שדרוג תקן בניה ירוקה בישראל

נשלח 16 בנוב׳ 2010, 21:58 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 במרץ 2012, 11:01 ]

צריכת האנרגיה הגבוהה והנזק לסביבה שגורמים מבנים כבר ידועה וגם יש מודעת לנזק הבריאותי של בנייה רגילה – הביקוש למבנים ירוקים עולה והתקן במכון התקנים הישראלי עובר שדרוג

16/11/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

בניה ירוקה
כך תראה שכונת ארגמן של קבוצת חנן מור בנס ציונה, לרגלי גבעת האירוסים שניצלה מבנייה והפכה לגן לאומי – צילום: באדיבות קבוצת חנן מור
"מבנים צורכים בערך 40-30 אחוז מהאנרגיה הגלובלית והסביבה הבנויה אחראית לכ-20 אחוז מצריכת המים הגלובלית" כך עולה מנתוני המועצה העולמית לבנייה ירוקה. עוד עולה מהנתונים שמבנים ירוקים יכולים לצמצם את צריכת האנרגיה ב – 35 – 50 אחוזים, להפחית 35 אחוז מפליטות גזי חממה ולצמצם צריכת מים ב 40 אחוז.

בארץ, מסקר של עיריית תל אביב עולה כי מהלך של בנייה ירוקה עשוי לחסוך עד 30 אחוזים מחשבונות החשמל של מבני הציבור בעיר המסתכמים ב - 33.4 מיליון שקל בשנה לערך, מה שעשוי להוביל לחיסכון של כ 10 מיליון ₪ בשנה.

זו אולי הסיבה לדרישת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ממכון התקנים הישראלי (מת"י) לשדרג את התקן 5281 בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ("בניינים ירוקים") בהליך מזורז הצפוי להסתיים בחודש מרץ 2011.

מה זו בעצם בנייה ירוקה

אז איך שינוי עקרונות הבנייה יכול להביא לחיסכון אנרגטי כל כך גדול? הדבר דורש שעקרונות הבנייה ישתלבו עם המשאבים הטבעיים של כדור הארץ. כך למשל שימוש באמצעי בידוד טובים יותר, צמצום החשיפה לשמש, ניצול נכון יותר של הרוח הטבעית והתאורה הטבעית יביא לירידה דרמטית בצריכת החשמל של הבית.

אולם בנייה ירוקה לא עוצרת רק בזה. בנייה ירוקה תעשה שימוש נכון ונבון במים שבבניין. התקנת חסכמים, השבת מים אפורים (מי אמבטיות וכיורים) איסוף מי הגשם הם רק חלק מהדברים שניתן לעשות כדי לצמצם את צריכת המים של הבניין.

נוסף על כך בנייה ירוקה תעשה שימוש בחומרים אשר הם בעצמם מתחשבים בסביבה, חומרי בנייה אשר קבלו תו תקן ירוק, ותמחזר את הפסולת באתר הבנייה. ישנו דגש נוסף על צריכת חומרים מקומית אשר תקטין את השינוע של החומר ובכל תקטין את צריכת האנרגיה של תהליך הבנייה.

בנייה ירוקה מחמירה אף תשים דגש על אתר הבנייה ותדאג שהוא יהיה גם כן ידידותי לסביבה הדגש הוא על מניעת רעש ולכלוך כמו גם על מחזור חומרי הבנייה.

שדרוג תקן הבניה הישראלי

שדרוג בניה ירוקה בישראלמי שמפקח על הקריטריונים הללו הוא מכון התקנים הישראלי (מת"י) אשר מעניק תו תקן ירוק לבניין אשר עומד בדרישות. כאמור תו התקן נמצא כעת בבחינה מחדש לפי דרישתו של השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, ועתיד להתפרסם במרץ 2011.

התקן החדש יותאם לתנאי האקלים, טכנולוגיות הבנייה וצרכי השוק הישראליים, אומרים במת"י וגם מבטיחים שהתקן המשודרג יהיה קל ליישום ולהבנה והמנגנון שלו יכלול מערך תמיכה והדרכה להטמעה בשוק הבנייה.

אז מה הולך להשתנות בתקן הנוכחי שפורסם בשנת 2005? אדריכלית אביגיל דולב, רכזת תחום בניה ירוקה במת"י מוסרת בראיון לאפוק טיימס שעכשיו חל התקן על בניינים המיועדים למגורים ולמשרדים. "בתקן החדש נוספים למעגל הבניה הירוקה גם בניינים שייעודם: מוסדות חינוך, בתי מלון, בנייני מסחר, גני ילדים, בניינים משופצים, מוסדות בריאות, בנייני התקהלות ציבורית ובנייני תעשייה".

לימור ארגמן, רכזת פרויקט בניה ירוקה באגף התקינה במת"י שאף היא התראיינה לאפוק טיימס מדברת על הרחבה משמעותית של כל נושאי הבניה בהם דן התקן. כיום התקן מתייחס בעיקר לנושאי חיסכון באנרגיה ובמים ושמירה על הקרקע. בתקן החדש כל נושא יאוגד בפרק משלו, בנוסף לפרקים שהוזכרו יכלול התקן פרקים לחומרי בנייה, איכות פנים הנוגעים לבניין עצמו. בנוסף התקן החדש מייעד פרק שלם לכל נושא של אי פגיעה בסביבה בעת תהליך הבנייה כגון התרוממת אבק, רעש וכמובן מחזור פסולת הבניין.

עד היום התקן ניתן בשתי רמות: ציון עובר וציון מצטיין. שינוי נוסף בתקן הוא הרחבה של הדירוג כך שיהיו בין הציון עבר לציון מצטיין גם דירוגי ביניים. ארגמן מציינת ששינוי הדירוג יהווה תמריץ ליזמים להשיג דרוג גבוה מ"עבר" גם אם אינם מתכוונים להשיג את הציון "מצטיין".

דולב מציינת שבתהליך הבחינה מחדש של תקן הבניה מסתייע מת"י בחברת BRE - Environmental Assessment Method הבריטית שכתבה את התקן הבריטי "ברים" (BREEAM). תקן ה"ברים" יחד עם תקן ה"ליד" (LEED) האמריקאי נחשבים למחמירים ביותר בין תקני הבנייה הירוקה בעולם.

מה יכלול התקן המשודרג:

· יכלול גם מוסדות חינוך, בתי מלון, מסחר ומוסדות בריאות

· יבדוק גם את חומרי הבנייה ואיכות הפנים של הבניין

· יתווספו רמות ביניים בין עובר למצטיין

שיפוץ מבנים קיימים לירוקים

אינטל
הבניין הירוק של אינטל בחיפה שנחנך השנה זכה לתקן מצטיין ול"ליד" אמריקני הנחשב לתקן המחמיר ביותר בעולם לגבי בנייה ירוקה
גם אם ישנה הכרה בחשיבות הבנייה הירוקה עדיין נותרים הבניינים הקיימים זוללי האנרגיה. לאור העובדה שעיקר המבנים בשוק הם המבנים הקיימים ושלעומתם מספר התחלות הבנייה בטל בשישים, חברת מקינזי העולמית מייחסת חשיבות לנושא במודל העולמי שפיתחה להפחתת פליטות גזי חממה. במודל ניתן משקל משמעותי בקטגוריית הבנייה לשיפוץ מקיף של מבנים קיימים לצורך התייעלות אנרגטית.

בתקן הישראלי כמו גם בתקני ה"ברים" וה"ליד" קיימים כלים מיוחדים למדידת תחזוקה ותפעול סביבתיים של מבנים קיימים. שוק זה של מבנים קיימים נתפס כשוק העתידי שלהבניה ירוקה. ב-30 בנובמבר תקיים חברת "בית ונוי", בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, כנס בנושא חידוש מבנים בבניה ירוקה – Green Retro Fit.

בארץ, בית מקלף בבאר שבע הוא דוגמא לבניין משרדים שקיבל הסמכה לתקן הבנייה הירוקה של מת"י אחרי שעבר שיפוץ. אחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק יהפוך, עם סיום עבודות החידוש שלו בשנת 2013, לבניין ירוק בעלות של 20 מיליון דולר, ויחסוך כ-4.4 מיליון דולר מדי שנה. חידוש הבניין לירוק התאפשר ביוזמת ארגונים ללא מטרות רווח וביניהם "יוזמת קלינטון לאקלים" Clinton CCI – Climate Initiative של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון והמכון של הרי הרוקי - Rocky Mountain Institute, RMI.

בנייני ציבור ירוקים בארץ

אין בארץ מבני ציבור רבים שזכו לתן תקן של בנייה ירוקה, הבניין הציבורי הראשון בארץ שזכה במרץ 2008 לתו תקן לבנייה ירוקה ברמת מצטיין היה בניין מרכז המבקרים ברמת הנדיב, על אם הדרך לזיכרון יעקב. ברמת הנדיב גם הגישו וזכו להסמכה של תקן ה"ליד" האמריקאי. מרכז המבקרים מוסתר בצידו האחד בתלולית קרקע וממגרש החנייה הוא נראה כמו גשר על גבעה.

בניין אינטל בחיפה שנחנך השנה זכה גם הוא לתקן מצטיין ולליד האמריקאי. בתל אביב סניף מרכזי של הבנק הבין-לאומי בשדרות רוטשילד קיבל הסמכת התו הירוק. בפריפריה נחנך ביוקנעם סניף של בנק הפועלים שאף הוא זכה להיקרא סניף ירוק.

אמרגן אומרת שלא מעט בניינים טוענים לכתר של בניין ירוק אך לא קבלו את התו של מת"י. כרגע נמצאים בבניה בתל אביב מספר בניינים ששואפים גם לליד האמריקאי כמו בניין "עזורי אקו טאוור" ברחב המסגר ובניין אלקטרה ברחוב יגאל אלון.

אלפי יחידות ירקות למגורים

בבנייה למגורים מספר ערים ורשויות הכריזו על "שכונות ירוקות" וחברות בנייה כבר אינן מתעלמות מהקסם של הבניה ירוקה בקרב בקונים. קבלנים כמו שיכון ובינוי, חברת חנן מור ואחרים משתלבים בשכונות ועומדים בתנאים שמעמידות הרשויות. ארגמן מספרת שכיום בעשרות שכונות ירוקות מוקמות אלפי יחידות דיור שזכו לתו הבנייה הירוקה.

עיריית רעננה קיבלה החלטה שכל מבנה חדש בתחומה יגיע לתקן של בנייה ירוקה. הדבר נבחן בשלב מוקדם של בקשה להיתר בנייה, כבר עם הגשת התוכניות לועדת המשנה לתכנון ובנייה המקומית.

ארגמן ממת"י מציינת שיש רשויות ועיריות שלא מחייבות את אימוץ תקן הבניה הירוקה 5281 כלשונו אך הגדירו "אוגדנים" משלהם לבנייה הירוקה ומחייבות עמידה בהם לשם קבלת היתר בניה, כדוגמת בעיריית כפר סבא ויבנה. בפריפריה, ביוקנעם ובכרכור בונים שכונות ירוקות.

עיריית תל אביב מתנה הנפקת היתרי בנייה בהצגת פתרונות הנדסיים ואדריכליים לשמירה על הסביבה ועל עקרונות הבנייה הירוקה,. שאומצו גם על ידי פורום 15 הערים העצמאיות.

דני דניאל סמנכ"ל שיווק בקבוצת חנן מור אומר שהקבוצה חרטה על דגלה אג'נדה של בנייה ירוקה. היא בונה במספר שכונות בנייני מגורים שיזכו לדבריו בתקן הישראלי 5281 ביבנה, רחובות, מצליח ומקומות נוספים. בשכונת ארגמן בנס ציונה, למרגלות גבעת האירוסים שהוכרז כגן לאומי מקימה קבוצת חנן מור שכונה שתכנונה זכה בתו "מצטיין" לבנייה הירוקה, לדברי דניאל הראשונה בארץ הזוכה לתו זה. לגבי תגובת הציבור לבנייה הירוקה אומר דניאל: "יש ביקוש ואנשים מתחילים להבין שבנייה ירוקה היא בריאה יותר." דניאל מסביר שבניין ירוק בעל פתחים רבים יותר, הוא מאוורר יותר ויש בו תאורה טבעית שמפחיתות את הסכנה לבריאות האדם הגלומות בבניין רגיל.

הבנייה הירוקה בעולם

בעולם המערבי תופסת הבנייה הירוקה תנופה בעיקר ברשויות המקומיות באירופה ובמדינות בארה"ב. עד היום בצרפת בעת מכירת מבנה מחויב המוכר לספק לקונה מספר מסמכים המעידים על מצב המבנה. משנת 2006 התווסף מסמך מחייב רשמי המתאר את "הביצועים" האנרגטיים של המבנה הכולל את המתקנים התרמיים (חימום-קירור), צריכה שנתית של אנרגיה והעלות השנתית של אותה אנרגיה. צריכת האנרגיה מתורגמת לפליטת הפחמן הדו-חמצני. "המבנים המוגדרים כצרכני אנרגיה מופחתת מושכרים ביתר קלות ממבנים אחרים" אומר דני פרנסוא מסוכנות נדל"ן צרפתית אך עדיין אין ניתוח של השפעה על מחירי השכירות. ממשלת צרפת שוקלת לתמרץ את הבנייה הירוקה גם בעסקאות המכירה-קניה.

רוצים לבנות ירוק – אבל אין ממה

כפי שהזכירה זאת לימור ארגמן, רכזת פרויקט בניה ירוקה באגף התקינה של מת"י: "ההתייחסות בתקן המחודש לבנייה ירוקה לחומרי הבניה תעודד יצרנים של חומרי בניין ליצור מוצרים בעלי תו תקן ירוק". כיום במועצה לבנייה ירוקה קובלים על כך שגם כשרוצים לבנות עם מוצרים ירוקים, קשה למצוא אותם בשוק. "בעוד שבארה"ב שוק חומרי הבנייה הירוקה מוערך בהיקף של כמאות מיליארדי דולר, בישראל מוצעים לקבלנים וליזמים מגוון צנוע של חמש משפחות מוצרים ירוקים בלבד", עולה מנתוני המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

הסיבה לקיומו של מגוון מוצרים דל, מסרו מהמועצה נובע מכך שקיים קושי בקביעת הקריטריונים להגדרה של מוצר ירוק. סיבה נוספת, טמונה בהיעדר הרגולציה הממשלתית בתחום. חוסר מוטיבציה בקרב היצרנים עצמם אינה מסייעת להתפתחותו של השוק.

הילה ביניש, מנהלת המועצה לבנייה ירוקה אומרת: "מצאי מגוון ועשיר של חומרי בנייה ירוקים הינו תנאי הכרחי לבנייה ירוקה בת קיימא בישראל. המפתח נמצא בידיים של היצרנים, הם אלה שבסופו של דבר יוצרים את השינוי בפועל בעקבות היענות לדרישות הציבור או לתכתיבי המחוקק".

לכתבה באפוק טיימס


Comments