עדכונים - קלינטק

Pioneering digital on-demand thread dyeing

נשלח 22 במאי 2017, 12:29 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 במאי 2017, 12:46 ]

By Madelaine Cornforth 16 March 2017

Twine Solutions, an Israeli technology start-up company, has created digital thread dyeing and colour-matching algorithm systems that, according to the company, could revolutionise not only the way the industry embroiders, but also the way it sews, knits and weaves different thread colours, as well as different added value applications.


Twine 's DST Has Digital Dye To Match CapabilitiesTwine's Digital Selective Treatment (DST) has digital dye to match capabilities

Here, Yariv Bustan, Twine Solutions’ vice president of product and marketing, discusses the new technology, its possibilities and the company’s plans for the future.

Founded less than two years ago, by twin brothers Alon Moshe, CEO, and Erez Moshe, Twine develops proprietary digital selective thread dyeing systems and digital dye to match colour algorithms (pictured above) for the thread, fabric and garment industries.

“The name of the company was born and aptly named from the term ‘twin’ and ‘twine’, twine being synonymous with yarn,” says Bustan, who explains both founders come from digital printing backgrounds in various executive management and R&D roles as do most of the company members. “Our DNA is digital printing,” he adds.

The company was born from a lack of digital print on-demand technology in the thread dyeing industry. Bustan says: “Understanding the entire supply and production chains using thread, it is surprising not to see more of digital print on-demand to thread to industries that truly have not radically changed in decades. This was an opportunity that led to Twine’s beginnings.”

Technology

According to Twine, its Digital Selective Treatment (DST) technology is a system that selectively and digitally dyes and treats a single (white) off-the-shelf thread in a continuous, on-demand and eco-friendly manner, through a waterless process, where the thread is ready for immediate use.

The machine itself is as small as an office printer, according to Twine, and “prints with precise colours defined by the user or automatically through Twine’s TCC (True Color Capture) proprietary colour-matching algorithms and mobile application.”

The company adds that the DST technology eliminates the long, cumbersome and messy conventional bulk dyeing process, and replaces it with direct and fast digital in-house systems, which, as well as been much more cost and time-efficient, is also much more sustainable.

Fish Twine

“The system works with off-the-shelf threads and yarns at speeds that present economic viability for various thread required applications,” says the company. Bustan adds: “Our current focus is on polyester fibres, and other thread types will follow.” This is because, as a relatively young and small company, Bustan feels Twine needs to be focused on polyester initially, since it is the predominate thread staple, so it is important for the company to perfect the use of that thread, before moving on to others.

After polyester, the company will move on to developing the technology for nylon treads. “We’ve already started testing this thread,” says Bustan. “It’s not our current focus, but it is in the roadmap of materials we will address.”

The technology uses Twine’s own proprietary ink. He continues: “Twine's foundations lean heavily with the digital printing industry, where Israel is the world’s known centre, and with its seasoned R&D team. Twine has developed its proprietary ink formulae to accompany its proprietary system and processes.”

Twine

Importantly, the polyester thread does not require any pre or post treatment. “Our customers can purchase the man-made thread from different suppliers, and you simply load it into our system and there you have it, ready for use within a few seconds,” adds Bustan. “Once the thread comes out from the machine it is ready for consumer use, whether it is sewing, embroidery or knitting.”

He explains that the thread, once it has been dyed, has “absolutely fantastic” washing characteristics. Bustan says: “The thread characteristics are like what you would expect from a conventional dyed thread – the thread produced has also undergone testing according to the OekoTek Standard 100 process.

“We are doing tests all the time, not just on the wash but light-fastness and rub-fastness etc,” he adds. “We are also doing internal and third-party tests. The grade is similar to what the industry expects – it is a grade greater than 4/5.”

Benefits

There are many benefits to on-demand inkjet thread dyeing, and it would be accurate to suggest that this technology has the capacity to revolutionise not just the embroidery process, but also the weaving, sewing and knitting industries. Twine that this will be the case. Bustan says: “There are many benefits one can get from Twine's technology: it saves storage and stock management cost; enables endless colour availability right at your fingertips, and eliminates waste and dead stock since you print exactly what you need; and due to simple user control, enables and presents unique capabilities such as gradient colours.

“The embroidery process is indeed one of our target segments, however Twine’s technology enables us to operate in various segments such as sewing, weaving and knitting since it applies there as well, as it certainly changes both the production and logistics,” says Bustan. “Targeting different segments in the textile industry makes us unique, and one of the reasons we are using off-the-shelf thread is so we are not limiting ourselves or our customers to a specific application. Users will not need to store coloured threads, and all colours are available immediately. Imagine this is a ‘virtual’ thread inventory in the cloud, similar to ‘downloading’ any length and any colour within seconds. Thus, saving time, logistics and stock management cost, enabling shorter time to market, and much more.”

The data for the company’s “virtual” thread inventory is stored within the system itself, and also within repositories in the cloud, meaning the user can get any colour thread they like, within seconds. Bustan adds: “The user could either simply request a Pantone colour to “print”. We even have colour algorithms within mobile applications to capture colour and convert to produce the precise colour to print. As an example, imagine the ability to capture the colour of any garment, shoe and bedding etc, and simply print the thread of the colour of the desired product instantly – this is what we aptly call Digital Dye to Match.”

Also known as Twine’s True Color Capture (TCC), it works through cloud-based servers to analyse the image, in order to dye precise colour directly and immediately into the thread using Twine’s system within seconds, with no iterations. Whereas conventional dye-to-match processes may take days with many iterations, says Twine.

In terms of the amount of time it takes the technology to start printing, Bustan explains it depends on whether the machine is in “sleep mode” or whether it is off: “If the machine is in sleep mode, it will take several seconds, and if it was off it may take up to several minutes to warm up, and then you can print basically immediately,” he says. “If the machine is on, just click print and it will start immediately.

“The image-analysis technology takes a few seconds to analyse the true colour, and once it has found the true colour you click and print and it will immediately start printing or colouring if the machine is on. The thread is ready for use, for sewing or knitting or for embroidery within seconds.”

Future applications

The company plans to develop its Digital Selected Treatment in a number of ways. As well as adding additional threads and applications as discussed, Twine sees the system becoming a fully integrated online system towards specific thread required machineries such as weaving, knitting and sewing systems, this from the perspectives of colour direct to fabric. “The DST is in essence application agnostic, in which it would enable us to address future applications such as medical, wearables, technical textiles and much more,” says Bustan. “The digital colouring is just our first part of addressing Industry 4.0.”

The company is therefore planning to apply different applications onto the thread in future. Bustan says: “Right now we are focusing on colour, so this is what we are applying to the thread. We are also looking into applying different materials such as antiseptic onto the thread. So, you can imagine that during the weaving of materials, of clothes, some selective areas can be applied with antiseptic materials. With a bandage, for example, you can weave the bandages with antiseptic in only a selected area. The material can also have other properties such as being hydrophobic, reflective and conductive etc. These are just some of the other segments that we are considering.”

The company hopes to have a product released in this area before the end of 2017. Meanwhile, Twine is also evaluating a few potential joint ventures with leading players in the textile market to add the machine to digital manufacturing lines.

However, Twine is not the only company to create an on-demand inkjet thread dyeing technology. Swedish technology company Coloreel has also developed similar technology that colours thread through an ink-jet process on-demand. Named Embroline, the technology units work with both new and existing embroidery machines and uses a unique thread and ink approved by Coloreel to secure quality and performance. Bustan says: “It is good to see other players in the market – it shows additional evidence for market needs.”

Despite Coloreel’s affirmation of the readiness of the industry for this technology, Bustan is already confident of the market needs for this kind of system. He adds: “Twine's technology is addressing the needs of the textile industry, and the thread industry in particular. Threads are around us in almost everything that we interact with in our daily lives; our clothing, shoes, bedding, car seat, upholstery, to name but a few. As a result, the product will address and meet the needs of the global market.”


כתבות קשורות:

חותכים בבשר: הצד השני של הקציצה

נשלח 16 באוג׳ 2015, 21:29 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 באוג׳ 2015, 21:31 ]

300 מיליון דולר הציעה גוגל כדי לרכוש חברה שמפתחת המבורגר מבשר סינתטי, והיא לא לבד: יותר ויותר חברות מחפשות דרכים לייצר בשר בלי נזקים סביבתיים
איתי להט 05.08.15, 18:52

לא עוד תעשיית בשר אכזרית ומזהמת, אלא מדפסת תלת־ממד ביתית קומפקטית שמדפיסה בשר על פי דרישה — זה החזון שהציגו בחודש יוני שני סטודנטים מאוניברסיטת Schwäbisch Gmünd הגרמנית. המיזם הסטודנטיאלי הזה ממחיש מגמה ששוטפת את סקטור המזון: יותר ויותר יצרניות מזון וחברות סטארט־אפ עוברות לטכנולוגיה מתקדמת להפקת מקורות חדשים ליצירת בשר ותחליפי בשר, שתהפוך את תעשיית הבשר הקיימת ללא רלבנטית.

 

רק בשבוע שעבר פורסם כי גוגל הציעה לרכוש ב־300 מיליון דולר את מפתחת ההמבורגר הצמחוני אימפוסיבל פודז (Impossible Foods), אך נדחתה. אימפוסיבל והחברות הדומות לה מבקשות לנגוס נתח משוק חברות הבשר המסורתיות באמצעות תחליפי בשר סביבתיים ובריאים. בשלב זה הבשר הסינתטי, כפי שהוא מכונה, פונה בעיקר לקהל הולך וגדל של צרכנים מודעים סביבתית, אבל בטווח הארוך יותר החברות שמפתחות אותו מכוונות לענות לצרכים של שנת 2050 ולתחזיות של התפוצצות אוכלוסין ואתגרי אספקת מזון.

 

 

בראש הגורמים שמעודדים את התפתחות התעשייה החדשה עומדים הנזקים האקולוגיים שתעשיית הבשר ממיטה על כדור הארץ. לפי מחקרים של גרינפיס, סקטור המזון העולמי צורך 150% ממשאבי כדורי ארץ בעולם שבו 850 מיליון אנשים עדיין מסתובבים רעבים. 26% מקרקעות העולם משמשות למרעה ו־33% משמשות לגידולי מספוא לחיות. גידולי המזון לחיות אחראים ל־23% מכלל צריכת המים בעולם.

 

לפי מחלקת המדע של האו"ם, תעשיית הבשר אחראית ל־51% מפליטות גזי החממה בעולם. תחזית שפרסמה בחודש שעבר קבוצת מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' העריכה שהמשך צריכת הבשר העולמית ברמתה הנוכחית תביא לזינוק של 80% בפליטת גזי החממה בעשור הקרוב. אם כל אמריקאי היה מוותר על מנת עוף אחת מדי שבוע, החיסכון בפליטת גזי חממה היה מקביל להורדה של חצי מיליון כלי רכב מהכביש.

 

האתגר: לשחזר את טעם הבשר הייחודי

 

לפני שנתיים בדיוק ניתנה יריית הפתיחה במירוץ הגלובלי למציאת דרכים לצמצום צריכת הבשר. היה זה כאשר המדען ההולנדי מארק הציג לראשונה המבורגר מבשר שגודל בתנאי מעבדה מתאי גזע של פרות. מאז עברו הרבה תאים בהרבה מעבדות. ההמבורגר הצמחוני שמפתחת אימפוסיבל פודז — זו שאמרה לא לגוגל — נמצא תחת מעטה כבד של סודיות, אולם נודע ככזה שיספק טעם זהה לשל המבורגר בשרי ואפילו ידמם "דם" צמחי.

 

סוד המיזם והצלחתו לגייס הון טמונים בחיקוי מולקולות בשר. אחד מגילויי החברה היה מולקולה בשם heme, שנמצאת באופו טבעי בהמוגלובין ומעניקה לבשר את טעמו המיוחד. מדעני החברה שחזרו את המולקולה ממקורות צמחיים והטמיעו אותה בהמבורגר שלהם, שמשטה בהצלחה גם בקרניבורים מושבעים.

 

דבר דומה עושה חברת סטארט־אפ נוספת של מדענים בוגרי אוניברסיטת אורגון. אלה פיתחו זן חדש של אצת הדולסה הנפוצה (dulse), מעין עשב ים אדמדם, שאלמלא טעמה הטבעי המריר היתה יכולה להוות מזון־על. הפיתוח החדש מעניק לאצה טעם דומה להפליא לזה של בייקון מטוגן.

 

מיזם אמריקאי נוסף הוא Hampton Creek Foods, המפתח מוצרי מזון שמבוססים על תחליפי ביצים מהצומח, שהמיונז שלו זכה לביקורות נלהבות. אליו מצטרפות שחקניות נוספות כמו כ־Beyond Meat, שגם היא מפתחת תחליפי בשר אותנטיים; ו־Modern Meadow, שהיתה מחלוצות הדפסת הבשר וכיום מפתחת תאי שריר ועור. ולמוצרים האלה יש שוק: סקר הולנדי עדכני העלה ש־60% מההולנדים היו מעדיפים לאכול בשר שגודל בתנאי מעבדה על פני בשר קונבנציונלי.

 

במערב אוכלים פחות, במזרח רוצים יותר

 

המאמצים לייצור בשר סינתטי משתלבים במגמת הירידה בצריכת הבשר במדינות המפותחות בעשור האחרון. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, ב־2004 הגיעה צריכת הבשר בארה"ב לשיא של 100 ק"ג לאדם בשנה, ומאז ירדה לרמתה הנוכחית המוערכת ב־91 ק"ג לשנה. מגמה דומה נרשמה בעשור האחרון באירופה ובמדינות נוספות ב־OECD.

 

עם זאת, במדינות המתפתחות צריכת הבשר זינקה בשנים האחרונות לצד העלייה ברמת החיים. הצמיחה בהכנסה הפנויה בסין הובילה לא רק לצריכת בשר מוגברת, אלא גם הצמיחה תעשיית בשר עצומה: סין היא יצרנית בשר החזיר הגדולה בעולם והיא מגדלת מחצית מאוכלוסיית החזירים העולמית. גם ההודים, שמאז 2009 נהנים מצמיחה של 95% בהכנסתם הפנויה, הגדילו את צריכת הבשר בשש השנים האחרונות ב־50%.

 

להערכת ה־OECD, הצמיחה בצריכה תעמוד על 17% בעשור הקרוב — ירידה קלה לעומת שיעור צמיחה של 20% בעשור החולף. לפי הערכות ארוכות טווח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, עד 2080 תעמוד צריכת הבשר העולמית על 577 מיליון טונות, לעומת 300 מיליון טונות ב־2010. האם עלייה כזו בקצב צריכת הבשר היא בכלל אפשרית מבחינת קצב ניצול משאבי כדור הארץ? לפי התחזיות של גרינפיס, נראה שלא.

 

עוף מוזר

 

בישראל אוהבים עוף: כ־80% מצריכת הבשר במדינה היא צריכה של בשר עוף. לפי נתוני המועצה לענף הלול, במחצית הראשונה של 2015 שווקו כ־238 אלף טונות בשר עוף למאכל, 6.5% יותר מבתקופה המקבילה אשתקד. אך למרות זאת, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שאימצה בהתלהבות תחליפים צמחוניים לעוף.

 

אבל החדשנות הישראלית בנוגע לתחליפי מזון מן החי אינה מסתכמת בהצלחה של טבעול שבבעלות אסם ובשליטת נסטלה. בישראל יש לא מעט סטארט־אפים הפועלים להפקת חלבון שמקורו אינו בתעשיית הבשר.

 

לדברי פרופ' אייל שמעוני, הטכנולוג הראשי של שטראוס, מה שמשותף ליזמים רבים בענף זה הוא "ההבנה שאי אפשר סתם לייצר משהו שנראה כמו סטייק, צריך מוצר שייתן ערך מוסף תזונתי וסביבתי שעוזר בהפחתת צריכת בשר". שמעוני מציין מיזמים כמו סטייק צרצר הישראלית שמנסה לייצר מוצרי מזון מחרקים, לצד מיזמים אחרים שמנסים לייצר גרסאות מיובשות וטחונות של חרקים — שהן למעשה סוג של קמח עשיר בחומרים מזינים.

 

חברות אחרות, כמו הינומן, מנסות לייצר חלבון מגידול צמח בשם מנקאי שגדל במים. פיילוט מעניין נוסף בישראל הוא זה של מקדונלד'ס, שמציעה המבורגרים על בסיס עגבנייה.

לכתבה בכלכליסט

 





V3Solar Spin Cell = 8 Cents/kWh?

נשלח 18 ביולי 2015, 7:41 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 ביולי 2015, 7:41 ]

January 24th, 2013 by


Quite frankly, if the company’s numbers are correct, this could be some big solar news. (CleanTechnica got the inside scoop due to our sincere “passion” for helping the world, and probably also our status as the top cleantech or clean energy site in the world.) The key will be whether or not the technology performs as expected once a production prototype is created, and (even more so) if it eventually gets to mass production.

As a quick refresher, we’ve covered V3Solar before, back when the name was Solarphasec. See: Solarphasec — Solar Power Meets Art (I think that includes a good intro of the tech, as well as an early version of a V3Solar cone or “Spin Cell.”)

But a simple intro of the tech isn’t the big story of the day (that’s old news) — the story of the day is the very low cost of the tech the company is reporting, and that’s what could change the world; that’s what could stimulate a more transformative distributed energy revolution than anything we’ve seen to date. (If it’s true.)

In case you aren’t aware, the average cost of electricity in the US is about 12 cents per kWh. The cost of V3Solar’s Spin Cell, as noted in the title (and based on tests that the company considers to actually be conservative — meaning the cost could actually be lower), was quoted to me as being 8 cents per kWh! Bill Rever, a 3rd-party solar specialist has apparently verified the cost projection. You can see his technical review here.

When I received this information and was astounded at the low price, my source wrote: “Yes. We are excited. We think we can go below that, but we want to stay conservative.”

So, 8¢/kWh is two-thirds the price of retail electricity. If the cost projection is true, that’s astounding, and revolutionary. (Notes: the 8¢/kWh figure is LCOE; and the BOM cost is 59 cents/Wp, including racking, tracking, and the inverter.)

Here’s an chart showing how the Spin Cell could compete with other energy technologies (at currently calculated LCOE figures):

Am I cautious? Yes. Until a new technology is on the market, I’m always cautious. And I’m no solar scientist or engineer. A production prototype is still in development, and a low-volume production phase would follow that before advancing on to the mass-market production phase. A lot can change between the lab, the manufacturing floor, and the Home Depot shelf. I have no capability of saying if it will or not. But let’s not forget that we’ve put a man on the moon, we’ve now got a world of information in our computers and even on our phones, we can talk to people across the world via tiny microphones and can receives tweets from astronauts out in space, we can play video games with almost real-life visuals, and more. Changes happen. Technology advances. Every “breakthrough” doesn’t translate into a commercial product, but some do. We’ll simply have to wait to see if this is one of those technologies.

V3Solar’s Spin Cell

I shared a link above to a good overview of the technology, but if you’re not the type to click through on links, or simply want a bit more info, here’s another summary based on info from a “corporate overview” that was passed on to me:

Revolutionizing Solar

I think everyone can now picture a conventional solar panel. But a phone 20 years ago certainly didn’t look like a phone today. And solar technology today may look nothing like solar technology in 20 years. And if V3Solar’s technology is anything close to as cheap as presented above, there’s a good chance solar installations will soon look much different.

“V3Solar has invented, and is now in the process of commercializing, the first major change to flat panel PV technology in over 50 years – the V3 Spin Cell. For too long, the world believed solar was flat,” V3Solar writes.

“Using specialized lensing and a rotating, conical shape, the Spin Cell can concentrate the sunlight 30X onto one sun mono PV with no heat degradation. This increases the Power Density while lowering the Total Cost of Ownership and Levelized Cost of Energy (LCOE), which is estimated to be $.08/kWh for the Spin Cell (see spreadsheet).”

http://youtu.be/fgcrjjTf6bI


Here’s more on this in a bit simpler language and more detail:

  1. Concentrated light reduces the amount of PV by a factor of the amount of concentration – 30X sun concentration requires 1/30th of the PV for the same power output.
  2. Dynamic Spin cools the PV so that one sun mono PV can handle a concentration of more than 30X suns.
  3. The dynamic spin increases the efficiency of the PV by 20%, effectively increasing 20% efficient PV to 24% efficiency.
  4. Spinning the PV under multiple lenses creates “an additive” effect of sunlight.

“The Spin Cell does have additional BOM costs for the magnets, the power electronics and the form factor, but these costs are mitigated by the increased production through integrated tracking, inverter, and racking.
 Bottom line is the Levelized Cost of Energy (LCOE). The company contracted with Bill Rever to complete a 3rd party technical analysis on the V3Solar technology and to verify all of the numbers for the LCOE.”

A second product based on the same technology, called CoolSpin, integrates with existing concentrated photovoltaics (CPV), but it reportedly lowers their material costs by 34%, because it addresses CPV’s key shortcoming.

“Being able to use the abundant and cheap one sun mono PV is a significant market advantage. Concentrated Photovoltaic (CPV) has been forced to rely on expensive, exotic, and scarce materials to handle the increased heat, costing up to 400X more.
Using less PV for the same power output is significant because the cost of the lensing material is 1/10th the cost of one sun mono PV.”

CoolSpin is a simpler product to design and manufacture and the company expects it will be in full production by the middle of 2013. You can read about Cool Spin on the V3Solar website.

Here are some more charts and tables on the above information:

Here is a slide from the company’s investment deck that explains how the automated manufacturing will work:

Preparing For Manufacturing & Mass Market

“The Spin Cell is currently undergoing refinement and cost analysis at NectarDesign.com, a Californian based industrial design house, as a precursor to commercial production. The Company is also engaged in negotiations with potential licensees in both the United States and abroad for high volume manufacturing of the Spin Cell.”

Through partnerships with manufacturers and major solar companies, and their specific licensing model, V3Solar is looking to get its Spin Cell to mass market quickly.

Notably, I also learned from my contact that V3Solar already has over 4 GW of requests for orders. To put that into perspective, the US currently has about 7 GW of installed solar power capacity. 4 GW would be impressive! Again, we’ll see what happens after the prototype test, but it seems that a handful of big players are quite interested in this.

As one example of a potential order, a group specializing in military projects has signed a deal with V3Solar to develop 1000 Mobile Energy Production systems for the US Army, at $500K each. For this project, the Spin Cell would be integrated with the batteries of a major multi-national corporation (I can’t share the name, but they are huge). The batteries and Spin Cells will be held in shipping containers for transport, which will then open up like a flower upon arrival to cheaply produce clean energy. This will not only save money, but will also reduce supply-line casualties. A similar system is being developed for disaster relief.

The Mission

In a nutshell, here’s the company mission: “A new spin on solar to capture 3% of the energy market with a licensing model that eliminates CAPEX costs, mitigates risk, and diversifies production.”

Again, to put “3% of the energy market” into perspective, all solar power installed in the US to date currently accounts for about 0.5-1% of the energy market — V3Solar has some ambitious targets, and it plans to hit those through cooperation and partnerships that are good for the average citizen.

Spin Cell Benefits

In summary, here’s a list of the technology’s key benefits, according to the company:

  • Dual axis tracking from conical design
  • Increased Power Density
  • Lower Total Cost of Ownership
  • “Power Stair casing” — as the PV spins past multiple lenses, an additive effect of sunlight is created – a first for any solar device.
  • Integrated racking and ease of installation
  • Through the concentration of sunlight, the Spin Cell uses only 5% of the amount of PV as flat panels to produce the same power, thus reducing the cost/watt.

“The Spin Cell does have additional BOM costs for the magnets, the power electronics and the form factor, but these costs are mitigated by the increased production through integrated tracking, inverter, and racking. Bottom line is the Levelized Cost of Energy (LCOE).”

There’s a lot more to write about the company and the technology, but I think I’ll leave it at that for now. 8¢ per kWh would be astounding, and combined with some progressive goals the company has, we may genuinely see it transform the energy industry.

Comments or questions? Drop us a note!

Like this post? Share it with your friends!

All images via V3Solar

אנליסטים מסמנים את התחום הבא שיהפוך ל"בום כלכלי"

נשלח 7 במאי 2015, 13:07 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 7 במאי 2015, 13:08 ]

יפן מתכננת לסגור תחנות כוח מזהמות בהיקף של כ-2.4 ג'יגהוואט עד חודש מארס 2016 ולעבור להפקת אנרגיה מתחדשת

קובי ישעיהו' 26/4/15


אנרגיה סולארית / צלם: רויטרס

אנרגיה סולארית / צלם: רויטרס

יפן, שעדיין מתאוששת מהאסון הגדול בפוקושימה, מכבה לאט-לאט את תחנות הכוח שלה הפועלות על נפט, פחם או גז טבעי, ועוברת לאנרגיות חלופיות ובעיקר - אנרגיה סולארית.

הפקת אנרגיה מהשמש תהפוך לרווחית ביפן ככל הנראה כבר במהלך הרבעון הנוכחי, כך לפי "הארגון לאנרגיות מתחדשות ביפן" (Japan Renewable Energy Foundation). בכך מפיקי האנרגיה הסולארית ישתחררו מהצורך בקבלת סובסידיה ממשלתית ויצטרפו למדינות G7 אחרות בהן הטכנולוגיה הזאת הפכה לכלכלית.

יפן היא כיום אחד מ-4 השווקים הגדולים בעולם בתחום ההשקעות באנרגיה סולארית, וההשקעות השנתיות בתחום זה במדינת האיים מוערכות במיליארדי דולרים.

יפן מתכננת לסגור תחנות כוח מזהמות בהיקף של כ-2.4 ג'יגהוואט עד חודש מארס 2016 ולעבור להפקת אנרגיה מתחדשת. מאז 2011 יפן סגרה את 43 הכורים הגרעיניים שלה והפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות שילשה את עצמה לכ-25 ג'יגהוואט, כשאנרגיה סולארית מהווה כ-80% מכך.

אנליסטים מציינים כי צניחה במחירי הפאנלים הסולאריים ובמקביל שיפור ביעילות שלהם הפכו אותם לכלכליים. "כמו שהפקת נפט וגז מפצלי שמן שינתה לגמרי את תעשיית הנפט והאנרגיה המסורתית, כך האנרגיה הסולארית נמצאת על סף שינוי מאוד משמעותי בתעשיית האנרגיה התחליפית", אומר ווד מקנזי, יועץ בתחום.

ענקית האנרגיה אקסון מוביל מעריכה שהפקת חשמל באמצעות אנרגיה סולארית צפויה לזנק בשיעור של פי 20 עד שנת 2040.

ביפן, מחיר הפקת חשמל סולארית צנח ביותר מ-50% מאז 2010 לרמה של כ-25 סנט לקילווואט-שעה, דומה למחיר הפקת חשמל באנרגיות מסורתיות. מקנזי מעריך שהמחיר ימשיך לרדת "ביחד עם המשך ההתייעלות והשיפור בפאנלים".

בסין הפקת חשמל מאנרגיה סולארית עמדה ב-2014 על כ-26.52 ג'יגהוואט, פחות מ-2% מסך הפקת החשמל במדינה ובמדינות אחרות באסיה המצב דומה כך שהשוק הזה עדיין נמצא בחיתוליו.

לכתבה בגלובס


צוללן השייטת בקישון שרוצה לחולל מהפכה בתחום המיחזור

נשלח 4 באפר׳ 2015, 8:16 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 4 באפר׳ 2015, 8:17 ]

אחרי שניצח את הסרטן, יובל תמיר נחוש לחולל ביחד עם אשתו טל את המהפכה הבאה בתחום מיחזור הפסולת הביתית ■ "אנחנו לוקחים את הבננה ואת הקליפה של המלפפון ועושים מהם פלסטיק", הם מפשטים את התהליך בראיון ל-G

חן שליטא, 28/3/15

יובל תמיר / צולם במרכז מיחזור, צבי כהן ואחיו, נתניה צילום: יונתן בלום

יובל תמיר / צולם במרכז מיחזור, צבי כהן ואחיו, נתניה צילום: יונתן בלום

לפני 15 שנה, כשהרופאים בישרו ליובל תמיר שהוא חולה בשני סוגי סרטן קטלניים ונותרו לו רק חמישה חודשים לחיות, עבר הבית טלטלה.

"יובל היה בן 40 וקצת, מי חשב אז על סרטן", משחזרת אשתו טל, "היום אנחנו מודעים לכל הסימנים, אבל אז חשבנו שזו חסימת מעי שמצריכה ניתוח. בסיום הניתוח אומרים לי, תשמעי, ליובל יש סרטן. יש לו כך וכך זמן לחיות. אי-אפשר להירפא מזה. גג, אם יהיה לו טוב, הוא יחזיק...", טל מתקשה לחזור על המספרים המשוערים. "יובל אושפז בכפר סבא, ואני זוכרת את עצמי נוסעת הביתה בלילה, ואני לא בן אדם שבוכה. ואני בוכה ובוכה, ותוך כדי בכי מתגבשת אצלי החלטה מה לעשות, וכשאני נכנסת הביתה אני כבר יודעת שאנחנו לא מוותרים ושלא יקרה לנו שום דבר".

יובל תמיר, שרק 3 חודשים קודם לכן פרש משירות קבע בשייטת, התעקש לדעת איך זה קרה. "היה לי גידול בגודל כדורסל במעי, יחד עם מלנומה של העור, וכששאלתי איך זה יכול לקרות בגילי הצעיר, הרופאים שלחו אותי לאלוהים, ואמרו שאולי זה קשור לדברים שקרו הרבה שנים אחורה. הרעיון הראשון שעלה בדעתי היה הצלילות בקישון. התחלתי לחקור וגיליתי שאני לא היחיד שחלה".

לכתבה בגלובס 


SolarEdge files for $125M IPO on the back of growth of solar gear

נשלח 5 במרץ 2015, 12:11 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 במרץ 2015, 12:12 ]

By Katie Fehrenbacher February 19, 2015

Nine-year-old Israeli startup SolarEdge is planning on raising $125 million in an IPO, according to a filing with the U.S. Securities and Exchange Commission on Wednesday. The company, which plans to trade on the NASDAQ under symbol SEDG, makes electronics and inverters that can monitor and optimize the energy from solar panels.

Inverters convert the direct current generated by solar panels into alternating current that feeds into the grid or is used by the building or onsite, and they are necessary for a solar panel system to operate. Traditional solar panel systems commonly use a centralized inverter to convert the collective energy from the system, but a growing amount of next-generation inverter companies, like SolarEdge, are making systems that convert and optimize the energy from each individual panel of the system.

Now that the cost of solar panels is cheaper than ever, solar companies are highly focused on squeezing as much efficiency out of panels and systems as possible. Gear like the kind SolarEdge produces can boost each individual panel to its maximum output, no matter if other panels in the system have become shaded, dirty or just aren’t operating effectively.

SolarEdge, which is run by co-founder Guy Sella, sells its devices to installer companies like SolarCity, which made up 19 percent of SolarEdge’s revenue in 2014. To date the company has sold 4.5 million of its power optimizers and a little over 200,000 of its inverters. About 1.5 million of those power optimizers were shipped in the second half of 2014.

The growth of the overall solar market means growth in SolarEdge’s sales. For the full year 2014, SolarEdge generated $133.22 million in revenue, up from $79.04 million in 2013. The company employs close to 300 people, and works with contractors (Flextronics and Jabil Circuit) to manufacturer its gear.

But the solar gear market is difficult, competitive, and a relatively low-margin business. SolarEdge lost $21.38 million for the year 2014, which was a smaller loss than the $28.18 million it lost in 2013. The company has yet to turn a profit over its existence (shipping product since 2010) and has accumulated a deficit of $135.2 million as of December 31, 2014. The funding will likely be used to expand its sales significantly and pay off some of its debts.

SolarEdge has also previously raised many tens of millions of dollars in equity (series A to E) and debt from investors including Opus Capital Venture Partners, ORR Partners, Genesis Partners, Pacven Walden Ventures, Vertex, Norwest Venture Partners and Lightspeed Venture Partners.

Renewable energy ETF's: PBW, PBD, ICLN


SolarEdge מתכננת הנפקה בארה"ב, רוצה לגייס 100 מיליון דולר

נשלח 20 בפבר׳ 2015, 10:12 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 במרץ 2015, 12:13 ]

עדיין לא ידוע אם תבחר בבורסת ניו יורק או בנאסד"ק. החברה מפתחת תאים פוטו-וולטאיים לתעשיית האנרגיה המתחדשת וצומחת במהירות במזרח הרחוק. לפי הערכות, שוויה עומד על בין 400 ל-500 מיליון דולר
אסף גלעד 08.09.14, 14:09

חברת הקלינטק הישראלית סולאראדג' (SolarEdge) מתכננת לצאת להנפקה באחת הבורסות בניו יורק בשנה הבאה ולגייס במסגרתה 100 מיליון דולר, כך לפי אתר בלומברג.

סולאראדג' מייצרת מערכות מבוססות שבבים לייעול פעילות פאנלים סולריים פוטו-וולטאיים ונחשבת כיום לאחת מהחברות הישראליות הצומחות בתחום הקלינטק, כאשר הכנסותיה מוערכות במעל 100 מיליון דולר בשנה והיא מתרחבת בעיקר בשוק האסיאתי. 

בכנס שערכה חברת המחקר IVC באפריל האחרון אמר המנכ"ל גיא סלע כי הכנסות החברה צפויות להגיע עד סוף השנה ל-150 מיליון דולר. תכניות לגיוס 100 מיליון דולר בהנפקה מרמזות על כך ששוויה של סולאראדג' עשוי לנוע בין 400 ל-500 מיליון דולר. 

גיא סלע, מנכ"ל סולאראדג'
גיא סלע, מנכ"ל סולאראדג' צילום: עמית שעל
למרות שהיא עוסקת בתחום עתיר הון כמו קלינטק, גייסה סולאראדג' עד כה 110 מיליון דולר ממשקיעים כמו קרן נורווסט (NVP), לייטספיד, ורטקס, ג'נסיס, אופוס, וואלדן וג'נרל אלקטריק.

הנפקה בשוק בעייתי 

בתוך סולאראדג' מדברים על הנפקה כבר כמה שנים, ועם זאת החברה פעילה בשוק סוער למדי שחשוף למחירים התזזיתיים של הפאנלים הסולאריים. מאז שנת 2011 צנחו מחירי הפאנלים הסולאריים, בכ-90%, במקביל להצפת השוק באשראי סיני ובפסי ייצור סיניים באיכות מערבית.

לוחות סולאריים
לוחות סולאריים

ענקיות כגון בוש וסימנס יצאו מהשוק, האחרונה אף פיטרה מאות עובדים במסגרת חברת סולל אותה רכשה בעשור שעבר, וגם סאנטק הסינית, שבעבר נסחרה ב-16 מיליארד דולר, פשטה את הרגל. ועם זאת, מחירי הפאנלים הסולאריים דווקא צפויים לגדול, אפילו ב-60% עד שנת 2015, לפי החברה.

ולמרות זאת, ההוזלה במחירי הפאנלים הסולאריים דווקא מיטיבה עם סולאראדג', שאינה מייצרת פאנלים אלא מוכרת מערכות אלקטרוניות המייעלות את פעילותם. זאת על ידי כיוונון פעילות הפאנל בהתאם לכמות הלכלוך והצל המוטל עליו. החברה פעילה בשוק הפאנלים הסולארים הפוטו-וולטאיים, אלה המותקנים על גגות של מוסדות, מבנים ציבוריים ופרטיים ומאפשרים גם למכור חשמל לחברות החשמל. לטענת סולאראדג', היא מאפשרת לשפר את ההכנסה מהרשת הסולארית הביתית בעד 25%. המערכת נמכרת כיום לחברות הגדולות בעולם שעוסקות בפריסת פאנלים סולאריים על גגות ומשווקות להן ציוד - חברות כמו סולאר סיטי, החברה הגדולה בתחום בארצות הברית שביצעה הנפקה מוצלחת בסוף השנה החולפת, וכן הענקיות היפניות סאניו, מיצובישי ופנסוניק. כיום מותקנות 2 מיליון מערכות של סולאראדג', ומייצרות 0.85 גיגה-וואט.


לכתבה בכלכליסט


SolarEdge עד 25% יותר מכל מערכת סולארית אחרת

לחברת SOLAREDGE פתרון ייחודי שמקטין את הפסדי האנרגיה וממקסם את הפקת החשמל הסולארי של מערכת מונה נטו בעד 25% יותר מפתרונות אחרים.
מה מבדיל את מערכת סולאראדג' ממערכת מונה נטו סטנדרטית?
בזכות יחידות מיצוי ההספק (אופטימייזר) הקטנות והחכמות, מנוטרלים במערכת סולארית של סולאראדג', הגורמים אשר מפחיתים את ייצור החשמל במערכת אנרגיה סולארית סטנדרטית

Photon magazine

מהם הגורמים המפחיתים את ייצור החשמל הסולארי ?

קיים מקור עצום של סיבות להורדת התפוקה של פאנל סולארי
כעת כשברור לנו ההבדל בין מערכת סולארית Solaredge לבין מערכת חשמל סולארי רגילה, נעבור על המקרים הרבים בהם נוצר פער בייצור חשמל בין הקולטים במערכת חשמל סולארי.

1. טמפרטורת הפאנלים במערכת ייצור חשמל סולארי אינה אחידה – ככל שהפאנל חם יותר התפוקה קטנה יותר
2. הצללה על חלק מפאנלים ואפילו על חלק מפאנל בודד.
3. לכלוך ו/ או אבנית על הפאנל.
4. התיישנות הפאנל – הזקנה משפיעה על יעלות ייצור החשמל בכל קולט במידה שונה.
5. גם כשהפאנלים חדשים קיים הבדל בין יכולת הייצור שלהם.
6. תוחלת החיים של הפאנלים משתנה ולעיתים אנו נאלצים להחליף פאנל.
7. ממירי מתח שונים במערכת.
8. זויות קרינה שונות
9. במקרה של מערכת סטנדרטית - בעת תיקון פאנל תקול משביתים את כל המערכת ואילו במקרה של מערכת סולארית סולאראדג' רק הפאנל 
        הבודד מנוטרל והמערכת ממשיכה להפיק אנרגיה חשמלית.
10. לסיכום:
a. במערכת מונה נטו סטנדרטית יכולה ירידה בייצור החשמל של פנל בודד להשפיע על כל המערכת הסולארית ולגרום לירידה בתפוקת ייצור החשמל הכללית.

b. במיוחד במקרי כשל של פאנל בודד שעלול לנטרל את ייצור החשמל בכלל המערכת עד לסיום התיקון.

commercial2.jpg

איך זה בעצם עובד ?

הפנלים (קולטי שמש) במערכת סולארית סטנדארטית מחוברים בטור חשמלי. כך יוצא שהזרם מכלל הפאנלים הינו הזרם שמפיק הפאנל החלש ביותר, שמייצר הכי פחות אנרגיה חשמלית.
כתוצאה מכך יפיקו כל הפנלים המחוברים בטור לפנל החלש הספק נמוך משמעותית .

במערכת סולארית סולאראדג' כל אחד מהפאנלים הסולאריים מחובר ליחידת מיצוי הספק משלו.  וכך אינו משפיע על יתר הפנלים.
החיבור הטורי נעשה בין יחידות מיצוי ההספק עצמן, באופן כזה שכל אחת תורמת את ההספק המופק מהפנל אליו היא מחוברת וללא הפרעה ליחידות אחרות.
בדרך זו מעביר כל פאנל את ההספק הגבוה ביותר אל ממיר המתח. 
בהתחשב בכל גורמי השונות בין הפנלים, טכנולוגיית סולאראדג' מסוגלת להפיק עד 25% יותר מכל מערכת סולארית אחרת. 

חשוב לדעת!
תפוקת מערכת פוטוולטאית יורדת ככל שהיא מתיישנת מסיבות רבות, כגון: התיישנות הפאנלים, לכלוך ואבנית שמצטברים על הפאנלים ועוד.

למצגת Solaredge

ההשקעה במערכת מונה נטו מתבטאת גם בעלות המערכת בזמן הקניה וגם בזמן החזר ההשקעה על המערכת.
יתרונה הגדול של מערכת סולארית סולאראדג' מתבטא בנצילות גבוהה לאורך כל חיי המערכת, מכאן יוצא שמערכת מונה נטו סולאראדג' מחזירה את ההשקעה מהר יותר מכל מערכת אחרת וגם מפיקה יותר חשמל סולארי (והכנסות) לאורך כל חיי המערכת.

פער הנצילות בין כל פאנל ופאנל עולה לאורך הזמן.
בעוד מערכת מונה נטו סטנדרטית מפיקה חשמל על פי נצילות הפאנל החלש ביותר, מערכת סולארית סולאראדג' מפיקה חשמל סולארי בנצילות המקסימאלית של כל פאנל ופאנל.



הפסדים כתוצאה מניטור לקוי או העדר ניטור

יתרונות נוספים ובלעדיים למערכת סולאראדג'
1. במקרה של מערכת סטנדרטית - כאשר יורדת התפוקה של פאנל בודד במערכת אנרגיה חשמלית (בעקבות לכלוך, התיישנות או הצללה,) תפוקת כל המערכת יורדת ובדרך כלל אייננו יודעים על כך. בקלות היינו יכולים להפיק יותר מהמערכת ואנו לא עושים זאת כי אנינו מודעים לכך שיש בעיה או היכן הבעיה אנו נאלצים לעבור מפאנל לפאנל ואל הממיר והכבלים בניסיון לאתר את מקור בריחת האנרגיה.
       במקרה של מערכת סולארית סולאראדג – כשבפאנל אחד יורדת התפוקה יתר המערכת ממשיכה להפיק אנרגיה באותה עוצמה. 
בנוסף מערכת הניטור של סולאראדג' המנטרת כל פאנל בנפרד מורה למנטר איזה פאנל דורש בדיקה/תיקון.
2. מערכת סולאראדג' דורשת כחצי מכבילת הסטרלינגים שנדרשת במערכת מונה נטו סטנדרטית
3. עלות ממירי מתח סולאריים במערכות סולאראדג' קטנה מאשר ממיר מתח סולארי סטנדרטי.
4. במקרה של מערכת סטנדרטית – יש צורך למקם פאנלים פוטוולטאים קרוב ככל שניתן האחד לשני וכשכולם פונים לאותו כיוון.
        במקרה של מערכת סולארית סולאראדג – קיימת גמישות מרבית במיקום ועיצוב המערכת, המערכת מפיקה מכל פאנל את המתח אופטימאלי לאותו פאנל.

פתרון אנרגיה סולארית ואחריות כוללת למערכת
מערכת אנרגיה חשמלית SOLAREDGE כוללת פאנלים, אופטימייזירים, וממירי מתח. יכולות הניטור מאפשרות קבלת מידע לגבי כל פנל ופנל ובכך לאתר בעיות באופן מהיר.

לכתבה באתר solaradvice.co.il

חושבים רחוק - לפיתוח תחליפי נפט דרוש משקיע אידיאולוגי

נשלח 13 בדצמ׳ 2014, 12:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 בדצמ׳ 2014, 12:54 ]

האסון האקולוגי בערבה נותן משנה תוקף לצורך בפיתוח תחליפי נפט, אולם יזמים בתחום מתקשים למצוא משקיע שמתעניין ב"ירוק" שמעבר לכסף ■ רענן הרצוג מחברת יוניברב: "יכולנו לפתור את הבעיות הגיאו-פוליטיות, הכלכליות והסביבתיות של מדינת ישראל"

איילת גרינברג, 10/12/14

על פני מישור רחב ידיים בעמק בית שאן מקימה בימים אלה חברת יוניברב (UniVerve) חווה לגידול מיקרו-אצות. החווה, הממוקמת בשטח של 850 דונם בפאתי קיבוץ נווה איתן, תפיק מצמחי המים תוספי מזון מסוג אומגה 3 וביומסה בהיקף מסחרי.

במקור תכננו יזמי יוניברב, רענן הרצוג ואוהד צוקרמן, להפיק מהאצות שמן לייצור דלק ביולוגי, אשר לדבריהם יכול היה "לפתור את הבעיות הגיאו-פוליטיות, הכלכליות והסביבתיות שיוצרת התלות של מדינת ישראל בנפט". אולם עקב קושי בגיוס משקיעים הם נאלצים להסתפק, לפחות בשלב זה, בהפקת תוצרים שקיים להם ביקוש, ושאותם יוכלו למכור ברווח.

"השיטה להפקת דלק ביולוגי ממיקרו-אצות קיימת בעולם ומוכחת", מסביר רענן הרצוג, סמנכ"ל טכנולוגיה ומייסד יוניברב. "מדובר בתהליך שרותם את הפוטוסינתזה שהאצות מבצעות לייצור שמן שממנו ניתן להפיק דלק ביולוגי, אשר זהה לדלק המופק מנפט מהבחינה המולקולרית, ומזהם הרבה פחות".

"נכון להיום, עומד השימוש המסחרי בדלקים הביולוגים בעולם על כ-2.5% בלבד", מציין הרצוג, "אך במדינות רבות כבר קיימים תקנים למהילתם בדלק רגיל ונראה כי השימוש בהם ילך ויתרחב בשנים הקרובות". דלק ביולוגי המופק מאצות הוא הדור השלישי של מוצרי דלק מן הצומח. בניגוד לדורות הקודמים, שיוצרו מפירות מאכל או מפסולת חקלאית, גידול אצות אינו מתחרה על מזון, אדמה חקלאית או מי שתיה, ולכן נראה כפתרון שיתפוס בעתיד הקרוב את מקומם של קודמיו.

מחפשים רווח מיידי

- אם הטכנולוגיה מוכחת, ממה המשקיעים חוששים?

"המשקיעים חוששים מהסיכון, מכיוון שבארץ ייצור השמן מאצות עדיין לא כלכלי", הוא מסביר. "אין מספיק תמריצים, אין עדיין מפעל מקומי שיודע למצות את השמן מהאצות ברמה מסחרית ואין תשתיות הובלה שמתאימה לדלק ביולוגי. בנוסף, כדי להצליח להתחרות במחירי הנפט נדרש להקים חווה בשטח של לפחות 4,000-5,000 דונם".

יוניברב החלה לפעול ב-2009, והצליחה לפתח שיטה יעילה וחסכונית לגידול אצות, אשר מניבה שמן בפחות כסף ואנרגיה ביחס לשיטות הקיימות. "כדי להצליח להפיק מהאצות שמן שניתן להפוך לדלק ביולוגי בצורה כלכלית, מסחרית ויציבה נדרש עוד מחקר ופיתוח", אומר הרצוג. "לשם כך היינו צריכים להקים מתקן ניסוי והדגמה בעלות של כמה מיליוני דולרים. חיפשנו משקיעים להקמת המתקן, וציפינו שיבינו את החזון לפתח תעשיה שתתרום לחברה ולסביבה ובסופו של דבר גם תניב רווח כלכלי, אך נוכחנו שכל מה שמעניין את המשקיעים זה הפוטנציאל המסחרי המיידי".

- מהיכן השגתם את המימון למחקר והפיתוח?

"עד היום רוב המימון בא מהון עצמי, מכסף שלנו, מהורים ומחברים. השקענו בסך הכל מעל 3 מיליון דולר. בנוסף, קיבלנו מהמדען הראשי 350 אלף דולר למשך שנתיים. הכסף של המדען בא עם המון תנאים ובסוף יצא שהוא עלה יותר מכל כסף אחר, ולכן לא פנינו לשם שוב".

- מה עם משקיעים פרטיים?

"ניסינו לגייס כסף ממשקיעים מכל מדרג אפשרי, החל ממשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי, תכניות מימון ומהמון גורמים, אך בסופו של דבר צריך להבין שבתחום הזה דרוש משקיע שרואה בו ערכים אידיאולוגיים, של עולם טוב יותר או של ניתוק התלות בנפט, ומוכן שהרווח יבוא כגורם נלווה לכך ולא יהווה את העיקר". לדבריו, משקיע כזה קשה מאוד למצוא.

בריכה לייצור תחליף דלק מאצות/ צילום: חברת יוניברב

אצות הן לא אפליקציה

- אין קרנות שמתמחות בקלינטק?

"פנינו לקרנות כאלה ומהר מאוד גילינו שהן פועלות במתווה של הייטק, שאינו מתאים לתחום הקלינטק. המשקיעים בקרנות מחפשים לייצר תשואה בטווח קצר, החשיבה שלהם מאופיינת במונחי אקזיט והם מחפשים טכנולוגיה שישימה במקומות רבים בעולם. הם לא מבינים שבקלינטק העיקר אינו הטכנולוגיה, אלא הייצור והשליטה בחומר הגלם. אנחנו מתעסקים ביצורים חיים, ומפתחים נוסחה שתגרום להם לעבוד בצורה אופטימלית תוך שילוב של דיסציפלינות מדעיות. כמו שלא בכל מקום שתקדח חור יצא נפט, כך גם בריכת האצות יכולה להיות כלכלית במקום מסוים ולא כלכלית במקום אחר. החכמה היא למצוא את התנאים האופטימאליים שיהפכו אותה לכזאת. כלומר, ברגע שבריכת האצות תוכיח שניתן להפיק ממנה חבית שמן ב-70 דולר היא תהפוך לבאר נפט ממנה יהיה ניתן לשנע שמן לכל מקום.

"בעצם, אנחנו מפתחים דרכים לייצר באופן סביבתי, יעיל ומהיר את מה שהטבע מייצר במיליוני שנים. לכן כשמשקיע שואל אותי מי המתחרה שלי ברור לי שהוא לא מבין את עולם הדלקים הביולוגים. אנחנו מתחרים מול נפט שלטבע לקח 150 מיליון שנה לייצר".

קרנות "אין-סיכון"

להרצוג יש בטן מלאה על קרנות ההון סיכון למיניהן. "הקרנות היום הן לא קרנות הון-סיכון, הן קרנות אין-סיכון. אם אתה לא מראה להן תוצאות או מוכיח שכבר מכרת, הסיכון גבוה מדי בשבילן. בנוסף, קשה להם להבין שהחזון שלנו הוא לא לעשות אקזיט וללכת, אלא להקים בישראל תעשיה שתעשה מהפכה סביבתית וכלכלית".

- מה עם מימון מהבנק?

"כדי לקבל מימון מהבנק אתה צריך להוכיח שאתה עומד בהמון תנאים, שהטכנולוגיה עובדת, שיש מכירות בפועל. אנחנו עדיין לא בשלב שבו אפשר ללכת לבנק. התכנון המקורי היה לגייס מימון לפרויקט באמצעות אקוויטי עד שנוכל להוכיח לבנק או למוסדיים שעברנו את סף הסיכון ואז לשלב בין אקוויטי לחוב. לכן החלטנו להתקדם בשלבים".

תכנית השלבים

השלבים עליהם הרצוג מדבר מפורטים בתכנית פיננסית שהכינו, ובסופה תגיע החווה להקמה הסופית. בשלב הראשון יסיימו להקים את החווה הנוכחית שתתמקד רק באומגה 3 ובביומסה, שלהן קיים ביקוש רב בשוק המזון והן נמכרות במחיר של פי 30 מהשמן. "ברגע שהתחלנו להציע למשקיעים תוצרים שיש להם שווקים בעלי ערך גבוה התחילו לזרום הצעות קונקרטיות", הוא מספר. "פונים אלינו מקרנות פרייבט אקוויטי, קרנות להשקעה בפרויקטים, משקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. כשהמשקיעים מגיעים לחווה הם רואים בעין את הפוטנציאל לרווח, מה שהופך את ההשקעה לריאלית".

כרגע היזמים מתלבטים בין שני מנגנוני מימון. "אנחנו היום במו"מ מתקדם עם מספר משקיעים", הוא מספר, "בחלקם מעוניינים להיכנס לשותפות בחווה עד היקף מסוים של פעילות, ובחלקם מעוניינים להשקיע בחברה".

"שווי העסק יהיה שונה בכל שלב בהתפתחות שלו. החווה הנוכחית תהווה בסיס להמשך פיתוח הידע הטכנולוגי והתפעולי וכמובן, תהווה מקור הכנסה יציב. ברגע שהאתר יגדל פי 3-4, החווה תהיה בגודל מסחרי וזה ימשוך אלינו משקיעים נוספים".

*** הכותבת היא עורכת תוכן בחברת רוביקון ביזנס גרופ

לכתבה בגלובס

להפוך אוויר למים: המוח הישראלי שיוכל לפתור את משבר המים העולמי

נשלח 29 בנוב׳ 2014, 3:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 29 בנוב׳ 2014, 3:43 ]

מבניין אפרורי בראשל"צ מפתח אריה כוכבי טכנולוגיה שמתיימרת לתת מענה לצורך בסיסי ואוניברסלי: מים זמינים בכל מקום ■ כמה עסקות בינלאומיות נחתמו והעיתונות העולמית משבחת - אולי זאת הסיבה שהדבר שכוכבי הכי חושש ממנו הוא השוואה לשי אגסי

מאת נדן פלדמן, 28/11/2014

בבניין אפרורי באזור התעשייה של ראשון לציון מסתתר אחד המוחות המפתיעים והמובילים של ישראל. משרדי הסטארט־אפ שלו נבלעים בקצה האחורי של הקומה השנייה והיעדרו של שלט הכוונה אינו מקל על משימת החיפוש. לא הרחק משם, במבנה תעשייה מוזנח בין שורה של בעלי מלאכה, נמצא אולם התצוגה של החברה. קשה להאמין שמהמקום הזה, הכי רחוק מעמק הסיליקון שאפשר, יוצאת אחת הבשורות המסקרנות של ימינו: ייצור מי שתייה מאוויר.

מאז שהקים את Water Gen ב-2009, העדיף אריה כוכבי לפעול בישראל בפרופיל נמוך. הוא לא נמנע מחשיפה, אך זאת הגיעה בעיקר דרך מערך השיווק של הלקוח הגדול הראשון שלו - צה"ל. בהשוואה ליזמי היי־טק ישראלים אחרים, כוכבי נשאר מתחת לרדאר התקשורתי.

אריה כוכבי
צילום: אייל טואג

אבל בשבוע אחד בנובמבר הכל השתנה. ״פנו אלינו ממגזין 'פוריין פוליסי', ואחרי זמן מה הגיע מייל - 'ברכותינו, אתה אחד מ–100 המוחות המובילים בעולם השנה׳. היה קצת הלם״, משחזר כוכבי את ההודעה על זכייתו באחד מדירוגי החדשנות היוקרתיים בעולם, לצד אישים כמו מפתחי התרופה לאבולה, קווין וויילי ולארי צייטלין; מייסד עליבאבא, ג׳ק מא; וגוש׳וע וונג, מנהיגה בן ה–17 של מחאת המטריות בהונג קונג. כוכבי נכלל ברשימה בזכות ״יכולתו ליישם את הרעיונות החשובים לכדי מעשה, ובכך לשנות ולעצב את פני העולם״.

כמה ימים קודם לכן זכה כוכבי בהבעת אמון חשובה לא פחות לעתידה של Water Gen - השקעה של עשרות מיליוני דולרים מהמיליארדר היהודי־גיאורגי מיכאיל מירילשווילי, דרך חברת באר יצחק אנרגיה, שהעניקה למירילשווילי 50% בחברה והניעה את תהליך הוצאתו של כוכבי מבין הצללים. ״לא נחשפנו בישראל גם כשזכינו בפרסים מטורפים״, מסביר כוכבי. ״אין לי עניין בזה ואני לא צריך את זה לאגו שלי. תראה את מקרה שי אגסי - כולם אהבו להרים אותו ואחר כך גם נהנו להפיל אותו, ולא רציתי לשחק את המשחק הזה. בנוסף גם לא היה לנו כאן אינטרסים עסקיים. אבל עכשיו קרו שני דברים - גם הפרס הזה, שפרץ את גבולות הגזרה שאפשר לשלוט בהם, וגם הכניסה של מיכאיל, שאמר לי שאנחנו מביאים הרבה כבוד״.

ככל ששומעים יותר על הטכנולוגיה של Water Gen, הולכים שבי אחריה. המכשירים שפיתחה החברה מייצרים במהירות, ביעילות ובזול כמות גדולה של מי שתייה נקיים מהאוויר וממים מזוהמים, כמעט בכל אקלים ותוך שימוש מינימלי באנרגיה וחשמל. החברה ייעדה את פעילותה במקור לשימושים צבאיים, אולם במבט לעתיד, שכלול של הטכנולוגיה המהפכנית הזאת יוכל לספק פתרון לאחד האיומים הגדולים ביותר על האנושות - משבר המים העולמי המחריף: כ-80% מאוכלוסיית העולם חיה כיום באזורים עם מצוקת מים, ומים מזוהמים ומחלות המועברות במים הם גורם המוות העיקרי על פני כדור הארץ, לפי נתונים שפירסם מגזין Nature. ההחמרה במצוקת המים, במיוחד באפריקה ובאסיה, צפויה לעורר עימותים אלימים באזורים צחיחים, שעה שהביקוש העולמי למים, הן לשימושים תעשייתיים והן לצריכה ביתית, יגדל עד 2050 במאות אחוזים, לפי תחזית ה-OECD.

התהליך שבו אוויר נהפך למים אינו חדש בתעשייה: הוא קיים במזגנים, במייבשי כביסה ובמערכות לאחסון יבש. אולם Water Gen היא החברה הראשונה שהצליחה לייעל את תהליך הפיכת אוויר למים לרמה שמאפשרת שימושים חדשים וחסרי תקדים. ״התחום הזה קיים ונפוץ, גם מזגן מייצר מים מהאוויר, רק שאנחנו מספקים פי עשרה יותר מים על אותה יחידת קילו־וואט, ופי חמישה מכל מכשיר דומה שאי פעם היה בעולם. היעילות היא מה שהופכת את זה לפתרון אמיתי״, אומר כוכבי.

"Water Gen מייצרת מתקנים המנצלים את האנרגיה ביעילות גבוהה להפקת המים", אומר פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מומחה למערכות משקעים ומערכת האקלים. "מהות הרעיון של Water Gen הוא עיבוי אדי מים מהאוויר, והאנרגיה יכולה להגיע מגנרטור ייעודי או כאנרגיה חשמלית מכל מקור שהוא. להערכתי, יש כאן פוטנציאל גדול לשימושים אזרחיים. אם Water Gen תדע להוביל את היישום בשוק העולמי נכון לה עתיד גדול, ולעת עתה נראה שהיא הולכת בכיוון הזה".

הרעיון להפיק מים מאוויר נולד בראשו של כוכבי כבר כשהיה חייל צעיר. ״הייתי מ״פ סיור בצבא, והנושא של אספקת מים בכוחות קדמיים מאוד העסיק אותי. אתה נמצא בלבנון, בעזה, אין לך מים, אז צריך לספק לך מים בשיירות או במסוקים. עלתה בי מחשבה שחבל שאי אפשר לייצר את המים בחזית״. המחשבה הזאת חיכתה יותר מ–20 שנה עד שהחלה לקרום עור וגידים. אחרי שסיים לימודי כלכלה ומינהל עסקים פנה כוכבי לקריירה בפיננסים ובעסקים. הוא שימש מנכ״ל מיטב יועצי הנפקות, היה שותף ויו״ר של חברת ה–e-Learning קומפוסיקה, שימש דירקטור בחברות שונות וניהל רכישות ומיזוגים.

אחת מעסקות הרכישה האלה הובילה להקמתה של Water Gen ב-2009 עם אבי פרץ, חברו מהצבא שנהפך לשותפו. ״באותה תקופה רכשתי את חטיבת הייצור של אלקטרה עבור חברה בשם אוריס - אחת משתי יצרניות המזגנים התעשייתים הגדולות בישראל. באתי אליהם עם הרעיון שלי ושאלתי אם אפשר להגשים אותו. הם לא ידעו אבל הפנו אותי לאלי מאיר, המהנדס הכי טוב בעולם במיזוג אוויר. לימים נהפך מאיר למהנדס הראשי של Water Gen, ואוריס בנו לנו את אבי הטיפוס הראשונים בתמורה לכמה אחוזים בחברה״.

את כל זה כוכבי הצליח לעשות בלי שום הכשרה הנדסית ובפרק זמן קצר במיוחד - את החוזה הראשון עם צבא ארה״ב הוא חתם תוך שנתיים מהקמת החברה. ״יש הרבה דברים שאני לא יודע, גם בתחום ההנדסה, אבל אני כן יודע לחשוב נקי ומחוץ לקופסה, להגדיר טוב מה אני רוצה ולגרום לדברים לקרות״, הוא אומר. ״רצה מזלנו שאספנו לחברה מהנדסים מהשורה הראשונה בעולם, כיום כבר אפשר להגיד את זה בקול רם. הרמה ההנדסית שיש לנו כאן היא נדירה. אנחנו עובדים כיום עם ענקיות תבל למוצרי צריכה (החברה חתומה על סודיות ולכן לדבריו הוא אינו יכול לציין את שמות החברות, נ״פ) והעובדה היא שכולם באים לקנות את הטכנולוגיה שלנו כי היא משנה להם את חוקי המשחק. אנחנו מוכרים את המכשירים שלנו לשבעה צבאות, בלי מתחרים בעולם, והרבה מאד מזה הוא בזכות המהנדסים שלנו״.

משבר המים העולמי המחריף: כ-80% מאוכלוסיית העולם חיה כיום באזורים עם מצוקת מים
צילום: רויטרס

"באחד מכנסי המים בארץ ניגש אלי כוכבי ושאל אותי על הפקת מי מזגנים", מספר פרופ' רפאל סמיט, לשעבר ראש מכון המים של הטכניון וכיום ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, שליווה את Water Gen בשנים הראשונות. "אמרתי לו שזה יקר מדי וצריכת האנרגיה גבוהה יחסית לתהליכי התפלה אחרים. בנוסף, מי מזגנים צוברים אבק וזיהום שנמצא באוויר. אבל הם זיהו נישה שמאפשרת יתרון למוצר כזה, ולכן הסכמתי לעזור להם בנושא. הכרתי קבוצה מעולה של אנשים דבקים במטרה, שהתגברו על כל הבעיות בדרך ויצרו מוצר מעולה שזוכה להכרה בינלאומית".

את הנתונים הפיננסיים כוכבי שומר קרוב לחזה. ״התקבלה אצלנו החלטה לא לפרסם מספרים. אני יכול לומר שעובדים אצלנו 15 מהנדסים ואנשי פיתוח. המכירות לצבאות הן בהיקפים של מיליוני דולרים וההערכה היא שנעבור למכירות בעשרות מליוני דולרים בשנה הבאה״.

כוכבי אומר כי ההשקעה של מירלשווילי, אוליגרך שצמח בעסקי ההימורים ברוסיה וישב בכלא הרוסי שמונה שנים לאחר שהורשע בחטיפה, נעשתה לאחר בדיקה מדוקדקת. ״ביררנו עם עשרות אנשים, כולל דרך משרד רואי החשבון שלנו, ארנסט אנד יאנג, ושמענו עליו רק מלים טובות. חלקם שותפים שלו, חלקם עשו אתו עסקים. כשפגשתי את האיש בפעם הראשונה אז בכלל נגמרו ההתלבטויות, כי הוא איש אמיתי וישר והיה תענוג. אני לא יודע מספיק על הסיפור ברוסיה אבל אני חושב שרוסיה היא לא בדיוק מגדל שן של צדק ויושר, שאם בית משפט שם קבע כך או כך אז אני אקבל את זה כאמת מוחלטת. אני רואה פעילות ציונית מטורפת - הוא תורם עשרות מיליוני דולרים לארגונים שונים".

"השותפות ב-Water Gen מהווה מבחינתנו הבעת אמון בטכנולוגיות הישראליות וביכולת ההמצאה והחדשנות הישראלית", מסר בהודעה רו"ח מקסים פסיק, המשמש דירקטור ב-Water Gen ובבאר יצחק אנרגיה, חברה שהקים מירלשווילי ב-2012 המתמחה בהשקעות באנרגיה חדשה. "מדובר בצורך אמיתי לנסות לסייע בפתרון בעיית המים והאנרגיה האקוטיות שמהן סובלים מדינות ושווקים רבים בעולם".

ההישג האמיתי - הדלקת נרות עם אובמה

ל-Water Gen שלושה קווי מוצרים עיקריים, מפתיעים בפשטותם, המיועדים לשימושים צבאיים ואזרחים: מכונות גדולות להפקת מים מאוויר, מכשירים להפקת מים ממזגנים תעשייתים כמו באוטובוסים ורכבות, ויחידות ניידות לטיהור מים שנישאות על הגב.

המערכת הראשונה שפותחה, Gen-350G, נראית כהכלאה בין מזגן תעשייתי לקולר מים ונמצאת כיום בשימוש צבאות שונים. בעזרת גנרטור מובנה היא מסוגלת להפיק מהאוויר 450 ליטר מים ביום. התהליך פשוט למדי: האוויר שחודר לתוך המכשיר עתיר לחות, והמערכת מסננת פנימה את המים ומשחררת את האוויר החוצה. באמצעות פילטרים המכשיר מנקה את המים, ואז מוסיף לו מינרלים, מצנן אותו וכך מספק מי שתיה קרים לחיילים בשטח, בצריכת אנרגיה קטנה פי חמישה מכל מכשיר מקביל. מערכת דומה, המכונה ״רכוב״, מיועדת להתקנה על טנקים ורכבים קרביים באזורי עימות, בדרך שמקנה להם עצמאות מים ומייתרת את הצורך באספקת מים מוטסת או בשיירות.

המערכת השנייה, Water Treatment Unit, בגודל של כספת ביתית קטנה, מפיקה מים ממי מזגנים באמצעות מסננים מתקדמים ומצוידת בתוכנה שמנהלת את פעולת המזגן במטרה לייצר יותר מים בתנאי מזג אוויר משתנים.

את המערכת השלישית, ״מעיין״, פיתחה Water Gen בשיתוף משרד הביטחון. זהו מכשיר נישא גב שעובד על סוללה של מכשיר קשר ומשביח כל מקור מים בשטח לרמת מי שתייה באיכות מעולה. ״מעיין״ שוקל 12 ק״ג ומצויד במערכת סינון חכמה שמסוגלת לטהר מים שהורעלו, כולל חומרים קטלניים כמו ציאניד. המערכת יכולה לטהר 200 ליטר מים ולהעניק לכוחות מעבר לקווי אויב או באזורי אסון עצמאות מים למשך שבועות. ״כח החילוץ הצה"לי לקח את מעיין לפיליפינים אחרי רעידת האדמה שם לפני כשנה וחילק מים לאוכלוסיה״, מספר כוכבי, שממחיש גם את השימושים האזרחיים של המערכת: ״בכפרים ברחבי הודו, למשל, אפשר להגיע עם מעיין ולסנן את המים שהם שותים שם״.

מאגר מים סמוך לנס עמים שבגליל
מאגר מים סמוך לנס עמים שבגליל. מים מזוהמים ומחלות המועברות במים הם גורם המוות העיקרי על פני כדור הארץ
צילום: רמי שלוש רמי שלוש

"מערכת מעיין היא מהפכה עבורנו", אמרה רס"ן אליסה זבין, רמ"ד מתקנים וציוד מיוחד באט"ל, למגזין "פאסט קאמפני", שבחר ב–Water Gen לאחת מ-50 החברות החדשניות בעולם ב-2014. "אם לחיילים יש פעילות בחזית שאורכת יממה או 48 שעות, הם מוגבלים בנשיאת משקל. אנחנו רוצים להפוך אותם עצמאיים. זה מקל על שרשרת האספקה והלוגיסטיקה. כשהוצאנו משלחת לפיליפינים, לקחנו את המערכת של Water Gen כגיבוי וגם בחנו אותה בבית חולים שדה שם למקרה שהיה צריך מים מטוהרים. איכות המים היתה טובה, הטעם היה טוב ואף אחד מהחיילים לא התלונן".

אחרי שכבר חתם על חוזים עם כמה מהצבאות המתקדמים בעולם, כוכבי מייעד את עתידה של Water Gen לשימושים אזרחיים בקנה מידה אדיר. מהבחינה זאת הודו, על יותר ממיליארד תושביה, היא מדינה אידיאלית לקפיצת המדרגה הבאה של החברה. ״להודו יש שני יתרונות בולטים: אחד הוא האקלים, חם ולח כל השנה. זה אומר שכל השנה אפשר להפיק בין 20 ל–40 ליטר מים ביממה במכשירים ביתיים. בנוסף, תשתיות המים בהודו לא טובות: בהרבה מקרים צינור מי השתייה מתערבב עם צינור הביוב. מי ברז לרוב לא ראויים לשתייה״. כוכבי מסביר כי משפחה הודית תוכל ליהנות גם מחיסכון בכסף: ״החשמל שיידרש להפקת ליטר מים קרים מהאוויר עולה 1.8 רופי, בעוד שמים מינרלים בבקבוקים או כדים עולים 10 רופי לליטר, כך שהמחיר שלנו הוא חמישית״. נוסף על מכשירי טיהור ביתיים לשוק ההודי, Water Gen שוקדת על הטמעת מערכות לטיהור מים ממזגנים ברכבות ובאוטובוסים במדינה.

כוכבי אמור להמריא בקרוב לפגישות עסקיות בהודו, ונדמה שטרם התרגל לחייו החדשים. ״אני בטלפון עם ההודים וכל מה שאני חושב עליו זה מה אני אומר לאשתי שנמצאת בבית עם ארבעה ילדים, הקטנה בת שנתיים, כשאני צריך עכשיו לטוס להודו. רק חזרתי מוושינגטון״. הוא שהה בבירת ארה״ב במסגרת מפגש פסגה שערך מגזין ״פוריין פוליסי״ בשיתוף מחלקת המדינה האמריקאית לזוכי רשימת 100 המוחות המובילים בעולם. ״הם הביאו את כל הנבחרים לוושינגטון על חשבונם. ערכו שם ימי דיונים של אנשי החדשנות עם מנהיגים פוליטיים על מצב העולם - סשן על המצב בעירק, סשן על העימות באוקראינה, סשן השפעה של רשתות חברתיות. אני יושב עם ג'ון קרי וכל הצוות של מחלקת המדינה האמריקאית, לצד אנשים כמו מפתחי התרופה לאבולה, וכל מה שהם מבקשים מאתנו זה ׳להשמיע חשיבה אחרת׳״.

2014 היתה שנה חלומית עבור החברה. עוד לפני הזכיה ברשימת 100 המוחות של ״פוריין פוליסי״, דורגה Water Gen במארס במקום ה–21 ברשימת 50 החברות החדשניות בעולם של מגזין ״פאסט קאמפני״, לצד גוגל, AirBnb ויילפ, כשהיא מקדימה חברות כמו ג׳נרל אלקטריק וליוויס. באוגסט היא נבחרה כחברה המובילה בחדשנות של השנה על ידי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן.

כוכבי טוען כי כל זה לא היה אפשרי ללא סיוע של המדינה. ״אני חושב שמדינת ישראל עוזרת לטכנולוגיה ברמה שאין לה מקבילה בעולם. 'סטארט־אפ ניישן' זה לא דבר שקורה מעצמו. המדען הראשי מחלק כל שנה 1.5 מיליארד שקל כסף מזומן, זה מוסד מפואר. הוא זיהה אותנו כבר בהתחלה והמשיך לתת תמיכה שעזרה לנו לקום על רגלינו״. הוא מפליג בשבחים גם על סיב״ט - המחלקה לסיוע ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון - ועל משרד הכלכלה. ״כל פעם שאנחנו צריכים משהו אנחנו מקבלים תמיכה. יחברו לנו, יעשו לנו, הנספחים בהודו ימצאו לנו שותף, יפתחו דלתות, וכל אלה הם עובדי מדינה שעושים מלאכתם נאמנה ועם הכי הרבה ציונות. אם אני משווה את כל חבילת הסיוע הזאת לחברה מקבילה בעמק הסיליקון - החבילה הזאת איננה״.

אז למה כל כך הרבה מוחות עוזבים את ישראל?

"תראה, האנשים האלה הם לרוב אחרי דוקטורט, הם בפסגת העולם, הם מקבלים הצעות להיות פרופסורים באוניברסיטאות המובילות בעולם ולכהן בתפקידים בכירים בחברות ההיי־טק הכי גדולות. אי אפשר לטעון שיש מקבילה לזה בארץ. קליפורניה לבדה גדולה פי כמה וכמה ממדינת ישראל. בסופו של דבר אנחנו שוק קטן. אבל ישראל מעניקה הזדמנויות להקים עסקים גלובליים. יש כאן יכולת מזהירה לפתור בעיות - מה שמהנדס אצלי יכול לפתור באמצע הלילה עם פלייר, בארה״ב יקבעו שיחה לדון בזה עוד שבועיים. מבחינה זאת ישראל היא מקום מדהים להקמת חברות, המדינה תומכת, הסביבה תומכת. מגיעות הנה משלחות מחו״ל, הן יכולות לבקר במכון ויצמן, באמדוקס ואז לבוא אלינו, וכל הזמן אומרים לי - מה שאתם עושים יכול לקום רק בישראל, ואני באמת מאמין בזה”.

אתה לא חושב שקורים כאן גם תהליכים פנימיים, כמו יוקר המחיה, שדוחפים אנשים לעזוב?

״יש לי אח צעיר באמצע שנות ה-30 לחייו ואני רואה את הקשיים של הצעירים ומבין אותם, אם כי אני לא בטוח שאני לא חוויתי קשיים דומים כשהייתי צעיר. לא גדלתי במשפחה עשירה ולא עם כפית זהב בפה. אני חושב שבאופן כללי שהתקופה של בין גיל 25 ל-40 היא קשה מבחינה כלכלית, נולדים לך ילדים וההכנסה שלך לא עולה בהתאם. ועדיין, יכולת העשייה בישראל היא מדהימה. אף שלצעירים קשה, הסביבה כאן מאוד חיובית. זאת האמת שלי, אני לא מייפה שום דבר״.

אתה יודע שיש עוד מוח ישראלי שזכה עכשיו להישג גדול - מייסד סנדיסק אלי הררי קיבל מאובמה את המדליה הלאומית לחדשנות.

״כן, העובדים שלי אמרו לי ׳אנחנו נראה הישג אמיתי רק כשתדליק נרות עם אובמה בחנוכה׳״.

לכתבה בדהמרקר



Teijin Aramid's Carbon Nanotube Fibers Awarded With Paul Schlack Prize

נשלח 22 בנוב׳ 2014, 4:58 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 בנוב׳ 2014, 4:58 ]

ARNHEM, The Netherlands, September 25, 2014 /PRNewswire/ --

New generation super fibers bring wave of innovations to fiber market 

Researchers of Teijin Aramid, based in the Netherlands, and Rice University in the USA are awarded with the honorary 'Paul Schlack Man-Made Fibers Prize' for corporate-academic partnerships in fiber research. Their new super fibers are now driving innovation in aerospace, healthcare, automotive, and (smart) clothing. 

The honorary Paul Schlack prize was granted by the European Man-made Fibers Association to Dr. Marcin Otto, Business Development Manager at Teijin Aramid and Prof. Dr. Matteo Pasquali from Rice University Texas, for the development of a new generation super fibers using carbon nanotubes (CNT). The new super fibers combine high thermal and electrical conductivity, as seen in metals, with the flexibility, robust handling and strength of textile fibers.

"The introduction of carbon nanotube fibers marked the beginning of a series of innovations in various industries," says Marcin Otto, Business Development Manager at Teijin Aramid. "For example, CNT fibers can be lifesaving for heart patients: one string of CNT fiber in the cardiac muscle suffices to transmit vital electrical pulses to the heart. Or by replacing copper in data cables and light power cables by CNT fibers it's possible to make satellites, aircraft and high end cars lighter and more robust at the same time."

Since 1971, the Paul Schlack foundation annually grants one monetary prize to an individual young researcher for outstanding research in the field of fiber research, and an honorary prize to the leader(s) of excellent academic and corporate research partnerships to promote research at universities and research institutes.

For several years, leading researchers at Rice University and Teijin Aramid worked together on the development of CNT production. Teijin Aramid and Rice University published their research findings on carbon nanotubes fibers in the leading scientific journal, Science, beginning of 2013.


About Teijin Aramid 

Teijin Aramid is a subsidiary of the Teijin Group (TSE:3401), http://www.teijin.com, and world leader in aramids. For more information: http://www.teijinaramid.com and http://www.teijinendumax.com.



1-10 of 88