6 חברות ישראליות חדשניות שמציעות פיתוחים חדשים ליצירת חשמל

פורסם: 7 במאי 2010, 6:00 על ידי: Sustainability Org

ענף האנרגיות המתחדשות בישראל פורח וחברות רבות מפתחות טכנולוגיות חדשות להשתלבות בתחום. נא להכיר: 6 חברות ישראליות חדשניות שמציעות פיתוחים חדשים ליצירת חשמל. הן לא חיכו לתקנות ולפתרון הסכסוך בין משרד התשתיות ורשות החשמל

רונית מורגנשטרן | 6/5/2010 11:18    
הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית היא המתוקשרת ביותר, אך לא היא זו שתציל את משק החשמל מבחינת היקף החשמל שהיא תספק, בייחוד לא כאשר אנחנו מדברים על משק חשמל שמייצר היום כ-12 אלף מגה-ואט. הגיע הזמן לדבר על אנרגיות מתחדשות. הטכנולוגיה התרמו-סולארית וטורבינות הרוח אמורות לתרום את החלק המרכזי מבחינת ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. מכרזי תחנות הכוח התרמו-סולאריות בנגב ובערבה, שיספקו מאות מגה-ואטים, מתקדמים בעצלתיים, ואנרגיית הרוח נתקלת בקשיים עקב ההמתנה של משרד הפנים לרפורמת הקרקעות, כך שקשה להשיג היתרי בנייה.
תחנות כוח צפות

סולאריס סינרג'י, שנוסדה ב-2008 בידי יוסי פישר וד"ר יורי קוקוטוב, מתכננת לבנות תחנות כוח סולאריות על מאגרי מים. החברה פיתחה תחנות כוח סולאריות צפות בטכנולוגיית פוטו-וולטאית ריכוזית, שעושות שימוש במים כדי לצנן את הטמפרטורה של הלוחות הסולאריים.

המערכת מבוססת על טכנולוגיית קירור ייחודית שפותחה בחברה ושמנצלת את הטמפרטורה הנמוכה יחסית של מאגרי המים לקירור התאים. בטמפרטורה נמוכה זו יעילות תאי הסיליקון עולה

בכ-20% ואורך חיי התאים ואמינות המערכת עולה. המערכת שתוכננה לעבוד בסביבה מימית בנויה מחומרי פיברגלאס כך שעלויות הייצור הם נמוכות ביחס למערכות מתחרות.

החברה קיבלה מענקי פיתוח ממשרד התשתיות והתקינה מערכת הדגמה, בהספק של 1 קילו-ואט בבריכה שעל גג משרדי החברה בירושלים. החברה מתכננת להתקין פיילוט מסחרי ראשון בהספק של 200 קילו-ואט במהלך 2010 במאגר מי קולחין של מקורות ולהרחיבו בשנת 2011 להספק של 3 מגה-ואט.
צילום: יח''צ
סולאריס סינרג'י. מנצלת את טמפרטורת המים לקירור התאים הפוטו-וולטאים צילום: יח''צ
התחנה ההיברדית הראשונה

AORA מקבוצת אדיג מפתחת יישומי אנרגיה סולארית בטמפרטורות גבוהות מאוד (טכנולוגיית CSP). החברה הקימה ביוני אשתקד את תחנת הכוח התרמו-סולארית ההיברידית הראשונה בעולם בקיבוץ סמר שבערבה (ליד אילת).

תחנת הכח של AORA, שבה 30 מראות ומגדל, נקראת "פרח סולארי" בזכות עיצובו הייחודי של מגדל תחנת הכח. כל אחת מ-30 המראות עוקבת אחר השמש וממקדת את קרניה כלפי ראש מגדל בגובה 30 מטר שבו מותקנים קולט שמש ייחודי וטורבינת גז בהספק של 100 קילו-ואט.

הקולט מנצל את אנרגית השמש כדי לחמם אוויר לטמפרטורה של כ-1,000 מעלות צלזיוס, ומפנה את האנרגיה הזו לתוך טורבינה שהופכת את האנרגיה התרמית לאנרגיית חשמל - המועברת ישירות לרשת החשמל הארצית.

צילום: יח''צ
AORA. תחנת הכוח הסולארית-תרמית ההיברידית הראשונה בעולם צילום: יח''צ
טכנולוגיה ממורכזת

חברת MST, אותה הקים דב רביב (אבי טיל "החץ"), פיתחו מתקנים סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ממורכזת (CPV) - ייצור חשמל באמצעות פאנלים, שעוקבים בשני צירים אחר תנועת השמש. הטכנולוגיה מרכזת את קרני השמש על פיסת סיליקון בגודל ס"מ רבוע לתא פוטו-וולטאי (פאנל פוטו-וולטאי מורכב מעשרות פיסות סיליקון).

רביב לא חיכה למדינה, שתעזור לו בפיתוח ובמסחור, וגייס 20 מיליון דולר ממשקיעים בישראל ובחו"ל. לדברי שי רביב, בנו של דב וסמנכ"ל הכספים, היא תיכנס לשלב של ייצור מסחרי בתוך 8 חודשים, כשהכוונה היא לייצר תחנות כוח של 1 עד 5 מגה-ואט.

צילום: יח''צ
MST. ייצרו טכנולוגיה פוטו-וולטאית ממורכזת תוך שמונה חודשים צילום: יח''צ
לעולם בעקבות השמש

זניט סולאר פיתחה אף היא מערכת לייצור משולב של אנרגיה חשמלית ואנרגיה תרמית (מים חמים) באמצעות טכנולוגיית CPV, העוקבת אחרי תנועת השמש. לפני שנה הקימה החברה חווה סולארית בקבוצת יבנה ובה 32 צלחות סולאריות, שעולות כ-30 אלף דולר כל אחת.

החווה מספקת בשנה 150 מגה-ואט חשמל ו-300 מגה-ואט אנרגיה תרמית (מים חמים המספיקים ל-50% מתצרוכת הקיבוץ). טכנולוגיית ה-CPV של זניט סולאר מפרידה בין תהליך איסוף האנרגיה וההמרה שלה לחשמל. תהליך האיסוף נעשה באמצעים זולים של פלסטיק, ברזל ומראות, וההמרה נעשית על שטח בגודל של 1:1000 ביחס לפאנלים פוטווולטאים.

צילום: יח''צ
זניט סולאר. מייצרת אנרגיה חשמלית ואנרגיה סולארית באמצעות מעקב אחר השמש צילום: יח''צ
אנרגיות מתחדשות

תעשייה ישראלית בתחום האנרגיות המתחדשות היא נושא כאוב. החברות לוז (ברייט-סורס היום) ו סולל (היום חטיבה של סימנס) אמנם פיתחו תעשייה מצליחה, בזכות המכירות בחו"ל, אבל יש עוד הרבה טכנולוגיות ישראליות בתחום האנרגיות המתחדשות שמחכות לפרוץ.

ביוזמת שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר (שלפני כן כיהן כשר התשתיות), הוחלט על הקמת מרכז טכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בערבה, כאשר הנטייה היא לאיזור איילות. התקציב הממשלתי שהוקצב למרכז הטכנולוגי עומד על 57 מיליון שקל ל-5 שנים , והגוף הזכיין שיזכה צפוי להשקיע סכום זהה לפחות במרכז-כך שסך תקציבו יעמוד על לפחות 114 מיליון שקל.

המרכז יעודד יזמות טכנולוגית בתחום פיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, על-ידי יצירת מערך סיוע שיאפשר ליזמים טכנולוגיים בראשית דרכם. בינתיים הוקם בקיבוץ קטורה, בידי מנהלת האנרגיה המתחדשת אילת-איילות, מרכז אימות בינלאומי ראשון לבחינת התכנותן של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, תחת תנאי האקלים האידיאליים של האזור. בהמשך הדרך יעבור המרכז לשטח של כ-100 דונם בלב פארק האנרגיה המתחדשת של תמנע, שמתוכנן בהשקעה מוערכת של מעל למיליארד שקל.

במרכז האימות נבחנות כבר היום 5 טכנולוגיות ישראליות חדשניות, בנוסף לפיילוטים אחרים הקיימים ברחבי האזור כגון המתקן הסולרי-תרמי של חברת AORA בקיבוץ סמר. "היום כל האנרגיה המתחדשת מבוססת על יבוא, אין תעשייה ישראלית", מצר נועם אילן, יו"ר מנהלת אנרגיה מתחדשת אילת-איילות. "המרכז הטכנולוגי זו התחלה יפה, אבל זה לא מספיק; כשמגיע שלב המסחור, שבה מחוייבת הטכנולוגיה בהוכחת היתכנות-שזו השקעה גדולה של מיליוני דולרים - הם נתקעים".

אילן מוסיף כי מדובר גם בקרקעות שנדרש להקצות לנושא. "משרד התשתיות המליץ על מכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט למתקני חלוץ להוכחת היתכנות, כדי שתהיה תשואה תוך כדי הפיילוט-מה שיעודד לגייס משקיעים; אבל רשות החשמל מתנגדת לתמוך במו"פ באמצעות תעריף החשמל. אז חממה יש, אבל אי אפשר לצאת ממנה לייצור מסחרי". לדבריו , צריך לפתור את הבעיה באמצעות חקיקה: "בארה"ב נותנים מענק של 50% מעלות מתקן חלוץ עד 10 מגה-ואט ומחברים אותו לחשמל, שיקבל תשואה".

צילום: יח''צ
אנרגיה מתחדשת אילת-איילות. מעודד יזמות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת ליזמים בתחילת דרכם צילום: יח''צ
עושים רוח

טכנולוגיית הרוח מוכרת עוד מסיפורי דון קישוט וטחנות הרוח ועל כך חשבו 3 יזמים, יוצאי בריה"מ לשעבר, ב-2003; נטלי בר-לב, ולדימיר קוצ'ר ו מקסים רדיקוב. הם הקימו את חברת טכנו-ספין, שהשוק שלה הוא בחו"ל ואת חברת ישראוינד, כחברה בת בישראל, שגם מייצרת את הטורבינות במפעל שלה בנתניה.

המפעל בנתניה מעסיק 22 עובדים ומייצר את הטורבינות על-פי פטנט שפיתחו, שנמצא בשלב רישום. "טורבינת רוח מייצרת חשמל בדרך כלל ממהירות סיבוב של 4 מטרים בשנייה", מסבירים היזמים. "80% מהרוח שעוברת מהירות זו היא בים. בישראל זה לא פופולרי, כי עלות ההובלה ליבשה מייקרת מאוד את החשמל המיוצר-לכן נדחקה אנרגיית הרוח בישראל לצד עשרות שנים (יש לציין, שרק ברמת הגולן פועלת הרבה שנים חוות טורבינות בהספק של 6 מגה-ואט, שגם עומדת בפני הרחבה משמעותית, ר.מ.).


צילום: יח''צ
ישראוינד. מספקת חשמל באמצעות תחנות רוח צילום: יח''צ
ישראוינד עובדת בהודו, באמריקה הלטינית, באפריקה-וגם בישראל, בה הם התעשייה היחידה, שכן כל השאר מייבאים את הטורבינות. לדברי בר-לב, הלהבים שפיתחה החברה מתחילים להסתובב כבר במהירות של 1.5 מטר לשנייה, וב-2.5 מטר לשנייה הם מייצרים חשמל.

החברה סיפקה לחברת מקורות טורבינות רוח לייצור חשמל לכל מערכות הבקרה וגם למצלמות; היא מקיימת עם חברת החשמל פיילוט להתקנת טורבינות רוח על עמודי חשמל, למניעת קורוזיה של העמודים; בראשון לציון ובאשקלון מתקינה החברה טורבינות לתאורה, והיא במשא ומתן בנושא תאורת דרכים עם מע"צ.

גם עם חברות הסלולר - סלקום, פלאפון ואורנג' מנהלת החברה משא ומתן להקמת טורבינות על האנטנות שלהן, אבל בינתיים אין היתרי בנייה. "במשגב עם הקמנו חוות ניסוי והם נהנים מחשמל מטורבינות רוח שמספקות 28 קוט"ש", מספרת בר-לב. "הקיבוץ רוצה להגיע ל-150-100 קוט"ש, אבל זה מותנה בהיתרי בנייה, ויש בעיה עם ההיתרים במשרד הפנים".

לדבריה, גם הבנקים עוד לא יודעים כיצד להתייחס לנושא. "הפוטנציאל הוא עצום, והרגולציה של רשות החשמל היא מצוינת. בלונדון יש בניין רב קומות עם 3 טורבינות על הגג, שמספקות 8% מצריכת החשמל שלו-גם אצלנו זה יכול להיות". למי שהחזון הזה עושה חשק להצטרף ליוזמה, שייקח בחשבון שעלות הקמת טורבינת רוח-שמספקת 4 קוט"ש - היא כ-210 אלף שקל.
Comments