בשבועות הקרובים יסתיים תהליך אישורה של המדבקה האנרגטית, שתדרג דירות ובניינים לפי היעילות האנרגטית שלהם ב-6 רמות. המשמעות: מי שירכוש דירה בבניין המדורג כיעיל ביותר - יוכל לחסוך 55% ויותר בחשבון בחשמל

אם שוק הנדל"ן לא רותח דיו בקרוב עומד להתווסף אליו גורם חדש שעתיד להשפיע על ערכם של דירות ובניינים: המדבקה האנרגטית. בדומה לדירוג האנרגטי, שמוטבע כבר היום על מכשירי חשמל (ממקררים ועד מזגנים), בשבועות הקרובים צפוי להסתיים הליך אישורו של תו שידרג דירות ובניינים על-פי היעילות האנרגטית שלהם, שמשליכה כמובן על ההוצאות הכספיות בגין צריכת חשמל לחימום, קירור, תאורה ואוורור.


המדבקה האנרגטית פותחה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עלידי צוות בראשות פרופ' עדנה שביב, ד"ר גדי קפלוטו וד"ר אברהם יזיאורו. הדירוג האנרגטי מחלק את הבניינים ל-6 קטגוריות, ובמדרגה הנמוכה ביותר נמצאת "דירת הייחוס" - דירה שתוכננה ונבנתה על-פי תקני המינימום הקיימים כיום. דירה כזו (F) מוגדרת כ"בלתי מספקת" ומסומנת בצבע אדום. בקטגוריה D ייכללו דירות שהחיסכון האנרגטי בהן עומד על 20% לעומת דירת הייחוס, והחיסכון הולך וגדל עד למדרגה העליונה - חיסכון של 55% ויותר, המזכה את הדירה בדירוג +A ובצבע פלטינה.

היעילות האנרגטית של מבנים נקבעת על-פי איכות הבידוד של הקירות (הנגזרת מעובי הקיר ומהחומרים מהם הוא עשוי) ושל החלונות, ההתחשבות בכיווני השמש, בהצללה וברמת האיוורור והתאורה הטבעיים (ככל שיש אוורור ותאורה טבעיים יותר - צריך להשקיע פחות אנרגיה בהארה ובאוורור החלל).

מומחי הטכניון יצרו תוכנת סימולציה, שלתוכה ניתן להזין את הנתונים של הדירה או הבניין. בהתאם להם התוכנה קובעת את האיכות האנרגטית של הבניין ומעניקה לו דירוג. התוכנה מתחשבת גם במיקום הגאוגרפי של הנכס, בהתאם לתכונות האקלימיות המאפיינות כל אזור בארץ.

ד"ר קפלוטו, שותף בפיתוח המדבקה, אומר שמדובר בכלי צרכני מובהק: "היום כשאתה רוצה לקנות דירה, אתה צריך להסתמך על פרסום הקבלן. התוכנה שפיתחנו נותנת לך כלים לדעת כמה הבניין שאתה שוקל לעבור אליו יעיל וחסכוני. מבחינת הצרכן מדובר בעיקר בסוגיה כלכלית, ומבחינת המשק יש כאן פוטנציאל אדיר להפחתת זיהום האוויר וגזי החממה".

הפרויקט תוקצב על-ידי משרד התשתיות, ובימים אלה המדבקה עוברת אישורים אחרונים במכון התקנים. לאחר שתאושר רשמית יוכל כל קבלן, יזם או בעל נכס להזמין בדיקה של המבנה ולקבל מדבקה המעידה על הדירוג האנרגטי שלו. ההערכה היא שככל שהציבור יהיה מודע יותר לחשיבות הבנייה הירוקה ולפוטנציאל החיסכון הטמון בה, כך תהיה דרישה גבוהה יותר מצד רוכשי הדירות להיחשף למדבקה ויעלה ערך הנכסים שמחזיקים בה.

כשהדירוג האנרגטי יהפוך למרכיב שמשפיע על ערך הנכס יהיה לקבלנים ולבעלי דירות תמריץ לשפץ ולהשקיע במבנים קיימים, כדי לשדרג את היעילות האנרגטית שלהם וכמובן כדי להקפיד על סטנדרטים גבוהים בבנייה חדשה.
האדריכל דורון קליין, חבר המועצה לבנייה ירוקה, מברך על המדבקה: "זהו צעד ראשון וחשוב שיאפשר לקבל תמונה על צריכה אנרגטית של מבנים", הוא אומר. "הטכניון עשו עבודה יפה ביצירת כלי ידידותי למשתמש. המדבקה מביאה לשוק הישראלי מדידה פשוטה שלא קיימת היום. זה כלי שעוזר לצרכן לדעת מה הוא קונה ומספק לרגולטור אמצעי להציב לקבלנים דרישות. כלי כזה קיים במדינות רבות ויכול להיות לו תפקיד חשוב בהתפתחות שוק   הנדל"ן בארץ לכיוונים הנכונים".

פיתוחה של המדבקה האנרגטית הוא חלק מפעילות ענפה שנערכת בשנה האחרונה בניסיון לקדם את תחום הבנייה הירוקה בישראל. ענף הבנייה נחשב לבעל השפעה עצומה על הסביבה, ועל-פי תחשיבים בינלאומיים מבנים צורכים כשליש מהאנרגיה בעולם. לפי נתוני פאנל האקלים של האו"ם, מגזר הבנייה אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם.

גם המשרד להגנת הסביבה בישראל רואה בקידום הבנייה הירוקה את אחד המנופים המשמעותיים לצמצום צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים במשק, הוא קצה תקציב מיוחד לניסוח תקן חדש לבנייה ירוקה. לפי הערכות, התקן יהיה מוכן תוך כמה חודשים. עד כה נבנו בישראל רק 8 בניינים העומדים בתקן הנוכחי לבנייה ירוקה (5281)  - מה שלא מונע מקבלנים רבים לשווק שכונות ופרויקטים תחת   הכותרת "ירוק".

אף שלא מדובר בבניינים שמחזיקים במדבקה האנרגטית, הם מחזיקים בתו התקן הירוק של מכון התקנים, שכדי לקבלו יש להוכיח יעילות אנרגטית. מדובר בגני רמת הנדיב בזיכרון יעקב; שני בנייני בנק לאומי ברחובות החשמונאים בתל-אביב; בניין בנק הפועלים ביקנעם; בניין IDC 9 של חברת אינטל בחיפה; מבנה המשרדים של מפעלי ים המלח באתר סדום; מבנה המשרדים של תרכובות ברום בבאר שבע; ובית הבנק הבינלאומי הראשון בתל-אביב.

כניסתו של התקן החדש לתוקף אמורה להחדיר יותר סדר בשוק, והמדבקה האנרגטית מספקת לצרכנים כלי חשוב לדעת אם עובדים עליהם בעיניים או שלנכס שהם מתעניינים בו יש באמת יתרונות אנרגטיים וסביבתיים.

לכתבה באתר nrg