מבנייה ירוקה למרחב בר קיימא - ועידה שלישית לבניה ירוקה בישראל

נשלח 31 בינו׳ 2011, 5:49 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 11 בפבר׳ 2012, 7:32 ]

אם בנייה ירוקה התרכזה בעבר בתכנון בניין בודד, כיום היא גולשת המרחב העירוני כולו – ירוק זה לגור חמש דקות מהעבודה ולהגיע לעבודה ברגל או ברכיבה על אופניים

28/01/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

ביום ד', 26 בינואר קיימה המועצה הישראלית לבניה ירוקה בשיתוף עם התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים והבונים את הועידה השנתית לבנייה ירוקה, זו השנה השלישית.

אחד הדוברים הראשונים היה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן שדיבר על התרומה של מבנים בצריכת אנרגיה, צריכת מים, פליטת גזי חממה וייצור פסולת. ארדן דיבר בשבח הבנייה הירוקה שיכולה להביא לחיסכון ברמה הלאומית באנרגיה, לצמצם את פליטת גזי החממה ולהביא לירודה בכמויות פסולת הבניין.

השנה זכה לאות הוקרה מטעם המועצה לבנייה ירוקה אדריכל אריה רחמינוב שכבר שנים עוסק בתכנון אדריכלי תומך סביבה. בקמפוס של שדה בוקר, באוניברסיטת בן גוריון עסק רחמינוב בפיתוח עקרונות של אדריכלות בת קיימא, תכנון ערים אדריכלי ותכנון נחלים. בקבלו את הפרס אמר רחמינוב: "אדריכלות ירוקה ותכנון ערים בר קיימא היא התרומה הגדולה ביותר של קהילת המתכננים בארץ".

מדי שנה נבנים בישראל כ-42,000 יחידות דיור, גם אם יאמצו בנייה ירוקה לכל המבנים החדשים,  אם לא ידאגו לשינוי והתאמה גם של מבנים קיימים השיפור לא יתבטא בצורה משמעותית.

היכן אנו מבלים את מרבית שעות היום שלנו?

מסקרים ומחקרים שנעשו בארץ התגלה כי קרוב ל-90 אחוז מתושבי ישראל חיים בישובים עירוניים. מחקרים של ארגון ה-OECD מגלים שמרבית האוכלוסייה העירונית חייה קרוב ל-90 אחוז מהזמן בתוך מבנה שיכול גם להיות אולם המתנה של תחנת הרכבת. יתכן ובגלל מזג האוויר היבש מרבית ימות השנה בישראל, אנחנו מבלים קצת יותר מחוץ למבנים.

השר ארדן גם הסביר שבנייה ירוקה יכולה לא רק לחסוך 25 אחוז חשמל, אם תופעל ברמה הלאומית היא גם יכולה לתרום לאספקה סדירה של חשמל. ההסבר לכך הוא שחשמל לא נאגר ויש להיערך להספקה מרבית של שעות השיא. בניין יעיל מבחינה אנרגטית יכול לצמצם את הביקוש לחשמל בשעות השיא, בדרך כלל חום גבוה במיוחד בו פועלים המזגנים במלוא עוצמתם בכל הארץ. בנייה נכונה ושימוש בשיטות מחזור יכולה גם לחסוך כל שנה כ-7 מיליון של פסולת בניין מדווח השר ארדן.

המבנים הירוקים לא רק מביאים לחיסכון באנרגיה ומים ומצמצמים את הפגיעה בסביבה אלא גם בריאים הרבה יותר לאדם. ארדן גם דיבר על צמצום פערים כלכליים באמצעות בנייה ירוקה: "חלק לא מבוטל מהמשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך מוציאות חלק נכבד מהתקציב שלהן לחשבונות החשמל והמים". השר ארדן גם דיווח על תקן חדש ואמר כי יש לעשות הפרדה בין בנייה העושה שימוש באלמנטים ירוקים לבין בנייה בת קיימא ולכן שוקלים על החלפת שם התקן מ"בניה ירוקה" ל"תקן לבנייה בת קיימא".

מבניין בודד למרחב העירוני

מר ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל אמר בוועידה שבנייה ירוקה צריכה להתייחס למרחב הכללי. צריך לבנות בניינים מרובי שימושים. הוא הסביר שמי שחושב שלבנות בנייה ירוקה עם שימוש מופחת באנרגיה מבלי להתחשב בתשתיות ובפקקי התנועה זה קיימות, טועה. לדעת בובליל תעשייה בהיי-טק שאינה מזהמת יכולה בקלות להתחבר לאזורי מגורים מבלי לפגוע בסביבה. "מדוע בונים את אזורי ההיי-טק בגטאות נפרדים?" שאל בובליל.

גם המרצה האורח מחו"ל פרופ‘ קי פו לם, אוניברסיטת קרנגי מלון, ארה“ב, שם דגש על תכנון עירוני בר קיימא ולא רק בניין בודד והביא לדוגמה את העיר פיטסבורג בארה"ב. לדברי פרופ' פו לם פיטסבורג הפכה מעיר תעשיית הפלדה לאחת הערים הירוקות ביותר בעולם: "זו הסיבה שבשנה שעברה החליט ארגון ה-G20 לקיים בה את המפגש שלו ונשיא ארה"ב ברק אובמה ציין את השיפור והמגמה המקיימת של העיר בפתח הכינוס של ה-G20".

פו לם מציין שיש להתייחס לכלל הסביבה בכנון בר קיימא ומצטט מדבריו של האדריכל האוסטרי קריסטופר אלכסנדר: "כשאתה בונה משהו אתה לא יכול לעשות זאת כאילו הוא דבר מבודד, אתה צריך תוך כדי בנייה לתקן את העולם שסביבו".

תכנון עירוני חכם לא רק ירוק

אם פעם דיברו על תכנון עירוני או אורבניזם ירוק, בעיר פיטסבורג מדברים על תכנון עירוני חכם - Smart Urbanism. מטרת יישום התכנון העירוני החכם בפיטסבורג הוא להביא לכך שלעיר תהייה בעתיד: "מערכת יעילה ונוחה לתחבורה ציבורית, שטחים ירוקים פורחים, קהילה משגשגת של בעלי עסקים מקומיים, ושפע של דיור על פי עקרונות הבנייה הירוקה".

האורבניזם החדש או תכנון ערים חדש (New Urbanism) מבוסס על תפישת עיר שהייתה קיימת לפני מלחמת העולם השנייה, שכונות עירוניות עם שימושים מעורבים שניתן להלך בהם ללא צורך כלל בכלי רכב למרבית הפעולות היום יום שלנו.

פרופ‘ פו לם גם סיפר על מרכז למחקר בחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות להתייעלות אנרגטית בפילדלפיה עם תמיכה של ממשלת ארה"ב בשם GPIC בפילדלפיה - Greater Philadelphia Innovation Cluster for Energy. במרכז זה נמצאים יחדיו המוחות המבריקים ביותר בתעשייה, בממשלה ובאקדמיה שיעצבו את תפעול המבנים עם שימוש מופחת באופן משמעותי של אנרגיה לעומת המבנים של היום.

טכנולוגיה חדשה בבידוד מבנים

במקביל לכינוס במליאה היו בוועידה גם הרצאות על טכנולוגיות חדישות, אחת מהם הייתה על מערכות בידוד E.T.I.C.S (External Thermal Insulation Composite Systems) שהוסברה על ידי האדריכל האמריקני ריאן קלרק אותו הזמין המפעל לחומרי בנייה תרמוקיר. אלמנט הבידוד בשיטה זו מגיע בצורה של לוח אותו מקבעים בחלק החיצוני של הקיר ולא בחלקו הפנימי. לדברי קלרק ההתקנה היא באמצעות חיבור פשוט של הלוח לקיר. לאחר ההתקנה מכסים את הלוח עם צמר זכוכית המשמשת לבידוד. השכבה האחרונה היא של חומר הכיסוי הרצוי לקיר החיצוני.

השאלה הראשונה שנשאלת כשמייבאים טכנולוגיות או חומרי בנייה היא: האם הן מתאימות לישראל? אדריכל קלרק בטוח שכן. לדעת קלרק השיטה מקטינה את שינויי הטמפרטורה בתוך החלל של הבתים (חדרים), במשך מרבית הזמן הטמפרטורה כמעט קבועה ללא קשר כמעט מה השינויים מחוץ לבניין.

תקן ירוק חובה בעיר רעננה

התקן לבנייה ירוקה עובר על פי בקשת השר ארדן רוויזיה במכון התקנים הישראלי ובקרוב כאמור יפורסם תקן חדש. מה מידת השימוש של התקן הנוכחי והאם עמידה ב-55 אחוז ממנו היא הוכחה לבנייה ירוקה? לא בטוח שאכן כך, למרות זאת יש לברך על כך שיותר ויותר קבלנים בוחרים לבנות גם בנייני משרדים רבי קומות ובנייה רוויה למגורים על פי התקן הירוק כמו חנן מור שיכון ובינוי ועוד. אורנה אנג‘ל, סמנכ“ל תכנון וקיימות בחברת שיכון ובינוי סיפרה שלפני שלוש שנים כשהחליטה החברה לבנות בניינים ירוקים (בעולם גם לפי התקן המחמיר LEED), טענו כי אחד משני דברים יקרו לחברה: או שהיא תתמוטט או שתעזוב את הרעיון של בנייה ירוקה. "אנחנו ממחזרים פסולת בניין ובסוף השנה מחשבים כמה הרווחנו על אי ההטמנה שלה", מסבירה אנג'ל את היתרונות הכלכליים של בנייה ירוקה.

נחום חופרי, ראש העיר רעננה אף הוא היה בין הדוברים בוועידה וסיפר כי ברעננה על פי החלטת מועצת העיר, החל מ-1 ביוני 2010 כל תכנית בנייה אשר תוגש לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תחויב לעמוד בדרישות ת"י 5281 - התקן לבנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי. חופרי דיווח כי בסוף שנת 2010 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה שלוש בקשות לבניית בתים צמודי קרקע על פי התקן הירוק. יחד עם זאת התלונן חופי על העיכובים מצד מכון התקנים ואמר כי שוקלים בעירייה על אפשרות שהועדה המקומית לתכנון ובנייה היא אשר תאשר תקן ירוק.

יהודה אולנדר – יו“ר העמותה לייזום בניה ירוקה ובת קיימא מסכם: "בנייה ירוקה היא תרבות שאותה מפתחים – ברגע שהיא עוברת להיות נחלת הכלל אז אין משהו אחר".

לכתבה באפוק טיימס


Comments