|
הדרך לשינוי מבוססת על השלטון המקומי והמגזר העסקי.
מאת מיכל ביטרמן, 27/6/2012
תגיות: בנייה ירוקה, ועידת האקלים בריו
בדרך לועידת ריו 20+, ועידת פיתוח בר קיימא, שאלנו את עצמנו, האם ראשי מדינות ינהגו כמנהיגים ויובילו באמירה משמעותית של מחויבות גלובלית לעתיד בר קיימא? או שמא, יגלו נרפות וניווכח ברצון והיכולת המוגבלת של הכוח הפוליטי והמנגנון הבינלאומי בהתמודדות עם אתגרים בממדים שכאלו.
הגענו לריו עם הבשורה והציפייה של לפני עשרים שנה. דאז, הועידה סימנה התווית דרך- תחילת מסע תוך גיבוש השפה הנלווית לו. שם, בפעם הראשונה הוגדר המונח "פיתוח בר קיימא" וההתייחסות אליו במימדים שאינם רק סביבתיים, אלא גם אנושיים-חברתיים, מתוך הסתכלות ארוכת טווח שפורצת את ראיית הדור הנוכחי. 20 שנה אחרי המציאות השתנתה, והפכה למאתגרת יותר. מדוע? היום ישנה ההבנה לגבי מהי המשמעות של מושג הקיימות ומה דורש יישומו בפועל. בינתיים, במשך 20 השנים הללו, לא רק שלא צעדנו את הדרך לקיימות אלא ההיפך. צרכי הוועידה הנוכחית, אם כן, היו לא עוד ברמה של התווית דרך והשראה כי אם יצירת והפעלת מנגנונים עמוקים, אפקטיביים, אופרטיביים, שמטרתם להביא לשינוי במימד הגלובלי. אם מסתכלים על המגמות השוררות בעולם (לא רק בהקשרים של קיימות) וניסיון ועידות קודמות, כגון- ועידת האקלים בקופנהגן, התוצאה לא אמורה להפתיע אותנו. מתי לאחרונה מנהיגים גילו אומץ לשינוי פרדיגמה וקבלו על עצמם מחויבות מהותית בנושאים שמהותם שינוי הסטאטוס הקיים (ואינם נושאים של בטחון)? הוועידה סימלה נרפות תחת איצטלה של אמירה מחויבת וחדשנית. דיברו רבות על "צמיחה ירוקה" אבל מאחורי זה אין יותר מאשר קוסמטיקה. חלק מהותי מדיוני הוועידה נגע בסוגיית המרחב האורבאני- עולם שהולך יותר ויותר למחייה במרחבים אורבאניים ונדרש לייצר פתרונות להפיכת המרחב לבר קיימא. בניה ירוקה היא חלק מרכזי מהחתירה לעיר בת קיימא. היציאה לריו לוותה בדרישה מממשלת ישראל ליישם תכנון אורבאני ארוך טווח הכולל עירוב שימושים, צפיפות, דיור בר השגה ותחבורה ציבורית נאותה. דרישה מרכזית הייתה הפיכת הבניה הירוקה ליעד אסטרטגי ממשלתי שמטרתו הפיכת הפרקטיקות בעתיד למיינסטרים של עולם הבניה. קריאה מחודדת יותר הייתה לאופן שבו יש להטמיע את פרקטיקות הבניה הירוקה. וזאת- באמצעים של תמריצים, ובראשם- הטבות מס, הקמת קרן ייעודית לתמיכה בשדרוג מבנים קיימים, תמיכה בסקרי אנרגיה ויצירת מדבקה אנרגטית למבנים. בנוסף- התמודדות עם האתגר המשמעותי של ישראל של שדרוג מלאי המבנים הקיים (שיש להשקיע בו אף יותר מאשר בבניה החדשה) באמצעות כתיבת תוכנית לאומית לשדרוג retrofitting) המרחב הבנוי. זאת לצד אימוץ חלקים מתוך תקן 5281 כמחייב וקידומן של פרקטיות מקומיות לייצור אנרגיות מתחדשות. |