ליירק את המבנים בישראל - למה מחכים?

נשלח 30 בנוב׳ 2010, 6:20 על ידי Sustainability Org
בארצות הברית הוקצו כבר מאות מיליוני דולרים לצורך השבחה ירוקה של מבנים, המהווים גורם עיקרי בפליטות פחמן דו חמצני. בישראל לעומת זאת, מימוש הפוטנציאל עדיין רחוק
גלי גלט, 30/11/2010

מחקר שנערך במנהטן גילה, כי המקור של 80% מהפחמן הדו חמצני בעיר הוא מבנים. גם במקומות פחות צפופים, חלקם של בניינים בפליטות הפחמן מהווה למעלה מ-43% מסך כל הפליטות, זאת, לעומת 32% מהפליטות המיוחסות לתעשייה ו-25% המיוחסים לפליטות מתחבורה.

 

 

בארצות הברית, הנשיא ברק אובמה הקצה מאות מיליוני דולרים לצורך חידוש והשבחה ירוקה של מבנים פדרליים, לעידוד ומתן מענקים לפרויקטים של התייעלות אנרגטית ולהשבחה ירוקה במבנים קיימים (the recovery act). החזרי מס בגין פעולות אלה תורמים אף הם לעידוד התופעה. 
בריא לדיירים, בריא לסביבה

שיפוץ אקולוגי / יהודית יהב

בית ירוק יכול להיות בית רגיל הבנוי על פי עקרונות אקולוגיים, במטרה לשמור על הבריאות והסביבה. האקולוג שמואל חן ובת זוגו ציפי, נכנסים השבוע לבית ירוק כזה ביישוב חדיד, שליד בן שמן - ויש להם טיפים
לכתבה המלאה

 

עירית ניו יורק קבעה יעד של הפחתת השימוש באנרגיה במבנים בעיר ב-30% עד לשנת 2030. 150 מליון דולר הוקצו לטובת השבחה ירוקה של 100 מבנים בשנה. בנוסף לכך הקצתה עירית ניו יורק סכום של 16 מליון דולר לטובת ביצוע פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי.

 

פרויקט ההשבחה הירוקה וההתייעלות האנרגטית של האמפייר סטייט בילדינג במנהטן, מהווה דוגמה להצלחה של תהליך כזה. קרן האקלים של קלינטון ותוכניות מימון ציבוריות נוספות בשיתוף בעלי הבניין, ביצעו פרויקט דגל שהביא לצמצום של 38% בתצרוכת האנרגיה של הבניין.

 

ואצלנו?

למרות שהתייעלות אנרגטית במבנים קיימים היא דרך מהירה להשגת יעדים של הפחתת פליטות, נושא זה כמעט ואינו מטופל בישראל. קיימות דוגמאות ראשונות לשילוב אלמנטים של בניה ירוקה בשדרוג מבנים קיימים, אולם נדמה, כי מימוש הפוטנציאל עדיין רחוק.

 

אמנם, בבנייה החדשה משולבים יותר ויותר אלמנטים של בינוי ירוק, התייעלות אנרגטית ופיתוח בר קיימא, אולם הם מהווים אחוזים בודדים מתוך כלל המבנים. במדינות ה-OECD קיימים כבר היום למעלה מ-80% מהמבנים שיהיו בהן גם בשנת 2040. לכן, יש חשיבות רבה בהתמקדות בפתרונות במבנים קיימים.

 

קיימים שלושה רבדים לפרויקטים של השבחה ירוקה והתייעלות אנרגטית במבנים קיימים. הקל ביותר ליישום הוא שימוש באלמנטים שמביאים להפחתת פליטות גזי חממה וחסכון כספי מיידי בהשקעה נמוכה.

 

כך למשל, החלפת נורות ישנות בנורות חסכוניות, צמצום התאורה הבלתי נחוצה, ריבוי חלונות להכנסת אור ולאוורור טבעי, בידוד ושיפור מערכת הניקוז באמצעות גגות ירוקים, שינוי הטמפרטורות בחדרי שרתים, שילוב תאים פוטו-וולטאים ועוד. פתרונות אלו עשויים להביא לחסכון של כ-20% בצריכת האנרגיה במבנים.

 

המרכיב השני הוא שילוב אמצעי מדידה, בקרה ומעורבות של הדיירים בתהליך. התייעלות אנרגטית אינה מתייחסת אך ורק לשינויים טכנולוגיים פיזיים, אלא גם לשינויים בהתנהגות הדיירים. לא ניתן להשיג שינוי הרגלים, הכולל מחזור פסולת, שימוש מבוקר בתאורה ומיזוג, כיבוי מכשירים שאינם בשימוש ועוד, ללא מחויבות מצד הדיירים. שילוב מערכות למדידת התוצאות והמידע על הפחתת הפליטות, מעודדים השגת שיפורים.

 

המרכיב השלישי הוא מימון חיצוני ותקציבי רגולציה לטובת מימון השקעות ארוכות טווח. משום שקשה לצפות מדיירים לממן בעצמם טכנולוגיות חדשות ופרויקטים בקנה מידה גדול, שהחזר ההשקעה בהם עולה על שנים בודדות, למגזר הציבורי חשיבות רבה בעידוד השבחה ירוקה והתייעלות אנרגטית. הכסף הציבורי יכול לשמש זרז משמעותי לנושא.

 

הכותבת היא מנהלת חטיבת תכנון וסביבה מקבוצת הייעוץ אביב, החברה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה

 לכתבה באתר ynet

Comments