגרסתו הישנה). אחד מהם הוקם על ידי חברת הבנייה “חנן מור” בנס ציונה והאחר על ידי קבוצת “שיכון ובינוי נדל"ן” בנתניה - שתיהן חברות העוסקות באופן שוטף בתכנון והקמה של מבני מגורים על פי תו תקן של בנייה ירוקה.

בניין ירוק מוגדר כמבנה שתוכנן ונבנה באופן המביא בחשבון מגוון רחב של הבטים סביבתיים, החל בחיסכון באנרגיה וכלה בשימוש בחומרים ממוחזרים והימנעות מחומרים רעילים. זה נעשה באמצעים כמו בידוד תרמי של הקירות, הגברת ניצול התאורה הטבעית, שימוש באמצעים שונים לחיסכון במים ובחשמל, וכן שימוש בפסולת בניין ממוחזרת כחומר בנייה.

החשיבות הסביבתית של בנייה ירוקה היא מכרעת. מבנים אחראים לחלק משמעותי מצריכת המים והאנרגיה וכן לפליטת זיהום וגזי חממה, והם גם צרכנים גדולים של חומרי כרייה וחציבה.

השכונה הירוקה בכפר סבא. בר השגה. צילום: תומר אפלבאום

במחקר שפרסמה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה זוהו רכיבים ירוקים בבניינים בנתניה ובנס ציונה ונאספו מהיזמים נתונים על עלותם, שנבדקו גם על ידי יועץ חיצוני. בשלב הבא נערכה השוואה בין העלות של הרכיבים הירוקים לעלות של רכיבים דומים בבנייה רגילה. נמצא, שעלות ההשקעה הנוספת בבניין בנס ציונה בגין רכיבים ירוקים היתה 685 אלף שקל, ואילו בנתניה 918 אלף שקל - 2%–4% יותר מעלות ההשקעה בבניין רגיל. ההשקעה הנוספת לכל דירה היתה 26 אלף שקל בנס ציונה ו-12 אלף שקל בנתניה (בניין ובו דירות רבות יותר). מתוך התוספת, הההשקעה הכוללת באנרגיה (כולל אמצעי מיזוג ותאורה שונים) היתה כ–60% בשני המבנים. החוקרים מציינים, שמרכיב ההשקעה המשמעותי ביותר בתחום זה היה באמצעי בידוד, כמו קירות תרמיים וזגוגיות מבודדות.

הממצאים הללו מלמדים, שבנייה ירוקה אינה מעלה באופן משמעותי את עלויות היזמים או את מחיר הדירה. עם זאת, האי ודאות בנושא לא נעלמה לחלוטין. החוקרים עצמם מציינים, שיש שוני רב ברכיבים של מבנים ירוקים, ולכן מרחב התמרון של היזמים רחב, וכך גם הבדלי המחירים. בנוסף הם מציינים, שתו התקן הישראלי החדש של בנייה ירוקה הוא מחמיר בהרבה, דבר שעלול להעלות את עלות הבנייה, אך מנגד שיטות הבנייה הירוקה משתכללות ומתייעלות כל הזמן, והן יכולות לאזן את התמונה ולהביא להקטנת עלויות.

אי אפשר לדון בבנייה ירוקה בלי להביא בחשבון את השלכותיה על כיס הצרכן בכל הקשור להוצאות השוטפות של תחזוקת הבית והשימוש במים ואנרגיה. באחרונה פירסמה המועצה הבינלאומית לבנייה ירוקה ניתוח של עלויות הבנייה הירוקה תוך כדי התייחסות גם לתועלת ארוכת הטווח שיש בה. מדובר בניתוח של תווי תקן מכמה אזורים בעולם (כולל תו התקן הישראלי), שכולם נמצאים כבר בשלבים שונים של יישום.

על פי המועצה הבינלאומית, ההשפעה הכלכלית המשמעותית ביותר של בניין ירוק לאחר הקמתו היא בצמצום צריכת האנרגיה. מדובר בחיסכון בצריכת אנרגיה שיכול להגיע לשיעור של 30% בארצות הברית ויותר מ–40% בניו זילנד. תועלת נוספת של בנייה ירוקה היא ירידה בשיעור התחלואה בעקבות שיפור באוורור ובתאורה והקטנת החשיפה לחומרים מזהמים הנמצאים כיום במבנים רבים (רגילים) בגלל שימוש בדבקים וממיסים הפולטים אדים רעילים.

בניתוח של בנייה ירוקה יש להתייחס לשני הבטים נוספים: שילוב בנייה זאת בתכנון עירוני כולל, ושימוש בשיטות של בנייה ירוקה בעת חידוש בניינים קיימים (תהליך הנקרא בשם “רטרופיט”). רבים מהאדריכלים והמתכננים העוסקים בבנייה ירוקה מדגישים, שהמבנים צריכים להיות חלק מתכנון שכונתי המתחשב בסביבה, הכולל שטחים ירוקים, שבילי אופניים ותשתית נוחה של מתקנים למחזור פסולת או שימוש במים מטוהרים. שכונות כאלו משפרות עוד יותר את איכות החיים של מי שרכש דירה בבניין ירוק.

חידוש מבנים קיימים בשיטות של בנייה ירוקה יכול להיות חלק מפעילות כוללת של התחדשות עירונית. בישראל הוא עשוי להשתלב ביישום תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית, המאפשרת חיזוק מבנים נגד רעידת אדמה והוספת דירות וחידוש כולל של המבנה. מדיניות של הממשלה ושל הרשויות המקומיות ולפיה יוזמי בנייה ירוקה יקבלו הקלות בהליכי רישוי ותמריצים כספיים תגביר את הכדאיות הכלכלית לקבלנים. לכך יהיו כמובן גם השלכות סביבתיות מרחיקות לכת.