קיימוּת בסביבה בנויה

נשלח 26 ביולי 2010, 21:21 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 במרץ 2012, 10:59 ]
מאת:
נתי גרנץ
פורסם ביום: 25 ביולי 2010
קטגוריות:
בנייה ירוקה

תגיות:
בנייה ירוקה, גאי באטל, הפחתת פליטות גזי חממה, התייעלות אנרגטית, קיימות בסביבה בנויה, קיימות עסקית, תכנון בר קיימא, תכנון ירוק
קיימות בסביבה בנויה

קיימות בסביבה בנויה

מאת: גאי באטל

מהנדס סביבתי מומחה בתכנון בר-קיימא

הרצאתו של גאי באטל נערכה במסגרת השקת מגדל המשרדים הירוק של אחים עזורי, ברח' המסגר בתל אביב

מהי קיימות עסקית?

קיימות עסקית היא כיום כבר חלק מרכזי בשפה העסקית; היא כבר לא תוסף זה אלא חלק חיוני מניהול עסקי נבון, בין אם בהתמודדות עם סוגיות ההתחממות הגלובלית, סחר הוגן או הצורך לשמר את משאבי העולם.

מגזר הבנייה ניצב בלב הדיון, לא רק משום הוא אחראי לקרוב למחצית מפליטת הפחמן הדו חמצני בבריטניה, אלא גם משום שהסביבה הבנויה היא המקום שבו רוב בני האדם חיים, עובדים ומבלים.

היום גם ברור שהרבה ארגונים גדולים מתייחסים למבני המשרדים והמפעלים שלהם כאל חלק מהותי מתקשורת המותג, כאמצעי למשיכת ושמירת עובדים, וחשוב מכך, השתקפות האופן שבו הם מנהלים את עסקיהם.

למעט כמה יוצאים מהכלל, השאלה שעדיין מחפשת מענה היא "כיצד מגזר הבנייה ייצא ממגבלות ה'מלט והלבנים' המסורתיות והדגש על יעילות אנרגטית ויתפתח לבנייה בת קיימא תוך שמירה על רווחיותו?"

ברור לכל כי מתחזקת הדרישה הציבורית מארגונים לנהל את ענייניהם באופן אחראי בבניית משרדיהם, ברכישת הנייר שהם קונים למשרדים החדשים, בחנויות ובמחסנים שבהם הם משתמשים. ואכן, הרבה מותגים המחשיבים את דעת הצרכנים מגיבים לדרישה זו, מדווחים באופן פעיל על ביצועיהם בתחום הקיימוּת ומשווקים אותם כדי לשמור על עסקיהם ולקדמם.

ליזמי בנייה אין אולי את הנראוּת שיש למותגי צריכה, אבל גם הם מגיבים לשוק המתפתח מתוך הכרה שעסקים מוכנים לשלם יותר כדי לפעול מבניינים ירוקים ויעילים יותר. הקיימות נתפסת, יותר ויותר, לא רק כדבר טוב לסביבה אלא כטובה לעסקים.

היכן אנו עומדים?

ב-2009 התחייבה ממשלת בריטניה במסגרת החוק להפחית את פליטת גזי החממה של המדינה ב-34% עד 2020 ולהגיע להפחתה של 80% עד 2050. חוקים רבים ותוכניות צמחו סביב מלאכת ההפחתה הזו כגון תקנות הבנייה Part L, כללי מרטון (Merton), הקוד לבתים בני קיימא (CFSH, EPC's) והדרישה מהיזמים לעמוד ביעדי קיימות של רשויות מקומיות.

ישראל, לעומת זאת, נוקטת בגישה זהירה יותר. למרות שישראל חתומה על אמנת קיוטו, היא לא התחייבת לשום הפחתה ספציפית של פליטות ולפיכך, הלחץ לחקיקה שתחייב שיפור בתקני הבנייה אינו מורגש. הניסיון שנרכש בבריטניה מלמד שיש לשנות את מצב העניינים הזה.

ההזדמנות של ישראל: לעבור לחשיבה של מחזור חיים

כמות הפליטות האמיתית של בניין במהלך חייו חייבת לכלול את מחזור החיים השלם של הייצור. מחקרים שעשינו מראים שמחזור חיים טיפוסי נמשך 60 שנים וכמות פליטות הפחמן המגולמת בו (כלומר, פליטות פחמן בייצור, בבנייה, בתחזוקה ובסילוק כפסולת) יכולה להגיע ל-50%-60% מעקבות הפחמן הכוללות.

בבריטניה, כל החקיקה מתמקדת בהפחתת הפליטות התפעוליות, כלומר אלו שמתרחשות לאחר גמר הבניה. זהו צעד ראשון חשוב אבל הוא מחמיץ חלק משמעותי של הפליטות הנגרמות בבניין טיפוסי במהלך מחזור החיים שלו.

מידול ההשפעות של מחזור החיים, ובמיוחד השפעות הפחמן של הבניין מאפשר להמחיש את פליטות הפחמן התפעוליות והמגולמות של הבניין לכל אורך שרשרת האספקה של הבנייה (ראו תרשים מס' 1) ולקבל החלטות המבוססות על תמונת הפליטות השלמה.

רק עם גישה כוללנית אפשר לוודא שלא רק "נסיט" את ההשפעות הסביבתיות למקום אחר. לדוגמה, התקנת בידוד מצמר מינרלי מפחיתה ללא ספק את ההשפעה התפעולית של המבנה מאחר והיא מצמצמת את הביקוש של המבנה לאנרגיה, אבל מה לגבי פליטות הפחמן הנוצרות בעת התקנת המוצר? יכול להיות שהפליטות המגולמות האלו גדולות עוד יותר מהחיסכון בפליטות שנשיג מהתקנת הבידוד.

גילום ההשפעה הסביבתית של מוצרי בנייה לתוך מודל מחזור החיים של הבנייה מאפשר לנו לאזן את הפחתות הפחמן באמצעות שימוש בחומרים דלי פחמן, תוכן ממוחזר וטכנולוגיות יעילות מבחינה אנרגטית.

בניינים בני קיימא – חזון אקולוגי חדש

עלינו להימנע מפשרות וויתורים בדרך להשגת היעד של תכנון מבנים בני קיימא ובעלי פליטה נמוכה במיוחד של פחמן עם פתרונות אדריכליים המצמצמים את השימוש באנרגיה ובמים תוך מקסום השימוש בחומרים מתחדשים, יצירת גיוון ביולוגי ואגירת מים כדי להשתמש בהם שנית.

האתגרים בתחום זה רבים, וביניהם גם האופן שבו הציבור רואה אותנו, ההשפעה שיש לתכנון בר קיימא על חכירות, התנגדות לשינויים מצד הרגולטור, ועוד. ואולם, היתרונות ליזמים ולדיירים הרואים את ההזדמנות הם רבים, כגון:

• הפחתת העלויות השוטפות של אנרגיה ומים;

• שיפור האיכות הסביבתית של מקום העבודה וכתוצאה מכך, הגדלת תפוקת העובדים, מניעת היעדרויות וצמצום תחלופת עובדים;

• שיפור תדמית המותג לארגונים השואפים לשפר את המוניטין העסקי שלהם;

• שמירת ערך לטווח רחוק.

בשוק המתעורר הזה יש תמורה ממשית לאמיצים שמוכנים ללכוד את ההזדמנות בשלב מוקדם. היוזמה של האחים עזורי הוא דוגמה מצוינת לכך.

הבניין תוכנן מלכתחילה עם קיימות סביבתית במרכז תהליך התכנון, לרבות ההיבטים הבאים:

• מחזור מים – עד 18,000 ליטר ליום.
• גגות אקולוגיים כאזור התרגעות ומנוחה בקומות 5 ו-20
• זכוכית כסף כפולה ליצירת קירות מסך (Guardian SN 62) (הפחתת חום, 25% מזכוכית ממוחזרת מישראל)
• אוורור המשלב מערכות אוורור טבעיות ומכניות.
• ייצור חשמל פוטו-וולטאי – 500 מ"ר של תאים פוטו-וולטאיים (לאורך הבניין + הגג העליון)
• מחזור פסולת – הפרדת זכוכית, נייר וקרטון, אשפה אורגנית ופלסטיק.
• חניה לאופניים ומקלחת במרתף העליון.
• מעליות של מיצובישי, נטולות מסבים ובעלות צריכת אנרגיה נמוכה.
• אזורי קירור עם יעילות אנרגטית גבוהה המספקים בקרה ויעילות מרביות.
• ניהול אנרגיה קומתי – צריכת האנרגיה של כל קומת משרדים נמדדת בנפרד כדי לאפשר הערכה והפחתה מיידיות של הצריכה.
• בקרה כוללת של ניהול האנרגיה.
• חיישני תנועה המותקנים בחדרים + מדידת lux כדי לאפשר הקצאת משאבים יעילה.

הפרויקט הזה הפיק לקחים מפרויקטים חלוציים אחרים שנעשו בחו"ל, בהם הפרויקט החלוצי בארנגארו של חברת Lend Lease בסידני, אוסטרליה

Deloitte dcarbon8 מונתה לניהול הפחמן הפרויקט וסייעה בגיבוש פתרון כולל הקובע רף חדש, כפי שניתן לראות מההישגים הבאים:

• אפס פחמן, לרבות פחמן מאנרגיה, שינוע ופסולת
• צריכת מים חיובית
• אפס פסולת
• הפחתה של 20% בפחמן המגולם

למרות שהמגדל האקולוגי בתל אביב הוא ציון דרך חשוב לישראל, אנו בטוחים שאפשר להשיג עוד הרבה יותר. מיזם המגדל האקולוגי של עזורי הוא צעד ראשון ואמיץ בישראל ובתל אביב בדרך ליצירת עתיד בר-קיימא. הוא מוכיח שיזמי נדל"ן השואפים למלא את הביקושים הגדלים של הכלכלה הירוקה צריכים אף הם לאמץ חשיבה ירוקה. זהו כורח בלתי נמנע אשר בסופו של דבר יועיל הן לעסקים והן לכדור הארץ.

לכתבה באתר תשתיות


כתבות קשורות:
Comments