מושב הבונים הירוקים

פורסם: 15 במאי 2010, 9:50 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 15 במאי 2010, 9:57 ]

שמואל וציפי יעברו באוגוסט לביתם הירוק החדש. על הדרך, הם אספו מסקנות ומידע שיכול לעזור לכל מי שרוצה לגור בבית ידידותי לסביבה

סופ
אביב לביא | 14/5/2010 17:00    
שמואל חן ובת זוגו ציפי אינם עיתונאים, אבל הם מעבירים את ימיהם במרוץ נגד הדד-ליין: עד סוף אוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים, הם מתכננים להיכנס לביתם החדש. השבוע, הבית שבמושב חדיד, שכנו של בן שמן המפורסם יותר, עדיין נראה רחוק מלהיות מוכן: הטיח חשוף, מערכות המים והחשמל לא מחוברות. יש עוד הרבה עבודה. למרות זאת, בני הזוג הסתובבו בתוך המבנה העירום וסקרו את ההכנות בסיפוק: בעזרת השם, הכל יהיה מוכן בזמן.
צילום: שמואל חן
הבית מצידו הדרומי צילום: שמואל חן

הבית של שמואל וציפי הוא לא סתם בית: הם בונים בית ירוק. מרגע שהחליטו להקים את ביתם במושב שבו שמואל התגורר בילדותו, הם ידעו שהם הולכים לעשות את זה אחרת. להיות פורצי דרך. זוג שבונה בית ירוק במדינה שבה קבלנים לא מתעניינים בהתייעלות אנרגטית ובאיסוף מי גשמים, ובעיקר לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות. הם חנכו בלוג - "הבונים הירוקים", בו הם מתעדים את הבנייה, הלבטים והקשיים שלב אחרי שלב. ואז הם ניגשו לעבודה.

הבחירה שלהם לא הגיעה מחלל ריק. שמואל חן, 47, שבימים אלה הגיש דוקטורט באתיקה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, הוא פעיל מוכר בתנועה הסביבתית, ואף נכלל ברשימת התנועה הירוקה

בבחירות לכנסת. הוא נולד באנגליה, ובגיל שנתיים עלה עם משפחתו שנחתה במושב חדיד. "הכל היה קוצים וחרולים", הוא אומר תוך שיטוט בחצר בית הוריו. "מי חשב אז על יעילות אנרגטית", הוא אומר, "גג הרעפים להט בקיץ, ובחדרים הקטנים היה חום בלהות".

צילום: שמואל חן
הבית מצידו הצפוני צילום: שמואל חן

השיקולים הסביבתיים חדרו לכל פן של הבנייה: הבית נבנה על ציר צפון-דרום כדי לנצל באופן מיטבי את קרינת השמש בחורף ולהתגונן מפניה בקיץ. חישובים מדוקדקים של זוויות קרני השמש בכל עונה הכתיבו את גודל החלונות, הזווית שבה תותקן הפרגולה ובחירת סוג הבידוד ("בלוקל" של רביד, בתוספת טיח תרמי). מול חלק מהחלונות הם מתכוונים לנטוע עצים נשירים - שיסתירו את השמש בקיץ ובחורף יעמדו קירחים ויאפשרו לקרניים המחממות לחדור.

ניתוח משטר הרוחות השליך על התכנון הפנימי: מסדרון ארוך המחבר בין החדרים מהווה מנהרת רוח, וחלונות סקיילייט קטנים ליד התקרה מאפשרים לאוויר החם להימלט כלפי מעלה. מערכת מיזוג מרכזית ובזבזנית לא תהיה, אבל על מזגנים קטנים בחדרים הם החליטו להתפשר, למרות שלהערכתם לא יהיה בהם צורך: "אנחנו נכנסים באוגוסט", מסביר שמואל, "חסר לנו שניפול על היום הכי חם בשנה, והילדים יעשו פרצוף ויגידו שנמאס להם מהשטויות הירוקות שלנו".

רוב הגג יכוסה בפאנלים סולאריים, בדופן הבית תוצב מערכת מכלים לאיסוף מי גשמים וצנרת המים האפורים כבר מוכנה. הבית עצמו, 160 מ"ר בנוי, יהיה חלק מקומפלקס שיכלול גינת ירק לצרכים ביתיים ובוסתן קטן.

צילום: שמואל חן
המרזב והפלטה שהוכנו למערכת איסוף מי הגשמים צילום: שמואל חן
צילום: שמואל חן
סקיילייט בסלון צילום: שמואל חן

החדשות הטובות הן שבניית בית ירוק כרוכה בתוספת כספית שולית. השניים מדברים על השקעה נוספת של כחמישה אחוזים, סכום שתואם את התחשיבים הרשמיים של המשרד להגנת הסביבה. במהלך הזמן ההשקעה תחזיר את עצמה, ובגדול: החיסכון במים ובאנרגיה יצמצם משמעותית את הוצאות המחיה לעומת בית רגיל.

המלכוד טמון בזמן ובאנרגיה שפרויקט כזה תובע. "בשלב התכנון יש אדריכלים ירוקים", אומר שמואל חן, "אבל כשהגענו לביצוע הבנו מהר מאוד שאין דבר כזה קבלן ירוק. אחרי שנפגשנו עם כמה בעלי מקצוע, הגענו למסקנה שאנחנו מוכרחים לקחת שליטה על הפרויקט בעצמנו. אין טייס אוטומטי ירוק. כל שלב דורש חשיבה, על כל צעד לומדים עשרה דברים חדשים. בשוק מסתובבים מוצרים שקוראים לעצמם ירוק אבל בבדיקה מעמיקה מגלים שזה לא בדיוק ככה. אם לא רוצים שבעלי המקצוע יעשו מה שבא להם, חייבים ללוות את הע? בודה מקרוב".

כשהבינו שהידע שהם אוגרים הוא נכס בפני עצמו, החליטו השניים להפוך את עצמם לעסק, והם מציעים שירותי ייעוץ וליווי למי שמעוניין ללכת בדרכם. אכן יוזמה ראויה, אבל קפיצת המדרגה הסביבתית האמיתית של הבנייה בישראל תתרחש כשהתקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281) יישר קו עם הסטנדרטים של תקן LEED הבינלאומי, ובעיקר כאשר הוא יהפוך לתקן מחייב. במשרדי השיכון והגנת הסביבה מקדמים את התהליכים הללו, אך באיטיות משוועת; עד שהם יבשילו, מי שרוצה לבנות בית ירוק יכול לעקוב אחרי הפרויקט של שמואל וציפי, ולחסוך לעצמו הרבה כאב ראש לא ידידותי לסביבה.

צילום: שמואל חן
סקיילייט וחלונות רפפה במסדרון צילום: שמואל חן

Comments