צרכנים צריכים לחייב קבלנים לבנות מבנים עם יעילות אנרגטית מירבית כסטנדרט לבניה

נשלח 3 בספט׳ 2009, 11:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 3 בספט׳ 2009, 13:57 ]

התחממות כדור הארץ ומשבר משק הארגיה העולמי לא הובילו לשינוי משמעותי של מערכי האנרגיה בבניה בישראל. למרות הצורך הוודאי לחסכון באנרגיה, הטכנולוגיות שפותחו והניסיון שנצבר, עדיין מוקמים בישראל בניינים בזבזני אנרגיה, פוגעים בסביבה עם עלויות תחזוקה גבוהות.

עלויות מערכות האנרגיה: המיזוג והתאורה מחולקות לעלויות ההשקעה במערכת בעת הקמתה ועלויות האחזקה השוטפות. עלויות האנרגיה  בגין האחזקה השוטפת במשך חיי המתקן מהוות את המרכיב המשמעותי ביותר ביחס לכלל הוצאות המתקן. הוצאות החשמל של מתקן תאורה לדוגמא, במשך מחזור חייו, מהוות למעלה מ -  80% מכלל הוצאותיו. למרות שברור כי ההשקעה במתקן היא קצה הקרחון של כלל ההוצאות, השיקול המרכזי לבחירת מערכת הוא לרוב עלות הקמתה.

הוכח כי הוצאות החשמל השוטפת נמוכות באופן משמעותי במבנים בהם חללים עם תאורה טבעית, בידוד איטום והצללה מתאימים, מערכות מיזוג מרכזיות יעילות, וחלונות עם ציפוי שמשות, זיגוג כפול ופרופילים מבודדים. אולם, היזם המקים את המבנה, ברוב המקרים, אינו נושא בעלויות התחזוקה השוטפת של המבנה ובהוצאות בגין שימוש בחשמל. לעומת זאת הוא נושא בכל עלות נוספת בגין השקעה ביעילות אנרגטית. בנושאים כגון בידוד המבנה באופן מייטבי, הצללתו, התקנת ציפויים מחזירי קרינה על חלונות, שימוש במערכות/מזגני אוויר בעלי  מקדם יעילות אנרגטי גבוה, שימוש באמצעים לבקרת התאורה ומיזוג (קוצבי זמן, חישני נוכחות, עמעמים וכו'), שימוש בתאים סולריים ופוטוולטאים כרוכה לעיתים השקעה ייתרה (שתוחזר תוך שנים בודדות).  היזם, שאינו נהנה מהחזר ההשקעה ומהחסכון המיוחל, אינו מעוניין בעלויות הנוספות ולכן בוחר, לעיתים קרובות, לוותר עליהן.

שוק צרכנים שיעדיף לרכוש או לשכור מבנים משמרי אנרגיה גם במחיר גבוה יותר, עשוי לשנות את התמונה ולעודד יזמים וקבלנים לבנות בניינים "ירוקים" ויעילים אנרגטית. מודעות ואחריות אישית של צרכנים לטביעת הרגל הסביבתית וצימצום פליטות דו תחמוצת הפחמן לצד חסכון חודשי בחשבון החשמל, יחייבו קבלנים לבנות מבנים עם יעילות אנרגטית מירבית כסטנדרט לבניה. קריטריונים של בניה ירוקה יהוו מרכיב מרכזי בשיקולי רוכשי הדירה או שוכרי המשרד. בעולם מתחמם עם מקורות אנרגיה מתכלים מגמה זו עשויה  להתחזק.

שיפורים אנרגטיים במבנים קיימים, יכולים להביא אף הם לחסכון ניכר. החלפת נורות ליבון או הלוגן בנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות תניב חיסכון של עד  80% בעלויות התחזוקה. הקמת מערכות בקרה וויסוט הצריכה בתאורה ומיזוג תביא לניצול יעיל וממוקד של המשאבים. בבנין "ירוק" שנבנה לאחרונה בחיפה, הותקנו מערכות בקרה משוכללות המאפשרות כיוונון אישי של התאורה העילית ושל טמפרטורות האויר בסביבה דרך המחשב האישי של כל עובד. הלבנת גגות בצבע לבן רפלקטיבי עשויה להניב חיסכון של כ- 20% בעלויות הקירור בעונת הקיץ.  איטום מייטבי של החלונות והתקנת אמצעים לסגירה אוטומטית של חלונות/דלתות יביאו להפחתת עלויות המיזוג ומכאן לחסכון.

מלבד כל אלה כדאי לזכור כי הורדת הטמפרטורה בחורף או העלאת הטמפרטורה בקיץ במעלה אחת, מקטינה את הוצאות החשמל למיזוג בכ- 5% בימים רגילים  ועד כ- 10% בימי שרב ובימי חורף קרים במיוחד.

היום, בעת משבר כלכלי המחייב חשיבה על צימצום ההוצאות לצד משבר סביבתי והתחממות גלובלית המחייבים הפחתת פליטת CO2 , התייעלות אנרגטית היא צו השעה.
 
המאמר נכתב ע"י גלי גלט-שמחי, מנהלת חטיבת איכות הסביבה - אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע
Comments