הגנים התלויים

פורסם: 20 בפבר׳ 2010, 11:59 על ידי: Sustainability Org
הפתרון של ארה"ב, גרמניה, קנדה ויפן לבעיות איכות הסביבה: הפיכת גגות הערים לגינות פורחות שיפחיתו את החום והרעש, ינקו את האוויר ויוריקו את קו הרקיע
דן שוחט, 18.02.10, 12:40 
 
בלב הדאון טאון של שיקגו, ברחוב לה סאלה פינת רחוב וושינגטון, שוכן בניין העירייה ההיסטורי, שהושלם בשנת 1911. אדריכלותו מנסה לשחזר את התקופה הקלאסית, עם עמודים רומיים המקיפים את הבניין מכל צדיו. אבל את הצד הכי מעניין בבניין אפשר לראות רק מחלונות גורדי השחקים שמקיפים אותו: הצד הזה הוא פארק בשטח של 1,886 מ"ר ששוכן על גגו.

 

הפארק הוא גן בוטני קטן – יש בו יותר מ־20 אלף צמחים מ־150 זנים שונים, בהם גפנים ועצי תפוח, עם שבילים שעוברים ביניהם. מערכת ההשקיה של הגן היא על טהרת מי הגשמים. יוזם הגג, ראש עיריית שיקגו ריצ'ארד דאליי שהבטיח להפוך את שיקגו ל"עיר הירוקה באמריקה", בנה אותו מכספי הפיצוי שהעירייה קיבלה בתחילת העשור מחברת החשמל המקומית ComEd, בתום סכסוך משפטי ממושך. לפי העירייה, מאז השלמתו בשנת 2001 הגג הירוק חוסך כ־3,600 דולר בשנה בהוצאות על מיזוג הקומות העליונות בבניין, בגלל הבידוד הטבעי שהוא מספק - ובנוסף נחשב לאטרקציה תיירותית פופולרית בעיר.

 

"זה לא היה פשוט באותן שנים, להסביר לאנשים מה זה בכלל גג ירוק", מספרת ל"מוסף כלכליסט" קימברלי וורתינגטון, מנהלת בכירה במחלקת הסביבה של עיריית שיקגו. "במכבי האש לא רצו לתת לנו אישורים כי הרעיון נשמע להם מוזר מדי. אני גם זוכרת שאחד מהקבלנים שניגשו למכרז לא הבין שאנחנו רוצים לשתול גינה אמיתית. הוא חשב ש'גג ירוק' זה גג שצבוע בירוק".

 

צילום: cc by kafka4prez
בשנת 2000 החום בטוקיו הגיע לרמות בלתי נסבלות. בתגובה, עיריית טוקיו כיסתה בתוך עשור כ־1.5 מיליון מ"ר של גגות העיר בצמחייה, ובה דשא פשוט לצד גינות ושדות אורז. התוצאה: הטמפרטורה הממוצעת בעיר בחודש אוגוסט ירדה בכשתי מעלות, מ־43 מעלות צלזיוס בשנת 2000 לכ־41 מעלות כיום צילום: cc by kafka4prez

 

מאז חניכת הגג הירוק של העירייה נשתלו על גגות שיקגו עוד כ־300 גינות, ששטחן המשותף עולה על מיליון וחצי מ"ר. הגגות הירוקים של שיקגו לא רק נראים טוב מהשמים. הם משפרים את הבידוד בקומות העליונות של הבניינים שבראשם הם נשתלים וחוסכים בהוצאות על מיזוג האוויר. הם הופכים את גז החממה פחמן דו־חמצני לחמצן, מושכים ציפורים, מנצלים מי גשמים שאחרת היו מתנקזים לביוב, מפחיתים במעט את הרעש העולה מהבניין, וככל הנראה גם יסייעו להילחם ב"איי החום" העירוניים – תופעה שגורמת לטמפרטורה הממוצעת בערים גדולות להיות גבוהה בכ־5 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה מחוץ לעיר, דבר שנובע מגגות הבטון החשופים שכולאים חום. הגגות הירוקים מסתמנים כמגמה המתפתחת ביותר בתחום איכות הסביבה, וככפפה הסביבתית הראשונה שערים ומדינות בעולם מרימות ברצינות.

 

הגרמנים התמכרו

צילום: MCT
הגגות הירוקים של שיקגו לא רק נראים טוב מהשמים. הם משפרים את הבידוד בקומות העליונות של הבניינים שבראשם הם נשתלים וחוסכים בהוצאות על מיזוג האוויר צילום: MCT

 

לא רק שיקגו מוריקה את גגותיה: עיריות רבות בארצות הברית, קנדה, אירופה ויפן מעודדות יזמי נדל"ן להקים בניינים עם גגות ירוקים. עיריית ניו יורק כבר הודיעה על הקלות במסים לבעלי בניינים בעלי גגות ירוקים. עיריית פורטלנד שבצפון־מערב ארצות הברית מסייעת במימון ההקמה של גגות כאלה, ובעצמה התחייבה לשתול גינה על גגו של כל בניין ציבורי חדש. בטורונטו, העיר הגדולה בקנדה, העבירו בקיץ האחרון חוק שמחייב לשתול גינה על לפחות 20% משטח הגג בכל בניין חדש - ועל לפחות 60% משטח הגג בבניינים גדולים.

 

מדינות אירופה מתקדמות בתחום עוד יותר, ומאז שנות השמונים חוקקו תקנות של גגות ירוקים בעשרות עיריות בשוויץ, איטליה, אוסטריה, הונגריה, שבדיה, אוסטריה, יוון ואנגליה.

 

חלוצת מדיניות הגגות הירוקים היא גרמניה. כבר בשנות השישים והשבעים של המאה ה־20 העבירה מדינת גרמניה המערבית תקנות לבניית גגות ירוקים ובחנה מדעית את השפעת הגגות הירוקים על הבידוד בבניין ועל הסביבה. ניסויים במערב ברלין הולידו כמה מהפטנטים שמשמשים עד היום את התעשייה בעולם, והעיר הגרמנית שטוטגרט נהפכה ל"בירת הגגות הירוקים של העולם", לאחר שב־1986 החלה העירייה בה לממן כמחצית מעלות הקמתו של כל גג ירוק בעיר. כיום יותר מ־145 עיריות בגרמניה מחייבות שתילת גינות בכל גג חדש, ולפי נתונים שבידי אוניברסיטת פן סטייט בארצות הברית, כעשירית מהגגות בגרמניה הם שטחים ירוקים.

 

בטוקיו נוספים לגגות העיר 150 אלף מ"ר של צמחייה בשנה. העיר אימצה את מדיניות הגגות הירוקים בשנת 2001, לאחר שאיי החום בטוקיו הפכו את הטמפרטורה בעיר לכמעט בלתי נסבלת. כיום, כשרבע משטחי הגגות החדשים שנבנים בעיר מכוסים בצמחייה, אזרחים רבים בטוקיו נהנים להימלט מ"ג'ונגל הבטון" של העיר לביקור בגינות הירוקות שעל גגות גורדי השחקים. על גג קומפלקס בתי הקולנוע קייאקיזאקה, בגובה 40 מטר מעל רחובות העיר, אף נשתל שדה אורז שמשמש את המסעדות במתחם.

 

צילום: cc by Venet
הפקולטה לאמנות באוניברסיטת נאן־יאנג בסינגפור היא בניין בן חמש קומות שמכוסה בגג ירוק מהמקוריים בעולם: הגג של האוניברסיטה הוא המשך ישיר של המדשאות שמקיפות אותה. בארצות הברית הותקנו בשנים האחרונות עשרות גגות ירוקים באוניברסיטאות ובהן הרווארד, ייל, דיוק וקרנגי מלון צילום: cc by Venet

 

ישראל עדיין לא בתמונה. עיריית ירושלים היתה הרשות הראשונה שיזמה פרויקט של הקמת גגות ירוקים, שיחל בקרוב בגג של אחד מבתי הספר בעיר. את הגג הראשון מתכנן האדריכל אריה קוץ, מתכנן פארק פרס בחולון.

 

גג ירוק נוסף שקוץ כבר הקים בישראל שוכן מעל הסניף המקומי של חברת התרופות רוש, באזור התעשייה מטלון שבפ"ת. מדובר בגינה בשטח 190 מ"ר שקוץ תכנן ובנה בשנת 2006, במרפסת השמש שבקומה העליונה בבניין.

"זה ממש לא בא ממקום אקולוגי, אלא כדי לתת לעובדים פינה ירוקה", אומרת תמי קדמון, עוזרת המנכ"ל ברוש ישראל שעובדת בבניין בעל הגג הירוק. "הרחוב שלנו מלא במוסכים, ואנחנו לא יוצאים מהבניין, אז הפינה הזאת משמשת להפסקות קפה, אירועים קטנים וגם לישיבות עבודה ספונטניות באוויר הפתוח".

 

בשנה שעברה הגישו חברי הכנסת אופיר פינס ממפלגת העבודה ויוחנן פלסנר מקדימה הצעת חוק שביקשה לתת הנחה בתשלום הארנונה לדיירי בניין משותף שיתקינו גינה על לפחות 60% משטח הגג שלהם. ההצעה נפלה בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, וכיום אפשר לראות גגות ירוקים, ובעיקר מרפסות שמש ירוקות, במגדלי הפאר החדשים באזור תל אביב - שברבים מהם גרים אנשים שעזבו בתים צמודי קרקע בארסוף ובכפר שמריהו.

 

משימתן של העיריות

 

"החוכמה היא לא רק להיות ירוק ולחסוך אנרגיה, אלא ליצור סביבות שאפשר להשתמש בהן, ושהן חלק בלתי נפרד מהעיר", אמר ל"מוסף כלכליסט" פול פרידברג, מראשוני מתכנני הגגות הירוקים בארצות הברית, ושותף של אריה קוץ הישראלי. אם גרמניה היא המדינה הראשונה שגילתה את היתרונות האקולוגיים שבגגות ירוקים, פרידברג הוא האדריכל הראשון שהציגם כעתיד הנוף העירוני. בניגוד לגרמניה, שבה הגגות הירוקים אינם נגישים לציבור ומאכלסים בעיקר שיחי בר, פרידברג מאמין שצריך להפוך את גגות הערים לגינות ולפארקים. "לא האהבה לטבע נתנה לי את הרעיון, אלא הרצון להכניס עוד צבע ירוק לנוף של ניו יורק של שנות החמישים, שבה חייתי כשסיימתי את הקולג'", הוא מספר. "בחרתי בגגות פשוט כי לא נשארו הרבה מקומות אחרים. הגגות הירוקים הראשונים שתכננתי היו של חניונים".

לפני כמה שנים תכנן פרידברג את הגג הירוק מעל הספרייה של האוניברסיטה הקתולית פורדהאם במנהטן. "הגג תמיד היה פתוח לקהל, אבל הוא היה עקר וסטרילי ואף אחד לא באמת עלה לשם. עכשיו יש שם דשא, נוף, גן פסלים ומסלול ריצה לסטודנטים. זה לא רק נוף ובידוד, זה מקום לאנשים".

 

ב"גגות ירוקים לערים בריאות", ארגון מקצועי שמאז 1999 מאגד 24 יצרנים של גגות ירוקים, מאמינים שהקמת גגות ירוקים היא צורך בהול. בראיון ל"מוסף כלכליסט" אומר מייסד הארגון, פעיל איכות הסביבה הקנדי סטיבן פק, שהחיסכון הכלכלי הוא השיקול השולי ביותר בנושא. "צריך לראות את התמונה הגדולה", אומר פק ל"מוסף כלכליסט". "צריך לשאול עד כמה הערים שלנו יהיו קרירות יותר כשכל גג עשירי יהיה ירוק. צריך לשאול בכמה מי גשמים מערכות הניקוז שלנו יוכלו לטפל, כמה נקי יותר יהיה האוויר וכמה מרחבים ירוקים בני שימוש יתווספו סביבנו".

 

פק מטיל את האחריות לכך על הרשויות העירוניות בעולם, וממליץ להן לתמרץ כספית יזמים שמקימים גגות ירוקים. כמו בעיקרון הרגולטורי של "המזהם משלם" – רק להפך. "יכולים להיות גם תמריצים עקיפים, כגון מתן אישורים מזורזים, או כל מה שזה לא יהיה. כל מה שעובד. הקפיטליזם והמרדף אחרי הרווח יכולים לעזור פה לכולנו"
 

אלפי שקלים לכל מ"ר
אחד הדברים שבולמים את תפוצת הגגות הירוקים הוא עלותם. בישראל, מחירה של גינת גג מגיע לכ-30 אלף שקל לכל 10 מ"ר, לא כולל מחירי הטיפוח וההשקיה
דן שוחט 18.02.10, 12:40

אחד הדברים שבולמים את תפוצת הגגות הירוקים הוא עלותם. בישראל, מחירה של גינת גג מגיע לכ־30 אלף שקל לכל 10 מ"ר, לא כולל מחירי הטיפוח וההשקיה. בארצות הברית, עלות הפיכת גג בשטח של 2,000 מ"ר לירוק עומדת, לפי בדיקה שנערכה באוניברסיטת מישיגן, על 130 אלף דולר מעבר לעלות הקמתו כגג רגיל. הסיבה לעלות הגבוהה היא מורכבותה של הגינה, שמכילה שש שכבות שונות, ובהן שכבות איטום וניקוז, ומצע גידול העשוי מחומר וולקני.

צילום: cc by jeremy.wilburn
אלפי שקלים לכל מ"ר צילום: cc by jeremy.wilburn

 

גם ההחזר הכספי נמוך: הגג הירוק של עיריית שיקגו חוסך לה כ־3,600 דולר בשנה על הוצאות מיזוג - ועלותו היתה 2.5 מיליון דולר. לפי בדיקות של אוניברסיטת מישיגן ושל מהנדס הבניין הישראלי אבישי נוה, החיסכון על הוצאות המיזוג לקומה שמתחת לגג ירוק מגיע לכ־30%-50% בשנה, כלומר כמה מאות עד כמה אלפי שקלים, לעומת עלויות שיכולות להגיע למיליון שקל.

 

אולם מחקרים מראים שגגות ירוקים מספקים חיסכון עקיף גבוה: באוניברסיטת מישיגן העריכו שיירוק עשירית מגגותיה של שיקגו יחסוך לתושבי העיר הוצאות בריאות בגובה 111 מיליון דולר בשנה. בקנדה מעריכים שאם טורונטו תוריק 6% מגגותיה, הצמחייה על גגות העיר תפרק כ־2.4 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני וגזים רעילים אחרים, והטמפרטורה הממוצעת בעיר תרד בעד מעלה וחצי. בעיריית שיקגו מספרים שבקיץ הראשון אחרי שתילת הגן על גג בית העירייה, נמדדה עליו טמפרטורה של 32 מעלות צלזיוס - טמפרטורה דומה לזו שנמדדה ברחוב - בעוד שעל גג חשוף בבניין סמוך נמדדה טמפרטורה של 76 מעלות צלזיוס, המזוהה עם "איי החום" העירוניים.

 

לכתבה בכלכליסט

Comments